fbpx

מידע שהושג בנושא ‘משרד הבריאות’

ארבעה חודשים אחרי שהגשנו עתירה – נחשפים המודלים של מכון גרטנר במגפת הקורונה

 

קישור למידע ממכון גרטנר בדרייב

"בשעה שבה זכויותיהם של פרטים רבים נפגעות, ישנו הכרח משמעותי להנגיש לציבור את מירב המידע האפשרי, וזאת באופן מהיר ומיידי, שיאפשר לציבור לבחון את קבלת ההחלטות, אך גם להגביר את אמון הציבור במערכת", נכתב בעתירה שהגישה התנועה באמצעות עו"ד אור סדן נגד משרד הבריאות. בעתירה ביקשנו לחשוף את לחשוף את התחזיות, המודלים, המחקרים של מכון גרטנר, ואת המידע הגולמי שיש בידיו מתחילת ינואר 2020 בנוגע למגפת הקורונה.

"אמון הציבור במערכת הוא אחד הנפגעים המרכזיים מהתנהלות הממשלה בתקופה האחרונה. החוסר במידע מהימן יוצר מצג שלפיו החלטות רבות מתקבלות באופן שרירותי, ובהתבסס על מידע שמקורו וטיבו, אינם ברורים לציבור הרחב. ניכר שאנו מצויים באחד ממשברי האמון הגדולים שידעה המדינה, אמון שהוא בגדר הכרח בשעה זו, שבה מתבקשים אזרחיות ואזרחי ישראל לציית להוראות המשיתות עליהם את החובה להישאר בבתיהם, תוך פגיעה בפרנסתם, בחינוך ילדיהם ובזכויות נוספות".

ב-18 במאי פנינו למשרד הבריאות וביקשנו את המידע שהעביר לו מכוון גרטנר – המכון לחקר האפידמיולוגיה ומדיניות בריאות – הנוגע למגפת הקורונה, וכן פרטים על פגישות שנערכו בין משרד הבריאות למכון והסכמי ההתקשרות ביניהם. למרות שחלפו המועדים הקבועים בחוק, במשרד הבריאות לא מסרו את המידע. כעבור ארבעה חודשים מהגשת העתירה, נמסר לנו המידע.

החלטת בית המשפט בעתירה

Gartner-Institute-Decision

 

העתירה נגד משרד הבריאות

העתירה נגד משרד הבריאות

כמה נשים הרות התחסנו לקורונה? למשרד הבריאות אין נתונים

כ-7,400 נשים בהיריון נדבקו בקורונה מאז תחילת המגפה – עלייה חדה חלה בחודשים האחרונים. כך עולה מנתונים שהעביר משרד הבריאות לתנועה לחופש המידע. עם זאת משרד הבריאות לא העביר נתונים על התחסנות נשים בהריון לקורונה, בטענה שהמידע לא נמצא ברשותו. אנחנו סבורים שהיעדר המידע היא פגיעה קשה באמון הציבור.

הידיעה בחדשות 12

התשובה של משרד הבריאות

המידע שקיבלנו ממשרד הבריאות

>>> הערה: למרות העלייה במספר הנשים ההרות שנדבקו בקורונה – לא היתה קפיצה בשיעורן מתוך כלל הנדבקים. שיעור זה עומד על כ-1.2% מתחילת המגפה. הקפיצה במספר הנשים ההרות שנדבקו כי היתה קפיצה במספר הנדבקים הכללי.

 

כמה מורים התחסנו לקורונה? שאלה טובה

חשוב שנדע את העובדות – אז ניסינו לקבל אותן: ממידע שקיבלנו מקופת החולים עולה שבערך 60% מהמורים התחסנו. זה אומר שבערך 40% – לא התחסנו.
למה "בערך" – כי הצלחנו לקבל רק מידע חלקי. משרד הבריאות סירב למסור לנו את הנתונים על התחסנות מורים בטענה שאין לו אותם. תרשו לנו לפקפק בתשובה הזאת. מקופת חולים לאומית ומאוחדת – עדיין לא השיבו לבקשת המידע ששלחנו להן.
חבל שמידע כל כך קריטי לאזרחים בימים אלה – לא מתפרסם במלואו לציבור. חבל שאנחנו צריכים לחפש אותו עם פנס.
 
