fbpx

מידע שהושג בנושא ‘משרד הבריאות’

משרד הבריאות מודה: אין כללים להפעלת נוהל "האח הגדול" בבתי החולים

משרד הבריאות לא גיבש כללים והנחיות מסודרות לבתי החולים לצורך הפעלת נוהל "האח הגדול" – צילום והאזנה לחולי קורונה, גם קלים, במשך 24/7. המשמעות היא שכל מוסד רפואי פועל בשלב זה לפי שיקול דעתו וכראות עיניו. 

כך עולה מתגובה שהעבירה מנהלת תחום העמדת מיד לציבור במשרד הבריאות, עו"ד שולמית בלנק, לפניית התנועה לחופש המידע. התנועה ביקשה להעביר לידה את הנוהל שגובש במשרד הבריאות ופוגע לכאורה באופן גורף, וללא הצדקה, בפרטיות של כל המאושפזים חולי הקורונה לכאורה בניגוד לחוק.

מתגובת משרד הבריאות עולה כי ההנחיות נתנו בטלפון הנייד, לאור פנייה פרטנית של בתי חולים שחששו ממגע של הצוות עם המטופלים. במשרד הודיעו בנוסף כי הפעלת הנוהל אמורה להיות רק לאחר ידוע והסכמה מפורשת של המטופל לצילום, וכן שהם עובדים על פרסום נוהל מסודר שאמור לבחון את הסוגיה האתית. זאת לאור העובדה כי מדובר באפשרות לפגיעה בפרטיות גם של חולי קורונה קלים, שנכון להבוקר מהווים 70% מכלל המאושפזים בבתי החולים.

עיינו בהתכתבות עם משרד הבריאות

לכתבה של תומר גנון בכלכליסט

תשובת משרד הבריאות

 

 

התנועה למשרד הבריאות: פרסמו מידע על זמינות מכונות הנשמה בישראל

בקשת מידע שהגשנו למשרד הבריאות.

נבקש לקבל את המידע הזה:

  1. מספר מכשירי ההנשמה שמצויים בבתי חולים, במרכזים רפואיים ובבתי אבות.
  2. מספר מכשירי ההנשמה ששאלה מערכת הבריאות הציבורית מצה"ל ומגופים אחרים.
  3. מספר מכשירי ההנשמה שרכשה מדינת ישראל ממדינות זרות.
  4. מספר מכשירי ההנשמה שתוקנו והושמשו בישראל
  5. מספר מכשירי ההנשמה שמצויים בידי מערכת הבריאות הציבורית בישראל, ושלא נבדקו או שאינם עומדים בתקן הישראלי
  6. מספר מכשירי ההנשמה הכולל שדרוש לטיפול בחולי הקורונה להערכת משרד הבריאות
  7. מספר המוניטורים והמיטות שיידרשו להערכת משרד הבריאות לטיפול בחולי קורונה.
  8. כוח האדם, והפיזור הגיאוגרפי של מכשירי ההנשמה, וכן ההנחיות שהוציא המשרד לצוותים הרפואיים.

נזכיר שעל פי החוק והתקנות לפיו, עליכם להשיב לבקשה זו בהקדם האפשרי,  ולא יאוחר מ מעת קבלתה.

בקשת מידע על מכונות הנשמה

התנועה פנתה – ומשרד הבריאות פרסם נהלים להתמודדות עם נגיף הקורונה

בעקבות בקשת מידע שהגישה התנועה – עידכנו באתר משרד הבריאות את קובץ ההנחיות המנהליות בעניין תחלואה מנגיף הקורונה. בקובץ החדש אפשר למצוא הנחיות נוספות הנוגעות לסטנדרטיזציה של תנאי האשפוז שבהם מוחזקים חולי הקורונה בבתי החולים, כולל ההנחיה שזכתה לכינוי "נוהל האח הגדול" – ובה משרד הבריאות הנחה את בתי החולים להתקין מצלמות ומיקרופונים לצפייה והאזנה בסתר לחולי הקורונה 24/7.

