fbpx

מידע שהושג בנושא ‘נציבות שירות המדינה’

התנועה הגישה שתי עתירות נגד נציבות שירות המדינה: לא מכבדת את חוק חופש המידע

התנועה לחופש המידע הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים, שתי עתירות חופש מידע נגד נציבות שירות המדינה. שתי העתירות מגיעות לאחר תקופה ארוכה שבה נציבות שירות המדינה מתעלמת מבקשות מידע של התנועה לחופש המידע.

העתירות, שהוגשו על-ידי היועצת המשפטית של התנועה, עו"ד איה מרקביץ' עוסקות בשתי בקשות למידע שלא נענו במשך חודשים ארוכים, על אף חשיבות המידע המבוקש בהן. בעתירה הראשונה התבקשו נתונים לגבי משרות בשירות המדינה בדרגות בכירות ובדרג ביניים, שאינן מאוישות או מאוישות באופן זמני על ידי ממלאי מקום. עתירה זו הוגשה על ידי התנועה במשותף עם ארגון "שומרים", הפועל למען חיזוק יסודות הדמוקרטיה באמצעות פרויקטים תקשורתיים.

העתירה השנייה עוסקת במידע גולמי שאספה נציבות שירות המדינה במסגרת סקרים שערכה בקרב כלל עובדי המדינה בחודשים בימי הסגר הראשון של מגפת הקורונה, לשם הערכת יכולת העבודה מרחוק של עובדי המגזר הציבורי נוכח התפרצות מגפת הקורונה. התנועה מבקשת לקבל את נתוני הסקרים שנערכו במלואם, כפי שנהוג לפרסם סקרים בעולם. מאז חודש מרץ מוטלות מגבלות שונות על עבודתם של עובדי הממשלה, עבודתם של מי שאינם מוגדרים חיוניים לעיתים הופסקה ונוכח ההנחיות והקפסולות הנהוגות, חלקים גדולים מעובדי המדינה עובדים מהבית, השאלות והתשובות לשאלוני הסקרים עשויות לחשוף האם יש ממש בחשש לפיו, לכאורה קשה לסמוך על עובדי מדינה שיבצעו את תפקידם כראוי מהבית, הרחק מעינם הפקוחה של הממונים עליהם.

העתירות הוגשו לאחר שהתנועה עשתה כל שביכולתה לקבל מענה מהנציבות, לרבות פניות ישירות ללשכה המשפטית של הנציבות.

במשך שנים ארוכות שימש אריה גרינבלט הן בתור דובר נציבות שירות המדינה והן כממונה על חוק חופש המידע בנציבות. כהונה בשני התפקידים במקביל נגועה בניגוד עניינים מובנה, והדבר נאסר במפורש בהנחיה שנתן נציב שירות המדינה עצמו עוד ב-2017. בתחילת חודש מרץ החליפו את גרינבלט בתפקיד הממונה בנציבות עו"ד אחיה רוזן, וניגוד העניינים הוסר; אלא שמאז כניסתו לתפקיד, שורת בקשות חופש מידע שהוגשו לנציבות נתקלו בהתעלמות מוחלטת, ואינן זוכות לכל מענה. התנועה מבהירה, כי ככל שבקשות אלה לא יזכו למענה בתקופה הקרובה, בכוונתה להגיש עתירות גם בנוגע אליהן.

 וכך כתבה עו"ד מרקביץ' בעתירות, "לא ייתכן שנש"ם, האחראית על כלל ההון האנושי בשירות המדינה, מרשה לעצמה להתעלם מהוראות החוק כאילו היו בגדר המלצה בלבד, מזלזלת בציבור ונמנעת מלמסור לו מידע ששייך לו על פי דין. חמורה במיוחד בעיני התנועה העובדה שדווקא בעיצומו של משבר הקורונה, הנציבות מסכלת את יכולתם של אזרחי המדינה לפקח מקרוב אחר הליכי האיוש הקבוע של משרות ציבוריות בכירות, שיכולתם של המכהנים בהן לפעול באופן עצמאי וללא תלות בדרג הנבחר, היא תנאי לקבלת החלטות מקצועית ונטולת פניות נוכח האתגרים הבריאותיים, הכלכליים, המשפטיים והחברתיים שניצבים בימים אלה לפתחה של מדינת ישראל".

