fbpx

מידע שהושג בנושא ‘פייסבוק’

פייסבוק וסטטוסים מצייצים התפשרו בעליון – הציבור הפסיד דיון עקרוני שצריך לקיים על הזכות למידע

פייסבוק וסטטוסים מצייצים התפשרו בעליון. אנחנו חושבים שהציבור הפסיד. במסגרת ההליך שהתנהל בעליון ביקשה התנועה לחופש המידע לקיים דיון עקרוני בשאלת האופן שבו אנו צורכים מידע, על מעמדה של פייסבוק, וכיצד החלטותיה על הסרת תכנים משליכות על זכותינו לחופש ביטוי ומידע. טענו בבית המשפט כי הרשת החברתית אינה שחקן רגיל אלא גוף בעל מאפיינים מיוחדים, ולכן יש להחיל עליה – בזהירות רבה – חובות מסוימות. את הדיון הזה ביקשו להתחיל לקיים גם בישראל, כמו שנעשה במקומות אחרים בעולם. לצערנו הסכם הפשרה מנע את הדיון המאתגר על היחסים בין חברות הענק לבין המשתמשים שלהן. אנו מאמינים שזה רק עניין של זמן עד שהסוגיה הזו תשוב ותעלה על סדר היום של בתי המשפט.

לפני ארבע שנים פייסבוק הסירה את העמוד הפופולרי "סטטוסים מצייצים". הוא הוחזר לרשת החברתית שנתיים לאחר מכן בהוראת בית המשפט המחוזי. פייסבוק ערערה על ההחלטה לבית המשפט העליון. על פי הפשרה בין הצדדים, פסק הדין של המחוזי שכפה על פייסבוק להשיב את העמוד לאוויר יימחק, בעוד שפייסבוק תוותר על הערעור נגדו. העמוד עצמו ימשיך לפעול.

התנועה לחופש המידע והקליניקה לזכויות דיגיטליות באוניברסיטה העברית הגישו עמדת ידיד בית משפט לקראת הדיון בבית המשפט העליון בערעור של פייסבוק על פסיקת בית המשפט המחוזי.

ביוני 2019 התקיים דיון בתיק שבו הצגנו את עמדתנו. לאחר הדיון הודיע היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, על כוונתו להציג בבית המשפט את עמדתו. העובדה שהיועץ המשפטי לממשלה החליט להתייצב בהליך עשויה לרמז שנטייתו היא שיש מקום להטיל על הרשת החברתית, המעניקה שירותים למיליוני אזרחים, חובות שחלות בדרך כלל על גופים ציבוריים, כמו החובה לנהוג בהגינות, בשקיפות, בתום־לב ובשוויון, ואולי אפילו לראות בפייסבוק גוף מעין־ציבורי (גוף דו-מהותי) כמו הבנקים, קופות החולים, חברת החשמל, חברה קדישא ועוד (כפי שטענו בעמדתנו העקרונית). המשמעויות המעשיות של חובות אלה יהיו, למשל, שפייסבוק תצטרך לפנות למשתמשים לפני שהיא חוסמת אותם ולשמוע את עמדתם, וכך גם ביחס להחלטתה להסיר תכנים או עמודים. בנוסף, פייסבוק תהיה חייבת לפעול בצורה שוויונית כלפי כל משתמשים בשירותיה ולא תוכל לפעול באופן בררני ושרירותי.

עמדת היועץ המשפטי היתה צפויה להיות מוגשת בדצמבר 2019, אך בסופו של דבר לא הוגשה כי התיק הסתיים בפשרה בין הצדדים.

בעמדת הידיד שהגשנו ביקשנו מבית המשפט לקבוע כי פייסבוק מהווה גוף דו מהותי לעניין הסרת תוכן, ולכן חייבת בניהול הליך הוגן ושקוף מול משתמשיה. הכרעה זו מתחייבת בשל מאפייני מרחב הסייבר, והעידן הדיגיטלי וזה מחייב התאמה של הדין והמשפט על מנת להגן על זכויות האדם וביניהן, חופש הביטוי והנגישות למידע, מפני השחקנים המרכזיים במרחב הסייבר, כאשר שיקולים של הגינות ושוויון אינם תמיד עומדים לנגד עיניהם. עוד ביקשנו מבית המשפט שיורה לפייסבוק להגביר את השקיפות בכל הנוגע לפעולותיה להסרת תוכן, ולעצב הליך הוגן ושוויוני אל מול משתמשיה. בהליך שכזה, למעט מקרים חריגים, לא יוסר תוכן שהעלה משתמש ללא התרעה מוקדמת או הנמקה, ותינתן למשתמשים הזדמנות לטעון טענותיהם או לחילופין לתת להם הזדמנות לתקן.

כאמור, לצערנו ההליך לא זכה להתייחסות בית המשפט נוכח הפשרה שהושגה בין הצדדים, כאשר פייסבוק משכה את הערעור שהגישה מול אבי לן.

