fbpx

מידע שהושג בנושא ‘משרד המשפטים’

התנועה חושפת: נתוני ההטרדות המיניות בגופי הביטחון והחירום

צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, נציבות כבאות והצלה, מגן דוד אדום וכן המוסד והשב"כ העבירו לתנועה לחופש המידע נתונים על הטרדות מיניות בקרב עובדיהם בשנים 2016־2018.

על פי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, ב־2016 התקבלו 48 תלונות בגין הטרדה מינית, מתוכם התקבלה החלטה על העמדה לדין משמעתי או פלילי ב־14 תיקים. ב־2017 התקבלו 41 תלונות והתקבלה החלטה בתשעה תיקים, ועד ספטמבר 2018 התקבלו 41 תלונות, והתקבלה החלטה על העמדה לדין משמעתי בשני תיקים ולדין פלילי בתיק אחד.

במח"ש ציינו כי לא ניתן להעביר נתונים בחלוקה למגדר ולא ניתן לדעת כמה מהתלונות נגד שוטרים הוגשו על ידי אזרחים וכמה על ידי שוטרים.

בצה"ל נספרו 801 תלונות ב־2016 ו־883 תלונות ב־2017. בשנת 2017, 760 חיילות ו־123 חיילים התלוננו על פגיעה על רקע מיני במסגרת שירותם הצבאי. מבחינת חיילים ממין זכר, מדובר בקפיצה משמעותית, אחרי שב־2016 דיווחו 78 חיילים, אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל על פגיעה מינית.

22% מהתלונות שהוגשו בשנה שעברה הועברו למצ"ח. 5% זכו לטיפול בתוך היחידה, 6% הסתיימו בשיחה פיקודית והשאר הסתיימו בכך שהמתלוננים לא היו מעוניינים בהמשך ההליכים.

בשב"כ דיווחו על כך שבשנים 2016־2018 נרשמו וטופלו שמונה פניות על רקע הטרדה מינית, שתיים מהן התגבשו לתלונות שהועברו לנציבות שירות המדינה: האחת עברה למישור הפלילי, והביאה לפיטורי העובד והשנייה, של עובדת לשעבר, נמצאה לא מוצדקת. שאר הפניות טופלו בערוץ משמעתי או ניהולי.

מהמוסד התקבל נתון מדהים, שלפיו בין השנים 2016־2018 הוגשה תלונה אחת בלבד של עובדת נגד עובד בקשר להטרדה מינית. התלונה נמצאת בימים אלה בטיפול הנציבות. האם הנתון הזה מעיד על כך שבארגון אין הטרדות מיניות או שעובדיו, שמורגלים בשמירה על חשאיות, אינם מתלוננים? לא ברור.

משב"ס נמסר לתנועה כי ב־2016 הוגשו 15 תלונות על הטרדה מינית, ב־2017 הוגשו 24 תלונות, מתוכן אחת הגיעה להרשעה בבית דין משמעתי, ומינואר ועד סוף חודש יולי 2018 הוגשו 17 תלונות. הארגון מסר ששמונה סוהרים דיווחו כי חוו הטרדה מינית.

מד"א נרשמו 52 תלונות של עובדים ושש תלונות של אזרחים נגד עובדי הארגון התקבלו ב־2016, 48 מהן נמצאו מוצדקות. ב־2017 נרשמו 41 תלונות של עובדים ותלונה אחת של אזרח/ית, וכולן נמצאות מוצדקות. ב־2018 הוגשו עד כה 32 תלונות של עובדים ושתי תלונות של אזרחים – 13 מהן מוצדקות. במד"א הסתפקו בפירוט כללי על דרכי הטיפול בתלונות המוצדקות – פיטורים, ועדת משמעת, שיחת אזהרה, הפרדה בין המתלונן לנילון – אך לא דיווחו מה עלה בגורלה של כל תלונה ואילו תלונות הגיעו למישור הפלילי.

גם בנציבות כבאות והצלה מסרו נתונים מפורטים, אך ללא חלוקה לשנים. מספר התלונות של עובדים נגד עובדים עמד בשנים 2016־2018 על שש. חמש תלונות של אזרחים נגד עובדים הוגשו ושלוש תלונות של מתנדבים נגד מתנדבים.

