fbpx

מידע שהושג בנושא ‘משרד הבריאות’

משרד הבריאות פרסם את ההסכם לשיתוף המידע עם חברת פייזר

הסכם שיתוף המידע עם פייזר

הסכם שיתוף המידע עם פייזר

השתלשלות האירועים:

  • ב-2.8 הגשנו בקשה לקבל את החוזה עם מודרנה, שעד כה לא נענתה.
  • ב-18.11 הגשנו בקשה להסכם עם פייזר.
  • ב-23.11 משרד הביראות סירב להעביר לנו כל סוג של מידע בהקשר זה. סירוב כולל, גם בנוגע למודרנה.
  • ב-28.12 העברנו עוד פנייה בנוגע למודרנה ולפייזר.
  • לפני שבוע הגשנו בקשת מידע נוספת בנוגע למידע שעתיד לעבור.

 

ההודעה שהוציא משרד הבריאות בטלגרף:

היום (17.1.21) עלה לאתר משרד הבריאות ההסכם לשיתוף המידע עם חברת פייזר שהיא בין החברות המספקות חיסונים נגד נגיף קורונה בישראל.

המסמך המקורי שעלה לאתר, חושף בשקיפות את הסעיפים שעוסקים במידע שעובר לחברת פייזר.
המסמך מפורסם לאחר הסכמת חברת פייזר.
ישנם חלקים שהושחרו מטעמים מסחריים ואחרים.

פניית התנועה למשרד הבריאות

פניית התנועה למשרד הבריאות

כתבה ב-YNET

כתבה ב"ישראל היום"

 

איך יוצאים מהבידוד? התשובה המביכה של משרד הבריאות

אלפי ישראלים הגישו למשרד הבריאות בקשות לפטור מבידוד או אישור לצאת ממנו. התנועה לחופש המידע ביקשה לדעת בכמה מקרים אושרה הבקשה – והממצאים היו מביכים: משרד הבריאות, מתברר, החל לתעד את הפניות רק מאוגוסט ומאז כמחצית מהמקרים כלל לא תועדו.

הכתבה על המידע ב-YNET

לפחות 30% מתוך 5,900 האנשים שביקשו פטור מבידוד או אישור לצאת ממנו – הצליחו להשתחרר ממנו. כך מתברר ממידע שקיבלנו ממשרד הבריאות. בקשת המידע שלנו חשפה מציאות מטרידה של איסוף מידע לקוי.  תשובת משרד הבריאות עולה שתיעוד הפניות לאישור יציאה מהבידוד החל המשרד לעשות  רק באוגוסט – חמישה חודשים אחרי התפרצות הנגיף בישראל.

מהמידע שקיבלנו עולה כי כ-46% מההחלטות לגבי הפניות שהתקבלו במוקד "קול הבריאות" אחרי אוגוסט כלל לא תועדו, כך שאין לדעת מה נקבע לגביהן. כ-30%, כאמור, אושרו. 17% לא אושרו. ב-7% מהפניות תועדה ההחלטה "אחר", ולא ברור מה זה אומר. על כן, סביר להניח כי בפועל מספר הפניות שאושרו גבוה הרבה יותר.

על פי נוהל משרד הבריאות, פטור או יציאה מבידוד יינתנו לצורך ביקור אצל קרוב משפחה על ערש דוויי, טיסה לחו"ל לצורך קבלת טיפול רפואי או השתתפות בחתונה, בר מצווה או ברית מילה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה. עם זאת, רבים מהפונים למוקד משרד הבריאות בבקשה לפטור מבידוד לא מתבקשים להציג כל מסמך שבאמצעותו ניתן להוכיח את אמיתות הפנייה. יש לציין כי המשרד לא נעתר לבקשת התנועה לדווח מי הגורם המקצועי המאשר את הבקשות.

"מדאיג להיווכח שגם לאחר חודשים רבים משרד הבריאות לא משכיל לנהל באופן תקין וסביר את המידע הקריטי למאבק במגפה", אומרת עו"ד איה מרקביץ', היועצת המשפטית של התנועה לחופש המידע, "התשובה שקיבלנו תמוהה, במיוחד מאחר שמשרד המשפטים הנחה את משרדי הממשלה עוד בחודש מרץ להקפיד על תיעוד תהליכי קבלת ההחלטות מתוך הבנה שהתנהלות המדינה תעמוד לביקורת, ויש להיערך לכך.

