fbpx

מידע שהושג בנושא ‘משרד הבריאות’

בעקבות עתירת התנועה – נחשף מידע על טיפול בנפגעות תקיפה מינית במרכזים האקוטים

מדוע נדרשה עתירה נגד משרד הבריאות כדי לקבל מידע השייך לציבור? עצוב שזאת המציאות. עצוב גם שהנתונים שקיבלנו מראים שיש עלייה עקבית במספר הפונים לחדרים אקוטיים – אבל משרד הבריאות לא ערוך לכך. חדר אקוטי הוא חדר בבית חולים הנותן את הטיפול הראשוני לנפגעי תקיפה מינית. הוא מספק טיפול רפואי, מניעתי, נפשי, חברתי, משפטי ומשטרתי לנפגעות אונס.

לפני כחצי שנה הגישו התנועה והלובי למלחמה באלימות מינית בקשת מידע למשרד הבריאות על מנת לקבל נתונים על מצב החדרים האקוטיים. אולם במשרד הבריאות לא השיבו לבקשת המידע. רק בעקבות פנייה לבית המשפט שוחררו הנתונים.

הנתונים מציגים את מספר מקרי האונס שטופלו בכל החדרים האקוטיים בבתי החולים השונים, ומספר ערכות האונס שנפתחו בכל טיפול. מהנתונים עולה כי המקרים המטופלים בחדרים גדלים מדי שנה. למרות העומס, המענה של משרד הבריאות אינו מספק.

בקשה קודמת שהגישה התנועה חשפה שעלות הפעלת חדר אקוטי היא 1.75 מיליון שקל בשנה. כסף קטן. ובכל זאת יש מחסור חמור בחדרים אקוטים בישראל.

העתירה שהגישה התנועה

הכתבה ב-YNET

המידע שקיבלנו ממשרד הבריאות

מידע על חדרים אקוטים
מידע על ערכות אונס

שעלות הפעלת חדר אקוטי היא 1.75 מיליון שקל בשנה

התנועה עתרה נגד משרד הבריאות – לא עונה לבקשות מידע במשך חודשים

התנועה לחופש המידע עתרה בגין אי מענה נגד משרד הבריאות, בעניין שבע בקשות מידע שהגשנו לפני 6-5 חודשים וטרם נענו.

זה פירוט הבקשות שבעניינן עתרנו:

■ בקשה בעניין פעילות הוועדה המייעצת לאישור תרופות  (הוגשה ב-22.12.20)

■ בקשה בעניין המדיניות לטסים לחו"ל ולחוזרים לישראל מיעדים בעולם בתקופת הקורונה (הוגשה ב-4.1.20)

■ בקשה בעניין הסכם פייזר – החוזים, העלויות, המידע האישי שהועבר לחברה ועוד (הוגשה ב-14.1.20)

■ בקשה לקבלת יומן הפגישות של שרי הבריאות ליצמן (ינואר עד מאי 20) ואדלשטיין (מאי עד דצמבר 20) (הוגשה ב-15.1.20)

■ בקשה בעניין נתוני הנכנסים לישראל והמאומתים לקורונה מתוכם למן פרוץ מגפת הקורונה, לפי אזרחות ולפי המדינות שמהן שבו (הוגשה ב-18.1.20)

■ בקשה בעניין טיפול בבקשות להנפקת רישיון לקנביס רפואי – אישורים/דחיות וזמני טיפול (הוגשה ב-19.1.21)

■ בקשה בעניין הפעלת המרכזים האקוטיים בבתיה"ח שמעניקים טיפול לנפגעי תקיפה מינית, ובענין שימוש בערכות אונס לאיסוף דגימות פורנזיות (הוגשה ב-1.2.20)

  

עת"ם 36850-06-21 התנועה לחופש המידע נ' משרד הבריאות

התנועה נגד משרד הבריאות

הנספחים לעתירה

הניספחים לעתירה

באיזה בית חולים תרצי ללדת – התנועה חושפת את מפת ההתערבויות בלידות

פערים משמעותיים בכל הנוגע לפרוצדורות השונות הקשורות בלידה נרשמו בין בתי החולים השונים – כך עולה מנתונים שהגיעו מבקשת מידע של התנועה לחופש המידע. עם זאת, בתי חולים רבים אינם מוכנים לחשוף נתונים מהותיים שעשויים להשפיע על בחירת המקום בו נשים יחליטו ללדת. מבתי החולים וולפסון, אסף הרופא וזיו – לא התקבל מידע כלל. בהדסה עין כרם העדיפו שלא להשיב למרבית השאלות, ובבית החולים ברזילי בחרו שלא למסור נתונים רבים, ובהם מספר הלידות שבהן נעשה שימוש במכשירים חיצוניים ולידות שנעשו תוך שימוש בזירוז.