ולנתונים שכן קיבלנו:
54% מהמורים המבוטחים בכללית קיבלו את מנת החיסון הראשונה נגד קורונה, ו-29% קיבלו את מנת החיסון השנייה. 6% מהמורים המבוטחים בקופה חלו בקורונה ולכן אינם נדרשים להתחסן. בקופת החולים כללית מבוטחים כ-103 אלף מורים, יותר ממחצית עובדי ההוראה בארץ.
בקופת החולים מכבי התחסנו 66% מהמורים המבוטחים במנה הראשונה, ו-40% התחסנו במנה השנייה. 4% נוספים חלו בקורונה.
בימים בהם מתקיים דיון סוער על חובתם של מורים להתחסן, מצופה מכל הגורמים האמונים על הנושא לדעת ולדווח על מידת שיעור ההתחסנות, העבודה שמשרד הבריאות וגם משרד החינוך טוענים שאין בידם את המידע היא תעודת עניות לאופן ניהול המגיפה.
בזמן שאלפי ילדים חוזרים למערכת החינוך, וחזרתם למערכת החינוך תלויה במידה רבה גם בשיעור ההתחסנות, על קופות החולים ומשרד הבריאות לעדכן על שיעור ההתחסנות של המורים, כפי שנעשה עם צוותי הרפואה ברמת בית חולים, למורים כמו לצוותי רפואה חובת זהירות מוגברת כלפי הציבור, ופרסום מידע מהסוג הזה יכול לתרום לתחרות בריאה ולעודד התחסנות בקרב המורים שכרגע, לפי הנתונים, נראה שאינם רצים להתחסן.
אנחנו סבורים שחיוני לפרסם את שיעור ההתחסנות של המורים גם ברמת היישובים.
 

מוזמנים לעיין במידע שקיבלנו

התשובה שקיבלנו מקופת חולים כללית

 
 

משרד הבריאות פרסם את ההסכם לשיתוף המידע עם חברת פייזר

הסכם שיתוף המידע עם פייזר

הסכם שיתוף המידע עם פייזר

השתלשלות האירועים:

  • ב-2.8 הגשנו בקשה לקבל את החוזה עם מודרנה.
  • ב-18.11 הגשנו בקשה להסכם עם פייזר.
  • ב-23.11 משרד הבריאות סירב להעביר לנו את החוזה שנחתם עם מודרנה, אף לא מילה אחת נחשפה.
  • ב-28.12 העברנו מכתב שבו התייחסנו לסירוב של משרד הבריאות למסור את החוזה שנחתם עם מודרנה. התייחסנו גם לבקשה בנוגע לפייזר. המכתב נכתב בסיוע הסטודנטים עמית רוזנבלום וכרמל אליצור מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל.
  • לפני שבוע הגשנו בקשת מידע נוספת בנוגע למידע שעתיד לעבור.

 

ההודעה שהוציא משרד הבריאות בטלגרף:

היום (17.1.21) עלה לאתר משרד הבריאות ההסכם לשיתוף המידע עם חברת פייזר שהיא בין החברות המספקות חיסונים נגד נגיף קורונה בישראל.

המסמך המקורי שעלה לאתר, חושף בשקיפות את הסעיפים שעוסקים במידע שעובר לחברת פייזר.
המסמך מפורסם לאחר הסכמת חברת פייזר.
ישנם חלקים שהושחרו מטעמים מסחריים ואחרים.

