fbpx

מידע שהושג בנושא ‘ספקים’

פירוט עלויות האירוע לציון יובל לשחרור יהודה ושומרון

 בספטמבר 2017 נערך בגוש עציון, הטקס הממלכתי המרכזי לציון ״חגיגות היובל לשחרור יהודה, שומרון, בקעת הירדן ורמת הגולן״. האירוע עלה למשרדי התרבות והחינוך 2.8 מיליון שקל.

הגשנו למשרד התרבות בקשת מידע כדי לקבל את רשימת האמנים והספקים וכיצד נבחרו, פירוט עלויות האירוע, רשימת המוזמנים, פירוט התכתובות בין משרד התרבות למשרד ראש הממשלה ועוד כמה דברים.

דו"ח ביצוע תקציב

דו"ח ביצוע תקציב

הנה המידע שקיבלנו:

בזכות חוק חופש המידע, נתניהו הפסיק למרוח אותנו

למאמר בדה מרקר

לאחרונה התפרסמו במהדורת החדשות של חדשות 2 תמלולי ההקלטות של עד המדינה ניר חפץ, מי שהיה בעבר ראש מערך ההסברה הלאומי במשרד ראש הממשלה. במסגרת אותן הקלטות נחשפה שיחה שקיים חפץ עם היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עורכת הדין שלומית פרגו־ברנע. במסגרת ההקלטה מודה פרגו־ברנע כי הצליחה "למרוח" עיתונאי שביקש לקבל מידע על הוצאות מעונות ראש הממשלה, בדגש על הנעשה בקיסריה.

כבר אז ידעה פרגו־ברנע את מה שידעו במסדרונות: ההתנהלות בכל הנוגע להוצאת כספים אינה תקינה, בלשון המעטה. בשנת 2013 ניסו כמה עיתונאים לשים ידם על הוצאות מעון ראש הממשלה, שכן השמועות על התנהלות בזבזנית נשמעו למרחוק, אך את כולם, כך מסתבר, "מרחו" בשיטתיות אנשי משרד ראש הממשלה, תוך מעילה בתפקידם כמשרתי ציבור ושומרי סף, ותוך הפרה בוטה של הוראות חוק חופש המידע. במסגרת אותה שיחה מעלה פרגו חשש אמיתי ואומרת לחפץ: "אנחנו צריכים לשמור על ראש הממשלה שלא יסתבך בדברים האלה, ואנחנו צריכים לשמור גם על עצמנו. מחר יבואו וישאלו איך אישרנו דברים כאלה". אמרה וצדקה.

החשש של פרגו־ברנע התממש, והפעם לא היה זה עיתונאי שביקש את הוצאות מעון ראש הממשלה, אלא התנועה לחופש המידע. תחילה מרחו גם אותנו, ולא השיבו לבקשת המידע, כדרכם בקודש — אז הוגשה עתירה. את בית המשפט קשה יותר למרוח. באותו היום שהוגשה העתירה התקבל פירוט ההוצאות המלא, שחשף לציבור מידע מפורט על הוצאות המעונות בקיסריה, בבלפור והבית ברחוב עזה — על כולם משלם הציבור.

כיום מתנהלת עתירה בעניין ההוצאות, אלא שהעותר הוא בנימין נתניהו, כאדם פרטי, המבקש שלא נדע על אודות ההוצאות הפרטיות שלו, עליהן אנחנו משלמים. משרד ראש הממשלה ניסה ועשה הכל כדי למרוח אותנו ואת בית המשפט בכל דרך אפשרית. תחילה היה זה הטיעון הביטחוני, לפיו חשיפת הפירוט המלא של ההוצאות תפגע בביטחון המדינה. טיעון זה לא החזיק מים, שכן שמות הספקים הנותנים שירותים למשרד ראש הממשלה מפורסמים על ידו במסגרות אחרות. לאחר מכן טענו להקצאת משאבים בלתי סבירה, כלומר המידע שאנחנו מבקשים קשה לאיסוף. גם טענה זו נדחתה על ידי בית המשפט.