עתירה למתן מידע על איוש משרות בשירות המדינה

עתירה למתן מידע על איוש משרות בשירות המדינה

 

עתירה לחשיפת תוצאות סקר שערכה נציבות שירות המדינה

עתירה לחשיפת סקר בשירות המדינה

 

 

התנועה עתרה נגד הנציבות: לחשוף האם בכירים בשירות המדינה הגישו הצהרות רכוש

האם בכירים בשירות המדינה הגישו הצהרות רכוש — המקבילות להצהרות הון של נבחרי ציבור — כנדרש מהם לפי תקנות שירות המדינה (התקשי"ר)? המדינה מסרבת למסור לנו את המידע הזה. אנו סבורים שעמדת המדינה  אינה סבירה באופן קיצוני ולכן עתרנו נגד נציבות שירות המדינה.

בעתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים ביקשנו לקבל רשימה מפורטת של נושאי המשרה הבכירים בשירות המדינה — בדרג מנכ"לים, סמנכ"לים ותפקידים מקבילים במשרדי ממשלה — שהגישו הצהרת רכוש. את התנועה מייצג עו"ד רז בן דור, ממשרד מטרי־מאירי ושות'.

הצהרות רכוש דומות בתוכנן להצהרות ההון שמגישים למבקר המדינה נבחרי הציבור בדרג שר וסגן שר בתחילתם כהונתם. בהצהרות מפרטים הבכירים את נכסיהם — בהם דירות, רכבים והשקעות פיננסיות. הצהרות ההון הן סודיות, והמידע הגלוי היחיד בעניינן הוא מועד הפקדתן.

אנחנו ביקשנו לדעת מיהם עובדי המדינה הבכירים שמחויבים בהצהרת הון, והמועד שבו נדרשו להגיש את ההצהרה. וכן את המועד שבו הגישו אותה בפועל. ואולם בנציבות דחו את בקשת התנועה. הם דרשו תשלום של 1,800 שקל לכיסוי הקצאת משאבים שהנציבות תשקיע במסירת המידע, שמוערכת בכ–60 שעות עבודה. בנוסף, הם טענו כי הבכירים הם בגדר צד שלישי, ולכן יש לקבל את אישורם לבקשה.

אנחנו סבורים שהם טועים. "בהקשר של מסירת מידע ציבורי, עובדי המדינה — כמוהם כמדינה עצמה. אין כל צורך לפנות אליהם, ואין להם זכות להתנגד למסירת המידע בעניינם", נכתב בעתירה. בנוסף, לפי נוהל שפרסמה היחידה הממשלתית לחופש המידע במשרד המשפטים, נקבע כי החובה לפנות לצד שלישי מתקיימת רק כשאינטרס של צד שלישי עלול להיפגע כתוצאה ממסירת המידע.

עו"ד בן דור אמר כי "חלה נסיגה בקיום חוק חופש המידע על ידי רשויות המדינה זה זמן מה. המקרה הזה הוא ניסיון התחמקות שקוף ולא ראוי במיוחד ממסירת מידע ציבורי. ברור לחלוטין שעובדי המדינה הבכירים אינם 'גורם חיצוני' ואינם צד שלישי שיש לאפשר לו להתנגד למסירת המידע. חבל שנדרשת התערבות בית המשפט בעניין כל כך ברור".

כך קובע חוק שירות הציבור (הצהרת הון), תשע"ז-2016

הכתבה על העתירה בדה מרקר

העתירה שהגשנו נגד נציבות שירות המדינה

העתירה שהגשנו נגד המדינה

 

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il