fbpx

מידע שהושג בנושא ‘משרד הבריאות’

בקשת מידע חשפה: עלות הפעלת חדר אקוטי – 1.75 מיליון שקל

מבקשת מידע שהגשנו לבית החולים וולפסון עולה כי עלות הפעלת חדר אקוטי (חדר 4) היא 1.75 מיליון שקל. מדובר במרכז שנותן מענה רפואי ונפדי מיידי לנפגעות תקיפה מינית. מהמידע עולה כי למרות העלות הלא גבוה, בישראל חסרים מרכזים כאלה.

בכתבה שמתבססת על המידע, מציינת הכתבת ליאת בר סתו, שמתוך 2,874 פניות למרכז האקוטי בבית החולים וולפסון בשנים 2010-2019, לפחות 730 הגיעו מערים ויישובים באזור השרון כלומר נסעו מרחק לא קצר כדי לקבל את הטיפול אחרי שעברו תקיפה מינית.

נורא לחשוב על כך שבגלל חוסר נגישות נשים לא הגיעו לקבל טיפול מיידי אחרי מה שעברו, ולקוות שהמצב הזה ישתנה במהרה.

את בקשת המידע הגישה נעם שקלר מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל.

לכתבה במאקו

תשובת משרד הבריאות לבקשת המידע

מענה לבקשת המידע

 

הנתונים: כניסות לחדר 4 בבית החולים וולפסון

בעקבות עתירת התנועה – נחשפים יומני הפגישות של ליצמן ובר סימן טוב במשבר הקורונה

יומן הפגישות של השר יעקב ליצמן

יומן שר הבריאות ל-2019

 

יומן שר הבריאות 2020

 

יומן מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב

ינואר-אוגוסט 2019

 

יומן מנכ"ל ספטמבר-דצמבר 2019

יומן מנכ"ל 2020

 

היומנים חושפים את הכשל – הכתבה של אדיר ינקו ב"ידיעות אחרונות" וב-YNET

מחלות הרקע של החולים שמתו מקורונה נחשפות

מה היו מחלות הרקע שמהן סבלו החולים שמתו מקורונה? לבקשת התנועה לחופש המידע משרד הבריאות פרסם לראשונה את הנתונים. הגיע הזמן. במדינות רבות המידע הזה מתפרסם לציבור, בעוד שבישראל הוא הוסתר עד כה. 

 "המידע שהצלחנו לקבל ממשרד הבריאות הוא בעל חשיבות ציבורית אדירה", אומרת עו"ד יערה וינקלר־שליט מהתנועה לחופש המידע. "ראשית, משום שיש לבעלי מחלות רקע שונות עניין מהותי לדעת אם הן מעלות את הסיכון שלהם לחלות בקורונה; ושנית, משום שהמידע הזה חושף בפני כלל הציבור תמונה ברורה של הגורמים המאיצים את הסיכון, כך שהם יוכלו להיזהר ולשמור על הקרובים להם".

מהמידע מתברר כי 57% מהמתים מקורונה סבלו מיתר לחץ דם ו־37% מסוכרת. חלק מהנפטרים סבלו מיותר ממחלת רקע אחת. גיל התמותה הממוצע: 80.7. הנתונים מתייחסים ל־263 מתים. מהנתונים עולה כי 151 מתים סבלו מיתר לחץ דם, 95 היו חולי סוכרת, 91 סבלו ממחלות לב, 29 ממחלת ריאות כרונית, 13 מדיכוי חיסוני, חמישה ממחלת כבד כרונית ו־117 ממחלות אחרות.

המידע שקיבלנו ממשרד הבריאות

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

 

בקשת המידע שהגשנו

 

את בקשת המידע הגישו הילה פרץ ואסף עדני מהקליניקה לחופש המידע במרכז הבינתחומי.

