fbpx

מידע שהושג בנושא ‘צה"ל’

התנועה עתרה נגד צה"ל: אינו מעביר מידע על פניות חיילים לקב"ן

האם צה"ל מסתיר כמה חיילים סובלים מבעיות נפשיות? לאחר שבמשך יותר מתשעה חודשים הצבא התעלם מבקשת מידע – נאלצנו לעתור נגדו. עתירת התנועה לחופש המידע הוגשה למשפט המחוזי בתל אביב בדרישה לכפות על צה"ל לחשוף כמה חיילים מופנים לקציני בריאות הנפש וכמה מאושפזים עם בעיות פסיכיאטריות, זאת לאחר שבקשה לנתונים על פי חוק חופש מידע זכתה להתעלמות.

לדיווח ב"ישראל היום":

בדצמבר 2020 פנה לצה"ל דן רוסו, סטודנט שמשתתף בקליניקה לחופש המידע בפקולטה למשפטים ע"ש שטריקס במכללה למינהל, מטעם התנועה לחופש המידע, וביקש לקבל נתונים על מספר נושאים שקשורים לבריאות הנפש בצבא. בין היתר ביקשו לקבל מידע על מספר החיילים ואנשי הקבע שפנו לשירותי קב"ן, אלו שהופנו למחלקות פסיכיאטריות וכמה מהם אושפזו בחלקות מעין אלו. כמו כן ביקשו בתנועה להבין כמה חיילים שוחררו משירות בעקבות המלצת בריאות הנפש.

למרות שפניות על פי חוק חופש המידע אמורות להיות מטופלות בתוך 30 יום, עד כה לא סיפקו בצה"ל לתנועה את המידע המבוקש, ועל כן עתרה האחרונה לבית המשפט המחוזי באמצעות עורך הדין אור סדן. "מצער שדובר צה"ל בוחר להתעלם מהוראות החוק, ולסרב, הלכה למעשה, להביא לידיעת הציבור מידע משמעותי על ההשפעות של השירות בצה"ל על המשרתים", אמר עו"ד סדן, "אין זה סוד שסוגיית ההשפעה הנפשית של השירות הצבאי עלתה למרכז השיח הציבורי בשנים האחרונות, וטוב שכך, ומדובר בשיח חשוב שנוגע לבתים רבים בישראל. על כן, מצופה היה כי צה"ל לא רק ישיב לבקשה באופן מהיר ומלא, אלא גם שיביא את המידע בעצמו לידיעת הציבור. נקווה שהמצב ישתנה במהרה".

העתירה שהגישה התנועה

העתירה שהגישה התנועה

 

מידע על המועדון הסגור – למשרתי קבע עדיין קל יותר להיקלט בשירות המדינה

בסוף 2018 בוטל הפטור הגורף ממכרז לפורשי צה"ל שמתמודדים על תפקיד בשירות הציבורי, אך הם עדיין נהנים ממסלול מקוצר ומשופר. מהנתונים עולה שמספר יוצאי הקבע שנקלטים במשרדי הממשלה ירד, אך העסקתם עדיין מציפה שאלות של אי־שוויון.

התנועה לחופש המידע החליטה לבדוק עד כמה שירות המדינה עומד בהחלטותיו, ופנתה למשרדי הממשלה בבקשה לקבל פירוט של מספר העובדים שהתקבלו דרך המסלול המקוצר לפורשי צה"ל מאז 2017, לאילו תפקידים התקבלו, מתי השתחררו מקבע ומתי התחילו לעבוד בשירות המדינה. המידע התקבל לאחר המתנה ארוכה במיוחד – לא פחות משמונה חודשים. לבקשת התנועה התשובות התקבלו בשתי רשימות נפרדות. הראשונה, של משרד הביטחון; והשנייה של יתר משרדי הממשלה.

