fbpx

מידע שהושג בנושא ‘משרד התחבורה’

אל תצפו לדוגמה אישית – שרת התחבורה ובכירי משרדה בחרו לעצמם מכוניות מזהמות

משרד התחבורה והמשרד להגנת הסביבה אמורים להוביל את המהלך להחלפת כלי תחבורה מזהמים במזהמים פחות, לצד קידום תחבורה ירוקה, רכיבה על אופניים ושימוש בתחבורה ציבורית. אפשר היה לצפות שמשרדים אלה יעודדו שימוש בכלי רכב היברידיים או חשמליים, ובכיריהם יתנו דוגמה אישית וייסעו ברכבים כאלה.

לכתבה ב-YNET על המידע

מנתונים שנמסרו לתנועה לחופש המידע עולה כי במשרד התחבורה רק בכיר אחד מתוך 27 בחר ברכב היברידי, לעומת 10 מתוך 18 במשרד להגנת הסביבה. מתשובה לבקשת מידע עולה כי שרת התחבורה, מירי רגב, נוסעת ברכב ניסאן מקסימה, שעל פי אתר החברה דרגת זיהום האוויר שלו היא 14 מתוך 15. מנכ"ל המשרד, עופר מלכה נוהג בסקודה סופרב בדרגת זיהום אוויר 13. המשנה למנכ"ל, יועצי השרה והסמנכ"לים – כולם נוסעים בכלי רכב שאינם היברידיים. רק ראש אגף אחד במשרד התחבורה נוהג ברכב היברידי.

במשרד להגנת הסביבה המודעות רבה יותר. 18 עובדים זכאים לבחור רכב צמוד, מתוכם 10 בחרו ברכב היברידי, שניים נוסעים ברכב שכור ושישה נוספים ברכב שאינו היברידי. בהיעדר תקציב מדינה השרה גילה גמליאל ומנכ"ל המשרד דוד יהלומי משתמשים ברכב שכור שאינו היברידי – השרה נוסעת בשברולט טראוורס בדרגת זיהום אוויר 15, והמנכ"ל נוסע בשברולט אימפלה, שגם הוא בדרגת הזיהום המירבית. כלי הרכב השכורים הוקצו משום שאין תקציב מדינה, ולא התאפשרה רכישה של מכוניות מהמגוון שעומד לרשות נבחרי הציבור ועובדי הציבור.

בקשת המידע הוגשה על ידי הסטודנט עומר דמרי מהקליניקה לחופש המידע בבית הספר למשפטים במכללה למינהל. עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה מסר: "נושא הקיימות עבר לקדמת סדר היום הציבורי בשנים האחרונות, ובהחלט ראוי שהתנהלותם ובחירותיהם של העובדות והעובדים בשירות הציבורי יתאמו את רוח התקופה, וכך גם את ההתחייבויות שישראל חתומה עליהן, וביניהן אמנת שינוי האקלים. המידע שהתקבל עתה, בצירוף מידע שהתקבל ופורסם גם כן בעבר באשר לרכבי חברי וחברות הכנסת, מראה כי בתחום בחירת כלי הרכב השינוי טרם נעשה. ניתן לקוות שבעתיד הנראה לעין נושא הקיימות יבוא לידי ביטוי גם בבחירות מעין אלו, וכי בחירה בכלי רכב מזהמים תוחלף באלטרנטיבות מזהמות פחות".

בואו לעיין במידע על כלי הרכב שבחרו לעצמם בכירי המשרד להגנת הסביבה והשרה גילה גמליאל

תשובת משרד התחבורה לבקשת המידע

תשובת משרד התחבורה

פירוט המכוניות של בכירי המשרד

דגמי המכוניות לבחירה

 

 

 

מי נכנס לישראל כשהשמיים סגורים? יש לחשוף את עבודת ועדת חריגים

פנייה משותפת לחשיפת עבודת ועדת חריגים

Exceptions Committee letter2

 

ככה נראית שקיפות – בניו זילנד

יומן הפגישות של השרה מירי רגב – ככה נראים החודשים הראשונים שלה במשרד התחבורה

כחצי שנה עברה מאז נכנסה השרה מירי רגב למשרד התחבורה – הנה היומן שמסרה לנו על ארבעת החודשים הראשונים שלה בתפקיד.

"אפשר היה לצפות שהיומנים של שרי הממשלה יהיו נגישים לציבור באופן שישקף נאמנה את ההתנהלות היומיומית שלהם ואת הנושאים שבהם עסקו", אמר עו"ד אור סדן, מהתנועה לחופש המידע. "אין כל הצדקה לכך שיומן שמפורסם לציבור לא יהיה מפורט באופן שמלמד על אופי העשייה היומיומית. שר בממשלה לא צריך לחשוש מפרסום היומן אם הוא לא חושש שהוא עושה דבר אסור".