 

החלטת בית המשפט העליון

החלטת בית המשפט העליון

בקשת התנועה לחופש המידע להצטרף כידיד בית המשפט

פרוטוקול הדיון בעליון

כתבה בדה מרקר על עמדת התנועה

מאמר: פייסבוק היא כמו מראה שחורה

 

פייסבוק היא כמו מראה שחורה / רחלי אדרי ודנה יפה

איזה מין גוף הוא פייסבוק – חברה פרטית ותו לא? ואולי – כשפייסבוק מקבלת החלטה לסגור עמוד שיש לו מספר עוקבים רב יש לה מאפיינים של גוף ציבורי? זו השאלה שהציגה התנועה לחופש המידע, המיוצגת על ידי הקליניקה לזכויות דיגיטליות וזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית, בפני בית המשפט העליון בדיון שהתקיים בנוגע להסרת העמוד סטטוסים מצייצים לצמיתות.

עמדת התנועה היא שלא מדובר רק בפרשנות חוזה וסכסוך בין שני צדדים פרטיים, אלא בהליך בעל עניין ציבורי רב – ולכן, יש לשים לב למאפיינים המיוחדים ומעמדה המיוחד של פייסבוק – ולחייבה בניהול הליך הוגן ושקוף מול משתמשיה.

המעמד המרכזי של רשת הפייסבוק במרחב הסייבר הציבורי מוכר – לפייסבוק יותר מ-2 מילארד משתמשים בעולם, בישראל – יותר מ-60% מהאוכלוסייה עושים בה שימוש. עבורם היא קובעת לאיזה מידע ייחשפו, ומכירה אותנו יותר טוב משאנו מכירים את עצמנו.

במהלך הדיון בבית המשפט העליון, כדי להמחיש את הכוח הרב הנמצא בידי פייסבוק, הזכיר השופט עמית את סדרת הטלוויזיה מראה שחורה. בהשראתו, אנו מצרפות המלצת צפייה לפרק השני של העונה החמישית, שבו אדם מיואש מחליט לחטוף עובד של חברת סימתריין – חברת טכנולוגיה בינלאומית. משטרת לונדון נמצאת בשטח לידו, וסמיתריין נמצאת גם היא בשטח – במרחב הסייבר.

מי הוא גוף המודיעין עם הנגישות למידע הנחוץ להצלת המצב – המשטרה הבריטית וה-FBI או סימתריין שבקליפורניה? מי ידע קודם מה מצבו הנפשי של החוטף, ויוכל להתחקות אחר פעולותיו האחרונות? איזה גוף יצליח לחדור למרחב המשותף של החוטף ובן הערובה ולהאזין להם? סמיתריין משולה לפייסבוק הכל יכולה של צוקרברג – זו שנמצאת שם תמיד. היא השער לכל אינטראקציה חברתית, אישית או עסקית שלנו בעידן הנוכחי. היא מספקת לנו שירותים חיוניים בעולם התוכן והמדיה, דרכה אנו צורכים תקשורת חדשות ומידע ובכך היא מעצבת את תודעתם של ההמונים. יש לה מידע בהיקף חסר תקדים על כל אחד ממשתמשיה – וידע הוא כוח.

לפיסבוק כוח עצום אל מול כל משתמש שמוביל ליתרון כמעט בלתי נתפש על פני המדינות. החלטותיה של פייסבוק על הסרת תכנים משליכות על האופן שבו אנו צורכים וחולקים מידע, על האופן שבו אנחנו תופשים את זכויותנו לחופש הביטוי והזכות למידע.

לאור כל זאת, אי אפשר שלא לתהות כיצד פייסבוק מקבלת את החלטותיה, מה הם השיקולים המנחים אותה, ואילו ערכים עומדים לנגד עיניה. פשוט מכך – כמה תוכן הסירה בישראל בטענה שהוא מפר את כללי המדיניות שקבעה? תשובה לכך לא ניתנה במהלך הדיון – שכן דו"ח השקיפות שפירסמה כולל נתונים מסוימים, אך הוא אינו מפורט ברמת המדינה.

לפייסבוק מאפיינים מיוחדים, וברור שלא מדובר בשחקן רגיל, ולשאלה אילו חובות יש להחיל עליה יש להשיב בזהירות רבה – שכן הטלת חובות על גוף פרטי שמטרתו העיקרית היא מקסום רווחים עלולה דווקא לפגוע בזכויות יסוד. ויש להיזהר מפני הטלת אחריות משפטית על פייסבוק בגין תוכן שמעלים המשתמשים שלה – שכן התערבות כזו עלולה לתמרץ הסרת תכנים באופן רחב – גם תכנים לגיטימיים, וחלילה גם לא להפקיד בידיה את המשימה לקבוע מהי אמת ומהו שקר – שמא תיהפך ל"מיניסטריון אמת".

