מידע שהושג בנושא ‘משרד הבריאות’

התנועה חושפת את נתוני השימוש בקנביס בישראל

זינוק של כמעט פי ארבעה במבקשי היתר שימוש בקנביס מאז 2013, לצד עלייה חדה גם במספר המסורבים. כך עולה מנתוני הקנאביס הרפואי בישראל, הצלחנו סוף סוף לקבל ממשרד הבריאות.

לפי הנתונים, בשנת 2013 הוגשו ליק"ר (היחידה לקנאביס רפואי) במשרד הבריאות 14,910 בקשות, ולעומת זאת בשנת 2018 (הנתונים נכונים ל־1 בנובמבר) מספר הבקשות זינק ל־57,781 בקשות – עלייה של 387%. מדובר בכל הבקשות שהוגשו ליחידה לקנאביס רפואי, שבין היתר כוללות פניות של מטופלים חדשים המבקשים רישיון, בקשות לשינוי המינון, חידוש רישיון האספקה ואפילו שינוי של ספק הקנאביס הרפואי.

שיעור הבקשות שאושרו בשנת 2013 עמד על 92.5%. בשנת 2014 שיעור האישור ירד ל־89% מהבקשות. בשנת 2015 הוא ירד ל־85.6%, ובשנת 2016 ל־84.8%, ב־2017 נרשמה עלייה קלה ל־87.4%, וב־2018 ל־87.15%.

גם מספר מחזיקי הרישיון בישראל גדל באופן משמעותי. בשנת 2013 היו 12,561 בני אדם שהורשו להשתמש בקנאביס רפואי. בשנת 2018 מספר מחזיקי הרישיון זינק ל־30,507 מטופלים – עלייה של 243%.

לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2018 הוגשו 13,966 בקשות חדשות לקבלת רישיון לשימוש בקנאביס רפואי. 9,000 מהבקשות אושרו ו־4,966 בקשות נדחו. כלומר, כ־36% מהבקשות של החולים נדחות. במילים אחרות: כמעט אחת מכל שלוש בקשות לקבלת רישיון לקנאביס רפואי שמוגשות כיום למשרד הבריאות נדחית. בשנת 2013 הוגשו 4,025 בקשות חדשות לקבלת רישיון לקנאביס רפואי ומתוכן אושרו 3,540 אושרו ו־486 בקשות נדחו. למעשה, רק 12% מהבקשות נדחו – קצת פחות מאחת מתוך שמונה.

לפני חמש שנים, בשנת 2013, הגישו 3,862 חולים בקשה לשינוי או העלאת המינון של צריכת הקנאביס הרפואי, ומתוך כלל הבקשות אושרו 3,422 – 88.6% מהבקשות. בשנת 2018 מספר הבקשות לשינוי או העלאת מינון זינק ל־11,339 בקשות. מתוך כלל הבקשות אושרו 10,513 בקשות – 92.7% מהבקשות.

מרבית הרישיונות לקנאביס רפואי מונפקים לבני 40־65

משרד הבריאות מפרסם גם מה סוגי המחלות שבגינן קיבלו המטופלים את הרישיון לקנאביס רפואי. בשנת 2018, 1,745 חולי סרטן שנמצאים בטיפולים אונקולוגיים קיבלו רישיון, 1,116 חולי סרטן שסובלים מסימפטומים של המחלה או התרופות קיבלו רישיון, 1,056 חולי קרוהן ו־154 חולי קוליטיס.

קבוצת החולים הגדולה ביותר שקיבלה רישיון היא של הסובלים מכאבים כרוניים: 17,963 בני אדם. כמו כן, קיבלו רישיון 137 חולי איידס ונשאי HIV.

עוד במקבלי הרישיון: 487 חולי טרשת נפוצה, 599 חולי פרקינסון, 357 אנשים שמאובחנים בתסמונת טורט, 276 חולים סופניים ו־3,131 אנשים הסובלים מפוסט־טראומה. בנוסף, 107 מבוגרים ו־131 ילדים הסובלים מאפילפסיה קיבלו אישורים, ועוד 3,226 בני אדם הסובלים ממחלות נוספות.