ההנחיות באתר משרד הבריאות

משרד הבריאות מודה: אין הנחיות להפעלת המעקב אחרי חולי קורונה מאושפזים

התנועה למשרד הבריאות: פרסמו לציבור את ההנחיות להתמודדות עם מגפת הקורונה

התנועה לחופש המידע הגישה למשרד הבריאות בקשת מידע כדי לקבל את כל ההנחיות הנוגעות להתמודדות עם מגפת הקורונה. בין השאר, אנו רוצים לדעת מהן ההנחיות בנוגע לתנאי הבידוד שבהם מוחזקים חולי קורונה המאושפזים בבתי החולים, ובכללן ההנחיה שכונתה בתקשורת 'נוהל האח הגדול', ולפיה יותקנו בחדריהם של כל חולי הקורונה המאושפזים בבתי החולים, ללא תלות במצבם הרפואי, אמצעים טכנולוגיים למעקב חזותי וקולי (כלומר, מצלמות, מיקרופונים) מסביב לשעון.

בקשת המידע שהגשנו למשרד הבריאות

בקשת המידע למשרד הבריאות

הכתבה בכלכליסט

בית המשפט הורה לפרסם את החלטות ועדת חריגים – קופ"ח מאוחדת מבקשת מהתנועה 21 אלף שקל עבור המידע

יש הרבה דרכים שבהן רשויות מנסות להימנע מלמסור מידע. לבקש תשלום של 21 אלף שקל (וזו רק מקדמה), עבור המידע – היא אחת הדרכים המקוממות שבהן. זה הסכום שדורשת מהתנועה קופת חולים מאוחדת עבור תמצית החלטות ועדת החריגים בקופה. זאת למרות שבית המשפט קבע כי יש לפרסם את החלטות ועדת חריגים.

התנועה עתרה נגד כללית שירותי בריאות לאחר שסירבה למסור מידע על החלטות ועדת החריגים. ועדות החריגים בקופות הן הגופים המוסמכים לדון ולאשר למטופלים מימון של תרופות וטיפולים שאינם כלולים בסל הבריאות. אלא שנכון להיום כל קופה מפעילה ועדת חריגים משלה עם שיקולים משלה. אין כללים מנחים אחידים לפעילות הוועדות, והחלטותיהן לא מתפרסמות – כך שמטופלים לא יכולים לדעת על קיומם של תקדימים במקרים דומים לשלהם.

כך, ייתכן מצב שבו חולה אחד יקבל אישור לתרופה או טיפול מחוץ לסל במסגרת ועדת חריגים, אך חולה אחר עם מאפיינים דומים או זהים – יסורב. במקרה ה"קל" יותר, חולה יידרש לעבור את דרך הייסורים של הגשת בקשות לוועדה למרות שחולים דומים לפניו כבר קיבלו אישור לטיפול זהה.

התנועה טענה, באמצעות עו"ד יערה וינקלר שליט ממשרד קנולר ושות', כי "בכוחה של הוועדה לדון אדם לחיים או למוות. הדברים נעשים במחשכים ובדלתיים סגורות — וניכר שהקופה מנסה להשאיר זאת כך". בית המשפט קיבל את עמדתנו וקבע כי שירותי בריאות כללית תעביר בתוך שלושה חודשים רשימה מפורטת של החלטות ועדת החריגים שלה ב-2019-2016 לידי התנועה לחופש המידע.

הקופה נדרשת לפרט לגבי כל אחת מאלפי הפניות שהגיעו לוועדה בשנים אלה מה היו הנסיבות הרפואיות, שם התרופה או הטיפול המבוקש, אם אושר או לא, וכן תמצית הנימוקים.

בדיון שנערך, בפני השופטת אביגיל כהן, נאלצנו לוותר על הדרישה לקבל את הפרוטוקולים עצמם של החלטות הוועדה, מאחר שלטענת קופת החולים ליקוטם והשחרת הפרטים המזהים של המטופלים כרוכים בהשקעת משאבים גדולה.

