fbpx

מידע שהושג בנושא ‘משרד ראש הממשלה’

עלות הנסיעות האחרונות לחו"ל של ראש הממשלה בנימין נתניהו

באוגוסט 2020 פנתה התנועה לממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה כדי לקבל את פירוט העלויות של נסיעות בנימין נתיהו לחו"ל באותה שנה. אבל רק אחרי שעתרנו לבית המשפט – קיבלנו את המידע. הנה הוא:

תשובת הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה

תשובת הממונה על חופש המידע

פירוט חברי המשלחות לחו"ל

PM-travel

עלויות הביקורים בחו"ל

הכתבה על העלויות בכלכליסט

 

התנועה חושפת: משרדי הממשלה אינם מעבירים מסמכים לארכיון המדינה

משרדי הממשלה מחויבים להעביר לארכיון המדינה תיקים למען הדורות הבאים – אך התנועה לחופש המידע חושפת שהם מפקידים מעט מדי מידע – אם בכלל. מתברר שגם בחשיפה של תיקים נכשלים המשרדים, ולמרבה הצער גם ארכיון המדינה לא הפנים את חובתו למסור מידע לציבור. רק לאחר הגשת עתירה בגין אי מתן מענה נמסר המידע.  

לכתבה של עופר אדרת ב"הארץ"

בשנים 2019 ו-2020 העביר משרד משרד האוצר לארכיון המדינה רק 8,416 תיקים (מנכ"ל משרד האוצר העביר רק 42 תיקים לארכיון); משרד החוץ העביר רק 3,769 תיקים ומשרד הבינוי והשיכון רק 169. המשטרה, מבקר המדינה, הנהלת בתי המשפט ורשות המסים לא העבירו אפילו תיק אחד.

משרדים נוספים שבלטו לשלילה במספר התיקים שהפקידו הם המשרד להגנת הסביבה (2,179 תיקים), הרווחה (891) והשיכון (169). משרדי המדע, התשתיות והתחבורה לא העבירו אפילו תיק אחד (!).

גם בחשיפה לציבור של תיקים ארכיוניים ותיקים נכשלים המשרדים. משטרת ישראל קיבלה בתקופה של שלוש שנים (2020-2018) 1,638 תיקים היסטוריים מארכיון המדינה, כדי לבדוק אותם לפני חשיפה לציבור, אך בדקה רק 19 מהם, פחות מ-2%. המשרד לביטחון הפנים קיבל 661 תיקים לבדיקה, אך לא בדק אף אחד.

גם המשרד לשוויון חברתי, שקיבל רק 27 תיקים לבדיקה, לא בדק אף אחד מהם. משרד הבריאות, שהתבקש לבדוק 608 תיקים, הספיק לעבור רק על שניים.

עו"ד רחלי אדרי־חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, אמרה כי ארכיון המדינה ומשרדי הממשלה מתקשים לעמוד בדרישות החוק בכל הנוגע להפקדת ולחשיפת חומרי ארכיון. לדבריה, "אי קיום הוראות החוק פוגע אנושות בזכות הציבור לדעת ולהכיר מידע ארכיוני ופעולות עבר". אדרי־חולתא הוסיפה כי משרדי הממשלה לא ששו לספק את המידע על התנהלותם. לדבריה, קבלת המידע שפורסם כעת "היה תהליך ארוך מאוד, שדרש מאיתנו משאבים רבים, בהם עתירה לבית המשפט בגין אי־מתן מענה".

המידע שקיבלנו מארכיון המדינה

המידע מארכיון המדינה

בקשת המידע שהגשנו

בקשת המידע שהגשנו

עתירה בגין אי מתן מענה

העתירה נגד ארכיון המדינה

 

ככה נראית הסתרה של דיוני הקורונה בממשלה: המדינה מסרה לנו מצגות קורונה מושחרות ומצונזרות

לצחוק ולבכות – ובעיקר לא להאמין. על שלושה דיסקים העבירו לנו ממשרד ראש הממשלה את "חומרי הרקע" של ישיבות הממשלה במשבר הקורונה. מידע קריטי לאזרחי ישראל בעת הזאת, שהמדינה התחייבה למסור לנו. ומה קיבלנו אחרי שלושה הליכים שניהלנו בבתי המשפט? מצגות סרוקות ומושחרות – שחלקן בכלל הודלפו כבר לתקשורת.

איפה חוות הדעת של המומחים, נתוני תחלואה וסקירות על מצבה של מערכת הבריאות, המודלים שהציגו בדיונים אנשי המקצוע, החלופות ודרכי הפעולה שהוצגו לשרים? את כל אלה לא קיבלנו. ולכן נערער לבית המשפט העליון.