פניית התנועה למשרד הבריאות

פניית התנועה למשרד הבריאות

כתבה ב-YNET

כתבה ב"ישראל היום"

 

איך יוצאים מהבידוד? התשובה המביכה של משרד הבריאות

אלפי ישראלים הגישו למשרד הבריאות בקשות לפטור מבידוד או אישור לצאת ממנו. התנועה לחופש המידע ביקשה לדעת בכמה מקרים אושרה הבקשה – והממצאים היו מביכים: משרד הבריאות, מתברר, החל לתעד את הפניות רק מאוגוסט ומאז כמחצית מהמקרים כלל לא תועדו.

הכתבה על המידע ב-YNET

לפחות 30% מתוך 5,900 האנשים שביקשו פטור מבידוד או אישור לצאת ממנו – הצליחו להשתחרר ממנו. כך מתברר ממידע שקיבלנו ממשרד הבריאות. בקשת המידע שלנו חשפה מציאות מטרידה של איסוף מידע לקוי.  תשובת משרד הבריאות עולה שתיעוד הפניות לאישור יציאה מהבידוד החל המשרד לעשות  רק באוגוסט – חמישה חודשים אחרי התפרצות הנגיף בישראל.

מהמידע שקיבלנו עולה כי כ-46% מההחלטות לגבי הפניות שהתקבלו במוקד "קול הבריאות" אחרי אוגוסט כלל לא תועדו, כך שאין לדעת מה נקבע לגביהן. כ-30%, כאמור, אושרו. 17% לא אושרו. ב-7% מהפניות תועדה ההחלטה "אחר", ולא ברור מה זה אומר. על כן, סביר להניח כי בפועל מספר הפניות שאושרו גבוה הרבה יותר.

על פי נוהל משרד הבריאות, פטור או יציאה מבידוד יינתנו לצורך ביקור אצל קרוב משפחה על ערש דוויי, טיסה לחו"ל לצורך קבלת טיפול רפואי או השתתפות בחתונה, בר מצווה או ברית מילה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה. עם זאת, רבים מהפונים למוקד משרד הבריאות בבקשה לפטור מבידוד לא מתבקשים להציג כל מסמך שבאמצעותו ניתן להוכיח את אמיתות הפנייה. יש לציין כי המשרד לא נעתר לבקשת התנועה לדווח מי הגורם המקצועי המאשר את הבקשות.

"מדאיג להיווכח שגם לאחר חודשים רבים משרד הבריאות לא משכיל לנהל באופן תקין וסביר את המידע הקריטי למאבק במגפה", אומרת עו"ד איה מרקביץ', היועצת המשפטית של התנועה לחופש המידע, "התשובה שקיבלנו תמוהה, במיוחד מאחר שמשרד המשפטים הנחה את משרדי הממשלה עוד בחודש מרץ להקפיד על תיעוד תהליכי קבלת ההחלטות מתוך הבנה שהתנהלות המדינה תעמוד לביקורת, ויש להיערך לכך.

"בבקשת המידע שהגשנו הודגש שמטרתה היא לאפשר לציבור לפקח על מדיניות מתן הפטורים מבידוד, ועל הפעלתה התקינה והשוויונית. אלא שהמידע החסר שקיבלנו לא מאפשר להבין באילו מצבים משרד הבריאות פוטר מחובת הבידוד, בין היתר בכל אותם מקרים שפורסמו בתקשורת, כגון קיצור תקופת הבידוד לפמליית ראש הממשלה, ששבה בספטמבר מהטקס עם איחוד האמירויות בוושינגטון – החלטה שאין לה תיעוד במסמכים שקיבלנו. אנו קוראים למשרד הבריאות לנהוג באחריות ולהקפיד מעתה על ניהול תקין ופרסום יזום ונגיש של כל המידע בעניין משבר הקורונה, לטובת כלל הציבור".