 

 

יוני 2020

 

יולי 2020

 

אוגוסט 2020

 

ספטמבר 2020

 

יומן הפגישות של מנכ"ל משרד התחבורה

דרגת זיהום מרבית – באיזה מכונית נוסעת השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל

תשובת המשרד להגנת הסביבה

המידע שקיבלנו מהמשרד להגנת הסביבה

הדגמים המוצעים לבכירי המשרד

הדגמים המוצעים לבכירי המשרד

מוזמנים לעיין במידע על הרכבים שבחרו בכירי משרד התחבורה והשרה מירי רגב

השר ישראל כץ מציג: כך לא חושפים יומן

יומן השר כץ (עד יולי 2019)

יומן שר התחבורה ישראל כץ

 

 

התנועה חושפת: מספר התלונות על נהגי מוניות הוכפל בחמש השנים האחרונות

כל מי שנוסע במוניות נתקל בנהג שלא מוכן להפעיל מונה, שמפקיע מחירים או שלא נותן קבלה בסיום הנהיגה. ביקשנו ממשרד התחבורה מידע על מספר התלונות שהוגשו על נהגי מוניות בשנים 2014-2018, ומה היתה הסיבה. המידע שקיבלנו חושף תמונה עגומה. בתוך חמש שנים הוכפל מספר התלונות על נהגים מ-653 תלונות ב-2014 ל-1,294 תלונות בשנת 2018. כל זאת בזמן שמספר הרישיונות למוניות עלה רק ב-20% באותה תקופה. רוב התלונות ב-2019 היו על הפקעות מחיר – 235 מקרים כאלה. עוד דבר שאפשר לראות מהנתונים הוא שבחודשי הקיץ, בהם מספר התיירים עולה, נרשמה גם עלייה של עשרות אחוזים במספר התלונות.

 

לכתבה בחדשות 12

את בקשת המידע הגישה ליאן עדיקא, סטודנטית בקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל.

המידע שחושף מציאות עגומה: עלייה חדה בדו"חות לרוכבי אופניים – וגם יותר תאונות קטלניות

האם מדיניות האכיפה של המשטרה – מובילה לתוצאות קטלניות? ממידע שקיבלה התנועה מהמשטרה עולה כי בשנים האחרונות האכיפה על רוכבי האופניים הלכה והתגברה — אך מספר תאונות האופניים הקטלניות גם נמצא בעלייה. לפי הנתונים, המספר האבסולוטי של תאונות הדרכים שבהן מעורבים רוכבי אופניים אינו עולה, ואף ירד מעט באופן יחסי, אך מספר התאונות הקשות שכתוצאה מהן נפצעים ונהרגים רוכבי אופניים – גדל.

לכתבה של מירב מורן

ניתוח של מאפייני הדו"חות והתאונות מספק הסבר אפשרי למצב: רוב הפיקוח נעשה נגד רכיבה על מדרכות ברחובות הערים; כתוצאה מכך, רוכבי האופניים עוברים לרכוב בכבישים — שם הם נפגעים קשה יותר ואף נהרגים.

התנועה לחופש המידע ביקשה – ביחד עם עמותת ישראל בשביל אופניים נתונים אודות תאונות דרכים שבהן היו מעורבים אופניים בשנים 2015–2018. כמו כן, נמסרו לבקשתה הנתונים אודות פעילות האכיפה והפיקוח, כפי שהיא מתבטאת בפירוט דו"חות שניתנו לרוכבים באותה תקופה. הבקשה הוגשה בתחילת אוגוסט, הנתונים נמסרו בסוף אוקטובר, אחרי שהחלטת הממשלה התקבלה.

המשטרה העבירה את המידע בטבלאות, שבהן הוצגו הנתונים ופרטי הדו"חות לפי פרמטרים שונים — כמו שנים, יישובים ומחוזות, סוגי העבירות, דרגות הפציעה בתאונות, וסוג הרכב (חשמלי או רגיל). הנתונים התייחסו למידע שנאסף מינואר 2015 עד תחילת ספטמבר 2018.

מספר תאונות הדרכים שהתרחשו בישראל שבהן היו מעורבים אופניים, לא השתנה באופן משמעותי בארבע השנים החולפות. ב–2015 — השנה הראשונה שלגביה נמסרו נתונים — דווח למשטרה על 513 תאונות דרכים שבהן היו מעורבים אופניים. ב–2016 נרשמה ירידה — ל–443 תאונות; ב–2017 מספר התאונות עלה ל–563. עד אוגוסט 2018 נרשמו 372 תאונות עם אופניים, והמספר המנורמל הוא 482. כלומר, מדובר עדיין במספר נמוך יותר של תאונות לעומת השנה שעברה, ופחות תאונות לעומת 2015.

