fbpx

מידע שהושג בנושא ‘פרקליטות’

המחוזי: הפרקליטות תפרסם תוך 3 חודשים את רשימת הנחיותיה שפרסומן נמנע שלא כדין במשך שנים

השבוע התקיים דיון שלישי בעתירה שהגישה התנוע לחופש המידע לחשוף את כלל הנחיות פרקליטות המדינה. השופט רם וינוגרד דחה את בקשת משרד המשפטים למחוק את העתירה על בסיס מתווה שהציג המשרד לפרסום עתידי של ההנחיות בלו"ז ארוך ולא ודאי.

בדיון נקבע מתווה מקוצר לפרסום הרשימה וההנחיות. דיון נוסף בעתירה ייערך בעוד חצי שנה. עדכון על ההתקדמות יימסר לתנועה.

מאז אפריל 2020 מתנהלת בבית המשפט המחוזי בירושלים עתירת התנועה לחופש המידע בדרישה לחשוף לציבור את כל ההנחיות והנהלים של הפרקליטות שאינם מתפרסמים תחת "הנחיות פרקליט המדינה". מדובר בהנחיות ונהלים שהוציאו מנהלי הפרקליטות השונים ושמנחים בפועל את עבודת הפרקליטות וגופים נוספים כמו המשטרה. לפי חוק חופש המידע חובה לפרסם הנחיות אלו, אך הפרקליטות מסרבת לעשות כן מזה שנים – בין באופן יזום ובין כמענה לדרישת התנועה.

הדיון השלישי בעתירה היה מוצלח במיוחד. השופט וינוגרד סירב לקבל את בקשת משרד המשפטים למחוק את העתירה על בסיס מתווה עתידי מעורפל לאיתור ולפרסום של כלל ההנחיות, והורה: רשימה של 326 ההנחיות שכבר נאספו ממנהלי יחידות הפרקליטות השונות בעקבות הדיון הקודם, תפורסם לציבור תוך 3 חודשים (באופן שיאפשר לכל אדם שמתעניין בהנחיה מסוימת, לפנות ולבקש אותה פרטנית); תוך 3 חודשים נוספים יסתיים עיקר הבחינה של כלל ההנחיות, ותוצאותיה יימסרו לתנועה; ובינתיים כל הנחיה שתעבור "תיקוף" תפורסם מיידית.

 עוד נקבע כי דיון נוסף בעתירה יתקיים ב-19.1.2022.

השופט הבהיר למשרד המשפטים שרק לאחר שיקבל תמונה מגובשת של היקף ההנחיות שעתידות להתפרסם, יכריע סופית בעתירה.

את העתירה הגישה התנועה ביחד עם הפעיל החברתי גיא זומר. את שניהם מייצגים עו"ד רענן גלעדי והיועצת המשפטית שלנו, עו"ד איה מרקביץ'.

פרוטוקול הדיון

פרוטוקול הדיון

לדיון הקודם בבית המשפט

לדיון הראשון בבית המשפט

העתירה שהגשנו

לכתבה ב"גלובס"

המחוזי: על משרד המשפטים להגיש רשימה של כל הנחיות הפרקליטות

דיון שני התקיים בבית המשפט המחוזי בירושלים בעתירה שלנו שדורשת לחשוף לציבור את כל ההנחיות והנהלים של פרקליטות המדינה שאינם מתפרסמים במסגרת הנחיות פרקליט המדינה עצמו. הדיון היה מוצלח, ובסופו השופט רם וינוגרד חייב את משרד המשפטים להגיש תוך חודש וחצי רשימה של כל ההנחיות שמנהלי הפרקליטות יודיעו כי הן מנחות את יחידותיהן בעבודתן השוטפת. רשימה זו הוסתרה מאיתנו עד כה במשך כשנתיים וחצי בניגוד לחוק.  העתירה הוגשה ביחד עם הפעיל החברתי גיא זומר. ואת התנועה מייצגים עו"ד רענן גלעדי והיועצת המשפטית שלנו, עו"ד איה מרקביץ'.

ההליך המשפטי

פרוטוקול הדיון שנערך ב-13.4.2021

פרוטוקול הדיון 13 באפריל 2021

העתירה שהגשנו

התנועה בעמדת ידיד ביהמ"ש: לחשוף את עבודתה של יחידת הסייבר של הפרקליטות

יחידת הסייבר של הפרקליטות הוקמה לפני חמש שנים בעיצומה של אינתיפאדת היחידים, על רקע ההסתה הגוברת ברשתות החברתיות. היחידה מפעילה נוהל וולונטרי, שבמסגרתו היא מבקשת מפייסבוק ומחברות האינטרנט להסיר תכנים שהיא רואה כבעייתיים. עשרות אלפי מחיקות כאלה בוצעו בשנים האחרונות בלי שבית המשפט היה מעורב, וללא תיעוד ופיקוח. על פי תפיסת היחידה היא פועלת להתמודד עם המציאות הדינמית של המרחב המקוון באמצעות כלי שלא יהיה כבול למגבלות ההליך הפלילי הפורמלי האיטי והכבד.