מנתוני משרד הבריאות עולה כי מרבית הרישיונות לקנאביס רפואי מונפקים לבני 40־65 (14,083). בקרב מבוגרים וקשישים מגיל 65 ומעלה יש נכון להיום 7,741 מטופלים. בקרב צעירים בני 18־40 יש 7,358. בנוסף, 429 בני נוער בגילי 12־18 ו־848 ילדים מגיל שנה עד 12 הם בעלי רישיון לקנאביס רפואי. בישראל, נכון להיום, יש גם 19 תינוקות שקיבלו היתר להשתמש במריחואנה רפואית.

בחלוקה בין המינים, נכון לשנת 2018 ישנם יותר גברים מנשים עם רישיון. לפי נתוני משרד הבריאות יש 19,635 גברים שמחזיקים ברישיון לקנאביס לעומת 10,872 נשים.

כיום, מתן רישיון לקנאביס מותנה בביצוע מעקב רפואי מדי שלושה חודשים לפחות בשנת הטיפול הראשונה. את המעקב יש לבצע אצל רופא שקיבל הסמכה ממשרד הבריאות. החל משנת הטיפול השנייה המעקב צריך להיערך פעם בחצי שנה.

המינון ההתחלתי של הטיפול בקנאביס הוא בכמות של עד 20 גרם לחודש (0.6 גרם ליום). במקרה שבו לדעת הרופא המטפל יש צורך בהגדלת המינון – הוא צריך להגיש בקשה מנומקת ומפורטת. העלייה במינון תהיה הדרגתית, ובמדרגות של 10 גרם בלבד.

"למשרד הבריאות לקח זמן לא קצר למסור לנו את המידע הנוגע לאישורים לשימוש בקנאביס רפואי", מסביר עו"ד אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע. הדיון הציבורי בנוגע לשימוש בקנאביס בכלל ובקנאביס רפואי בפרט זכה להדים רבים בשנים האחרונות. "הציבור צמא למידע מסוג זה, שיהיה בו כדי להאיר תופעה חברתית שבמסגרתה בוחרים רופאים ומטופלים להשתמש בקנאביס לצורכי מרפא".

לכתבה בידיעות אחרונות

המידע שקיבלנו ממשרד הבריאות

מטופלים לפי קבוצות גיל

בקשות לפי סיבה

מטופלים

אחרי פניית התנועה – משרד הבריאות החל לפרסם מידע על שיעור ההתחסנות נגד חצבת לפי יישובים

אנו נמצאים בעיצומה של התפרצות חצבת, הקשורה ישירות לירידה בשיעור ההתחסנות של הציבור. כששר הבריאות קורא לציבור לבוא ולהתחסן והמשרד משקיע בכך משאבים רבים, שאלנו את עצמנו – מה באמת שיעור ההתחסנות בישראל לפי יישובים.

התשובה שקיבלנו ממשרד הבריאות היתה שאין לו מידע כזה. המשרד שלח רק את שיעור המחוסנים לפי מחוזות ונפות, ולא לפי יישובים. למעשה גם המידע שהתקבל לפי נפות היה חלקי בלבד.

"נתוני הכיסוי החיסוני הם רק לגבי ילדים שנולדו ב-2014 (בני שלוש) וביקרו לפחות פעם אחת בטיפת חלב של משרד הבריאות, עיריות ירושלים, תל אביב או קופת חולים לאומית. נתון זה מייצג 75% מילדי ישראל. השאר הולכים לטיפת חלב או מקבלים חיסונים בקופות החולים, ויש לפנות אליהם לקבלת המידע" – נכתב בתשובת משרד הבריאות.

עברו כמה חודשים והמשרד השיק בגאווה אתר עם מפת יישובים ושיעורי ההתחסנות בהם. זאת התקדמות נאה לעומת התשובה שקיבלנו, אבל למרבה הצער גם הפעם המידע חלקי, ולכן קשה להגיד משהו על התמונה כולה, וגם לא לעשות חיתוכים ופילוחים בעלי ערך ותוקף.

מתברר שהמפה שפרסם משרד הבריאות מתייחסת לכ-600 יישובים שזה פחות מחצית ממספר היישובים בארץ. זאת משום שמסד נתונים של משרד הבריאות אינו כולל את המידע על התחסנות מטיפות החלב של קופות החולים (פרט למאוחדת). הרי המשרד כבר הודה בתשובתו שיש ברשותו מידע שמייצג רק 75% מילדי ישראל. וזה לא מספק.