ממצא מובהק נוסף הוא השינוי בהתפלגות התאונות בין אופניים רגילים לחשמליים לאורך התקופה. ב–2015 רוב מקרי התאונות שדווחו למשטרה היו באופניים רגילים — 217 תאונות, לעומת 180 תאונות באופניים חשמליים. ב-2016 הנתונים התהפכו, ונרשמו יותר תאונות באופניים חשמליים — 172, לעומת 160 ברגילים. ב–2017 מספר התאונות באופניים חשמליים כמעט הוכפל בהשוואה לשנה הקודמת, והגיע ל–273, לעומת אופניים רגילים שבהם מספר התאונות לא השתנה באופן משמעותי — 173 תאונות באותה שנה. ב–2018, החלוקה בין מספר התאונות באופניים רגילים לחשמליים נותרה דומה לשנה שעברה.

עלייה חסרת תקדים בפעילות האכיפה

מהמידע עולה שגם פעילות האכיפה והפיקוח על רוכבים התרחבה מאוד. מספר הדו"חות שרשמה המשטרה לרוכבי אופניים צמח פי 14 בתוך ארבע שנים. מ–2015 ועד היום, חילקה המשטרה קרוב ל–60 אלף דו"חות לרוכבי אופניים רגילים וחשמליים, שרובם נרשמו בשנה הנוכחית. ב–2015 חולקו רק 2,220 דו"חות לאופניים חשמליים ורגילים יחד; ב–2016 נרשמו כ–9,000 דו"חות, ובה כאמור נרשם שפל במספר התאונות. ב–2017 מספר הדו"חות כמעט הוכפל והגיע ל–17 אלף — ודווקא בשנה זו נרשם שיא במספר התאונות. ב–2018, שבה מסתמנת ירידה במספר התאונות שבהן מעורבים אופניים, מספר הדו"חות יתקרב ל–30 אלף בשנה אחת.

ככל שהמספרים מצביעים על אכיפה מוגברת, הם אינם מספרים את התמונה המלאה על הגידול העצום בפעילות הפיקוח והאכיפה נגד רוכבי אופניים. ראשית, הנתונים אינם כוללים את פעילות הרשויות המקומיות, שלפני כשנה קיבלו סמכות לאכוף ולקנוס רוכבי אופניים.

ם פקחי העיריות רושמים דו"חות, ואלה אינם נכללים בחישוב שלפנינו. בנוסף, המשטרה מסרה לתנועה לחופש המידע את נתוני הדו"חות לפי יישובים, וציינה כי המספרים חלקיים — שכן היא לא כללה בהם את הדו"חות מיישובים שבהם חולקו פחות מ–100 דו"חות לאופניים חשמליים, או פחות מעשרה דו"חות לאופניים רגילים.

את רוב הדו"חות מקבלים רוכבי אופניים חשמליים. כך למשל ב–2017, חולקו קצת פחות מ–2,300 לרוכבי אופניים רגילים, לעומת יותר מ–15 אלף דו"חות לרוכבים באופניים חשמליים. לעומת זאת, מפתיעה העובדה שחלקם היחסי של רוכבי האופניים הרגילים בדו"חות עולה לאורך התקופה. ב–2015 ו–2016 הרוכבים באופניים רגילים קיבלו 5% מכל הדו"חות שניתנו, לעומת 2017 ו–2018 שבהן רוכבי אופניים הרגילים קיבלו 15% ו-25% מסך כל הדו"חות. כלומר, היקף הדו"חות לאופניים רגילים עלה ביחס הפוך לתאונות ולשימוש בהן.

דו"חות המשטרה נחלקים בין עשרות סעיפים המייצגים הגדרות שונות של עבירה על חוקי התנועה. בין כל הדו"חות בגין עבירות הנוגעות לבטיחות הרוכבים, 8% ניתנו על רכיבה על האופניים בעמידה, 2.5% על אי ציות לתמרור עצור או חציית צומת ברמזור אדום, ו–2% בגין הרכבת אדם אחר באופניים. רק 1% מכלל הדו"חות נרשמו בגין אי חבישת קסדה לרוכב, או אי חבישת קסדה לילד שהורכב באופניים.

עבירות הקשורות לשימוש בטלפונים סלולריים, ובהן דיבור בסלולרי שלא דרך מיקרופון או הרכבת אוזניות תוך כדי נסיעה, מהוות קצת פחות מ–6% מסך כל הדו"חות שנרשמו לרוכבים. קצת יותר מ–5% מהדו"חות ניתנו למי שרכבו על אופניים חשמליים, ובבדיקה נמצא שגילם נמוך מ–16.

כמעט כל יתר הדו"חות — המייצגים כשלושה רבעים מפעילות האכיפה (73%) — ניתנו לרוכבי אופניים בגין עבירות שניתן להגדירן כנסיעה במקום שהחוק אוסר עליהם לנסוע בו. כך, 60% מהדו"חות על מקומות שבהם יש חיכוך עם הולכי רגל כוללים סעיפים שונים המתארים רכיבה על מדרכה או במעבר חציה.