על פי הנתונים, בית החולים עם מספר הלידות הגבוה ביותר ב־2020 היה סורוקה בבאר־שבע עם 16,693 לידות, לעומת כ־12 אלף לידות באיכילוב, כ־10,000 לידות בשיבא וכ־7,000 לידות בבילינסון.

מהנתונים עולים פערים משמעותיים בין בתי החולים באשר לשימוש באפידורל. בשנת 2020 בית החולים רמב"ם היה שיאן בתי החולים בשימוש באפידורל, כאשר 76% מהלידות שהתקיימו בו נעשו תוך שימוש בחומר. לשם השוואה, ב־2020 בסורוקה נרשם שיעור נמוך באופן משמעותי של שימוש באפידורל לעומת רמב"ם.

בית החולים שהוביל במספר הלידות שבוצעו באמצעות זירוז מסוג כלשהו היה המרכז הרפואי בני ציון בחיפה – 36% מהלידות, ולאחר מכן בילינסון והעמק. לשם השוואה, בסורוקה רק 13% מהלידות בוצעו באמצעות זירוז.

עוד עולה מהנתונים, כי במרכז הרפואי שיבא בוצעה הפרוצדורה של חתך חיץ בשיעור הגבוה ביותר – כ־20% מהלידות ב־2020. יש לציין כי בבתי חולים רבים הפרוצדורה אינה נחשבת לשכיחה, ומנגד היא נועדה לזרז את הלידה.

"המשמעות של הנתונים הללו היא שבסופו של דבר הם מאפשרים ליולדות לקבל החלטה איפה ללדת", אומרת עו"ד יערה וינקלר־שליט מהתנועה לחופש המידע, "בעיקר במצב שבו בכל אזורי הארץ יש יותר מאפשרות אחת, וכשאנחנו רואים למשל שבבית חולים מסוים אחת מכל שלוש לידות לא נעשית בצורה טבעית. משום שיש כיום תמריצים מאוד נדיבים לבתי החולים לקבל יולדות, אז יש משמעות מאוד גדולה לבחירה של יולדת לאיזה בית חולים היא מגיעה. ליולדות צריך להימסר המידע הרלוונטי באשר לבתי החולים. יש אינטרס להציג את המידע הזה לציבור ושבתי חולים יפרסמו את המידע הזה באופן יזום ושוטף, במיוחד משום שיש להם רווח מאוד גדול מכל לידה שמתבצעת". 

את בקשת המידע הגישה שני מדנס, סטונדנטית בקליניקה לחופש המידע במרכז הבינתחומי.

מידע על לידות 2019-2020

מידע שהתקבל מבית החולים שמיר (אסף הרופא)

ארבעה חודשים אחרי שהגשנו עתירה – נחשפים המודלים של מכון גרטנר במגפת הקורונה

 

קישור למידע ממכון גרטנר בדרייב

"בשעה שבה זכויותיהם של פרטים רבים נפגעות, ישנו הכרח משמעותי להנגיש לציבור את מירב המידע האפשרי, וזאת באופן מהיר ומיידי, שיאפשר לציבור לבחון את קבלת ההחלטות, אך גם להגביר את אמון הציבור במערכת", נכתב בעתירה שהגישה התנועה באמצעות עו"ד אור סדן נגד משרד הבריאות. בעתירה ביקשנו לחשוף את לחשוף את התחזיות, המודלים, המחקרים של מכון גרטנר, ואת המידע הגולמי שיש בידיו מתחילת ינואר 2020 בנוגע למגפת הקורונה.

"אמון הציבור במערכת הוא אחד הנפגעים המרכזיים מהתנהלות הממשלה בתקופה האחרונה. החוסר במידע מהימן יוצר מצג שלפיו החלטות רבות מתקבלות באופן שרירותי, ובהתבסס על מידע שמקורו וטיבו, אינם ברורים לציבור הרחב. ניכר שאנו מצויים באחד ממשברי האמון הגדולים שידעה המדינה, אמון שהוא בגדר הכרח בשעה זו, שבה מתבקשים אזרחיות ואזרחי ישראל לציית להוראות המשיתות עליהם את החובה להישאר בבתיהם, תוך פגיעה בפרנסתם, בחינוך ילדיהם ובזכויות נוספות".