אחרי שקיבלנו את פסק הדין, פנינו לקופות החולים האחרות כדי שיפרסמו את החלטות ועדת החריגים. אולם מקופת חולים מאוחדת דורשים מהתנועה 21 אלף שקלים שכן להערכתם יידרשו להם 700 שעות להפיק את המידע.

ובכן, אנחנו לא עד כדי כך תמימים כדי להאמין שאין לקופת חולים מאוחדת מסמך המפרט את תקציר כל ההחלטות. אגב, דבר שנדרש מקופות החולים על פי הנהלים של משרד הבריאות. אם קופת חולים מאוחדת לא תמסור את המידע – נשקול את צעדינו המשפטיים.

לפסק הדין של השופטת אביגיל כהן

לכתבה על פסק הדין בדה מרקר

תשובת קופת חולים מאוחדת

תשובת קופת חולים מאוחדת לפניית התנועה

תשובת התנועה לקופ"ח מאוחדת

תשובת התנועה לקופת חולים מאוחדת

איך מטפל משרד הבריאות בתופעת סמי האונס

במשך חודשים ארוכים משרד הבריאות פשוט התעלם מבקשת מידע לגבי טיפולו בתופעת סמי האונס. את הבקשה הגישה יעל שרר, מקימת הלובי הציבורי למלחמה באלימות מינית. אחרי חודשים של המתנה למידע שלא הגיע, הגישה שרר תלונה ליחידה הממשלתית לחופש המידע. התלונה נמצאה מוצדקת, אך משרד הבריאות המשיך להתעלם ולא למסור את המידע.  

רק אחרי התערבות התנועה, ומכתב שכתבנו לפני הגשת עתירה בעניין, הגיע המידע למבקשת.

מקומם שיש רשויות שעדיין מצפצפות על החוק ועל זכותם של האזרחים לקבל מידע, ששייך להם. שמחנו לעזור. חבל שהתערבות שלנו בכלל נדרשה.

המכתב שכתבנו למשרד הבריאות

המידע שנמסר ממשרד הבריאות

התנועה חושפת: המידע המלא על לידות בבתי החולים בישראל (ואיפה נשים מעדיפות ללדת)

באיזה בית חולים שיעור מקבלות האפידורל הוא הגבוה ביותר, איפה נהוג לזרז את הלידה באמצעות זריקה, ומי מיילד בוואקום. כבר ארבע שנים שאנחנו מנסים לקבל מבתי החולים בישראל נתונים על התערבויות בלידות. זה אחד מהריונות המידע הכי ארוכים שהיו לנו, ואנו שמחים שסוף סוף המידע החשוב הזה יצא לאוויר העולם.

לדברי היועץ משפטי של התנועה, עו"ד אור סדן, חשוב לחשוף את הנתונים בדבר בתי החולים כי המטרה היא לאפשר לכל אמא ולכל משפחה בישראל לדעת איפה היא רוצה ללדת על בסיס נתונים מהימנים שמתקבלים ישירות מהמדינה.

תשובת משרד הבריאות

לידות בישראל, לפי בתי חולים

המידע המלא על התערבויות בלידות בישראל

מידע קודם שקיבלנו -מאיכילוב (ב-2016) שיבא (כנ"ל), מאיר, בלינסון, יוספטל, גליל, קפלן, סורוקה, העמק ובני ציון.

 

בין השאר עולה מהשוואת הנתונים בין מספר הלידות בשנת 2017, לעומת מספרן בשנת 2018 – כי חדרי הלידה הפרטיים שנפתחו באיכילוב משכו אליו יולדות מכל רחבי הארץ. בסך הכל נרשמו בבית החולים 12 אלף לידות ב-2018. הנפגע העיקרי מהטרנד של איכילוב הוא בית החולים לניאדו בנתניה, שם נרשמה ירידה של יותר מ-750 במספר הלידות. בבתי החולים בילינסון בפתח תקווה ומאיר בכפר סבא ישנה ירידה של כ-600 לידות בכל אחד מהם, במעייני הישועה בבני ברק ירידה של כמעט 500 לידות, ובוולפסון בחולון – ירידה של כ-300 לידות.

