fbpx

מידע שהושג בנושא ‘עתירה’

התנועה נגד קופת חולים כללית: מסרבת לחשוף את החלטות ועדת חריגים

 

לעתירה שהגשנו, באמצעות עורכי הדין אביתר קנולר ויערה וינקלר-שליט

התנועה נגד קופת חולים כללית

תגובת קופת חולים לעתירה

כתב תגובה לעתירה

עתרנו לבית המשפט: הזכות למידע כוללת גם מיילים ומסרונים של משרתי ציבור

תשובת משרד המשפטים לעתירההזמנים השתנו והטלפון הנייד של נבחרי ציבור הפך לכלי עבודה חיוני, שדרכו עובר גם מידע השייך לציבור. הגיע הזמן שבית המשפט ייתן דעתו לשינויים שחלו בעולם העבודה בעידן הדיגיטלי, ולקושי להפריד בין המחשב לבין מכשיר הטלפון הנייד.

עתירה שהגישו עו"ד שחר בן מאיר והתנועה לחופש המידע בבקשה לקבל התכתבויות שנערכו בין שרת המשפטים איילת שקד לפרקליט המדינה שי ניצן באמצעות הטלפון הנייד, עשויה לקבוע כי גם מסרונים יכולים להיחשף לעיניי הציבור במסגרת חוק חופש המידע. בן מאיר והתנועה הגישו בסוף 2018 עתירה נגד משרד המשפטים ושרת המשפטים בבקשה שאלה יחשפו את ההתכתבות בין השרה לבין פרקליט המדינה שי ניצן באמצעות הודעות וואטסאפ ו-SMS.

לכתבה על העתירה ב"דה מרקר"

ברקע העתירה עומדת דחיית בקשת חופש המידע מחודש מאי 2018 שהגיש בן מאיר כדי לקבל לידו את פירוט התכתבויות בין השרה לבין פרקליט המדינה. הסיבה להגשת הבקשה היא כתבתה של רויטל חובל ב"הארץ"כתבתה של רויטל חובל ב"הארץ" לפיה שקד הזהירה את פרקליט המדינה שלא יעז לערער על ההחלטה לנכות שליש ממאסרו של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט.

באוקטובר 2018 החליטה הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד המשפטים, עו"ד מיטל כץ, לדחות את בקשתו של בן מאיר, וקבעה כי בקשות חופש המידע אינן חלות על כלל ההתכתבויות של עובדי מדינה באמצעות מסרונים – ב-SMS ובוואטסאפ.

עוד הבהירה כץ בתשובתה כי שרת המשפטים הביעה את עמדתה בנוגע לשחרורו של אולמרט, אך לא הזהירה או הנחתה את פרקליט המדינה שלא להגיש ערעור בנושא.

בנוסף לתשובתה של הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד המשפטים, פרסם המשרד הנחיה בנושא שכתב עו"ד איל זנדברג, ראש תחום משפט ציבורי. בהנחיה נכתב כי מידע שנמצא בכתובת דואר אלקטרוני פרטית של עובד מדינה או בוואטסאפ או מידע שנשלח באמצעות מסרוני SMS פרטיים, אינו עונה להגדרה "מידע ציבורי" בחוק חופש המידע ולכן אין חובה למסור מידע שכזה לפי הוראות החוק.

הסיבה לכך על פי ההנחיה, היא הרצון להגן על פרטיות העובדים: "חשבון מסרים מיידים מסוג וואטסאפ מתנהל כחשבון פרטי של העובד כאדם פרטי. בחשבון זה בצד תכתובות שבחר לקיים בענייני עבודה, יכול להתגלות סוד שיחו של אדם עם בן או בת הזוג, המשפחה והחברים הקרובים, מחשבות, אמונות ומידע אישי ורגיש אחר".

למרות האמור, בן מאיר והתנועה לחופש המידע טוענים כי קיים חשש שמא עובדי המדינה ישתמשו בוואטסאפ ובהודעות SMS כמערכות מידע חלופיות אשר קיימות בנפרד מהמערכות הפנים ארגוניות, כמו שרת המיילים הפנימי של העבודה, ובכך למעשה מידע שכן שייך לציבור יחמוק מהוראות החוק והיכולת לפקח על עבודת עובדי המדינה תפחת. לכן הם עומדים על עתירתם ומבקשים לקבל את ההתכתבויות בין שקד לניצן.

עוד טענו בעתירה כי הגדרת "מידע" אינה תלויה במדיום שדרכו מועבר המידע, אלא בשאלה אם מדובר במידע ציבורי שיש למסור בהתאם לחוק חופש המידע. כך למשל, טענו, כי כפי שלא ניתן לטעון שמידע שנמצא בביתו של עובד המדינה כגון קלסר או מחברת – אינו נחשב בגדר מידע ששייך לרשות רק בגלל עצם העובדה שהוא בביתו של העובד. לדעתם, המבחן הקובע אם מדובר במידע ששייך לציבור היא אם המידע נעשה במסגרת עבודתו של עובד המדינה.