לכתבה של אדיר ינקו ב-YNET

כך מציגים לציבור מידע בניו יורק

 

נהלים לביצוע טיפולים אלקטיביים בבתי החולים בתקופת הקורונה

לכתבה על הנושא – משרד הבריאות מגלגל אחריות

הפנייה למשרד הבריאות

Elective treatments foi

 

תשובת משרד הבריאות

תשובת משרד הבריאות #1
תשובת משרד הבריאות #2

הממונה על מסירת מידע חלקי / גיא זומר

המאמר פורסם באתר "העין השביעית"

עתה כשלחץ הקורונה ירד, הגיע הזמן לבחינה מחדש של מדיניות פרסום המידע במשרד הבריאות. הקורונה הביאה איתה התעניינות שיא במידע הציבורי הרלוונטי, מהשטחת העקומה ועד למיקומי החולים. ממספר הבדיקות ועד למספר החולים. הציבור צמא למידע ובזמן הזה משרד הבריאות מטפטף בצורה לא מסודרת רסיסי מידע, בניצוחו של דובר משרד הבריאות אייל בסון.

לא רבים יודעים, אבל בקרבנו מסתובבים כאלף משרתי ציבור הנושאים בגאווה את התואר "ממונה על העמדת מידע לציבור", מתוכם שניים במשרד הבריאות. תפקידם נולד לפני 22 שנים עם חקיקת חוק חופש המידע, והוסדר לפני כשלוש שנים במשרדי הממשלה באמצעות הנחיית נציב. מעבר למענה לבקשות מידע, תפקידם כולל גם גיבוש מדיניות להפצת מידע, קביעת נהלים ודרכי עבודה להנגשת מידע, אחריות להגברת מודעות העובדים במשרד לפרסום המידע היזום, וידוא עדכניות המידע ואפילו סמכות לדרוש מעובדי המשרד מידע שנדרש כדי למלא את מלאכתם נאמנה. הממונים נדרשים לעמוד בתנאי סף גבוהים, לרבות תואר אקדמי, להכיר את הארגון, ולעבור הכשרה מתאימה.

לצידם של הממונים על העמדת מידע לציבור, בכל משרד ממשלתי יש גם דובר. מדובר בתפקיד בעל אופי שונה לחלוטין, ולהבדיל מהממונה שתפקידו לדאוג להנגשת מידע, הדובר עובד בקצב מהיר יותר, בשיתוף עיתונאים – ובעיקר – למען מטרות אחרות. עליו להבטיח את השמירה על תדמית הארגון ומנהליו, להסביר ולהצדיק את מדיניות הארגון, להדוף את הביקורת שמוטחת בארגון, ולדאוג תמיד להציג את הצד היפה של הארגון. בקיצור, בכל הנוגע לקורונה, דובר המשרד הוא לא הגורם האובייקטיבי שהיינו רוצים שינהל ויקבע, עבור כולנו, איזה מידע ייחשף לציבור ואיזה לא. לשם כך, יש ממונה.

אף שבעבר היו מקרים חריגים בהם דוברים מילאו את תפקיד הממונה על העמדת המידע לציבור, הרי שבשנת 2017 הנחיית נציב שירות המדינה אסרה זאת באופן גורף במשרדי הממשלה וכיום אין עוד מקרים שכאלה. הסיבה היתה בין היתר ניגוד עניינים מובנה, בין האחריות הרובצת על הממונים לשרת את הציבור דרך העמדת המידע לרשותו, לבין מידע רב שמהווה קרקע פוריה לביקורת שנטענת כנגד הארגון ודורשת את תגובת הדובר.

האפשרות שהדובר ישלוט במידע מובילה לכך שהמידע מפורסם באופן סלקטיבי מתוך שיקולים זרים לאינטרס הציבורי ולרצון הציבור, ולא פעם מידע שעשוי להאיר בצורה לא מיטבית את הארגון, מוצנע, לא מפורסם או מפורסם באופן כזה שיקשה לקבל ממנו את התמונה המלאה.