"בבקשת המידע שהגשנו הודגש שמטרתה היא לאפשר לציבור לפקח על מדיניות מתן הפטורים מבידוד, ועל הפעלתה התקינה והשוויונית. אלא שהמידע החסר שקיבלנו לא מאפשר להבין באילו מצבים משרד הבריאות פוטר מחובת הבידוד, בין היתר בכל אותם מקרים שפורסמו בתקשורת, כגון קיצור תקופת הבידוד לפמליית ראש הממשלה, ששבה בספטמבר מהטקס עם איחוד האמירויות בוושינגטון – החלטה שאין לה תיעוד במסמכים שקיבלנו. אנו קוראים למשרד הבריאות לנהוג באחריות ולהקפיד מעתה על ניהול תקין ופרסום יזום ונגיש של כל המידע בעניין משבר הקורונה, לטובת כלל הציבור".

בקשת המידע שהגשנו

בקשת המידע למשרד הבריאות

כל המידע שקיבלנו

 

 

בקשת מידע למשרד הבריאות: לחשוף את המידע הנוגע לחקירות אפדימיולוגיות לחיוביים לבדיקת קורונה

בקשת המידע שהגישה התנועה, ביחד עם גיא זומר, מייסד עמותת התמנון

בקשת המידע למשרד הבריאות

אפשר לנהוג בשקיפות ולעורר אמון  – ואפשר לעשות בדיוק את ההפך, כמו משרד המשפטים.  

הודעה חגיגית שפרסם המשרד בישרה לעולם שהשרה גילה גמליאל לא שיקרה בחקירה אפידמיולוגית – זה הבאג בתוכנה אשם. ועל פי ההודעה, אפשר להירגע – הבאג תוקן.

אלא שהמשרד סירב לבקשת העיתונאי רן בר זיק להעביר לו את הדו"ח הטכני של התקלה. למה הם לא מוסרים את המידע הזה לציבור? למה לא לעזור לנו להאמין בסיפור על "הבאג" ששינה את "טבריה" ל"תל אביב"?

עכשיו הסיפור שהסעיר את המדינה על השרה שהפרה סגר (על זה אין מחלוקת), מתגלגל לסיפור על הקלות שבה משרד המשפטים מסרב למסור מידע, ועל חוסר האמון שזה מעורר. לא מפתיע שרבים מריחים פה ריח רע של טיוח.

אז החלטנו לעזור לכל הצדדים ושלחנו למשרד הבריאות בקשה להוציא את המידע לאור (על פי חוק). אולי אנחנו תמימים, אבל אנחנו מקווים שהמשרד, יפעל על פי החוק, ייענה לבקשה, ויראה שאין לו מה להסתיר.

 

התנועה לבית המשפט: להורות למשרד הבריאות לפרסם את מחקרי הקורונה של מכון גרטנר והמידע הגולמי שעליהם התבססו

התנועה לחופש המידע עתרה נגד משרד הבריאות בדרישה לחשוף את התחזיות, המודלים, המחקרים של מכון גרטנר, ואת המידע הגולמי שיש בידיו מתחילת ינואר 2020 בנוגע למגפת הקורונה. בנוסף, ביקשנו בעתירה לפרסם את פרטי התקשרות בין מכון גרטנר לבין משרד הבריאות.

"בשעה שבה זכויותיהם של פרטים רבים נפגעות, ישנו הכרח משמעותי להנגיש לציבור את מירב המידע האפשרי, וזאת באופן מהיר ומיידי, שיאפשר לציבור לבחון את קבלת ההחלטות, אך גם להגביר את אמון הציבור במערכת", נכתב בעתירה שהגישה התנועה באמצעות עו"ד אור סדן.

"אמון הציבור במערכת הוא אחד הנפגעים המרכזיים מהתנהלות הממשלה בתקופה האחרונה. החוסר במידע מהימן יוצר מצג שלפיו החלטות רבות מתקבלות באופן שרירותי, ובהתבסס על מידע שמקורו וטיבו, אינם ברורים לציבור הרחב. ניכר שאנו מצויים באחד ממשברי האמון הגדולים שידעה המדינה, אמון שהוא בגדר הכרח בשעה זו, שבה מתבקשים אזרחיות ואזרחי ישראל לציית להוראות המשיתות עליהם את החובה להישאר בבתיהם, תוך פגיעה בפרנסתם, בחינוך ילדיהם ובזכויות נוספות".

ב-18 במאי פנינו למשרד הבריאות וביקשנו את המידע שהעביר לו מכוון גרטנר – המכון לחקר האפידמיולוגיה ומדיניות בריאות – הנוגע למגפת הקורונה, וכן פראטים על פגישות

שנערכו בין משרד הבריאות למכון ולהסכמי ההתקשרות ביניהם. למרות שחלפו המועדים הקבועים בחוק, במשרד הבריאות לא מסרו את המידע.