כעת אנו מתמודדים עם סוגיית הפרטיות. ראש הממשלה טוען שהפרסום יפגע בפרטיותו, אך גם טיעון זה לא יכול להחזיק מים. בשלה העת שלכל יהיה ברור, ככל שמדובר בהוצאה פרטית, יתכבד ראש הממשלה וישלם מכיסו. ככל שההוצאה משולמת על ידינו, בין אם זה על הבית הפרטי בקיסריה או על המעון בבלפור, הרי שהציבור זכאי לדעת אם מדובר בכביסה הנעשית לצורכי נסיעה, או שמא מדובר בשבע מזוודות שבחרו לכבס אותן בחו"ל.

ההקלטות של חפץ מלמדות כי פרטיות ודאי אין פה, שכן כולם ידעו; ידעו וניסו להסתיר; ידעו וניסו למזער נזקים; ידעו וניסו לשמור על ראש הממשלה; ניסו ללכת בין הטיפות במאמץ להכשיר את השיטה ולהסתיר את הבושה. ההקלטות של חפץ מאשרות שחוק חופש המידע הוכיח את עצמו ככלי יעיל במקרה זה, שבכוחו למנוע "מריחות" של עיתונאים.

שקיפות היא נשמת אפה של הדמוקרטיה, תנאי בלעדי. היא שומרת לא רק על זכותו של הציבור לדעת, אלא גם על הנבחרים ועל שומרי הסף. היא לא נעלמת כשיוצאים את גבולות הארץ, ואי אפשר להתהדר ולהתפאר בה רק כשנוח ומתאים. היא הלך רוח שצריך ללוות כל משרת באשר הוא, מהדרגה הגבוהה לנמוכה. היא נמצאת בכל דיון, בכל התייעצות ובכל החלטה לאשר או לסרב לבקשה כלשהי.

ההצעה שלי לשומרי הסף, כעמיתים וכשומרי סף — במקום למרוח אותנו, מוטב היה אילו הייתם משתפים אותנו. במקום להסתיר, מוטב היה לו הייתם חושפים ומביאים את הדברים לידיעת הציבור, בזמן אמת. שימרו על השקיפות, היא תגן גם עליכם. במקום שבו אתם מתלבטים ומתקשים להכשיר משהו, ברגע שבו אתם מבינים שמשהו חריג קורה במשמרת שלכם — מוטב להיצמד לאמת ולדבוק במשפט הבנאלי של השופט האמריקאי לואי בריינדס: "אור השמש הוא המטהר הטוב ביותר, ואור המנורה הוא השוטר היעיל ביותר".

על ההתפתחות האחרונה במאבק שלנו לחשיפת הוצאות מעונות ראש הממשלה

 

שקוף – יש לנו מנכ"לית ויושבת ראש חדשות


בעקבות עתירת התנועה – משרד התרבות החל לחשוף מידע על תקציבי חגיגות ה-70 למדינה

רצינו לדעת כמה עלו חגיגות ה-70 למדינת ישראל. עניין של יותר מ-100 מיליון שקל. כמה כסף שולם, למי, ועבור מה. איך התחלק התקציב, מי בחר את הספקים ואת האמנים, ומה היו תנאי ההתקשרות עמם. אבל משרד התרבות סירב לחשוף את המידע, והתעלם מהבקשות שהגשנו לו על פי חוק חופש המידע. ככה זה נמשך, עד שעתרנו לבית המשפט. ואז, הפלא ופלא, קיבלנו ממשרד התרבות מידע. אנם חלקי, ולא מספק, וגם ב-PDF. אבל זאת התחלה. ואנחנו פה כדי להמשיך להילחם עד שכל המידע יתפרסם לציבור.  