אנחנו כבר פנינו לכל קופות החולים וביקשנו את המידע על שיעור ההתחסנות אצלם, אבל זאת הדרך העקומה לחשוף מידע. בשנת 2018 אנחנו מצפים שהרגולטור, כלומר משרד הבריאות, ידאג שכל המידע יהיה אצלו, במיוחד כשיש אינטרס ציבורי שהמידע יפורסם. לא רק לשם הפרסום, אלא גם כדי שהמשרד יוכל לפקח והציבור יוכל לעקוב אחרי התנהלותו בסוגיה כה חשובה שמסעירה את הציבור ומסכנת את בריאותו בימים אלה.

 

התנועה חושפת: ממה ישראלים מתים בנסיבות חריגות

בעקבות פניית התנועה נחשפים לראשונה נתוני מקרי המוות החריגים בישראל. החדשות הטובות הן שחלה ירידה משמעותית במספר מקרי המוות החריגים בישראל. החדשות הרעות הן שלמשרד הבריאות אין נתונים על תמותה כתוצאה ממקרי רשלנות רפואית. "מושג הרשלנות הרפואית אינו חד־משמעי", נמסר לנו בתשובת המשרד.

ב־2012 קבע משרד הבריאות נוהל לבתי החולים ולקופות החולים המחייב העברת דיווח על מקרי מוות חריגים. הנוהל נקבע על מנת ללמוד באופן שוטף ורציף מהניסיון המצטבר במערכת הבריאות ולהפיק לקחים מכל אירוע חריג. הדבר מקובל בכל מערכת הבריאות במדינות המערביות וכך גם בישראל.

במשרד הבריאות נקבעו מספר קריטריונים המחייבים דיווח. כך למשל במקרים של פטירה של החולה תוך 24 שעות מהרגע שהגיע לאשפוז או לחדר מיון (למעט במצב של חולה במצב סופני או מחלה כרונית), אדם שהגיע מת לבית החולים, מוות כתוצאה מניתוח או פעולה פולשנית אחרת אם המטופל לא התאושש מהם, פטירה תוך כדי ניתוח או פרוצדורה רפואית אחרת תוך שבעה ימים מרגע ביצועם – גם אם המטופל שוחרר לביתו, התאבדות כתוצאה מניסיון התאבדות מחוץ לבית החולים וגם מקרים של פטירה של אדם מתחת לגיל שלושים שלא סבל ממחלה כרונית או סופנית.

על פי הנתונים שהגיעו לידי "ידיעות אחרונות" מתברר שחלה ירידה משמעותית באירועים החריגים בין השנים 2015־2017. כך למשל מספר מקרי הפטירה שאירעו תוך 24 שעות מקבלת אדם לאשפוז או למיון ירד מ־2,092 ב־2015 ל־1,498 מקרים ב־2017. מספר מקרי המוות לאחר ניתוח או פעולה פולשנית אחרת אם המטופל לא התאושש מהם לפני פטירתו ירד מ־611 ב־2015 ל־402 ב־2017.

עם זאת, במשרד הבריאות לא יודעים להעריך כמה מקרי מוות נגרמו כתוצאה מרשלנות רפואית בישראל. במשרד הבריאות טוענים שלא ניתן להשיג את הנתונים, משום שכדי לקבל את המידע תידרש הזמנה של כל תיקי הדיווח השמורים בארכיון החיצוני של המשרד בכל אחת מלשכות הבריאות וכן בחינה פרטנית של כל אחד מהאירועים כדי לבדוק האם הוא הסתיים בפטירה.

 

מידע אודות אירועי פטירה חריגים שהתקבל ממשרד הבריאות לגבי שנים 2015-2017

המידע שקיבלנו ממשרד הבריאות

לידיעה ב-YNET

 

רצינו לדעת מה שיעור המתחסנים בישראל – מתברר שאפילו משרד הבריאות לא יודע

ביולי פנינו למשרד הבריאות כדי לקבל מידע על שיעור המחוסנים לפי יישובים ולפי סוג החיסון. "באותם ימים התנהל ויכוח ציבורי ער סביב תופעת האי־התחסנות, והיו שניסו להציג את הסירוב להתחסן כתופעה רווחת ולא שולית", מספרת מנכ"לית התנועה לחופש המידע, רחלי אדרי. "החלטתי לבדוק באתר משרד הבריאות מהם שיעורי ההתחסנות בכל יישוב, ראיתי שהמידע לא קיים והופתעתי. ולכן הגשתי את בקשת המידע".