הקורונה תפסה את כולם בהפתעה, ולזכות אייל בסון, דובר משרד הבריאות, הוא הסתער לתוך הפער וניצל את המאפיינים המהירים והגמישים שיש לו כדובר. קבוצת הטלגרם של הדובר עם העיתונאים נפתחה לכלל הציבור ועד מהרה הפכה לתופעה שאין שנייה לה במגזר הציבורי, עם ערוץ מהיר ויעיל לעדכון ומסירת מידע לציבור. כמאתיים אלף צופים בערוץ, ועשרות אלפים שצופים תוך שניות מרגע שמתפרסמת הודעה בכל שעות היממה. אלפי תמונות ומאות קבצים פורסמו בערוץ הזה במהלך שלושת חודשי הקורונה שפקדו את הציבור בישראל. עם הזמן, התפתחה דינמיקה של עשרות אלפי אזרחים שממתינים דרוכים למוצא פיו של הדובר שישתחרר בעוד הודעת עדכון בקבוצת הטלגרם בצירוף איזה קובץ מקרי, פעם בדיקות ופעם יישובים.

עם זאת, הימים אינם אותם ימים, וכמו העקומה המשטחת, גם המדיניות הציבורית והממשק עם הציבור נדרשים לעבור שינויים. משלב אקוטי של טיפול באירוע בלתי צפוי ומהיר, עברנו לשלב הכרוני, ובו את הגמישות והמהירות שמאפיינים את עבודת הדובר נדרשים להחליף סדר, ארגון, תכנון ותיאום ציפיות עם הציבור שמאפיינים את עבודתם של הממונים על העמדת המידע לציבור.

מערוץ מהיר ויעיל שמספק מה שזמין ונוח (בעיקר לדובר), צריך תוכניות ואסטרטגיה, צריך להיות עקבי ומונגש. צריך לדעת איזה מידע קיים במשרד, איזה מידע ניתן לפרסם ומתי, ואיזה מידע יש מניעה מלפרסם. אם בעבר הסכמנו לחיות עם הניגוד שבין הגורם שאמון על פרסום המידע לבין הגורם שאמון על תדמית הארגון, והכל בשם היעילות והמהירות, הרי שכעת הגיע הזמן לביקורת מסודרת, והפרדה שבין פרסום המידע לבין יחסי הציבור של הארגון.

אם יש כיום ביקורת על מספר הבדיקות, ראוי שמי שאמון על פרסום המידע בעניין יהיה גורם נטול פניות וללא משוא פנים, ולא דובר שלא במקרה יידרש בהמשך היום להגיב לנתונים שפרסם בעצמו לפני רגע.

דווקא עכשיו, כשהלחץ של תחילת האירוע נרגע מעט, חשוב להשקיע את הזמן ולאפשר בצורה יעילה את תחקור ההתרחשויות בחודשים שעברו, וליצור תשתית טובה יותר לקראת אירועים שאולי עוד יהיו. הטיפול במידע חייב להיות מבוסס עובדות ונתונים, מקיף ככל הניתן ומנותק לחלוטין מכל שיקול דוברותי או יחצני.

עכשיו הזמן לפרסם מדיניות ברורה ומסודרת שמקיפה את המידע שקיים ומאבחנת מה המידע שניתן לפרסם ומה המידע שיש מניעה מלפרסמו. מדיניות זו חייבת להיות פומבית, ברורה ועקבית. אלה הימים לעבור ממתכונת של ירי הודעות בפוש של טלגרם לאתר מסודר ומקיף, שכולל את כלל המידע הרלוונטי שיתפרסם ויתעדכן באופן קבוע וברור.

 

המידע הזה אינו משחק ילדים ולא נועד לאפדימיולוגי כורסה אלא מציל חיים. היכולת להרתיע תוך זמן קצר מפני מגעים עם חולה, היכולת לזהות תחילת התפשטות וכמובן ביקורת עניינית ומבוססת, מוקדמת ככל הניתן, על פעילות הגופים והארגונים, היא חיונית לתיקון הליקויים ולפעילות מיטבית ומצילה חיים.

משרד הבריאות מודה: אין כללים להפעלת נוהל "האח הגדול" בבתי החולים

משרד הבריאות לא גיבש כללים והנחיות מסודרות לבתי החולים לצורך הפעלת נוהל "האח הגדול" – צילום והאזנה לחולי קורונה, גם קלים, במשך 24/7. המשמעות היא שכל מוסד רפואי פועל בשלב זה לפי שיקול דעתו וכראות עיניו. 