הורידו את המידע

בעתירה שהגשנו לבית המשפט המחוזי בירושלים נגד משרד התרבות והספורט דרשנו למסור את הנתונים המלאים על אודות ההוצאות של המשרד על חגיגות ה-70 – לרבות ההתקשרויות השונות עם הספקים, חברות ההפקה, המכרזים וכל דבר נוסף. העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין אביתר קנולר ויערה וינקלר-שליט ממשרד קנולר ושות' ועו"ד נועה שליט מטעם התנועה.

המרדף שלנו אחרי המידע החל בחודש מארס, אז הגישה התנועה בקשת חופש מידע למשרד התרבות שבו דרשה לקבל את הפרטים המלאים הנוגעים להוצאות החגיגות. הבקשה הוגשה בעקבות דיון שנערך בוועדת השקיפות בראשות ח"כ סתיו שפיר שבו מנכ"ל משרד התרבות ומי שעומד בראש מנהלת החגיגות, יוסי שרעבי, התייחס לתקציב החגיגות והביע נכונות לפרסם את המידע לציבור.

משרד התרבות והספורט לא הגיב לבקשת חופש המידע, ולמרות שנשלחו מכתבים נוספים המתריעים כי אם המשרד יבחר לא להגיב, התנועה תעתור לבית המשפט. גם לאחר שנציג משרד התרבות התחייב כי יעביר את כל הנתונים במהלך חודש מאי האחרון, המשרד לא הגיש את המידע. יש לציין כי המשרד פרסם מידע אך הוא היה חלקי בלבד ובתנועה לחופש המידע טוענים כי אין זה מספיק.

בעתירה מצוין כי : "חשיבות המידע מקבלת משנה תוקף מהיקף החגיגות שעלותן הועמדה על הסכום העצום של כ-100 מיליון שקל. חגיגות אלו יצרו עניין ציבורי רב, אולם לאורך כל אותה תקופה לא פרסם המשיב (משרד התרבות) את אופן חלוקת התקציב הגבוה מאוד, כמו גם באשר לאופן בחירת הספקים והאומנים אשר הוזמנו להשתתף בהן העלויות הכרוכות בכך."

עוד צוין בעתירה כי באותה ישיבה של ועדת השקיפות, שנערכה במאי, התגלה גם כי הממונה על חוק חופש המידע מטעם משרד התרבות מועסקת על ידי חברה פרטית, דבר המנוגד לחוק.

עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע: "עושה רושם כי משרד התרבות סבור שחגיגות ה-70 של מדינת ישראל הן אירוע פרטי ולא אירוע לאומי השייך לכלל הציבור. באירוע כל כך חשוב ומשמעותי, עליו אחראית רשות שלטונית – הנורמה המתבקשת היא לספק לציבור דין וחשבון אודות מה נעשה, לאן הופנו וכיצד הושקעו כספי הציבור בחגיגות. דין וחשבון של אירוע כל כך חשוב ובכזה סדר גודל לא יכול שיינתן רק בדיעבד. אין לנו אלא להצר על כך שדרישה כה בסיסית למידע נתקלת בחומה בצורה ומתגלגלת לפתחו של בית המשפט".

בנק ישראל התקשרויות ספקים

גם בנק ישראל מוציא מכספי הציבור להתקשרויות עם ספקים חיצוניים והם שלחו לנו את הוצאותיהם לשנים 2015-2016 לעיון הציבור. 

אם מעניין אתכם כמה חשמל משלמים בבנק ישראל, כמה שילמו לבזק וכמה עלו לבנק ישראל המשרדים החדשים, תתחילו לפלח את הקבצים המפרטים הוצאתם של מאות מיליונים מכספי הציבור לשימושים שונים. 

קובץ ספקים בנק ישראל 2015 2016

משרד ראש הממשלה מפרסם, בשעה טובה, את דוח ההתקשרויות שלו לשנת 2016

נוהל 10 של היחידה הממשלתית לחופש המידע חוגג בקרוב שנתיים, ונראה שמשרד רה"מ מדביק סופסוף את הפער. בערך.