ב-18 במאי פנינו למשרד הבריאות וביקשנו את המידע שהעביר לו מכוון גרטנר – המכון לחקר האפידמיולוגיה ומדיניות בריאות – הנוגע למגפת הקורונה, וכן פרטים על פגישות שנערכו בין משרד הבריאות למכון והסכמי ההתקשרות ביניהם. למרות שחלפו המועדים הקבועים בחוק, במשרד הבריאות לא מסרו את המידע. כעבור ארבעה חודשים מהגשת העתירה, נמסר לנו המידע.

החלטת בית המשפט בעתירה

Gartner-Institute-Decision

 

העתירה נגד משרד הבריאות

העתירה נגד משרד הבריאות

כמה נשים הרות התחסנו לקורונה? למשרד הבריאות אין נתונים

כ-7,400 נשים בהיריון נדבקו בקורונה מאז תחילת המגפה – עלייה חדה חלה בחודשים האחרונים. כך עולה מנתונים שהעביר משרד הבריאות לתנועה לחופש המידע. עם זאת משרד הבריאות לא העביר נתונים על התחסנות נשים בהריון לקורונה, בטענה שהמידע לא נמצא ברשותו. אנחנו סבורים שהיעדר המידע היא פגיעה קשה באמון הציבור.

הידיעה בחדשות 12

התשובה של משרד הבריאות

המידע שקיבלנו ממשרד הבריאות

>>> הערה: למרות העלייה במספר הנשים ההרות שנדבקו בקורונה – לא היתה קפיצה בשיעורן מתוך כלל הנדבקים. שיעור זה עומד על כ-1.2% מתחילת המגפה. הקפיצה במספר הנשים ההרות שנדבקו כי היתה קפיצה במספר הנדבקים הכללי.

 

כמה מורים התחסנו לקורונה? שאלה טובה

חשוב שנדע את העובדות – אז ניסינו לקבל אותן: ממידע שקיבלנו מקופת החולים עולה שבערך 60% מהמורים התחסנו. זה אומר שבערך 40% – לא התחסנו.
למה "בערך" – כי הצלחנו לקבל רק מידע חלקי. משרד הבריאות סירב למסור לנו את הנתונים על התחסנות מורים בטענה שאין לו אותם. תרשו לנו לפקפק בתשובה הזאת. מקופת חולים לאומית ומאוחדת – עדיין לא השיבו לבקשת המידע ששלחנו להן.
חבל שמידע כל כך קריטי לאזרחים בימים אלה – לא מתפרסם במלואו לציבור. חבל שאנחנו צריכים לחפש אותו עם פנס.
 
ולנתונים שכן קיבלנו:
54% מהמורים המבוטחים בכללית קיבלו את מנת החיסון הראשונה נגד קורונה, ו-29% קיבלו את מנת החיסון השנייה. 6% מהמורים המבוטחים בקופה חלו בקורונה ולכן אינם נדרשים להתחסן. בקופת החולים כללית מבוטחים כ-103 אלף מורים, יותר ממחצית עובדי ההוראה בארץ.
בקופת החולים מכבי התחסנו 66% מהמורים המבוטחים במנה הראשונה, ו-40% התחסנו במנה השנייה. 4% נוספים חלו בקורונה.
בימים בהם מתקיים דיון סוער על חובתם של מורים להתחסן, מצופה מכל הגורמים האמונים על הנושא לדעת ולדווח על מידת שיעור ההתחסנות, העבודה שמשרד הבריאות וגם משרד החינוך טוענים שאין בידם את המידע היא תעודת עניות לאופן ניהול המגיפה.
בזמן שאלפי ילדים חוזרים למערכת החינוך, וחזרתם למערכת החינוך תלויה במידה רבה גם בשיעור ההתחסנות, על קופות החולים ומשרד הבריאות לעדכן על שיעור ההתחסנות של המורים, כפי שנעשה עם צוותי הרפואה ברמת בית חולים, למורים כמו לצוותי רפואה חובת זהירות מוגברת כלפי הציבור, ופרסום מידע מהסוג הזה יכול לתרום לתחרות בריאה ולעודד התחסנות בקרב המורים שכרגע, לפי הנתונים, נראה שאינם רצים להתחסן.
אנחנו סבורים שחיוני לפרסם את שיעור ההתחסנות של המורים גם ברמת היישובים.
 