חיזוק לטענות אלה שואבים העותרים מפסק דין שפורסם במארס האחרון בבית משפט מינהלי בהולנדבבית משפט מינהלי בהולנד, שאותו אף הגישו לבית המשפט. זה קבע כי על שר הבריאות ההולנדי למסור התכתבויות פרטיות שלו בהודעות SMS ובוואטסאפ. בית המשפט ההולנדי קבע כי הודעות אלה נמצאות ברשות משרד הבריאות ההולנדי, אף שנקבע כי טכניקת האחסון של המידע אינה מכריעה בשאלה אם חוק חופש המידע ההולנדי חל עליהן. השאלה שמכריעה היא אם המידע שייך למשרד הבריאות. משכך, חוק חופש המידע חל עליו וניתן למסור אותו לציבור.

בכל הנוגע לחשש לפגיעה בפרטיות, קבע בית המשפט ההולנדי כי חוק חופש המידע נוגע אך ורק להודעות שקשורות לעבודה ולא להודעות פרטיות. בד בבד נותרות בעינן עילות הדחייה לבקשת מסירת מידע לפי חוק חופש המידע, במידה שמסירת המידע תוביל לפגיעה בפרטיות או באינטרסים של המדינה.

העתירה שהגשנו לחשיפת תכתובות ווטסאפ

הנחיית משרד המשפטים

תשובת משרד המשפטים

מאמר של מנכ"לית התנועה, עו"ד רחלי אדרי

הזכות למידע כוללת גם מיילים ומסרונים של משרתי ציבור

אחת הפרשות שמסעירות את ארה"ב עוסקת בתכתובות מייל פרטיות שביצע ראש ה-FBI לשעבר ג'יימס קומי עם עובדיו וגורמי ממשל אחרים, שבמסגרתן הועבר גם מידע רגיש. הסיבה לסערה היא שקומי ניהל את החקירה נגד הילרי קלינטון, שנחקרה על כך שפעלה באופן דומה בזמן שכיהנה כמזכירת המדינה בממשל אובמה, ונטען שהיא הפסידה את הבחירות ב-2016, גם בגלל הפרשה הזו.

בזמן שהעולם נחשף לתכתובת מיילים שנשלחות גם מכתובת מייל פרטית, יומני ראשי ממשלה, הסכמי סחר ונשק, הודעות SMS בין בכירים בממשל, ישראל נשארת בחשכה.

תחולת החוק בישראל שמאפשרת חשיפת מסמכים מצומצמת, וחלה רק על רשימה סגורה של רשויות, כשאחרות מוחרגות מתחולת החוק בשם הביטחון. ההגדרה בחוק ביחס למידע היא רחבה יחסית, אך דורשת שהמידע יהיה מצוי בידי הרשות עצמה. ההתפתחויות הטכנולוגית והזמינות הנדרשת כיום מעובדים, הביאו שימושים בשלל אמצעים טכנולוגיים לצורכי עבודה, ודרכי התקשרות שבהן אנו עובדים ומתקשרים מתפתחות כל העת. פעם החליפו מסרים בפתק או במזכר, והיום החליפו אותם הווטסאפ.

הקידמה והטכנולוגיות הולידו פלטפורמות שבהן מצוי מידע, לרבות ציבורי, שחלקן אינן תואמות להגדרות שהיו לנגד עיני המחוקק ב-1998, כשחוקק חוק חופש המידע.

בישראל אין כללים עדכניים וברורים ביחס לחובת עובדי ציבור לקיים תקשורת רק באמצעות מערכות מידע ארגוניות, למעט הנחיות גנז המדינה הדורשות התנהלות מסוימת לצורך זיכרון ארגוני ולהפקדת חומרים בארכיון המדינה. ולכן קיים חשש שמערכות המידע הפרטיות יהפכו – ולא מכוונה רעה – ל"עיר מקלט" נפרדת ובמקביל למערכות הרגילות, הרחק מעין הציבור.

כך לדוגמה, כאשר פנתה התנועה לחופש המידע ביחד עם עו"ד שחר בן-מאיר לקבל מידע על התכתבות בין שרת המשפטים, איילת שקד, לפרקליט המדינה, שי ניצן, שבה דרשה שקד מניצן שלא לערער על ההחלטה לנכות שליש ממאסרו של אהוד אולמרט, קיבלנו תשובה שמדובר בהתכתבות פרטית שאינה כפופה לחוק חופש המידע. לכן עתרנו לבית המשפט.