העתירה שהגשנו לבית המשפט

העתירה נגד משרד הבריאות

 

בקשת מידע חשפה: עלות הפעלת חדר אקוטי – 1.75 מיליון שקל

מבקשת מידע שהגשנו לבית החולים וולפסון עולה כי עלות הפעלת חדר אקוטי (חדר 4) היא 1.75 מיליון שקל. מדובר במרכז שנותן מענה רפואי ונפדי מיידי לנפגעות תקיפה מינית. מהמידע עולה כי למרות העלות הלא גבוה, בישראל חסרים מרכזים כאלה.

בכתבה שמתבססת על המידע, מציינת הכתבת ליאת בר סתו, שמתוך 2,874 פניות למרכז האקוטי בבית החולים וולפסון בשנים 2010-2019, לפחות 730 הגיעו מערים ויישובים באזור השרון כלומר נסעו מרחק לא קצר כדי לקבל את הטיפול אחרי שעברו תקיפה מינית.

נורא לחשוב על כך שבגלל חוסר נגישות נשים לא הגיעו לקבל טיפול מיידי אחרי מה שעברו, ולקוות שהמצב הזה ישתנה במהרה.

את בקשת המידע הגישה נעם שקלר מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל.

לכתבה במאקו

תשובת משרד הבריאות לבקשת המידע

מענה לבקשת המידע

 

הנתונים: כניסות לחדר 4 בבית החולים וולפסון

בעקבות עתירת התנועה – נחשפים יומני הפגישות של ליצמן ובר סימן טוב במשבר הקורונה

יומן הפגישות של השר יעקב ליצמן

יומן שר הבריאות ל-2019

 

יומן שר הבריאות 2020

 

יומן מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב

ינואר-אוגוסט 2019

 

יומן מנכ"ל ספטמבר-דצמבר 2019

יומן מנכ"ל 2020

 

היומנים חושפים את הכשל – הכתבה של אדיר ינקו ב"ידיעות אחרונות" וב-YNET

מחלות הרקע של החולים שמתו מקורונה נחשפות

מה היו מחלות הרקע שמהן סבלו החולים שמתו מקורונה? לבקשת התנועה לחופש המידע משרד הבריאות פרסם לראשונה את הנתונים. הגיע הזמן. במדינות רבות המידע הזה מתפרסם לציבור, בעוד שבישראל הוא הוסתר עד כה. 

 "המידע שהצלחנו לקבל ממשרד הבריאות הוא בעל חשיבות ציבורית אדירה", אומרת עו"ד יערה וינקלר־שליט מהתנועה לחופש המידע. "ראשית, משום שיש לבעלי מחלות רקע שונות עניין מהותי לדעת אם הן מעלות את הסיכון שלהם לחלות בקורונה; ושנית, משום שהמידע הזה חושף בפני כלל הציבור תמונה ברורה של הגורמים המאיצים את הסיכון, כך שהם יוכלו להיזהר ולשמור על הקרובים להם".

מהמידע מתברר כי 57% מהמתים מקורונה סבלו מיתר לחץ דם ו־37% מסוכרת. חלק מהנפטרים סבלו מיותר ממחלת רקע אחת. גיל התמותה הממוצע: 80.7. הנתונים מתייחסים ל־263 מתים. מהנתונים עולה כי 151 מתים סבלו מיתר לחץ דם, 95 היו חולי סוכרת, 91 סבלו ממחלות לב, 29 ממחלת ריאות כרונית, 13 מדיכוי חיסוני, חמישה ממחלת כבד כרונית ו־117 ממחלות אחרות.

המידע שקיבלנו ממשרד הבריאות

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

 

בקשת המידע שהגשנו

 

את בקשת המידע הגישו הילה פרץ ואסף עדני מהקליניקה לחופש המידע במרכז הבינתחומי.

לכתבה של אדיר ינקו ב-YNET

כך מציגים לציבור מידע בניו יורק

 

נהלים לביצוע טיפולים אלקטיביים בבתי החולים בתקופת הקורונה

לכתבה על הנושא – משרד הבריאות מגלגל אחריות

הפנייה למשרד הבריאות

Elective treatments foi

 

תשובת משרד הבריאות

תשובת משרד הבריאות #1
תשובת משרד הבריאות #2

הממונה על מסירת מידע חלקי / גיא זומר

המאמר פורסם באתר "העין השביעית"

עתה כשלחץ הקורונה ירד, הגיע הזמן לבחינה מחדש של מדיניות פרסום המידע במשרד הבריאות. הקורונה הביאה איתה התעניינות שיא במידע הציבורי הרלוונטי, מהשטחת העקומה ועד למיקומי החולים. ממספר הבדיקות ועד למספר החולים. הציבור צמא למידע ובזמן הזה משרד הבריאות מטפטף בצורה לא מסודרת רסיסי מידע, בניצוחו של דובר משרד הבריאות אייל בסון.