אך ברור שמהלך של אסדרה נדרש. האם זו עמדה מרחיקה לכת? כנראה שלא, שכן גם צוקרברג עצמו הבין זאת והתבטא על כך בפומבי, וכך גם ביל גייטס, שהחלו בעצמם לומר כי נדרשת רגולציה לאור השפעות מרחיקות לכת שתרמו הפיתוחים שלהם לציבילזציה, ונראה שכך חשב גם יושב ראש ועדת הבחירות השופט חנן מלצר, שדרש יותר שקיפות במודעות המקדמות תעמולת בחירות בפייסבוק. הצעד הראשון כדי להתוות רגולציה הוא לחייב אותה לנהל הליך הוגן ושקוף מול משתמשיה – כדי שיהיה בידנו המידע הנדרש לשם קביעת רגולציה באופן מושכל.

המאמר פורסם ב"דה מרקר"

הכותבות הן עורכות דין. דנה יפה מנחה את הקליניקה לזכויות דיגטליות וזכויות אדם במרחב הסייבר באוניברסיטה העברית, ורחלי אדרי היא מנכ"לית התנועה לחופש המידע.

היועץ המשפטי ישתתף בדיון בערעור

פייסבוק וסטטוסים מצייצים התפשרו בעליון

התנועה לעליון: חסימת משתמשים והסרת תכנים בפייסבוק היא פגיעה בזכויות אדם

התנועה לחופש המידע טענה בבית המשפט העליון כי יש להכיר בפייסבוק כגוף דו-מהותי – גוף פרטי שניתן להחיל עליו חובות משפטיות של גוף ציבורי – ועל כן עליו לספק שקיפות מלאה לגבי החלטותיו מול המשתמשים. הטענות של התנועה מגיעות בעקבות ערעור של פייסבוק, שהוגש לבית המשפט העליון בעקבות פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב בדצמבר 2017. המחוזי קבע אז כי על החברה להחזיר את העמוד הישראלי הפופולרי סטטוסים מצייצים – שהוסר ללא התרעה ב-2015. לטענת פייסבוק, העמוד הוסר מכיוון שמייסדיו – אבי לן ועדי בנטוב – פרסמו סטטוסים ממומנים במשך חמש שנים ללא גילוי נאות לעוקבים. הדבר נעשה תוך הפרה של תנאי השימוש של פייסבוק.

התנועה הגישה לבית המשפט העליון בקשה להצטרף לערעור כידיד בית המשפט. לטענתה, הרשתות החברתיות בכלל ופייסבוק בפרט מהוות עורק מרכזי להפצת מסרים ולתיווך מידע ל-2.3 מיליארד משתמשים, ולכן על החברה להתנהל בשקיפות מלאה. עוד טוענת התנועה כי בית המשפט צריך להתערב כדי להבטיח שהזכות לנגישות למידע אכן תובטח. הבקשה הוגשה באמצעות הקליניקה לזכויות דיגיטליות וזכויות אדם במרחב הסייבר, בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים.

בקשה להצטרף כידיד בית המשפט

סיכום העמדה שהצגנו:

  1. נבקש מבית המשפט להכיר בחשיבותו הציבורית של הליך זה, והשלכותיו על היקף ההגנה שתינתן לזכויות אדם במרחב הסייבר לעתיד. נזכיר כי הסוגיות העומדות על הפרק טרם נידונו בבית משפט זה, וכעת בשלה העת לדון בהן. על כן, נבקש כי בית המשפט יאמץ את המלצותינו, ובראשן לקבוע כי המערערת היא גוף דו מהותי לעניין הסרת תוכן המחויבת בניהול הליך הוגן ושקוף אל מול משתמשיה על כל המשתמע מכך. הכרעה זו מתחייבת בשל מאפייני מרחב הסייבר, כמו גם מעמדה של המערערת במרחב זה. אלה מחייבים התאמה של הדין על מנת להגן על זכויות האדם וביניהן, חופש הביטוי והנגישות למידע, מפני השחקנים המרכזיים במרחב הסייבר.
  1. בהמשך לכך נבקש כי בית המשפט יורה למערערת להגביר את השקיפות בכל הנוגע לפעולותיה להסרת תוכן, ולעצב הליך הוגן ושוויוני אל מול משתמשיה. בהליך שכזה, למעט מקרים חריגים, לא יוסר תוכן שהעלה משתמש ללא התרעה מוקדמת או הנמקה, ותינתן למשתמשים הזדמנות לטעון טענותיהם או לחילופין לתקן את התנהגותם המפירה. כל זאת, על אחת וכמה בכל הנוגע לעמוד שלו מספר עוקבים רב במיוחד, דוגמת העמוד של המשיבים בהליך זה. 

לכתבה בדה מרקר

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il