בקשת המידע שהגשנו

בקשת המידע למשרד הבריאות

כל המידע שקיבלנו

 

 

בקשת מידע למשרד הבריאות: לחשוף את המידע הנוגע לחקירות אפדימיולוגיות לחיוביים לבדיקת קורונה

בקשת המידע שהגישה התנועה, ביחד עם גיא זומר, מייסד עמותת התמנון

בקשת המידע למשרד הבריאות

אפשר לנהוג בשקיפות ולעורר אמון  – ואפשר לעשות בדיוק את ההפך, כמו משרד המשפטים.  

הודעה חגיגית שפרסם המשרד בישרה לעולם שהשרה גילה גמליאל לא שיקרה בחקירה אפידמיולוגית – זה הבאג בתוכנה אשם. ועל פי ההודעה, אפשר להירגע – הבאג תוקן.

אלא שהמשרד סירב לבקשת העיתונאי רן בר זיק להעביר לו את הדו"ח הטכני של התקלה. למה הם לא מוסרים את המידע הזה לציבור? למה לא לעזור לנו להאמין בסיפור על "הבאג" ששינה את "טבריה" ל"תל אביב"?

עכשיו הסיפור שהסעיר את המדינה על השרה שהפרה סגר (על זה אין מחלוקת), מתגלגל לסיפור על הקלות שבה משרד המשפטים מסרב למסור מידע, ועל חוסר האמון שזה מעורר. לא מפתיע שרבים מריחים פה ריח רע של טיוח.

אז החלטנו לעזור לכל הצדדים ושלחנו למשרד הבריאות בקשה להוציא את המידע לאור (על פי חוק). אולי אנחנו תמימים, אבל אנחנו מקווים שהמשרד, יפעל על פי החוק, ייענה לבקשה, ויראה שאין לו מה להסתיר.

 

התנועה לבית המשפט: להורות למשרד הבריאות לפרסם את מחקרי הקורונה של מכון גרטנר והמידע הגולמי שעליהם התבססו

התנועה לחופש המידע עתרה נגד משרד הבריאות בדרישה לחשוף את התחזיות, המודלים, המחקרים של מכון גרטנר, ואת המידע הגולמי שיש בידיו מתחילת ינואר 2020 בנוגע למגפת הקורונה. בנוסף, ביקשנו בעתירה לפרסם את פרטי התקשרות בין מכון גרטנר לבין משרד הבריאות.

"בשעה שבה זכויותיהם של פרטים רבים נפגעות, ישנו הכרח משמעותי להנגיש לציבור את מירב המידע האפשרי, וזאת באופן מהיר ומיידי, שיאפשר לציבור לבחון את קבלת ההחלטות, אך גם להגביר את אמון הציבור במערכת", נכתב בעתירה שהגישה התנועה באמצעות עו"ד אור סדן.

"אמון הציבור במערכת הוא אחד הנפגעים המרכזיים מהתנהלות הממשלה בתקופה האחרונה. החוסר במידע מהימן יוצר מצג שלפיו החלטות רבות מתקבלות באופן שרירותי, ובהתבסס על מידע שמקורו וטיבו, אינם ברורים לציבור הרחב. ניכר שאנו מצויים באחד ממשברי האמון הגדולים שידעה המדינה, אמון שהוא בגדר הכרח בשעה זו, שבה מתבקשים אזרחיות ואזרחי ישראל לציית להוראות המשיתות עליהם את החובה להישאר בבתיהם, תוך פגיעה בפרנסתם, בחינוך ילדיהם ובזכויות נוספות".

ב-18 במאי פנינו למשרד הבריאות וביקשנו את המידע שהעביר לו מכוון גרטנר – המכון לחקר האפידמיולוגיה ומדיניות בריאות – הנוגע למגפת הקורונה, וכן פרטים על פגישות שנערכו בין משרד הבריאות למכון והסכמי ההתקשרות ביניהם. למרות שחלפו המועדים הקבועים בחוק, במשרד הבריאות לא מסרו את המידע.