בנציבות מדווחים גם על 15 מקרים של בירור ללא שהוגשה תלונה וכן על מקרה אחד של חשש להטרדה על ידי יועץ חיצוני. מתוך סך התלונות, שתיים טופלו על ידי המשטרה והיתר טופלו בתוך הארגון, אך גם כאן לא ברור מה עלה בגורל הטיפול.

"הנתונים מעידים בעיקר מי שיאן הדיווחים ואיסוף הנתונים ועל הטיפול בתופעה", אומרת עו"ד רחלי אדרי־חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, "בימינו, לכל ארגון צריך להיות אכפת מנושא ההטרדות המיניות אצלו, מידע צריך להימסר בפירוט המרבי שניתן ובחלוקה לשנים, כך שנוכל להבין אם יש מגמת שיפור. בארגונים שאינם כפופים לנציבות שירות המדינה והתקנון אינו חל עליהם, חובה כי יפרסמו אצלם באתר כיצד יש לנהוג במקרה של הטרדה מינית ולמי יש לפנות ובפני מי הדברים מטופלים".

לכתבה ב"מעריב"

 

6 מיליארד ש"ח שוכבים בהקדשים והמדינה מתעכבת בהנגשת המידע

רשימת ההקדשים ומטרותיהם נחשפת לבקשת עמותת ידיד בשיתוף התנועה לחופש המידע. חלוקת הכספים, לעומת זאת, עדיין עלומה. 
במה מדובר? הקדש ציבורי הוא סוג של נאמנות במסגרתה בעל נכס (מקדיש) מייעד נכס לטובת מטרה ציבורית מסוימת, אשר תקוים על ידי נאמן. במצב הרגיל, הנכס או הפירות שלו אמורים לשמש למטרה הציבורית לאורך שנים רבות, גם לאחר מות המקדיש, ולכן יש צורך בפיקוח ציבורי של רשם ההקדשות, כדי להבטיח שכוונת המקדיש תקוים." כך לפי אתר משרד המשפטים המבהיר כי "כלל ההקדשות הרשומים בפנקס ההקדשות הציבוריים מחזיקים קרנות כספיות בשווי כולל של כשישה מיליארד ₪. בנוסף, מחזיקים ההקדשות הציבוריים למעלה מאלף נכסי נדל"ן ברחבי הארץ." (כאן)
 
סמנכ"ל עמותת ידיד וחבר הוועד המנהל של התנועה לחופש המידע, רן מלמד, פנה לקבלת פירוט ההקדשים, מטרותיהם וכמובן הסכומים הזמינים בכל הקדש ולתדהמתו גילה כי הנושא לא זוכה ליחס ראוי מהמדינה האמורה לפקח על ההקדשים. הנתונים, לדבריו, חשובים ביותר לכל ארגון מגזר שלישי שיוכל עכשיו לפנות ולבקש תמיכות לפי רשימה זו. 
 
משרד המשפטים הודיע בתגובתו כי "אין בידינו מידע דיגיטלי של חלוקת כספים בפועל בהקדשות (לפי נושאי חלוקה וכך גם לגבי רשימת גופים/ ארגונים נתמכים), המידע קיים בתיקי ההקדש כדוחות סרוקים כאשר בחלק מהמקרים יש גם את הרשימות של מקבלי התמיכות." 
לאחר פניות נוספות של מלמד, כולל למנכלי"ת משרד המשפטים, אמי פלמור, התקבל לפתע קובץ אקסל ובו רשימת ההקדשים המלאה הכוללת גם את מטרותיו של כל הקדש, מה שיאפשר לכל אדם או ארגון לבצע חיפוש ראשוני כדי לאתר הקדשים שמטרותיהם חופפות לפעילותו או צרכיו.
ואנחנו תוהים, מתי יתקדמו ברשם ההקדשים לשנת 2018 ויצליחו למחשב גם את אופן חלוקת הכספים. סכום של 6 מיליארד ש"ח יש לנהל באופן שקוף ונגיש יותר, בעיקר למי שזכאי להשתמש בכספים לתועלת ציבורית. 
 
להלן תגובת משרד המשפטים, רשימת ההקדשים ומטרותיהם 
באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il