מספר הלידות בבתי החולים בישראל

איך ילדים באים לעולם – נחשף לראשונה מידע על התערבויות בלידות בבתי החולים

באיזה בית חולים שיעור מקבלות האפידורל הוא הגבוה ביותר, איפה נהוג לזרז את הלידה באמצעות זריקה, ומי מיילד בוואקום. כבר ארבע שנים שאנחנו מנסים לקבל מבתי החולים בישראל נתונים על התערבויות בלידות. זה אחד מהריונות המידע הכי ארוכים שהיו לנו, ואנו שמחים שסוף סוף המידע החשוב הזה יצא לאוויר העולם. גם אם באופן חלקי. חלק גדול מבתי חולים סירבו להשיב לפנייה שלנו,אבל הנתונים שקיבלנו מבתי החולים איכילוב (ב-2016, אך לא ב-2018), שיבא (כנ"ל), מאיר, בלינסון, יוספטל, גליל, קפלן, סורוקה, העמק ובני ציון – מאפשרים סוף סוף להתחיל להשוות ביניהם.

לדברי עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה."בין יתר הפרמטרים שנשים לפני לידה בוחנות כדי להחליט היכן ללדת, ראוי להביא לידיעתן מהי מידת ההתערבות והזמינות של שירותים מסוימים בבתי החולים. מדובר במידע שהוא באמת מידע בריאותי שכל אישה שרוצה ללדת מבקשת לדעת אותו". לדברי אדרי, למרות שיש הבדל בין אופי היולדות והרקע שממנו הן באות בבתי החולים השונים – זו אינה סיבה לא לפרסם את הנתונים. "יש אפשרות לפרסם את הנתונים עם הסתייגויות, עם הסברים שיתנו בתי החולים, אבל אין סיבה להימנע מפרסום המידע".

בהמשך, התקבלה גם תשובת בתי החולים הממשלתיים ובינהם רמב"ם, תל השומר, אסף הרופא ועוד.

בתי החולים שלא מסרו את המידע: מעיני הישועה, הדסה, לניאדו ובתי החולים בנצרת, שכן הם אינם בבעלות המדינה ולא בבעלות הקופות.

המכתב שכתבנו למשרד הבריאות

התייחסות משרד הבריאות לנושא

נתונים משלימים שהתקבלו מבית החולים ברזילי

כתבה בחדשות 2 על המידע שחשפנו:

למידע המלא ולרשימת בתי החולים שסיפקו אותו

נתוני בתי החולים הממשלתיים

התנועה חושפת את נתוני השימוש בקנביס בישראל

זינוק של כמעט פי ארבעה במבקשי היתר שימוש בקנביס מאז 2013, לצד עלייה חדה גם במספר המסורבים. כך עולה מנתוני הקנאביס הרפואי בישראל, הצלחנו סוף סוף לקבל ממשרד הבריאות.

לפי הנתונים, בשנת 2013 הוגשו ליק"ר (היחידה לקנאביס רפואי) במשרד הבריאות 14,910 בקשות, ולעומת זאת בשנת 2018 (הנתונים נכונים ל־1 בנובמבר) מספר הבקשות זינק ל־57,781 בקשות – עלייה של 387%. מדובר בכל הבקשות שהוגשו ליחידה לקנאביס רפואי, שבין היתר כוללות פניות של מטופלים חדשים המבקשים רישיון, בקשות לשינוי המינון, חידוש רישיון האספקה ואפילו שינוי של ספק הקנאביס הרפואי.

שיעור הבקשות שאושרו בשנת 2013 עמד על 92.5%. בשנת 2014 שיעור האישור ירד ל־89% מהבקשות. בשנת 2015 הוא ירד ל־85.6%, ובשנת 2016 ל־84.8%, ב־2017 נרשמה עלייה קלה ל־87.4%, וב־2018 ל־87.15%.