מרכז עדאלה והאגודה למען זכויות האזרח עתרו ב-2019 לבג"ץ נגד מנגנון האכיפה האלטרנטיבי של יחידת הסייבר. לטענתם היחידה פועלת ללא סמכות ומכריעה בשאלת הפליליות של חופש הביטוי ללא ניהול כל הליך משפטי. בתשובתה לעתירה, טענה המדינה כי אינה פועלת ללא סמכות, משום שהיא כלל אינה מפעילה סמכות. לשיטת המדינה, בקשות היחידה להסיר תכנים אינן "דרישות", וההחלטה אם להסיר תכנים נתון לשיקול דעתן של הפלטפורמות המקוונות.

לציבור יש זכות לבחון את תהליך קבלת ההחלטות, שבו מחליטה היחידה לצנזר את חופש הביטוי ברשת. כך טוענת התנועה לחופש המידע שביקשה להצטרף לעתירת עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בעמדת ידיד בית המשפט. "קודם כל תעבדו בשקיפות", אומרת מנכ"לית התנועה עו"ד רחלי אדרי. "אם יש יחסים בין פייסבוק למדינת ישראל, אנחנו רוצים לדעת מה הם. אנחנו מבקשים לדעת האם מדובר בנושאים הנוגעים לביטחון המדינה וכמה זה למשל, עניינים של פגיעה בכבודם של שופטים".

"התערבות המדינה בשיח הציבורי באינטרנט היא התערבות בחופש הביטוי של אזרחי המדינה ובזכותם לצורך מידע", אומרת עו"ד דנה יפה מהקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר שהגישה ביחד עם התנועה את עמדת הידיד. "זו פגיעה משמעותית בזכויות יסוד. גם אם ישנם מקרים בהם התערבות כזו מוצדקת חשוב שפעולות כאלה יעשו באופן גלוי, שמאפשר פיקוח ציבורי וביקורת".

 

עמדת הידיד של התנועה וההליך המשפטי

פסק הדין של השופט מלצר

מי יפקח על צנזורת האינטרנט – כתבה באתר "שומרים"

כתבת הווידאו ב"שומרים"

ביהמ"ש הורה למדינה להגיש כתב תשובה ולהסביר למה הנחיות הפרקליטות לא מתפרסמות

פרוטוקול הדיון אצל השופט רם וינוגרד

פרוטוקול הדיון

 

דוגמאות להנחיות של הפרקליטות

דוגמאות להנחיות

 

העתירה שהגשנו

התנועה לביהמ"ש: לחשוף את הנחיות הפרקליטות ולהפסיק את אלפי הפרות חוק חופש המידע על ידי הממשלה

***עדכונים ***

העתירה

Petition-for-Attorneys-Guidance

 

רשימת הנספחים

Petition for Attorneys Annexes

 

מי הואשם בסעיף 416 – או מי האנשים שחולקים עם שרה נתניהו את אותה עבירה

מה הקשר בין שרה נתניהו שהודתה בהזמנת ארוחות ב-175 אלף שקל, לבין איש שתדלק וברח בלי לשלם? תשובה: הם הורשעו באותו סעיף. נתחיל בעובדות: שרה נתניהו הורשעה בהסדר הטיעון שנחתם עמה בעבירה אחת די זניחה: "קבלת דבר בתחבולה או ניצול מכוון של טעות הזולת". שאלנו את הפרקליטות מי עוד הואשם בסעיף שבו הואשמה נתניהו, והתברר שדי מעט אנשים. למשל מישהו שתידלק וברח בלי לשלם, אסיר שהונה אסיר אחר, ואיש שקיבל הלוואה של 1,000 שקל ולא החזיר.

איך מתקבלות ההחלטות על סעיפי העבירות בכתבי אישום שמגישה הפרקליטות? אפשר ללמוד משהו על התהליך הזה מהמידע הרב על הליכים משפטיים שמצוי בפרקליטות. לצערנו היא לא נוטה לשתף את הציבור במידע הזה. היא טועה. המידע הזה צריך להיות גלוי. במיוחד בתיק שמעורר דיון כה סוער בשאלות של שוויון בפני החוק – ראוי שהשיח יהיה מבוסס על נתונים.

המידע שקיבלנו מהפרקליטות

לכתבה של חן מענית ב"גלובס"

 

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il