משרד רה"מ היה למשרד האחרון שלא פרסם את דוחות ההתקשרויות שלו עם ספקים – ואולם היום ציפתה לנו הפתעה בדמות דוח ההתקשרות המלא של המשרד לשנת 2016. מהדוח אפשר ללמוד לא מעט על אופי העבודה במשרד ראש הממשלה, כמו גם על סוגי ההוצאות בוא.

זוהי סגירת מעגל משמעותית עבור התנועה לחופש המידע, כאשר בעקבות בקשה שלנו לפני כמה שנים, החלו משרדי הממשלה לפרסם את דוחות ההתקשרות שלהם ובעקבות נוהל של היחידה הממשלתית לחופש המידע, ובמעקב שלנו ושל ועדת השקיפות בראשות חה"כ סתיו שפיר, הדוחות האלו מתפרסמים אחת לרבעון.

מוזמנים לעיין בדוחות. פרט בולט במיוחד הוא היעדר הפירוט הנוגע להוצאות מעון ראש הממשלה – כאשר דיון בסוגיה נדון בימים אלו בבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים.

 

התקשרויות משרד רה"מ 2017 רבעון 1

התקשרויות משרד רה"מ 2017 רבעון 2

התקשרויות משרד רה"מ 2016

התקשרויות משרד רה"מ 2015

5 דברים משמחים שקרו לאחרונה

עזרו לנו להילחם על הדמוקרטיה

ממשיכים לתרום לתנועה לחופש המידע

 
 
הצטרפו אלינו תרומה קבועה
תרומה חד פעמית
עיזרו לנו להמשיך ולחשוף מידע !

רשויות המדינה עוד לא הפנימו עד הסוף שהציבור מודע לזכותו למידע ואינו סובלני עוד כלפי שלטון המנכס לעצמו את המידע ואינו מבין את מקומו כנאמן הציבור ומשרתו. בשביל זה אנחנו פה.