לא רבים יודעים, אבל בקרבנו מסתובבים כאלף משרתי ציבור הנושאים בגאווה את התואר "ממונה על העמדת מידע לציבור", מתוכם שניים במשרד הבריאות. תפקידם נולד לפני 22 שנים עם חקיקת חוק חופש המידע, והוסדר לפני כשלוש שנים במשרדי הממשלה באמצעות הנחיית נציב. מעבר למענה לבקשות מידע, תפקידם כולל גם גיבוש מדיניות להפצת מידע, קביעת נהלים ודרכי עבודה להנגשת מידע, אחריות להגברת מודעות העובדים במשרד לפרסום המידע היזום, וידוא עדכניות המידע ואפילו סמכות לדרוש מעובדי המשרד מידע שנדרש כדי למלא את מלאכתם נאמנה. הממונים נדרשים לעמוד בתנאי סף גבוהים, לרבות תואר אקדמי, להכיר את הארגון, ולעבור הכשרה מתאימה.

לצידם של הממונים על העמדת מידע לציבור, בכל משרד ממשלתי יש גם דובר. מדובר בתפקיד בעל אופי שונה לחלוטין, ולהבדיל מהממונה שתפקידו לדאוג להנגשת מידע, הדובר עובד בקצב מהיר יותר, בשיתוף עיתונאים – ובעיקר – למען מטרות אחרות. עליו להבטיח את השמירה על תדמית הארגון ומנהליו, להסביר ולהצדיק את מדיניות הארגון, להדוף את הביקורת שמוטחת בארגון, ולדאוג תמיד להציג את הצד היפה של הארגון. בקיצור, בכל הנוגע לקורונה, דובר המשרד הוא לא הגורם האובייקטיבי שהיינו רוצים שינהל ויקבע, עבור כולנו, איזה מידע ייחשף לציבור ואיזה לא. לשם כך, יש ממונה.

אף שבעבר היו מקרים חריגים בהם דוברים מילאו את תפקיד הממונה על העמדת המידע לציבור, הרי שבשנת 2017 הנחיית נציב שירות המדינה אסרה זאת באופן גורף במשרדי הממשלה וכיום אין עוד מקרים שכאלה. הסיבה היתה בין היתר ניגוד עניינים מובנה, בין האחריות הרובצת על הממונים לשרת את הציבור דרך העמדת המידע לרשותו, לבין מידע רב שמהווה קרקע פוריה לביקורת שנטענת כנגד הארגון ודורשת את תגובת הדובר.

האפשרות שהדובר ישלוט במידע מובילה לכך שהמידע מפורסם באופן סלקטיבי מתוך שיקולים זרים לאינטרס הציבורי ולרצון הציבור, ולא פעם מידע שעשוי להאיר בצורה לא מיטבית את הארגון, מוצנע, לא מפורסם או מפורסם באופן כזה שיקשה לקבל ממנו את התמונה המלאה.

הקורונה תפסה את כולם בהפתעה, ולזכות אייל בסון, דובר משרד הבריאות, הוא הסתער לתוך הפער וניצל את המאפיינים המהירים והגמישים שיש לו כדובר. קבוצת הטלגרם של הדובר עם העיתונאים נפתחה לכלל הציבור ועד מהרה הפכה לתופעה שאין שנייה לה במגזר הציבורי, עם ערוץ מהיר ויעיל לעדכון ומסירת מידע לציבור. כמאתיים אלף צופים בערוץ, ועשרות אלפים שצופים תוך שניות מרגע שמתפרסמת הודעה בכל שעות היממה. אלפי תמונות ומאות קבצים פורסמו בערוץ הזה במהלך שלושת חודשי הקורונה שפקדו את הציבור בישראל. עם הזמן, התפתחה דינמיקה של עשרות אלפי אזרחים שממתינים דרוכים למוצא פיו של הדובר שישתחרר בעוד הודעת עדכון בקבוצת הטלגרם בצירוף איזה קובץ מקרי, פעם בדיקות ופעם יישובים.