כשהמדינה מתחייבת בבית המשפט למסור לנו את חומרי הרקע – ואז סורקת מצגות ומעלה על דיסק, זה לעשות צחוק מזכות הציבור למידע. כזכור, התנועה לחופש המידע עתרה לבית המשפט המחוזי כדי לחשוף את דיוני הממשלה במשבר הקורונה. ביקשנו את תמלילי ישיבות הממשלה ואת חומרי הרקע שהוצגו לשרים בדיונים. המדינה החליטה להטיל חיסיון על דיוניה במשבר הקורונה למשך 30 שנה, אולם בלחץ בית המשפט היא הודיעה שתפרסם את חומרי הרקע ואת התשתית העובדתית שהוצגה לשרים בדיונים. אולם המצגות המצונזרות שעבירה לנו, הן לא כל חומרי הרקע ואנחנו גם לא מבינים מדוע הושחרו חלקים מהן. אנחנו נערער לבית המשפט העליון. 

"קשה להסביר את התסכול שאנחנו חשים כאשר המידע שמתקבל בתום 8 חודשים ושלושה הליכים הוא מידע מאוד לא ממצה, וכאשר משרד ראש הממשלה עושה דין לעצמו", אומרת מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד רחלי אדרי. "התנועה הגישה בקשה מקיפה לחומרי הרקע שכללה לא רק מצגות, אלא חומרי רקע גולמיים, כמו תחזיות וחוות דעת של גורמי המקצוע. לבסוף נמסרו רק מצגות מושחרות לאחר שאלו הודפסו ונסרקו הן בגדר לעג לרש. אנו יודעים שחלק מהמצגות האלו הודלפו בסמוך לדיונים, ודווקא אנחנו שהלכנו בדרך הארוכה והחוקית לבסוף מקבלים מידע חלקי ביותר, עם השחרות שרירותיות, ללא כל הגיון או הצדקה. לצערנו, אנו נאלץ לשוב אל בית המשפט לצורך בירור הסוגיה, כי מצגת היא תמצית של הרבה דברים אבל ברור שאינה סוף דבר ואינה מכילה את כל חומרי הרקע שהוצגו לממשלה. טוב יעשו מקבלי ההחלטות במשרד ראש הממשלה ובמשרד הבריאות אם ישתפו בזמן אמת ובסמוך לדיונים את חומרי הרקע עם הציבור".

את המאבק המשפטי לפרסום דיוני הממשלה במשבר הקורנה מנהלת התנועה ביחד עם גלובס, הארץ, כאן, כלכליסט והשומרים, עם העיתונאים נעה לנדאו, טל שניידר, חן מענית, תומר גנון ושאול אמסטרדמסקי, ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם. יצגו אותנו בבית המשפט המחוזי עורכות הדין יערה וינקלר-שליט ואיה מרקביץ'.

מוזמנים לעיין במצגות שהעבירה לנו המדינה

לכתבה בגלובס על המצגות שקיבלנו

ניצחנו: משרד ראש הממשלה יחשוף את חומרי הרקע שהוצגו בדיוני הממשלה במשבר הקורונה

"הרינו לעדכנכם כי המשרד החליט למסור לכם את המידע המבוקש על ידכם" – כך כתב משרד ראש הממשלה בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה התנועה לקבלת חומרי הרקע שהוצגו בדיוני הממשלה בנושא הקורונה. המידע המבוקש יועבר לתנועה בתוך 15 ימים ויכלול "את המצגות שהוגשו למזכירות הממשלה לקראת דיוני הממשלה וועדת השרים האמורה בעניין ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה". במשרד ציינו כי חלק מהמידע יצונזר באמצעות "השחרות".

הדרך לקבלת המידע היתה ארוכה. במשך יותר מחמישה חודשים משרד ראש הממשלה לא טרח לענות לבקשת המידע שלנו. התשובה הגיעה רק אחרי שעתרנו לבית המשפט, ושופט המחוזי, אלי אברבנאל, הורה לממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה להשיב לבקשת המידע בתוך שבועיים. בית המשפט גם חייב את המדינה בהוצאות בסך 8,000 שקל.

בנוגע לדרישת התנועה לחשוף את תמלילי דיוני הממשלה במאבק בקרונה קבע המחוזי כי אין לו סמכות להורות על חשיפת המידע. המדינה מסרבת לחשוף את התמלילים בטענה שהם סווגים כ"סודיים ביותר", ולכן יש לסגור אותם בארכיון המדינה ל-30 שנה. אנחנו נערער על פסק הדין.