שאלת חופש המידע היא שאלה של איזון בין אינטרסים מתנגשים. מחד, ניצבת זכות הציבור לדעת, ומנגד, סוגיות חשובות כמו פגיעה בפרטיות, בביטחון המדינה ובתפקודה של הרשות. בית המשפט יידרש לאזן בין האינטרסים. האיזון הוא פשוט, שכן הניסיון מלמד שבאותן תוכנות מסרים מיידיים, כמו בפתק של פעם, נמצא לעיתים הודעות סתמיות, שאינן מעניינות את הציבור ושהוויכוח אינו לגביהן. הדיון והאיזון הדרוש צריך לעסוק בשאלה – האם קיימת לעובד הזכות לפרטיות במקום שבו ישנו מידע ציבורי בעל ערך גבוה, הגם שזה זלג לטלפונו הפרטי.

העידן הטכנולוגי יצר אינטגרציות חזקות בין מכשיר הטלפון הנייד למחשב, בין המייל הפרטי לזה של העבודה, והניסיון לאבחן היכן עובר הגבול, סופו להיכשל. לכן הבחינה צריכה להיות מהותית ונקודתית.

הצבת מחסום בשער הכניסה, כפי שעשה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בבואו לבחון "האם המידע מצוי בידי הרשות" היא עמדה מיתממת ומתעלמת מהעובדה שבישראל, בשונה מממדינות אחרות (ארה"ב, אוסטרליה, קנדה), בישראל  אין הנחיות וכללים המסדירים את האופן הנכון לניהול מידע ארגוני, מהו מידע שיש לשמור ולתעד קודם במערכות הממשלתיות, ומה הדין כשמידע בעל ערך ציבורי זולג לפלטפורמות פרטיות.

לכן לפני הכול ובעיקר היום, נדרשת אסדרת הכללים והסנקציות שיספקו מסגרת משפטית וארגונית לניהול ולשימור רשומות מדינתיות, איזה מידע אין למחוק, ומה חובה לתעד בארכיון המדינה לדורות הבאים.

במקום שבו יש כללים ברורים כיצד יש לנהוג במידע בעל אופי ציבורי, ישנו גם מחיר גבוה כאשר נחשפת התנהלות לא תקינה מסוג זה. לכן ברור שהמחוקקים שלנו לא יקדמו נושאים כאלו מרצונם, וכמו במקרים אחרים בית-המשפט יצטרך לצקת תוכן ולהגדיר מה דינה של התערבות שרת המשפטים שהייתה צריכה להישלח במכתב פנייה רשמי, אך פעלה בחלופת מסרים קצרים באמצעות הנייד.

העתירה שהגשנו לחשיפת תכתובות ווטסאפ

הנחיית משרד המשפטים

תשובת משרד המשפטים

המאמר פורסם ב"גלובס"

עתרנו לחשיפת המידע המלא על אישורי הנהיגה בנת"צים

חושבים שרק לאוטובוסים ומוניות מותר לנסוע בנת"צים (נתיבי תחבורה ציבורית)? תחשבו שוב. בעתירה שהגשנו יחד עם עמותת הצלחה ועו"ד אלעד מן דרשנו לקבל את המידע שמשרד התחבורה והבטיחות בדרכים והשר ישראל כץ מסרבים לחשוף – למי ניתן ההיתר ולמה. 

בינתיים ראו את הבקשה, תשובתם החלקים של משרד התחבורה והעתירה שהגשנו. מבטיחים להמשיך ולעדכן.

כתבה בדה מרקר על המידע

ניצחנו! המידע על שדות הגז בישראל יימסר לציבור

ניצחון חשוב על מדיניות הסתרת המידע של מאגרי הגז: משרד האנרגיה נעתר לעתירת התנועה לחופש המידע והמשמר החברתי ופרסם את מרבית המידע על מאגרי הגז של ישראל. זאת, בהתאם להחלטת השופט אברהם רובין מבית המשפט המחוזי בירושלים בתשובה לעתירה להורות לממשלה לחשוף את כל המידע על מאגרי הגז של ישראל. משרד האנרגיה העלה לאינטרנט שבעה מתוך שמונה סעיפים שעליהם התבקש לפרסם מידע. הסעיף השמיני בחלקו עדיין סודי ויימסר רק למי שיחתום על הסכם סודיות, והכי חשוב  הממשלה נסוגה מדרישתה לתשלום של 50 אלף דולר (!) תמורת המידע בסעיף השמיני וניאותה למסור אותו בחינם.  

בעקבות העתירה כל אחד ואחת ממיליוני אזרחי ישראל יכולים לעיין היום במידע. אנחנו קוראים לכמה שיותר מאזרחי ישראל – ביניהם כל הפעילים במאבקי הגז והפעילים החברתיים – להגיע למשרד האנרגיה, לחתום על הסכם הסודיות ולעיין במסמכים, כדי שהציבור יידע הכול על נכסי הגז שבידיו.

הפניות למידע נתוני הגז

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il