fbpx

מידע שהושג בנושא ‘משרד האוצר’

התנועה לחשב הכללי: לפרסם את החלטות הוועדה שדנה בהחזר כספים של שרים ובכירים לקופת המדינה

תחקיר חדשות 12 חזר אל המידע שפרסמה התנועה לחופש המידע אודות נסיעותיה לחו"ל של השרה גילה גמליאל. התחקיר חשף שהחשב הכללי באוצר דרש מהשרה להחזיר לקופה הציבורית הוצאות פרטיות בסך 9,846 שקלים. זאת לאחר שהתברר שבאחת הנסיעות שלה לניו יורק היא לא היתה מרוצה מהסוויטה שהוזמנה לה ב-800 דולר ללילה, והתעקשה להחליף אותה במלון מפואר עוד יותר ולחרוג מההוצאות שמממנת המדינה. במשך חצי שנה חיכו במשרד האוצר להחזר, ואף איימו שיורידו לגמליאל את הסכום מהמשכורת, עד שבסופו של דבר התייאשו וויתרו. הכסף לא חזר לקופת המדינה.

אנחנו החלטנו לבקש מהחשב הכללי לפרסם את פירוט כל ההחלטות שהתקבלו בנוגע להחזר כספי שנדרש משרי הממשלה – ואיך הסתיים הטיפול בהן.

בקשת המידע שהגשנו

בקשת המידע לחשב הכללי

מה עשה השר כחלון בשנה האחרונה שלו במשרד האוצר? הנה היומן שלו

 

השנה האחרונה של השר משה כחלון במשרד האוצר היתה גם שנת בחירות. ביולי 2019 פנינו למשרד האוצר, כחלק מבקשה רוחבית שהגשנו לכל משרדי הממשלה, וביקשנו לקבל את יומן הפגישות של השר והמנכ"ל. במשרד האוצר לא ענו לפנייה שלנו במשך יותר מ-100 ימים. רק לאחר שעתרנו, ובחלוף שנה מהגשת בקשת המידע, נשלח אלינו היומן.

עו"ד איה מרקביץ', היועצת המשפטית של התנועה לחופש המידע: "העובדה שיומן שר האוצר נמסר לתנועה שנה שלמה אחרי שביקשנו לקבל אותו, ורק בעקבות עתירה, היא בבחינת לעג לרש עבור הדמוקרטיה הישראלית. משרד האוצר התעלם באופן מקומם מכך שבבקשה, שהוגשה לקראת 'סבב ב" של הבחירות, הדגשנו שהמידע המבוקש מתייחס לפועלו של השר בתקופת בחירות, ולכן יש חשיבות מיוחדת לעיתוי קבלתו. בפועל, מסירת היומן אף לאחר הבחירות ב'סבב ג", מנעה מציבור הבוחרים, מידע חשוב ורלוונטי כדי לקבל החלטה מושכלת בבואם להצביע".

יומן השר משה כחלון

יומן השר משה כחלון

 

הכתבה של עמרי מילמן בכלכליסט

היומן של כחלון, כמו גם של שרים אחרים, מעיד בעיקר עד כמה הייתה 2019 שנה מבוזבזת, כאשר חלק ניכר ממנה הוקדש לאירועי בחירות שונים וראיונות לתקשורת במקום לעבודה מקצועית במשרדי הממשלה. 

עיון ביומן מדגים למשל כיצד במשך יותר משבוע לפני הבחירות באפריל לא היתה לשר האוצר אף פגישה אחת לרפואה עם גורם מקצועי באוצר. במקום זאת, העביר כחלון את זמנו באותו שבוע באירועים פוליטיים בלבד ובראיונות לתקשורת.

דוגמה נוספת ניתן למצוא ב-26 במרץ – באותו יום נתן שר האוצר ארבעה ראיונות לתקשורת – לגלי צה"ל, רדיו צפון, רדיו חיפה ורדיו דרום. בנוסף, נמסרה על ידי שר האוצר לשעבר הצהרה לתקשורת. אותו יום הוגדר ביומן על ידי שר האוצר כ"פוליטי" – עיסוק שבו הוא התמקד בין 10:00 בבוקר ל-21:30 בערב.

ביום 4 באפריל נתן שר האוצר חמישה ראיונות לתקשורת, ונפגש עם ראשי ועד בזן. גם יום זה הוגדר על ידו ביומן כיום "פוליטי" בלבד.

העיסוק הפוליטי והתקשורתי בא פעמים רבות על חשבון העיסוק המקצועי. במסגרת זאת, קיים כחלון פגישות מרובות עם בכירים באוצר, אך לפרקי זמן קצרים מאוד. כך למשל, ביום ראשון ה-22 בספטמבר, היום הראשון אחרי הבחירות, עבד כחלון מלשכתו. בין השעות 12 בצהריים ועד 16 אחר הצהריים נפגש שר האוצר לשעבר לפרקי זמן קצרים עם שישה בכירים שונים, ביניהם מנהל רשות המסים, היועץ המשפטי של המשרד והחשב הכללי.