את העתירה לבית המשפט הגישה התנועה עם גלובס, הארץ, כאן, כלכליסט והשומרים, עם העיתונאים נעה לנדאו, טל שניידר, חן מענית, תומר גנון ושאול אמסטרדמסקי, ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם. יצגו אותנו בבית המשפט עורכות הדין יערה וינקלר-שליט ואיה מרקביץ'.

תשובת משרד ראש הממשלה

תשובת משרד ראש הממשלה

ידיעה ב"גלובס"

ידיעה ב"הארץ"

פסק הדין של המחוזי

העתירה נדחתה – אך משרד ראש הממשלה ישלם הוצאות חריגות בגובהן

ביולי 2019 משרד ראש הממשלה נדרש על פי חוק לפרסם דוח שנתי לשנת 2018. הוא לא פרסם את הדו"ח. גיא זומר, מייסד עמותת התמנון, התלונן ליחידה לחופש המידע שקבעה שהמשרד מחויב לפרסם את הדוח. "אבל זה לא עזר", מספר זומר, "במשרד ראש הממשלה פשוט לא ענו. לכן הוגשה העתירה הראשונה שבכלל יואילו לענות, ועליה הוטלו 3.5 אלף שקל הוצאות משפט. אחרי הגשת העתירה במשרד ראש הממשלה הודיעו שהם יפרסמו  כמה חלקים אזוטריים מהדוח, ועל כך הוגשה עתירה נוספת".

עם זאת, מסביר זומר כי "בדיסוננס קשה עם פסיקת ההוצאות, בית המשפט דחה את העתירה שלי באופן מוחלט וללא סייגים. וזה מסר מאד עצוב שמלמד את הממונים על חוק חופש המידע שאם רק יגררו רגליים, בית המשפט יחליק להם את זה. במקום לחייב בדיעבד את הסעד שהתבקש בית המשפט אמר, הם ממילא התחייבו לפרסם בקרוב, אז יהיה בסדר".

עת"מ (ירושלים) 17657-03-20 זומר נ' משרד ראש הממשלה ואח' (26/10/2020)

Zomer-vs-PM

 

כ-1,200 בדיקות קורונה נערכו לראש הממשלה ו"לסביבתו הקרובה"

תשובת משרד ראש הממשלה

תשובת משרד ראש הממשלה

 

"וושינגטון פוסט" מדווח על מאבק התנועה לפרסום הוצאות מעונות ראש הממשלה

לכתבה ב"וושינגטון פוסט"

 

התנועה לביהמ"ש: לאלץ את משרד ראש הממשלה להשיב לבקשת מידע

התנועה לחופש המידע עתרה לבית המשפט לעניינים מינהליים בירושלים נגד משרד ראש הממשלה. בתנועה דורשים לקבל מהמשרד מידע על מספר העובדים שאיישו תפקידים שונים במעון ראש הממשלה, וכן את שמות התפקידים, ללא ציון שמות העובדים, במעון ראש הממשלה החל בינואר 2019.

העתירה הוגשהלאחר שבקשת חופש מידע שנשלחה בסוף אוקטובר 2019 לא זכתה למענה לגופה, למרות שש תזכורות שנשלחו בעניין.

חוק חופש המידע קובע כי על משרד ממשלתי להשיב לבקשות בתוך 30 יום. במקרים מסוימים ניתן להאריך את מועד מתן המענה ל-120 יום. בעתירה, שכתבה עו"ד איה מרקביץ', היועצת המשפטית של התנועה, נכתב: "בתי המשפט הבהירו לא אחת את חשיבותה של מסגרת הזמנים שקבועה בחוק. כפי שהודגש בעבר: יש חשיבות שהרשויות יקפידו על המועדים המצוינים בחוק חופש המידע – ולא יתישו את המבקשים באמצעות 'סחבת' במתן תשובות. את הזמנים שקוצב החוק אין לראות כעניין טכני, שכן אלה שלובים בזכותו של הציבור במידע, במובן שאי-עמידה בזמנים פוגעת בזכות זו פגיעה מהותית".

בעקבות אי מתן מענה, פנינו גם ליחידה הממשלתית לחופש המידע שמוסמכת לברר תלונות נגד משרדי הממשלה. היחידה הורתה למשרד ראש הממשלה להשיב לתנועה, אך במשרד עדיין לא השיבו לבקשה.