כך עולה מתגובה שהעבירה מנהלת תחום העמדת מיד לציבור במשרד הבריאות, עו"ד שולמית בלנק, לפניית התנועה לחופש המידע. התנועה ביקשה להעביר לידה את הנוהל שגובש במשרד הבריאות ופוגע לכאורה באופן גורף, וללא הצדקה, בפרטיות של כל המאושפזים חולי הקורונה לכאורה בניגוד לחוק.

מתגובת משרד הבריאות עולה כי ההנחיות נתנו בטלפון הנייד, לאור פנייה פרטנית של בתי חולים שחששו ממגע של הצוות עם המטופלים. במשרד הודיעו בנוסף כי הפעלת הנוהל אמורה להיות רק לאחר ידוע והסכמה מפורשת של המטופל לצילום, וכן שהם עובדים על פרסום נוהל מסודר שאמור לבחון את הסוגיה האתית. זאת לאור העובדה כי מדובר באפשרות לפגיעה בפרטיות גם של חולי קורונה קלים, שנכון להבוקר מהווים 70% מכלל המאושפזים בבתי החולים.

עיינו בהתכתבות עם משרד הבריאות

לכתבה של תומר גנון בכלכליסט

תשובת משרד הבריאות

 

 

התנועה למשרד הבריאות: פרסמו מידע על זמינות מכונות הנשמה בישראל

בקשת מידע שהגשנו למשרד הבריאות.

נבקש לקבל את המידע הזה:

  1. מספר מכשירי ההנשמה שמצויים בבתי חולים, במרכזים רפואיים ובבתי אבות.
  2. מספר מכשירי ההנשמה ששאלה מערכת הבריאות הציבורית מצה"ל ומגופים אחרים.
  3. מספר מכשירי ההנשמה שרכשה מדינת ישראל ממדינות זרות.
  4. מספר מכשירי ההנשמה שתוקנו והושמשו בישראל
  5. מספר מכשירי ההנשמה שמצויים בידי מערכת הבריאות הציבורית בישראל, ושלא נבדקו או שאינם עומדים בתקן הישראלי
  6. מספר מכשירי ההנשמה הכולל שדרוש לטיפול בחולי הקורונה להערכת משרד הבריאות
  7. מספר המוניטורים והמיטות שיידרשו להערכת משרד הבריאות לטיפול בחולי קורונה.
  8. כוח האדם, והפיזור הגיאוגרפי של מכשירי ההנשמה, וכן ההנחיות שהוציא המשרד לצוותים הרפואיים.

נזכיר שעל פי החוק והתקנות לפיו, עליכם להשיב לבקשה זו בהקדם האפשרי,  ולא יאוחר מ מעת קבלתה.

בקשת מידע על מכונות הנשמה

התנועה פנתה – ומשרד הבריאות פרסם נהלים להתמודדות עם נגיף הקורונה

בעקבות בקשת מידע שהגישה התנועה – עידכנו באתר משרד הבריאות את קובץ ההנחיות המנהליות בעניין תחלואה מנגיף הקורונה. בקובץ החדש אפשר למצוא הנחיות נוספות הנוגעות לסטנדרטיזציה של תנאי האשפוז שבהם מוחזקים חולי הקורונה בבתי החולים, כולל ההנחיה שזכתה לכינוי "נוהל האח הגדול" – ובה משרד הבריאות הנחה את בתי החולים להתקין מצלמות ומיקרופונים לצפייה והאזנה בסתר לחולי הקורונה 24/7.

ההנחיות באתר משרד הבריאות

משרד הבריאות מודה: אין הנחיות להפעלת המעקב אחרי חולי קורונה מאושפזים

התנועה למשרד הבריאות: פרסמו לציבור את ההנחיות להתמודדות עם מגפת הקורונה

התנועה לחופש המידע הגישה למשרד הבריאות בקשת מידע כדי לקבל את כל ההנחיות הנוגעות להתמודדות עם מגפת הקורונה. בין השאר, אנו רוצים לדעת מהן ההנחיות בנוגע לתנאי הבידוד שבהם מוחזקים חולי קורונה המאושפזים בבתי החולים, ובכללן ההנחיה שכונתה בתקשורת 'נוהל האח הגדול', ולפיה יותקנו בחדריהם של כל חולי הקורונה המאושפזים בבתי החולים, ללא תלות במצבם הרפואי, אמצעים טכנולוגיים למעקב חזותי וקולי (כלומר, מצלמות, מיקרופונים) מסביב לשעון.