עם זאת, הימים אינם אותם ימים, וכמו העקומה המשטחת, גם המדיניות הציבורית והממשק עם הציבור נדרשים לעבור שינויים. משלב אקוטי של טיפול באירוע בלתי צפוי ומהיר, עברנו לשלב הכרוני, ובו את הגמישות והמהירות שמאפיינים את עבודת הדובר נדרשים להחליף סדר, ארגון, תכנון ותיאום ציפיות עם הציבור שמאפיינים את עבודתם של הממונים על העמדת המידע לציבור.

מערוץ מהיר ויעיל שמספק מה שזמין ונוח (בעיקר לדובר), צריך תוכניות ואסטרטגיה, צריך להיות עקבי ומונגש. צריך לדעת איזה מידע קיים במשרד, איזה מידע ניתן לפרסם ומתי, ואיזה מידע יש מניעה מלפרסם. אם בעבר הסכמנו לחיות עם הניגוד שבין הגורם שאמון על פרסום המידע לבין הגורם שאמון על תדמית הארגון, והכל בשם היעילות והמהירות, הרי שכעת הגיע הזמן לביקורת מסודרת, והפרדה שבין פרסום המידע לבין יחסי הציבור של הארגון.

אם יש כיום ביקורת על מספר הבדיקות, ראוי שמי שאמון על פרסום המידע בעניין יהיה גורם נטול פניות וללא משוא פנים, ולא דובר שלא במקרה יידרש בהמשך היום להגיב לנתונים שפרסם בעצמו לפני רגע.

דווקא עכשיו, כשהלחץ של תחילת האירוע נרגע מעט, חשוב להשקיע את הזמן ולאפשר בצורה יעילה את תחקור ההתרחשויות בחודשים שעברו, וליצור תשתית טובה יותר לקראת אירועים שאולי עוד יהיו. הטיפול במידע חייב להיות מבוסס עובדות ונתונים, מקיף ככל הניתן ומנותק לחלוטין מכל שיקול דוברותי או יחצני.

עכשיו הזמן לפרסם מדיניות ברורה ומסודרת שמקיפה את המידע שקיים ומאבחנת מה המידע שניתן לפרסם ומה המידע שיש מניעה מלפרסמו. מדיניות זו חייבת להיות פומבית, ברורה ועקבית. אלה הימים לעבור ממתכונת של ירי הודעות בפוש של טלגרם לאתר מסודר ומקיף, שכולל את כלל המידע הרלוונטי שיתפרסם ויתעדכן באופן קבוע וברור.

 

המידע הזה אינו משחק ילדים ולא נועד לאפדימיולוגי כורסה אלא מציל חיים. היכולת להרתיע תוך זמן קצר מפני מגעים עם חולה, היכולת לזהות תחילת התפשטות וכמובן ביקורת עניינית ומבוססת, מוקדמת ככל הניתן, על פעילות הגופים והארגונים, היא חיונית לתיקון הליקויים ולפעילות מיטבית ומצילה חיים.

משרד הבריאות מודה: אין כללים להפעלת נוהל "האח הגדול" בבתי החולים

משרד הבריאות לא גיבש כללים והנחיות מסודרות לבתי החולים לצורך הפעלת נוהל "האח הגדול" – צילום והאזנה לחולי קורונה, גם קלים, במשך 24/7. המשמעות היא שכל מוסד רפואי פועל בשלב זה לפי שיקול דעתו וכראות עיניו. 

כך עולה מתגובה שהעבירה מנהלת תחום העמדת מיד לציבור במשרד הבריאות, עו"ד שולמית בלנק, לפניית התנועה לחופש המידע. התנועה ביקשה להעביר לידה את הנוהל שגובש במשרד הבריאות ופוגע לכאורה באופן גורף, וללא הצדקה, בפרטיות של כל המאושפזים חולי הקורונה לכאורה בניגוד לחוק.

מתגובת משרד הבריאות עולה כי ההנחיות נתנו בטלפון הנייד, לאור פנייה פרטנית של בתי חולים שחששו ממגע של הצוות עם המטופלים. במשרד הודיעו בנוסף כי הפעלת הנוהל אמורה להיות רק לאחר ידוע והסכמה מפורשת של המטופל לצילום, וכן שהם עובדים על פרסום נוהל מסודר שאמור לבחון את הסוגיה האתית. זאת לאור העובדה כי מדובר באפשרות לפגיעה בפרטיות גם של חולי קורונה קלים, שנכון להבוקר מהווים 70% מכלל המאושפזים בבתי החולים.

עיינו בהתכתבות עם משרד הבריאות

לכתבה של תומר גנון בכלכליסט

תשובת משרד הבריאות

 

 

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il