המידע שסיפק המשרד בתגובה היה רחוק מזה שביקשה התנועה: המשרד שלח רק את שיעור המחוסנים לפי מחוזות ונפות, ולא לפי יישובים. "לפי החלטת ראש שירותי בריאות הציבור ומנהלת האגף לאפידמיולוגיה, מפרסמים נתונים רק ברזולוציה של מחוז או נפה, ולא לפי יישובים פרטניים", ענה המשרד לתנועה, מבלי לספק הסברים.

גם המידע שהתקבל לפי נפות היה חלקי בלבד: "נתוני הכיסוי החיסוני הם רק לגבי ילדים שנולדו ב-2014 (בני שלוש) וביקרו לפחות פעם אחת בטיפת חלב של משרד הבריאות, עיריות ירושלים, תל אביב או קופת חולים לאומית. נתון זה מייצג 75% מילדי ישראל. השאר הולכים לטיפת חלב או מקבלים חיסונים בקופות החולים, ויש לפנות אליהם לקבלת המידע".

במלים פשוטות, למשרד הבריאות אין את הנתונים המלאים על שיעור המחוסנים, כי אין לו את המידע על המתחסנים בקופות החולים כללית, מכבי ומאוחדת. חמור מכך: הנתונים אינם מביאים בחשבון את הילדים שמעולם לא הגיעו לטיפות החלב להתחסן, כך שייתכן כי שיעור הלא־מחוסנים גבוה יותר.

בעקבות התשובה שקיבלנו הודענו למשרד הבריאות כי אם לא נקבל בקרוב את הנתונים המלאים, נעתור לבית המשפט לעניינים מינהליים. לדברי אדרי, כבר היה תקדים שבו בית המשפט העליון חייב את משרד החינוך לפרסם את נתוני בחינת המיצ"ב ברמה בית־ספרית ויישובית, אף שמשרד החינוך סירב להעביר את הנתונים. "עמדת משרד הבריאות מפתיעה במיוחד לאור המאמצים שלו לפעול להעלאת המודעות בנוגע לחשיבות החיסונים", אומרת אדרי.

תשובת משרד הבריאות

שיעור מחוסנים בישראל לפי אזורים

התייחסות להשגות התנועה

https://www.themarker.com/consumer/health/.premium-1.6414678

 

התנועה חושפת את דו"חות הפיקוח במעונות נעמ"ת – מתברר שהמצב בכי רע

ביקשנו ממשרד הבריאות את ממצאי דו"חות ביקורת התברואה שנערכו במעונות היום של נעמ"ת – ואל תשאלו מה קיבלנו. זה באמת קשה לקריאה. אבל חשוב שהמידע יהיה בחוץ, נגיש לציבור ההורים בלחיצת כפתור.

מזון מקולקל, צואת מזיקים, ציוד לא תקין ופסולת מפוזרת – אלו הם כמה תיאורים עדינים למה שראו עיניהם של פקחי משרד הבריאות. יותר מ-20 דו"חות על הנעשה במעונות נעמ"ת יוצרים תמונה קשה של הזנחה וסכנה בריאותית ממשית למאות תינוקות ופעוטות מגיל חמישה חודשים ועד גיל שלוש, השוהים במעונות במשך רוב שעות היום. בחלק מהמעונות נערכה הבדיקה עקב דיווחים על תחלואת ילדים, בחלק מהמעונות מדובר בביקורות חוזרות שברובן ליקויים רבים שלא תוקנו.

רשת מעונות יום נעמ"ת מונה 209 מעונות יום הפועלים ברחבי הארץ ומהווה רשת מעונות היום המפוקחים על ידי ממשלת ישראל הגדולה ביותר עם כ-16 אלף תינוקות ופעוטות.

עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה: "המידע מלמד על חשיבות הפיקוח הממשלתי על הפעלת מעונות היום בהם אנו מפקידים את היקר לנו מכל, את ילדינו. המדינה צריכה לשאוף להרחבת מערך הפיקוח של מעונות היום גם על גופים פרטיים, ועוד יותר מכך, שמידע מסוג זה יהיה חשוף ונגיש לכל אחד, תוך אפשרות לעריכת השוואות בין המעונות השונים והליקויים שנמצאו בהם".

