fbpx

מידע שהושג בנושא ‘סתיו שפיר’

שקיפות דיוני הקורונה – עניין של הצלת חיים / סתיו שפיר

 

המאמר פורסם בעיתון הארץ

 זה יותר משנה שלאזרחי ישראל אין כל מידע על הנעשה בכספם. חברי ועדת הכספים בכנסת שכחו שיש בסמכותם לזמן את החשב הכללי — האיש שבימים שבהם אין תקציב רשמי מקבל החלטות לבדו על כל תקציב המדינה, בלי פיקוח. דו"ח מבקר המדינה שפורסם שלשום גילה שרק 3.5% מהמאותרים באיכוני שב"כ שנדרשו לבידוד אכן היו חולים — ושהשימוש באמצעי המעקב החל לפני החלטתה של הממשלה בעניין.

 בשום שלב לא היה למורים, לגננות ולהורים מידע על האסטרטגיה לפתיחת מוסדות החינוך. בעלי מסעדות קיבלו הודעה לסגור את העסק, ורגע אחר כך אושר להם לפתוח אותו — בלא שום הסברים. אפשר להמשיך בדוגמאות, אך העניין ברור: לא רק שהחלטות רבות היו חסרות היגיון בריאותי, אלא שהממשלה החליטה להסתיר אותן. כל אזרח בעל יצר הישרדות מוכרח לשאול מדוע.

דווקא בתקופה שבה השקיפות היא קריטית לרכישת אמון הציבור ולשיתוף פעולה במאבק בקורונה, הממשלה החביאה את דיוניה בארכיון, והוא ייפתח רק בעוד 30 שנה. יותר מ–2,400 ישראלים כבר איבדו את חייהם, אך ההתמודדות עם המשבר הגדול ביותר שהיה פה מתנהלת מאחורי גבנו. אנחנו צריכים להיות מודאגים מאוד, כי לא רק אנחנו בחשכה: גם המומחים סובלים ממחסור במידע. אפידמיולוגים במשרד הבריאות אינם מקבלים גישה לנתוני התחלואה הגולמיים. דיוני הצוות לטיפול במגפות מוסתרים. דיוני המל"ל חסויים.

לחוסר השקיפות יש מחיר כבד: ההחלטות לפתוח או לסגור עסקים ומוסדות חינוך מתקבלות בלי להתבסס על נתונים. אין הפקת לקחים הנדרשת במשבר מתגלגל. המחיר הכלכלי בשמיים, ערך חיי אדם בתהום.

 התנועה לחופש המידע וכלי תקשורת שונים, ובהם "הארץ", עתרו שלשום לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לפרסם את הפרוטוקולים ואת חומרי הרקע מקבינט הקורונה. הסירוב לחשוף את התמלילים נובע מחובת הסודיות בתחומים שגופי הביטחון ממונים עליהם, אבל חובת הסודיות איננה רלוונטית לקורונה.

"אם במלחמה חיוני להסתיר מידע כדי לנצח את האויב", כתבה מנכ"לית התנועה רחלי אדרי, "במאבק במחלה חיוני לחשוף מידע כדי לנצח את הנגיף". היא צודקת. בלי שקיפות, אמון הציבור קורס. לפי סקר של פיקוד העורף, רק 24% מהציבור סומכים על הממשלה. רק 21% מהמשיבים טוענים שההנחיות מובנות להם.

 מדינות שפועלות בשקיפות גוברות מהר יותר על הנגיף. אירלנד מפרסמת את התכתובות של הממשלה ואת תוכן ישיבותיה. ניו זילנד מעלה לרשת מידע גולמי על כל החלטה. סינגפור הפיקה את לקחי הסארס ובנתה במהירות מערך חקירות אפידמיולוגי, והוא מפרסם פעמיים ביום מידע מקיף לציבור. רק 28 מתושביה מתו.

 בכנסת כבר אין ועדת שקיפות. בנימין נתניהו דאג לחסלה, לאחר שבהיותי יו"ר הוועדה דרשתי מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לספר מה אירע בעשרות ישיבותיו בארבע עיניים עם נתניהו בתקופת חקירתו — שכמותן לא היו מעולם לפני כן.

 למרות העדר הוועדה, חברי הכנסת יכולים לדרוש שקיפות בוועדות אחרות, לזמן את כל מקבלי ההחלטות ולנעול את הדלת עד שיספקו תשובות. הצוותים שלהם צריכים ללכת למשרדים הרלוונטיים, לחלץ נתונים ולפרסמם. גם ראוי שיצטרפו בעצמם לעתירות למען חופש המידע ויעמדו לימין החברה האזרחית בבית המשפט. כבר למדנו שבלי שקיפות אין דמוקרטיה. בימים אלו, שקיפות היא עניין של הצלת חיים.

מה יש לחברי הכנסת להסתיר מאתנו?