על רקע הדיווחים על נתק בין כחלון לבין הממונה על התקציבים שאול מרידור, מעניין לראות כי בעוד שהיקף הפגישות של כחלון עם חזקיהו (כולל פגישות מרובות משתתפים) עמד על 22, ועם באב"ד על 20, מספר הפגישות, כולל פגישות מרובות משתתפים עם מרידור עמד על 12 בלבד.

למרות ריבוי הבחירות ב-2019 ומעט הזמן שנותר לממשלה לעבוד בשביל הציבור לכחלון היה זמן לטוס מספר פעמים במהלך השנה – באוקטובר למשל טס לכשבוע לכנס השנתי של הבנק העולמי וקרן המטבע בוושינגטון (כאשר היה ברור שלא יישאר בתפקידו). הטיסה לא פורטה ביומן, וכחלון הסתפק בהערה של "מחוץ לישראל" באותם ימים. לפני כן בינואר טס שר האוצר לשעבר לשלושה ימים לוועידת דאבוס, ובספטמבר טס לארבעה ימים לפריז. מלבד הטיסות המפורטות. גם באפריל נרשמו עוד כמה ימים "מחוץ לישראל".

בתחילת ינואר, על רקע המחאה החריפה של המסעדנים נגד כחלון על כך שלא ביטל את הפיקדון שהם נדרשים לשלם על העסקת עובדים זרים, נפגש כחלון עם מסעדנים יחד עם אופירה אסייג. מיותר לציין שהפגישה לא תרמה להנמכת הלהבות נגד כחלון. עוד עולה מיומנו של כחלון כי ב-2019 נפגש פעמיים עם דוד דאור ובנוסף הגיע לתערוכה שלו.

 

נחשף לראשונה: הוצאות המדינה על ההתנחלויות בעשור האחרון

מסמך שקיבלנו ממשרד האוצר חושף לראשונה את הוצאות המדינה בשטחים, ומצביע על גידול עקבי בעשור האחרון. במסמך שקיבלנו מפורטות בין השאר ההוצאות על פרויקטים ציבוריים, כמו כבישים, בתי ספר, מרכזים חברתיים, בתי כנסת, קניונים ופארקים תעשייתיים. המדינה מממנת גם מענקי פיתוח מיוחדים עבור רשויות מקומיות וסובסידיות למשכנתאות. הפירוט לא כולל הוצאות משטרה, חינוך, בריאות וצבא – שירותים הניתנים לכל אזרח ישראלי ללא קשר למקום מגוריו.

המסמך חושף כי ההוצאה על ההתנחלויות היתה הנמוכה ביותר ב-2009, כאשר נתניהו ואובמה נכנסו לתפקידם. באותה שנה הן הסתכמו ב-760.7 מיליון שקל. ב-2017, שנתו הראשונה של דונלד טראמפ בבית הלבן, חל גידול של 39% בהוצאות והן הגיעו ל-1.65 מיליארד שקל, לעומת 1.19 מיליארד שקל ב -2016. נתוני 2017 היו הגבוהים ביותר ב-15 שנות הנתונים שמסר משרד האוצר. הנתונים שקיבלנו מהאוצר כללו רק את המחצית הראשונה של 2018.

פירוט הוצאות המדינה בשטחים

כתבה של סוכנות הידיעות AP על המידע

דו"ח מילולי על הוצאות המדינה בשטחים

מידע שנחשף לראשונה: איפה המדינה שוכרת נכסים, וכמה היא משלמת עליהם

המדינה שוכרת נכסים רבים ברחבי הארץ, וראוי שהציבור יוכל לראות את ההתקשרויות האלה. לכן ביקשנו אותן ממנהל הדיור הממשלתי במשרד האוצר. אחרי מאמצים לא מבוטלים, אנו חושפים מידע שמאפשר ללמוד על עלות שכירות הנכסים ועל מספר הנכסים בערים השונות. אנו מאמינים כי גם העלויות הנוגעות לכל נכס צריכות להיות גלויות, אך האוצר נמנע מלמסור מידע על עסקות השכרה ספציפיות בכל נכס, בטענה שזה עלול לפגוע ביכולת המשא ומתן של המדינה מול בעלי נכסים. מסיבה זו גם לא נמסרו נתונים על דמי שכירות ביישובים שבהם שוכרת המדינה נכס אחד בלבד.