חמישה דברים משמחים שקרו לאחרונה

  1. בית המשפט העליון הורה לפרסם את שיחותיו של נתניהו עם המו"ל ועורך "ישראל היום" – בית המשפט שדן בעתירה שהגיש העיתונאי ומייסד התנועה רביב דרוקר קבע כי חשיפת מועדיהן ואורכן של שיחות הטלפון שראש הממשלה מנהל עם דמויות מובילות בשוק התקשורת הישראלי אינה גוברת על זכות הציבור לחופש מידע. בית המשפט הורה לפרסם את המידע, וקבע כי קיים אינטרס ציבורי רב בחשיפתו.
  2. מהפכת השקיפות בבתי הספר יצאה לדרך – משרד החינוך השיק את אתר "שקיפות בחינוך" הכולל לראשונה מידע רב על הישגי בתי הספר העל יסודיים. האתר הושק בדיוק ביום שבו מלאו חמש שנים לניצחון התנועה בבית המשפט העליון, שהורה למשרד החינוך לפרסם את תוצאות בחינות המיצ"ב בחתך בית ספרי. גם אחרי פסיקת העליון, המשרד עשה הכל כדי לא לפרסם את נתוני המיצ"ב לציבור, והמשיך לגרור רגלים. אנחנו המשכנו להיאבק. משמח לראות שהחינוך לשקיפות עבד, והמשרד הפנים את חשיבותו של פרסום המידע לציבור. עכשיו אנחנו מחכים שהמשרד יפרסם גם את ציוני הבגרות בממוצעים של בתי הספר, ולא רק את אחוז הזכאים לבגרות, כפי שהוא עושה כיום.
  3. מדינה על ריטלין – בקשת מידע שהגשנו חשפה את ההיקף המטלטל של השימוש בריטלין – מתברר שיותר ממיליון מרשימים מונפקים בישראל בשנה. בערך כמו בבריטניה על 65 מיליון אזרחיה. אנחנו חושבים שכדאי לדבר על זה, במיוחד בפתיחת שנת הלימודים. נמשיך לחשוף את המידע הרב שנמצא במערכת הבריאות.
    נמשיך להיאבק על קבלת מידע ממערכת הבריאות כמו טיב השירות שהאוכלוסיה מקבלת ונתונים נוספים שעזרו לשפר את מערכת הבריאות לעתיד. צפויים לנו מאבקים משמעותיים.
  4. השרים פותחים בפנינו יומנים – בשנת 2009 פנינו לראשונה לכל שרי הממשלה וביקשנו מהם לחשוף את יומני הפגישות שלהם. והנה, מה שהיה באותו זמן חסר תקדים, הפך בחלוף השנים כמעט לנורמה. לאחרונה אפילו קיבלנו את יומנו של שר המדע, אופיר אקוניס, כמות שהוא, בקובץ אקסל, ללא השמטות והשחרות כפי שהתרגלו. ממש יומן מהחלומות, הכולל מידע רב על פעילותו המיניסטריאלית והפוליטית של השר.
  5. המשרד לעניינים אסטרטגיים פרסם לראשונה דו"ח התקשרויות עם ספקים. עוד מאבק מוצלח של התנועה שהפך לנוהל מחייב הוא פרסום רבעוני של דו"חות ההתקשרויות עם הספקים של משרדי הממשלה. עניין של מיליארדי שקלים שנלחמנו כדי שייחשפו לאור השמש. חשבנו שהמאבק הזה כבר מאחורינו, אלא שלאחרונה השר לעניינים אסטרטגיים, גלעד ארדן החליט לקדם חוק עוקף חופש מידע שיאפשר לו להימנע ממסירת מידע על מלחמתה של ישראל בארגוני החרם. פעילות שאליה מופנים מיליוני שקלים רבים. החוק הרע והמיותר הזה הוא גלישה מסוכנת במדרון ואנחנו נאבק נגדו בכל כוחנו, במושב החורף של הכנסת.
    אנחנו מאמינים שהמידע, כמו האמת, סופו שייצא לאור. וההצלחות שלנו מעידות שאנחנו בדרך הנכונה. אנו זקוקים לעזרתכם כדי להמשיך. זקוקים לה כדי שנוכל להגיש יותר עתירות לבתי המשפט, כדי שנוכל "להציק" ליותר פוליטיקאים ומשרדי ממשלה, כדי שנוכל להעשיר את השיח הציבורי בעובדות במקום בסיסמאות והתלהמות. לאחר שנים שבהן הסתמכנו על תמיכת קרנות בלבד, בשנה האחרונה הגיע כ-10% מתקציבנו מתורמים ישראלים פרטיים. אלה התרומות החשובות ביותר עבור התנועה, ואנו פונים אליך כדי לעזור לנו להגדיל את נתח התרומות הזה.

בהערכה רבה ובברכת שנה טובה,
ד"ר רועי פלד, יו"ר התנועה לחופש המידע

נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע

 

ביקשנו משלוש המפלגות הגדולות לחשוף את התקציב שלהן – הן סירבו

מה משותף לנתניהו, הרצוג ולפיד? המפלגות שהם עומדים בראשן מסרבות לחשוף מה הן עושות עם עשרות מיליוני השקלים שהציבור מממן להן. ליתר דיוק כ-120 מיליון שקל בשנה, שזה בערך מיליון שקל לחבר כנסת, וסכום כפול בשנת בחירות. פנינו אליהן כדי לשאול מה הן עושות עם הכסף הזה, וכולן סירבו לחשוף את תקציב 2016. לא הכנסות, לא הוצאות, לא התקשרויות עם ספקים. וגם לא את התקציב המתוכנן ל-2017.