>>> המידע שקיבלנו בעקבות העתירה

העתירה שהגשנו לבית המשפט

העתירה נגד משרד הבריאות

 

 

בקשת מידע חשפה: עלות הפעלת חדר אקוטי – 1.75 מיליון שקל

מבקשת מידע שהגשנו לבית החולים וולפסון עולה כי עלות הפעלת חדר אקוטי (חדר 4) היא 1.75 מיליון שקל. מדובר במרכז שנותן מענה רפואי ונפדי מיידי לנפגעות תקיפה מינית. מהמידע עולה כי למרות העלות הלא גבוה, בישראל חסרים מרכזים כאלה.

בכתבה שמתבססת על המידע, מציינת הכתבת ליאת בר סתו, שמתוך 2,874 פניות למרכז האקוטי בבית החולים וולפסון בשנים 2010-2019, לפחות 730 הגיעו מערים ויישובים באזור השרון כלומר נסעו מרחק לא קצר כדי לקבל את הטיפול אחרי שעברו תקיפה מינית.

נורא לחשוב על כך שבגלל חוסר נגישות נשים לא הגיעו לקבל טיפול מיידי אחרי מה שעברו, ולקוות שהמצב הזה ישתנה במהרה.

את בקשת המידע הגישה נעם שקלר מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל.

לכתבה במאקו

תשובת משרד הבריאות לבקשת המידע

מענה לבקשת המידע

 

הנתונים: כניסות לחדר 4 בבית החולים וולפסון

בעקבות עתירת התנועה – נחשפים יומני הפגישות של ליצמן ובר סימן טוב במשבר הקורונה

יומן הפגישות של השר יעקב ליצמן

יומן שר הבריאות ל-2019

 

יומן שר הבריאות 2020

 

יומן מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב

ינואר-אוגוסט 2019

 

יומן מנכ"ל ספטמבר-דצמבר 2019

יומן מנכ"ל 2020

 

היומנים חושפים את הכשל – הכתבה של אדיר ינקו ב"ידיעות אחרונות" וב-YNET

מחלות הרקע של החולים שמתו מקורונה נחשפות

מה היו מחלות הרקע שמהן סבלו החולים שמתו מקורונה? לבקשת התנועה לחופש המידע משרד הבריאות פרסם לראשונה את הנתונים. הגיע הזמן. במדינות רבות המידע הזה מתפרסם לציבור, בעוד שבישראל הוא הוסתר עד כה. 

 "המידע שהצלחנו לקבל ממשרד הבריאות הוא בעל חשיבות ציבורית אדירה", אומרת עו"ד יערה וינקלר־שליט מהתנועה לחופש המידע. "ראשית, משום שיש לבעלי מחלות רקע שונות עניין מהותי לדעת אם הן מעלות את הסיכון שלהם לחלות בקורונה; ושנית, משום שהמידע הזה חושף בפני כלל הציבור תמונה ברורה של הגורמים המאיצים את הסיכון, כך שהם יוכלו להיזהר ולשמור על הקרובים להם".

מהמידע מתברר כי 57% מהמתים מקורונה סבלו מיתר לחץ דם ו־37% מסוכרת. חלק מהנפטרים סבלו מיותר ממחלת רקע אחת. גיל התמותה הממוצע: 80.7. הנתונים מתייחסים ל־263 מתים. מהנתונים עולה כי 151 מתים סבלו מיתר לחץ דם, 95 היו חולי סוכרת, 91 סבלו ממחלות לב, 29 ממחלת ריאות כרונית, 13 מדיכוי חיסוני, חמישה ממחלת כבד כרונית ו־117 ממחלות אחרות.

המידע שקיבלנו ממשרד הבריאות

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

 

בקשת המידע שהגשנו

 

את בקשת המידע הגישו הילה פרץ ואסף עדני מהקליניקה לחופש המידע במרכז הבינתחומי.

לכתבה של אדיר ינקו ב-YNET

כך מציגים לציבור מידע בניו יורק

 

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il