מהמידע שנמסר עולה כי המדינה שוכרת 1,323 נכסים, שהם כ-1.14 מיליון מ"ר, של שטחי משרדים בכמיליארד שקל לשנה. הנכסים שהמדינה שוכרת, מהווים 30% מסך הנכסים והמבנים שבהם היא משתמשת. כיום בישראל יש כ־3 מיליארד מ"ר של נכסים בשימוש המדינה, מהם כ־2 מיליארד מ"ר בבעלותה.

מהנתונים ניתן לראות, כי המשטרה ומשרד המשפטים כולל בתי המשפט הם השוכרים הגדולים ביותר ובחזקתם כ־280 נכסים המהווים כ־21% מסך הנכסים המושכרים. בסך הכל כ־140 מבנים נשכרו עבור משטרת ישראל, ומספר זהה עבור משרד המשפטים ובתי המשפט. 93 נכסים הושכרו עבור אגף המכס, 90 נכסים עבור משרד הרווחה, 79 נכסים עבור רשות האוכלוסין וההגירה ומעברי הגבול, כ־71 נכסים עבור משרד הבריאות, כ־60 נכסים עבור שירות התעסוקה, 41 עבור משרד העלייה והקליטה, ,44 נכסים עבור משרד האוצר, 27 נכסים עבור משרד החקלאות, ו־10 עבור משרד התיירות.

בחלוקה לאזורים, ירושלים אשר בה ממוקמים משרדי הממשלה הראשיים היא העיר שבה היקף המשרדים שמושכרים הוא הגדול ביותר בישראל. המדינה משכירה בעיר 384 נכסים בשטח כולל של 331 אלף מ"ר ובעלות שנתית של 308 מיליון שקל (כשליש מההוצאה השנתית על השכרת מבנים). בתל אביב 125 נכסים שכורים בשטח 207 אלף מ"ר ובעלות שנתית של 181 מיליון שקל.

ערים בולטות נוספות הן: באר שבע, עם 69 נכסים בשטח של 57 אלף מ"ר, ובעלות שנתית של 41 מיליון שקל, לוד שבה מרוכזים משרדי ממשלה רבים עם 66 נכסים בשטח של 67 אלף מ"ר ובעלות של כ־44 מיליון שקל, חיפה עם 60 נכסים בשטח של כ-80 אלף מ"ר ובעלות של 40 מיליון שקל, רמלה עם 56 נכסים בהיקף של 28 אלף מ"ר ועלות של כ־20 מיליון שקל, אילת עם 50 נכסים, פתח תקווה עם 37 נכסים, אשדוד עם 29 נכסים, ונצרת עלית עם 28 נכסים.

הנתונים מספקים הצצה גם על גובה דמי השכירות הממוצעים שמשלמת המדינה בכל עיר. ירושלים העיר היקרה ביותר, עם דמי שכירות ממוצעים של 77 שקל בממוצע למ"ר, דמי שכירות של 74 שקל למ"ר משלמת המדינה בערים: בת ים, ראשון לציון, מ.א. חבל מודיעין (איירפורט סיטי) ורמת גן. בבית שמש דמי השכירות הממוצעים עומדים על 73 שקל למ"ר, באופן מפתיע תל אביב אינה נמצאת בראש הרשימה ובה משלמת המדינה בממוצע רק 72 שקל למ"ר, בנתניה 70 שקל למ"ר, בנצרת עלית על 62 שקל למ”ר ובבאר שבע 60 שקל למ"ר.

תשובת האוצר לבקשת המידע

מידע על הנכסים ששוכרת המדינה

לכתבה ב"כלכליסט" על המידע

 

סיכום דיוני ועדת קוצ'יק לבחינת סמכויות הנהלת משרד האוצר

ועדת קוצ'יק – סיכומי הדיונים

ביוני 2017 הקים משרד האוצר ועדה שמטרתה לבחון את הסמכויות של מנכ"ל משרד האוצר וראשי האגפים השונים ומנהלי יחידות סמך, כמו למשל רשות החברות הממשלתיות.
נקבע כי בראש הוועדה יעמוד מנכ"ל משרד ראש הממשלה והממונה על השכר באוצר לשעבר יוסי קוצ'יק, ויהיו חברים בה מנכ"ל משרד האוצר והממונה על התקציבים לשעבר אהרון פוגל, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר ירום אריאב, מנכ"ל משרד האוצר לשעבר חיים שני, הממונה על שוק ההון והביטוח לשעבר ציפי סאמט והממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר עו"ד דרור שטרום. היועץ המשפטי של משרד האוצר, עו"ד אסי מסינג, ישמש כיועץ המשפטי של הוועדה וכמרכזת הוועדה תשמש עו"ד הראלי מזרחי מהלשכה המשפטית במשרד האוצר.
הוועדה הגישה את מסקנותיה בתחילת 2018. אנחנו פנינו לאוצר בבקשה לקבל את הפרוטוקולים מדיוני הוועדה.

תקציב המדינה לשנת 2011-2012

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il