פעוטות חולים, מזון מקולקל וזוהמה – לכתבה על המידע ב"וואלה"

דוחות הפיקוח במעונות נעמ"ת

Image_00013

בקשת המידע למשרד הבריאות

עלויות הקמת ותפעול אתר "כל הבריאות"

בעקבות בקשת מידע שהגשנו נמסרו הנתונים אודות עלויות ההקמה והתפעול של אתר "כל הבריאות". עלות האתר הינה מעל מיליון שקל ובנוסף, כחצי מיליון שקל עלות התפעול השנתית.

לאתר כל הבריאות
http://call.gov.il

תשובת משרד הבריאות

נתוני תמותה בפגיות בישראל

בעקבות פנית הפרקטיקום לחופש המידע במרכז הבינתחומי בהרצליה למשרד הבריאות חשף משרד הבריאות את נתוני תמותת פגים בבתי החולים במדינה. התמונה קודרת, כך מסתבר בהשוואה למצב במדינות מערב אירופה.

בבקשת חופש המידע שהוגשה נתבקשו גם סיבות המוות ומקרי הזיהומים במטרה להבחין בין המצבים השונים, אולם משרד הבריאות החליט שלא למסור מידע זה  ואף הדגיש כי "…אין במידע הגולמי כאמור כדי להעיד על טיב הטיפול ו/או "שיעורי הצלחה" הרלוונטיים לצמצום תמותה באשר המידע כאמור איננו משכלל נתונים של שבוע הלידה, משקל הילוד, מחלות גנטיות, תחלואה וכיו"ב נתונים בעלי השפעה חיונית, בין היתר,על שיעורי התמותה". כלומר, על אף שהמידע במלואו מוחזק בידי משרד הבריאות, נעשתה החלטה שלא לפרסם אותו. החלטה זו, כפי שאנו רואים אותה, עומדת בניגוד מוחלט לחוק חופש המידע שאינו נותן לרשות סמכות לסנן את המידע ולהחליט מה טוב לציבור לדעת ומה לא. 

משרד השנים מבטיח כבר מספר שנים לפרסם לציבור את נתוני הזיהומים בבתי החולים, לרבות מקרי התמותה בגינם. עד היום פרסם משרד הבריאות מידע מועט בנידון ובעיקר את הנתון המדהים לפיו מדי שנה נפטרים בין 4000 ל 6000 חולים כתוצאה מזיהומים נרכשים בבתי החולים, ביניהם אולי גם פגים. אנו ממשיכים ועוקבים אחר פעילות משרד הבריאות בנושא ומפעילים לחץ בלתי פוסק לפרסום המידע  במלואו. 

1. בקשת מידע- נתונים על זיהומים ותמותת פגים

תשובת משרד הבריאות

כתבה בחדשות 2

מצרפים בנוסף את פרוטוקול ועדת ביקורת המדינה שם נאמר על ידי ד"ר שמואל צנגן כך: "בשנת 2014 שכיחות הזיהומים הנרכשים בדם בפגים קטנים היה 4.02 ל-1,000 ימי אשפוז; זיהומים מצנתרים מרכזיים – 7 – פי ארבעה עד עשרה ממה שיש בעולם המערבי." 

חוששים מליסטרייה? כנראה שיש לכם סיבה

לבקשתנו חשף משרד הבריאות כי הוא מעסיק 64 פקחי מזון המבצעים יותר מ 10,000 ביקורות כל שנה אותן הוא לא חושף לציבור. נתונים שנחשפו ב 2014 ו 2015 דיברו על למעלה מ 16,000 ביקורות ומאות השמדות מזון. ואם זה היחס הזה הפתיע אותנו, גם תוצאות הביקורות מפתיעות כשמתוך אלפי בדיקות נערכו רק  64 שימועים ב 2016. שנים שאנחנו רודפים אחרי משרד הבריאות כדי להבין את היקף הפיקוח על מזון במדינת ישראל. את הפיקוח על המסעדות המשרד לא מפרסם כי אין מערכת ממוחשבת לאיסוף הנתונים. את תוצאות הפיקוח על יצרני מזון נהגו לפרסם והנתונים מופיעים באתר המשרד לשנים 2014 ו 2015 אבל מאז חדלו. אז מה קורה במשרד הבריאות וכמה אנחנו כצרכני מזון מוגנים?

נתוני משרד הבריאות לשנת 2014

נתוני משרד הבריאות לשנת 2015

הודעות משרד הבריאות בנושא מזון

והנתונים שהועברו לידינו לפי חוק חופש המידע: 

מענה ראשון

תשובה

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il