דו"חות על נסיעה שלא במקום הנכון ניתנו גם לרוכבים בכביש ברחוב שבו יש סימון נפרד לשביל אופניים, רכיבה בשולי הדרך, ושימוש בשביל או נתיב שנועד לכלי רכב אחרים – והם מהווים את 13% הדו”חות הנותרים בקטגוריה זו. אשר לתאונות עצמן, יש לסייג את הממצאים בכך שלא כל המקרים של התנגשויות בין אופניים והולכי רגל ובין אופניים למכוניות, מגיעים למשטרה. עם זאת, סביר להניח שרוב מקרי התאונות שלא נרשמו במשטרה, היו כאלה שבהם הנזק או הפגיעה הגופנית שנגרמו היו קלים יותר.

הנתונים מראים ששיעור התאונות הקשות והקטלניות מסך כל התאונות גדל. לרוב התאונות קלות, כך לאורך כל התקופה. ואולם בעוד שב–2015 רק רבע מהתאונות שנרשמו היו קשות או קטלניות, ב–2016 ו–2017 עלה חלקן של תאונות אלה ל-31%, וב–2018 36% מסך כל התאונות היו קשות וקטלניות. מספר רוכבי האופניים ההרוגים עלה באופן מובהק: מתשעה ב–2015 ל–11 הרוגים ב–2016, ו–18 ב–2017, עוד בטרם הסתיימה השנה.

"המסקנה מהנתונים מצביעה על ספק בדבר יעילות האכיפה, ואף חשש כי מדיניות האכיפה של משטרת ישראל מובילה לתוצאות קטלניות", אומרת עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע.

"פרסום המידע בזמן אמת יכול היה לאפשר שיח בנקודת זמן מוקדמת בהרבה, וליווי של מדיניות האכיפה בשיח ציבורי מבוסס נתונים", אומרת אדרי. "משטרת ישראל מחזיקה בהרבה מאוד מידע, שהיא אוספת מכוח תפקידה, ולמרות החשיבות הציבורית שלו, המידע הזה אינו נגיש כלל. מוטב היה שהמשטרה תפרסם באופן יזום, ברוח החלטות הממשלה בדבר פתיחת מאגרי המידע הממשלתיים, את המידע שברשותה על אודות תאונות הדרכים, נתוני אכיפה ונתונים על מעצרים ופשיעה, כפי שנהוג בעולם. פעם אחר פעם אנו נדרשים להגיש למשטרה בקשות מידע, ולעבד מידע שאינו קריא. זהו מידע שצריך להיות זמין למקבלי ההחלטות ולציבור הרחב".

המידע שקיבלנו מהמשטרה

לנתוני המשטרה לאחר עיבוד והמרת התמונות לטקסט
גרסה מעובדת של נתוני המשטרה

סקירה ענפית – תחבורה ציבורית

במענה לבקשת התנועה נחשף כי מספר נסיעות הנוסעים בתחבורה הציבורית צמח ב-5% ב-2017, אך הסקירה לא מתייחסת לגורמים רבים, בהם בולט העדר המידע הנוגע ליחס בין התקציב המושקע בתחבורה הציבורית לבין הצמיחה בביקוש לה. המידע שנחשף כעת בעקבות פנייתנו הוא כזה שראוי וחשוב שיפורסם על ידי הרשות באופן יזום, ויכלול גם סקירה תקציבית של הוצאות המדינה על התחבורה הציבורית והתמורה שאנו מקבלים ועתידים לקבל. חבל שסקירה ענפית מקיפה מחסירה כל כך הרבה מידע שראוי שיהיה בידי משרד התחבורה והציבור. 

סקירה ענפית 2016 2017 -מענה לפנית התנועה לחופש המידע

כתבתו של אורן דורי בדה-מרקר בנושא

עתרנו לחשיפת המידע המלא על אישורי הנהיגה בנת"צים

חושבים שרק לאוטובוסים ומוניות מותר לנסוע בנת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית)? תחשבו שוב. בעתירה שהגשנו יחד עם עמותת הצלחה ועו"ד אלעד מן דרשנו לקבל את המידע שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים והשר ישראל כץ מסרבים לחשוף – למי ניתן ההיתר ולמה. 

בינתיים ראו את הבקשה, תשובתם החלקים של משרד התחבורה והעתירה שהגשנו. מבטיחים להמשיך ולעדכן.

כתבה בדה מרקר על המידע

יומן שר התחבורה ישראל כץ נחשף – ללא השחרות

מוזמנים לעיין ביומן.

יומן שר התחבורה

אסף זגריזק "יומן השר כץ נחשף: הפגישות והאירועים של הליכודניקים" YNET

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il