לידיעה של ביני אשכנזי בדה מרקר

העתירה של התנועה

התנועה נגד משרד ראש הממשלה

 

נספחים לעתירה

נספחים לעתירה

התנועה עתרה לביהמ"ש: לחשוף את הפרוטוקולים של דיוני הממשלה בנושא הקורונה

מטרת העתירה, שצפויה להיות נדונה בבית המשפט לעניינים מינהליים, היא לקבל מידע הנוגע באופן ישיר לכלל הציבור והמשק הישראלי, שנפגע באופן קשה ביותר בימים אלה מההחלטות הדחופות שהתקבלו בממשלה.
לאחר שבג"ץ מחק בנימוקים פרוצדורליים את העתירה להורות לממשלה לחשוף את תמלילי הפרוטוקולים המלאים של ישיבותיה בתקופת הקורונה, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים לפי חוק חופש המידע. בעתירה נדרשים משרד ראש הממשלה והיועץ המשפטי למסור ללא דיחוי את התמלילים של ישיבות הממשלה מהחודשים שבהם מתמודדת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה.
את העתירה הגישו התנועה לחופש המידע, עיתונאית "הארץ", נעה לנדאו, שיזמה את הבקשה, העיתונאים טל שניידר וחן מענית ("גלובס"), שאול אמסטרדמסקי ("כאן"), תומר גנון ("כלכליסט"), ועורכי הדין שחר בן-מאיר, יצחק אבירם. את התנועה מייצגת עו"ד יערה וינקלר-שליט.
על פי תקנון הממשלה, דיוני הממשלה יסווגו כחומר חשאי למשך 30 שנה. במצב הקיים, תמלילי ישיבות הממשלה מועברים לארכיון המדינה, ושם הם נשמרים במשך שלושה עשורים. הממשלה מתנגדת להעברת המידע לידי כלי התקשורת.
עו"ד יערה וינקלר-שליט: "העתירה שהוגשה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים היא מעניינו של כל אזרח במדינה – והיא נוגעת במידה רבה לאמון של הציבור כולו בממשלה הנוכחית – אמון שנפגע קשות בעת האחרונה.
"העתירה היא חלק ממאבק ממושך שמטרתו להבין כיצד מקבלת הממשלה את החלטותיה בתקופת משבר הקורונה. בעוד שאנו רואים מדינות רבות בעולם מנהלות את המשבר תוך שקיפות אמתית וכזו שנותנת דין וחשבון לאזרחים, מדינת ישראל רואה את האירוע הנוכחי כאירוע סודי ומנהלת אותו תוך הסתרה שלא רק שאין בה צורך אלא שהיא אינה כדין ואף מזיקה לציבור.
"מדיניות ההסתרה צריכה להסתיים – ואנחנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט ייעתר למבוקש. לא רק בגלל גודל השעה, אלא בעיקר משום שהתנהלות הממשלה היא שרירותית, בלתי-ברורה וכתוצאה ממנה הטיפול במשבר נראה כאוטי".

העתירה
העתירה שהגשנו

 

הנספחים לעתירה

protocols petition Appendices

חשיפה: הפרוטוקולים של דיוני הוועדה לסתימות ונזילות במעון ראש הממשלה

הכירו את "ועדת השלושה" שמחליטה אם ואיך על המדינה לממן הוצאות שונות במעון הרשמי של ראש הממשלה, וחשוב מכך — בביתו הפרטי בקיסריה. חברי הוועדה הם למעשה ארבעה: המנכ״ל ו היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, החשבת הכללית במשרד האוצר וראש לשכת רה״מ. את הפרוטוקולים מדיוני הוועדה הצלחנו לחשוף לראשונה ב-2016. אז זה לקח למשרד ראש הממשלה כמעט שנה להעביר לנו אותם. מהפרוטוקולים עולה שראש הממשלה דרש לשלם מאות אלפי שקלים על תיקונים של תריסים ונזילות ושיפוצים שונים במעון הפרטי.

ביוני 2018 ביקשנו שוב את הפרוטוקולים האלה – ושוב חיכינו וחיכינו. אבל רק אחרי שהחלטנו לעתור לבית המשפט, באמצעות עו"ד יערה וינקלר-שליט, ממשרד קנולר, החליטו במשרד ראש הממשלה למסור כמה פרוטוקולים והשאר סיכומי דיונים. כלומר רק חלק ממה שביקשנו. אבל שיהיה. אתם מוזמנים לעיין במידע.

פרוטוקולים של ועדת השלושה

בקשת המידע שהגשנו

תשובת המדינה

העתירה שהגשנו

החלטת השופט שחם

החלטה על מתן הוצאות לתנועה

בקשה למחיקת העתירה

פרוטוקולים קודמים של ועדת השלושה

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il