בקשת המידע שהגשנו למשרד הבריאות

בקשת המידע למשרד הבריאות

הכתבה בכלכליסט

בית המשפט הורה לפרסם את החלטות ועדת חריגים – קופ"ח מאוחדת מבקשת מהתנועה 21 אלף שקל עבור המידע

יש הרבה דרכים שבהן רשויות מנסות להימנע מלמסור מידע. לבקש תשלום של 21 אלף שקל (וזו רק מקדמה), עבור המידע – היא אחת הדרכים המקוממות שבהן. זה הסכום שדורשת מהתנועה קופת חולים מאוחדת עבור תמצית החלטות ועדת החריגים בקופה. זאת למרות שבית המשפט קבע כי יש לפרסם את החלטות ועדת חריגים.

התנועה עתרה נגד כללית שירותי בריאות לאחר שסירבה למסור מידע על החלטות ועדת החריגים. ועדות החריגים בקופות הן הגופים המוסמכים לדון ולאשר למטופלים מימון של תרופות וטיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות. אלא שנכון להיום כל קופה מפעילה ועדת חריגים משלה עם שיקולים משלה. אין כללים מנחים אחידים לפעילות הוועדות, והחלטותיהן לא מתפרסמות – כך שמטופלים לא יכולים לדעת על קיומם של תקדימים במקרים דומים לשלהם.

כך, ייתכן מצב שבו חולה אחד יקבל אישור לתרופה או טיפול מחוץ לסל במסגרת ועדת חריגים, אך חולה אחר עם מאפיינים דומים או זהים – יסורב. במקרה ה"קל" יותר, חולה יידרש לעבור את דרך הייסורים של הגשת בקשות לוועדה למרות שחולים דומים לפניו כבר קיבלו אישור לטיפול זהה.

התנועה טענה, באמצעות עו"ד יערה וינקלר שליט ממשרד קנולר ושות', כי "בכוחה של הוועדה לדון אדם לחיים או למוות. הדברים נעשים במחשכים ובדלתיים סגורות — וניכר שהקופה מנסה להשאיר זאת כך". בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע כי שירותי בריאות כללית תעביר בתוך שלושה חודשים רשימה מפורטת של החלטות ועדת החריגים שלה ב-2019-2016 לידי התנועה לחופש המידע.

הקופה נדרשת לפרט לגבי כל אחת מאלפי הפניות שהגיעו לוועדה בשנים אלה מה היו הנסיבות הרפואיות, שם התרופה או הטיפול המבוקש, אם אושר או לא, וכן תמצית הנימוקים.

בדיון שנערך, בפני השופטת אביגיל כהן, נאלצנו לוותר על הדרישה לקבל את הפרוטוקולים עצמם של החלטות הוועדה, מאחר שלטענת קופת החולים ליקוטם והשחרת הפרטים המזהים של המטופלים כרוכים בהשקעת משאבים גדולה.

אחרי שקיבלנו את פסק הדין, פנינו לקופות החולים האחרות כדי שיפרסמו את החלטות ועדת החריגים. אולם מקופת חולים מאוחדת דורשים מהתנועה 21 אלף שקלים שכן להערכתם יידרשו להם 700 שעות להפיק את המידע.

ובכן, אנחנו לא עד כדי כך תמימים כדי להאמין שאין לקופת חולים מאוחדת מסמך המפרט את תקציר כל ההחלטות. אגב, דבר שנדרש מקופות החולים על פי הנהלים של משרד הבריאות. אם קופת חולים מאוחדת לא תמסור את המידע – נשקול את צעדינו המשפטיים.

לפסק הדין של השופטת אביגיל כהן

לכתבה על פסק הדין בדה מרקר

תשובת קופת חולים מאוחדת

תשובת קופת חולים מאוחדת לפניית התנועה

תשובת התנועה לקופ"ח מאוחדת

תשובת התנועה לקופת חולים מאוחדת
באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il