מוזמנים לעיין במידע שקיבלנו

התשובה שקיבלנו מקופת חולים כללית

 
 

משרד הבריאות פרסם את ההסכם לשיתוף המידע עם חברת פייזר

הסכם שיתוף המידע עם פייזר

הסכם שיתוף המידע עם פייזר

השתלשלות האירועים:

  • ב-2.8 הגשנו בקשה לקבל את החוזה עם מודרנה.
  • ב-18.11 הגשנו בקשה להסכם עם פייזר.
  • ב-23.11 משרד הבריאות סירב להעביר לנו את החוזה שנחתם עם מודרנה, אף לא מילה אחת נחשפה.
  • ב-28.12 העברנו מכתב שבו התייחסנו לסירוב של משרד הבריאות למסור את החוזה שנחתם עם מודרנה. התייחסנו גם לבקשה בנוגע לפייזר. המכתב נכתב בסיוע הסטודנטים עמית רוזנבלום וכרמל אליצור מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל.
  • לפני שבוע הגשנו בקשת מידע נוספת בנוגע למידע שעתיד לעבור.

 

ההודעה שהוציא משרד הבריאות בטלגרף:

היום (17.1.21) עלה לאתר משרד הבריאות ההסכם לשיתוף המידע עם חברת פייזר שהיא בין החברות המספקות חיסונים נגד נגיף קורונה בישראל.

המסמך המקורי שעלה לאתר, חושף בשקיפות את הסעיפים שעוסקים במידע שעובר לחברת פייזר.
המסמך מפורסם לאחר הסכמת חברת פייזר.
ישנם חלקים שהושחרו מטעמים מסחריים ואחרים.

פניית התנועה למשרד הבריאות

פניית התנועה למשרד הבריאות

כתבה ב-YNET

כתבה ב"ישראל היום"

 

איך יוצאים מהבידוד? התשובה המביכה של משרד הבריאות

אלפי ישראלים הגישו למשרד הבריאות בקשות לפטור מבידוד או אישור לצאת ממנו. התנועה לחופש המידע ביקשה לדעת בכמה מקרים אושרה הבקשה – והממצאים היו מביכים: משרד הבריאות, מתברר, החל לתעד את הפניות רק מאוגוסט ומאז כמחצית מהמקרים כלל לא תועדו.

הכתבה על המידע ב-YNET

לפחות 30% מתוך 5,900 האנשים שביקשו פטור מבידוד או אישור לצאת ממנו – הצליחו להשתחרר ממנו. כך מתברר ממידע שקיבלנו ממשרד הבריאות. בקשת המידע שלנו חשפה מציאות מטרידה של איסוף מידע לקוי.  תשובת משרד הבריאות עולה שתיעוד הפניות לאישור יציאה מהבידוד החל המשרד לעשות  רק באוגוסט – חמישה חודשים אחרי התפרצות הנגיף בישראל.

מהמידע שקיבלנו עולה כי כ-46% מההחלטות לגבי הפניות שהתקבלו במוקד "קול הבריאות" אחרי אוגוסט כלל לא תועדו, כך שאין לדעת מה נקבע לגביהן. כ-30%, כאמור, אושרו. 17% לא אושרו. ב-7% מהפניות תועדה ההחלטה "אחר", ולא ברור מה זה אומר. על כן, סביר להניח כי בפועל מספר הפניות שאושרו גבוה הרבה יותר.

על פי נוהל משרד הבריאות, פטור או יציאה מבידוד יינתנו לצורך ביקור אצל קרוב משפחה על ערש דוויי, טיסה לחו"ל לצורך קבלת טיפול רפואי או השתתפות בחתונה, בר מצווה או ברית מילה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה. עם זאת, רבים מהפונים למוקד משרד הבריאות בבקשה לפטור מבידוד לא מתבקשים להציג כל מסמך שבאמצעותו ניתן להוכיח את אמיתות הפנייה. יש לציין כי המשרד לא נעתר לבקשת התנועה לדווח מי הגורם המקצועי המאשר את הבקשות.

"מדאיג להיווכח שגם לאחר חודשים רבים משרד הבריאות לא משכיל לנהל באופן תקין וסביר את המידע הקריטי למאבק במגפה", אומרת עו"ד איה מרקביץ', היועצת המשפטית של התנועה לחופש המידע, "התשובה שקיבלנו תמוהה, במיוחד מאחר שמשרד המשפטים הנחה את משרדי הממשלה עוד בחודש מרץ להקפיד על תיעוד תהליכי קבלת ההחלטות מתוך הבנה שהתנהלות המדינה תעמוד לביקורת, ויש להיערך לכך.