אכן, לפי החוק המפלגות חייבות להציג את הדו"חות הכספיים שלהן רק למבקר המדינה. אבל מה עם הציבור, שאת הקול והאמון שלו הן מבקשות? הגיע הזמן שהפוליטיקאים לא רק ידברו על שקיפות אלא גם יחילו אותה על עצמם. מה כבר יש להם להסתיר?

 

בעקבות פניית התנועה: הוצאות משלחת האוצר בניו יורק נחשפות לראשונה

תמיד יש פעם ראשונה, גם למשלחת משרד האוצר לניו יורק, שחשפה את ההתקשרויות שלה, אך סירבה לחשוף את שמות הספקים. המשלחת אחראית לסייע בקשרי המשקיעים של ישראל ובפיקוח ובקרה תפעולית של יחידת החוב באוצר מול הבונד – הגוף שמגייס איגרות חוב עבור ממשלת ישראל.

על אף שמשרד המשפטים מחייב את כל גופי הממשלה לפרסם את ההתקשרויות שלהם אחת לרבעון (עוד מאבק מוצלח שלנו) – משרד האוצר התעלם עד כה מהנחיה זו, וגם כעת פרסם מידע חלקי, כאמור ללא שמות הספקים, בניגוד לנוהל.

 מהנתונים עולה כי ב-2016 ביצעה המשלחת התקשרויות בהיקף של 218.5 מיליון שקל. עיקר ההוצאות, כך עולה מהרשימה, הן בעבור חיתום הנפקות, בשש עסקות שונות בעלות כוללת של 192.3 מיליון שקל.

סעיף הוצאות הלינה והתחבורה של חברי המשלחת הסתכם ב-362 אלף שקל בשנה שעברה. הוצאות הלינה והתחבורה של נציגי משרד הכלכלה היו 326 אלף שקל, של נציגי משרד התיירות – 1.26 מיליון שקל, ושל נציגי בנק ישראל – 40 אלף שקל.

ההוצאות המשפטיות עמדו על 4.5 מיליון שקל, יחד עם עוד 580 אלף שקל עבור ההוצאות המשפטיות של יתר משרדי הממשלה בניו יורק.

הוצאות השכר הסתכמו ב-1.15 מיליון שקל, כאשר הן לא כוללות את כלל הוצאות השכר של נציגי האוצר ביחידה. הוצאות השכר של נציגי משרד התיירות עמדו על 378 אלף שקל ושל נציגי משרד הכלכלה – על 139 אלף שקל.

הוצאות התפעול של היחידה היו 5.2 מיליון שקל, וסכום דומה יצא על התפעול של שאר משרדי הממשלה שפעלו במסגרת החשבות בניו יורק; עם זאת לא התקבל פירוט על מה יצאו כל אותם מיליוני שקלים.

עו"ד נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, מסרה: "באיחור אלגנטי העביר משרד האוצר לידי התנועה לחופש המידע ולבקשתה את דו"ח ההתקשרויות של המשלחת הכלכלית לניו יורק לשנת 2016, וזאת אף שקיים נוהל של משרד המשפטים המחייב את פרסום המידע אחת לרבעון באופן יזום לציבור ולא רק לבקשת חופש מידע נקודתית. לצערנו המידע פורסם בלי שמות הספקים בניגוד לנוהל. לאחרונה פורסם כי המשלחת הכלכלית תשוב ארצה ומהדוח ניתן ללמוד, בין היתר, כמה עלתה שהותה בניו יורק.

"המאבק שהתנועה לחופש המידע מנהלת מזה שנים לחשיפת השימוש בכספי ציבור נותן את פירותיו, מה שהחל בבבקשות חופש מידע עיקשות, המשיך בנוהל של היחידה הממשלתית לחופש מידע ובמעקב אחראי של ח"כ סתיו שפיר אחר יישום הפרסום הרבעוני במסגרת ועדת השקיפות מוכיח את עצמו – והנה – בפעם הראשונה מידע זה מפורסם וזאת זמן קצר לאחר שמשרד ראש הממשלה פרסם את דו"ח ההתקשרויות של 2015 לראשונה".