גם מספר מחזיקי הרישיון בישראל גדל באופן משמעותי. בשנת 2013 היו 12,561 בני אדם שהורשו להשתמש בקנאביס רפואי. בשנת 2018 מספר מחזיקי הרישיון זינק ל־30,507 מטופלים – עלייה של 243%.

לפי נתוני משרד הבריאות, בשנת 2018 הוגשו 13,966 בקשות חדשות לקבלת רישיון לשימוש בקנאביס רפואי. 9,000 מהבקשות אושרו ו־4,966 בקשות נדחו. כלומר, כ־36% מהבקשות של החולים נדחות. במילים אחרות: כמעט אחת מכל שלוש בקשות לקבלת רישיון לקנאביס רפואי שמוגשות כיום למשרד הבריאות נדחית. בשנת 2013 הוגשו 4,025 בקשות חדשות לקבלת רישיון לקנאביס רפואי ומתוכן אושרו 3,540 אושרו ו־486 בקשות נדחו. למעשה, רק 12% מהבקשות נדחו – קצת פחות מאחת מתוך שמונה.

לפני חמש שנים, בשנת 2013, הגישו 3,862 חולים בקשה לשינוי או העלאת המינון של צריכת הקנאביס הרפואי, ומתוך כלל הבקשות אושרו 3,422 – 88.6% מהבקשות. בשנת 2018 מספר הבקשות לשינוי או העלאת מינון זינק ל־11,339 בקשות. מתוך כלל הבקשות אושרו 10,513 בקשות – 92.7% מהבקשות.

מרבית הרישיונות לקנאביס רפואי מונפקים לבני 40־65

משרד הבריאות מפרסם גם מה סוגי המחלות שבגינן קיבלו המטופלים את הרישיון לקנאביס רפואי. בשנת 2018, 1,745 חולי סרטן שנמצאים בטיפולים אונקולוגיים קיבלו רישיון, 1,116 חולי סרטן שסובלים מסימפטומים של המחלה או התרופות קיבלו רישיון, 1,056 חולי קרוהן ו־154 חולי קוליטיס.

קבוצת החולים הגדולה ביותר שקיבלה רישיון היא של הסובלים מכאבים כרוניים: 17,963 בני אדם. כמו כן, קיבלו רישיון 137 חולי איידס ונשאי HIV.

עוד במקבלי הרישיון: 487 חולי טרשת נפוצה, 599 חולי פרקינסון, 357 אנשים שמאובחנים בתסמונת טורט, 276 חולים סופניים ו־3,131 אנשים הסובלים מפוסט־טראומה. בנוסף, 107 מבוגרים ו־131 ילדים הסובלים מאפילפסיה קיבלו אישורים, ועוד 3,226 בני אדם הסובלים ממחלות נוספות.

מנתוני משרד הבריאות עולה כי מרבית הרישיונות לקנאביס רפואי מונפקים לבני 40־65 (14,083). בקרב מבוגרים וקשישים מגיל 65 ומעלה יש נכון להיום 7,741 מטופלים. בקרב צעירים בני 18־40 יש 7,358. בנוסף, 429 בני נוער בגילי 12־18 ו־848 ילדים מגיל שנה עד 12 הם בעלי רישיון לקנאביס רפואי. בישראל, נכון להיום, יש גם 19 תינוקות שקיבלו היתר להשתמש במריחואנה רפואית.

בחלוקה בין המינים, נכון לשנת 2018 ישנם יותר גברים מנשים עם רישיון. לפי נתוני משרד הבריאות יש 19,635 גברים שמחזיקים ברישיון לקנאביס לעומת 10,872 נשים.

כיום, מתן רישיון לקנאביס מותנה בביצוע מעקב רפואי מדי שלושה חודשים לפחות בשנת הטיפול הראשונה. את המעקב יש לבצע אצל רופא שקיבל הסמכה ממשרד הבריאות. החל משנת הטיפול השנייה המעקב צריך להיערך פעם בחצי שנה.