אנו חיים במציאות שבה כללי המינהל התקין מאותגרים על בסיס יומיומי. כשעוד ועוד מנגנוני פיקוח ובקרה על השלטון מבוטלים או מעורערים, סגירת ועדת השקיפות תמשיך מגמה זו, שבסופה תוביל לפגיעה קשה בזכות הציבור למידע. מאמת מאת יו"ר התנועה, אלונה וינוגרד

הדיו עוד מרטיב את הדף שעליו מנסחים את ההסכמים הקואליציוניים, אבל כבר יצאה ידיעה שלפיה ועדת השקיפות בראשותה של סתיו שפיר תבוטל ותחדל מפעילות בכנסת הבאה. הקלות, שלא לומר הדחיפות, שבה הוחלט דווקא על ביטולה של הוועדה הזו תמוהה.

הכנסת ה-21 הושבעה רק בסוף אפריל, ועדות הכנסת לא פועלות כרגע – מדוע הפעולה הראשונה של נציגי הסיעות לקראת חזרת הכנסת היא הפסקת פעילותה של הוועדה שעסקה בנגישות ושקיפות מידע ממשלתי לציבור? ואולי התשובה היא בגוף השאלה.

ועדת השקיפות, שבראשה עמדה חברת הכנסת סתיו שפיר מהעבודה, ידעה ימים סוערים. הדיונים על הכספים שלא הגיעו למפוני גוש קטיף, שקיפות החטיבה להתיישבות, הדרישה לפרסום התקציבים והפרוטוקולים של המועצות הדתיות, שקיפות המשרד לעניינים אסטרטגיים, הוצאות משרד התרבות בחגיגות ה-70 ועוד ועוד. אין ספק. מדובר באחת הוועדות המעצבנות, הנודניקיות והמטרידות שפעלו בכנסת האחרונה והיא סיפקה כותרות רבות. אולי עכשיו ברורה יותר ריצת האמוק לסגור אותה.

ועדת השקיפות אמונה על "יישום הנגשת המידע הממשלתי ברוח חופש המידע; בחינת סוגי המידע העומדים לרשות הציבור או לעיונו; גיבוש עקרונות של שקיפות ודיווחיות של גופי ממשל" (מתוך אתר הוועדה). בדיונים השונים שקיימה הוועדה מאז הקמתה השתתפו עשרות נציגי ממשלה ודרג מקצועי, שהוזמנו בכדי להשיב לשאלות של יו"ר הוועדה וחבריה, ולא רק שלהם – גם של נציגי ציבור ונציגי חברה אזרחית.

דיוני הוועדה, מעצם טבעם, זכו לשקיפות, הפרוטוקולים וחומרי הרקע לדיונים נגישים באתר הוועדה וכך היא סיפקה מידע רב לציבור המתעניין בפעולות הרשויות השונות. דרישתה העיקשת של הוועדה לדיווחיות ואחריותיות מצד נבחרי הציבור כפי שהיה עליה לעשות, לצד הסיקור התדיר, הפך את חיי הפוליטיקאים לקשים יותר.

אנו חיים במציאות שבה כללי המנהל התקין מאותגרים על בסיס יומיומי. כשעוד ועוד מנגנוני פיקוח ובקרה על השלטון מבוטלים או מעורערים, סגירת ועדת השקיפות תמשיך מגמה זו, שבסופה תוביל לפגיעה קשה בזכות הציבור למידע. שלטון שעומד מאחורי מעשיו, שמאמין בדרך פעולתו לקדם את המדיניות אותה הוא מוביל, לא צריך לפעול במחשכים. להיפך.

היינו מצפים ששלטון כזה יחפש כל במה אפשרית להפיץ את מדיניותו. אך זה לא המסר שמעבירה ההחלטה לסגירת ועדת השקיפות. סגירת הוועדה אומרת דבר אחד: שקיפות היא כאב ראש עבור הממשלה. השלטון הנבחר מבקש להסתיר מהציבור מידע, ואינו מוכן למסור דין וחשבון לציבור. התנהלות זו אמורה להטריד כל אחת ואחד מאיתנו, תהיה נטייתנו הפוליטית אשר תהיה.

זכות הציבור למידע אינו אינטרס של כוחות האופוזיציה בלבד, אך זהו אכן תפקידה הראשוני. היא זו שאמורה בכל כוחה לדרוש שקיפות ממוקדי הכוח ולכן פעמים רבות, שקיפות מזוהה עם גורמים אופוזיציוניים. אך כל עוד במדינה משלמי המסים מגיעים מכל גווני הקשת הפוליטית, לכולנו אינטרס וזכות לדעת מה נבחרי הציבור עושים עם כספנו ועם זמנם, שאותו הציבור מממן.

בימים אלו, שבהם נערך משא ומתן אינטנסיבי על העקרונות שלפיהם תפעל הממשלה הבאה, אין אלא להצר על כך ששקיפות לא נמצאת על סדר יומם של יותר ראשי מפלגות, משני צדי המתרס. שקיפות אינה בגדר מותרות יותר, ומהפכת השקיפות של השנים האחרונות אסור שתיבלם. סגירת ועדת השקיפות היא צעד שמנסה לעשות בדיוק את זה וזו תהיה טעות שעליה, בסופו של יום, ישלם הציבור כולו.

המאמר פורסם בדה מרקר

הכותבת היא יושבת ראש התנועה לחופש המידע ומנהלת המרכז לערכים דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il