"בבקשת המידע שהגשנו הודגש שמטרתה היא לאפשר לציבור לפקח על מדיניות מתן הפטורים מבידוד, ועל הפעלתה התקינה והשוויונית. אלא שהמידע החסר שקיבלנו לא מאפשר להבין באילו מצבים משרד הבריאות פוטר מחובת הבידוד, בין היתר בכל אותם מקרים שפורסמו בתקשורת, כגון קיצור תקופת הבידוד לפמליית ראש הממשלה, ששבה בספטמבר מהטקס עם איחוד האמירויות בוושינגטון – החלטה שאין לה תיעוד במסמכים שקיבלנו. אנו קוראים למשרד הבריאות לנהוג באחריות ולהקפיד מעתה על ניהול תקין ופרסום יזום ונגיש של כל המידע בעניין משבר הקורונה, לטובת כלל הציבור".

בקשת המידע שהגשנו

בקשת המידע למשרד הבריאות

כל המידע שקיבלנו

 

 

בקשת מידע למשרד הבריאות: לחשוף את המידע הנוגע לחקירות אפדימיולוגיות לחיוביים לבדיקת קורונה

בקשת המידע שהגישה התנועה, ביחד עם גיא זומר, מייסד עמותת התמנון

בקשת המידע למשרד הבריאות

אפשר לנהוג בשקיפות ולעורר אמון  – ואפשר לעשות בדיוק את ההפך, כמו משרד המשפטים.  

הודעה חגיגית שפרסם המשרד בישרה לעולם שהשרה גילה גמליאל לא שיקרה בחקירה אפידמיולוגית – זה הבאג בתוכנה אשם. ועל פי ההודעה, אפשר להירגע – הבאג תוקן.

אלא שהמשרד סירב לבקשת העיתונאי רן בר זיק להעביר לו את הדו"ח הטכני של התקלה. למה הם לא מוסרים את המידע הזה לציבור? למה לא לעזור לנו להאמין בסיפור על "הבאג" ששינה את "טבריה" ל"תל אביב"?

עכשיו הסיפור שהסעיר את המדינה על השרה שהפרה סגר (על זה אין מחלוקת), מתגלגל לסיפור על הקלות שבה משרד המשפטים מסרב למסור מידע, ועל חוסר האמון שזה מעורר. לא מפתיע שרבים מריחים פה ריח רע של טיוח.

אז החלטנו לעזור לכל הצדדים ושלחנו למשרד הבריאות בקשה להוציא את המידע לאור (על פי חוק). אולי אנחנו תמימים, אבל אנחנו מקווים שהמשרד, יפעל על פי החוק, ייענה לבקשה, ויראה שאין לו מה להסתיר.

 

התנועה לבית המשפט: להורות למשרד הבריאות לפרסם את מחקרי הקורונה של מכון גרטנר והמידע הגולמי שעליהם התבססו

התנועה לחופש המידע עתרה נגד משרד הבריאות בדרישה לחשוף את התחזיות, המודלים, המחקרים של מכון גרטנר, ואת המידע הגולמי שיש בידיו מתחילת ינואר 2020 בנוגע למגפת הקורונה. בנוסף, ביקשנו בעתירה לפרסם את פרטי התקשרות בין מכון גרטנר לבין משרד הבריאות.

"בשעה שבה זכויותיהם של פרטים רבים נפגעות, ישנו הכרח משמעותי להנגיש לציבור את מירב המידע האפשרי, וזאת באופן מהיר ומיידי, שיאפשר לציבור לבחון את קבלת ההחלטות, אך גם להגביר את אמון הציבור במערכת", נכתב בעתירה שהגישה התנועה באמצעות עו"ד אור סדן.

"אמון הציבור במערכת הוא אחד הנפגעים המרכזיים מהתנהלות הממשלה בתקופה האחרונה. החוסר במידע מהימן יוצר מצג שלפיו החלטות רבות מתקבלות באופן שרירותי, ובהתבסס על מידע שמקורו וטיבו, אינם ברורים לציבור הרחב. ניכר שאנו מצויים באחד ממשברי האמון הגדולים שידעה המדינה, אמון שהוא בגדר הכרח בשעה זו, שבה מתבקשים אזרחיות ואזרחי ישראל לציית להוראות המשיתות עליהם את החובה להישאר בבתיהם, תוך פגיעה בפרנסתם, בחינוך ילדיהם ובזכויות נוספות".

ב-18 במאי פנינו למשרד הבריאות וביקשנו את המידע שהעביר לו מכוון גרטנר – המכון לחקר האפידמיולוגיה ומדיניות בריאות – הנוגע למגפת הקורונה, וכן פרטים על פגישות שנערכו בין משרד הבריאות למכון והסכמי ההתקשרות ביניהם. למרות שחלפו המועדים הקבועים בחוק, במשרד הבריאות לא מסרו את המידע.

>>> המידע שקיבלנו בעקבות העתירה

העתירה שהגשנו לבית המשפט

העתירה נגד משרד הבריאות

 

 

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il