כלכליסט: בעקבות פניית התנועה נחשפו לראשונה הוצאות משלחת האוצר בניו יורק

לכתבה של עמרי מילמן בכלכליסט

התנועה לחופש המידע קיבלה לראשונה את נתוני ההתקשרויות של משלחת משרד האוצר לניו יורק. המשלחת אחראית לסייע בקשרי המשקיעים של ישראל ובפיקוח ובקרה תפעולית של יחידת החוב באוצר מול הבונד – הגוף שמגייס כבר שנים אג"ח עבור ממשלת ישראל. על אף שמשרד המשפטים מחייב את כל גופי הממשלה לפרסם את ההתקשרויות שלהם אחת לרבעון (עוד מאבק מוצלח שלנו) – משרד האוצר התעלם עד כה מהנחיה זו, וגם כעת פרסם מידע חלקי, כאמור ללא שמות הספקים, בניגוד לנוהל.

 מהנתונים עולה כי ב-2016 ביצעה המשלחת התקשרויות בהיקף של 218.5 מיליון שקל. עיקר ההוצאות, כך עולה מהרשימה, הן בעבור חיתום הנפקות, בשש עסקות שונות בעלות כוללת של 192.3 מיליון שקל.

סעיף הוצאות הלינה והתחבורה של חברי המשלחת הסתכם ב-362 אלף שקל בשנה שעברה. הוצאות הלינה והתחבורה של נציגי משרד הכלכלה היו 326 אלף שקל, של נציגי משרד התיירות – 1.26 מיליון שקל, ושל נציגי בנק ישראל – 40 אלף שקל.

ההוצאות המשפטיות עמדו על 4.5 מיליון שקל, יחד עם עוד 580 אלף שקל עבור ההוצאות המשפטיות של יתר משרדי הממשלה בניו יורק.

הוצאות השכר הסתכמו ב-1.15 מיליון שקל, כאשר הן לא כוללות את כלל הוצאות השכר של נציגי האוצר ביחידה. הוצאות השכר של נציגי משרד התיירות עמדו על 378 אלף שקל ושל נציגי משרד הכלכלה – על 139 אלף שקל.

הוצאות התפעול של היחידה היו 5.2 מיליון שקל, וסכום דומה יצא על התפעול של שאר משרדי הממשלה שפעלו במסגרת החשבות בניו יורק; עם זאת לא התקבל פירוט על מה יצאו כל אותם מיליוני שקלים.

עו"ד נירית בלייר, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, מסרה: "באיחור אלגנטי העביר משרד האוצר לידי התנועה לחופש המידע ולבקשתה את דו"ח ההתקשרויות של המשלחת הכלכלית לניו יורק לשנת 2016, וזאת אף שקיים נוהל של משרד המשפטים המחייב את פרסום המידע אחת לרבעון באופן יזום לציבור ולא רק לבקשת חופש מידע נקודתית. לצערנו המידע פורסם בלי שמות הספקים בניגוד לנוהל. לאחרונה פורסם כי המשלחת הכלכלית תשוב ארצה ומהדוח ניתן ללמוד, בין היתר, כמה עלתה שהותה בניו יורק.

"המאבק שהתנועה לחופש המידע מנהלת מזה שנים לחשיפת השימוש בכספי ציבור נותן את פירותיו, מה שהחל בבבקשות חופש מידע עיקשות, המשיך בנוהל של היחידה הממשלתית לחופש מידע ובמעקב אחראי של ח"כ סתיו שפיר אחר יישום הפרסום הרבעוני במסגרת ועדת השקיפות מוכיח את עצמו – והנה – בפעם הראשונה מידע זה מפורסם וזאת זמן קצר לאחר שמשרד ראש הממשלה פרסם את דו"ח ההתקשרויות של 2015 לראשונה".

למידע שקיבלנו ממשרד האוצר

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il