המינון ההתחלתי של הטיפול בקנאביס הוא בכמות של עד 20 גרם לחודש (0.6 גרם ליום). במקרה שבו לדעת הרופא המטפל יש צורך בהגדלת המינון – הוא צריך להגיש בקשה מנומקת ומפורטת. העלייה במינון תהיה הדרגתית, ובמדרגות של 10 גרם בלבד.

"למשרד הבריאות לקח זמן לא קצר למסור לנו את המידע הנוגע לאישורים לשימוש בקנאביס רפואי", מסביר עו"ד אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע. הדיון הציבורי בנוגע לשימוש בקנאביס בכלל ובקנאביס רפואי בפרט זכה להדים רבים בשנים האחרונות. "הציבור צמא למידע מסוג זה, שיהיה בו כדי להאיר תופעה חברתית שבמסגרתה בוחרים רופאים ומטופלים להשתמש בקנאביס לצורכי מרפא".

לכתבה בידיעות אחרונות

המידע שקיבלנו ממשרד הבריאות

מטופלים לפי קבוצות גיל

בקשות לפי סיבה

מטופלים

אחרי פניית התנועה – משרד הבריאות החל לפרסם מידע על שיעור ההתחסנות נגד חצבת לפי יישובים

אנו נמצאים בעיצומה של התפרצות חצבת, הקשורה ישירות לירידה בשיעור ההתחסנות של הציבור. כששר הבריאות קורא לציבור לבוא ולהתחסן והמשרד משקיע בכך משאבים רבים, שאלנו את עצמנו – מה באמת שיעור ההתחסנות בישראל לפי יישובים.

התשובה שקיבלנו ממשרד הבריאות היתה שאין לו מידע כזה. המשרד שלח רק את שיעור המחוסנים לפי מחוזות ונפות, ולא לפי יישובים. למעשה גם המידע שהתקבל לפי נפות היה חלקי בלבד.

"נתוני הכיסוי החיסוני הם רק לגבי ילדים שנולדו ב-2014 (בני שלוש) וביקרו לפחות פעם אחת בטיפת חלב של משרד הבריאות, עיריות ירושלים, תל אביב או קופת חולים לאומית. נתון זה מייצג 75% מילדי ישראל. השאר הולכים לטיפת חלב או מקבלים חיסונים בקופות החולים, ויש לפנות אליהם לקבלת המידע" – נכתב בתשובת משרד הבריאות.

עברו כמה חודשים והמשרד השיק בגאווה אתר עם מפת יישובים ושיעורי ההתחסנות בהם. זאת התקדמות נאה לעומת התשובה שקיבלנו, אבל למרבה הצער גם הפעם המידע חלקי, ולכן קשה להגיד משהו על התמונה כולה, וגם לא לעשות חיתוכים ופילוחים בעלי ערך ותוקף.

מתברר שהמפה שפרסם משרד הבריאות מתייחסת לכ-600 יישובים שזה פחות מחצית ממספר היישובים בארץ. זאת משום שמסד נתונים של משרד הבריאות אינו כולל את המידע על התחסנות מטיפות החלב של קופות החולים (פרט למאוחדת). הרי המשרד כבר הודה בתשובתו שיש ברשותו מידע שמייצג רק 75% מילדי ישראל. וזה לא מספק.

אנחנו כבר פנינו לכל קופות החולים וביקשנו את המידע על שיעור ההתחסנות אצלם, אבל זאת הדרך העקומה לחשוף מידע. בשנת 2018 אנחנו מצפים שהרגולטור, כלומר משרד הבריאות, ידאג שכל המידע יהיה אצלו, במיוחד כשיש אינטרס ציבורי שהמידע יפורסם. לא רק לשם הפרסום, אלא גם כדי שהמשרד יוכל לפקח והציבור יוכל לעקוב אחרי התנהלותו בסוגיה כה חשובה שמסעירה את הציבור ומסכנת את בריאותו בימים אלה.

 

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il