"על פניו, מדובר בבקשת מידע אלמנטרית", אומרת עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "לצערנו, לנציבות לקח שמונה חודשים להשיב לבקשה, והמידע שהגיע ממשרד הביטחון היה חלקי בלבד ולא תאם את אופן מסירת המידע על ידי הנציבות, הן בצורתו והן בפירוט הנתונים. העניין הזה חייב להשתנות. לא ייתכן שתשובות לבקשות חופש מידע בסיסיות, שמעוגנות בזכותו של הציבור לדעת, יתקבלו אחרי פרק זמן כה ארוך. עם זאת, אנו שמחים לראות כי היקף התופעה של העסקת פורשי צה"ל ללא מכרז בשירות המדינה הצטמצם, ומקווים כי בעתיד ייאכפו הכללים שנקבעו באופן הדוק ביותר", אמרה אדרי.

לכתבה של טלי חרותי סובר ב"דה מרקר"

פורשי צה"ל שעברו למשרד הביטחון

 

פורשי צה"ל שנקלטו בשאר המשרדים

Jobs

התנועה חושפת: זינוק במשלחות צה"ל לחו"ל ב-2019 – אבל במערכת הביטחון מסתירים את העלויות

בשנים האחרונות, עד לפרוץ משבר הקורונה בחודש מרץ השנה, חלה עלייה הדרגתית בכמות הנסיעות של אנשי הקבע בצה"ל לחו"ל. למרות שכספי הציבור מממנים את המשלחות – בצה"ל מסרבים לחשוף כמה הן עולות. בקשת מידע שהגישה התנועה לחופש המידע חשפה כי בשנת 2016 נרשמו לא פחות מ-2,432 טיסות, והיקף הנוסעים עמד על 3,878 אנשי צבא – רובם בקבע, ו-163 מהם בדרגת תת-אלוף ומעלה. 

בשנת 2017 עמד מספר הנסיעות לחו"ל על 2,440, לצד עלייה משמעותית יותר בכמות הנוסעים – 5,057 שהמריאו לטיסות עבודה שונות, כ-200 מהם קצינים בכירים. שנה לאחר מכן, ב-2018, המספרים התייצבו אך נשארו גבוהים – 2,395 נסיעות לחו"ל ו-4,782 נוסעים. בשנת 2019 חלה עלייה משמעותית: 5,979 נוסעים ב-2,741 נסיעות. 213 מהנוסעים אשתקד היו אלופים ומעלה.

הנתונים שהועברו הם חלקיים ומצומצמים בלבד: בצה"ל סירבו לפרט מי הם יתר בעלי הדרגות שיצאו למשלחות בחו"ל, לאילו מדינות טסו המשלחות ומה היו העלויות שלהן. ניתן להעריך שמדובר בעלויות שמגיעות לעשרות מיליוני שקלים מדי שנה, שכן נסיעות אלה לרוב מאובטחות. לאנשי הקבע מובטח אוכל כשר, ישנן הוצאות אש"ל של עשרות עד מאות יורו מדי יום וקצינים בכירים טסים במחלקות בכירות.

את בקשת המידע הגיש עופר גזית, סטודנט בקליניקה לחופש מידע במכללה למינהל. מנחה הקליניקה, עו"ד אור סדן מסביר כי "חריג ואף מטריד שצה"ל לא יודע לספר לנו מהן עלויות הטיסות, כמו גם מהי מטרת כל אחת מהטיסות. לא צריך להרחיב על מורכבות פעולותיו של צה"ל, אולם בד בבד, מצופה מגוף עתיר משאבים מעין זה שיידע לספר לציבור באופן ברור כיצד הוא עושה שימוש בכספיו, בטח בנושאים כמו טיסות לחו"ל. טוב יהיה לו צה"ל יבדוק את עצמו ויתחיל לפרסם מידע זה באופן יזום".

בקשת המידע שנשלחה לצה"ל

IDF-Delegations-FOI

 

המידע שקיבלנו

IDF-Delegations

 

יותר טיסות, יותר אנשי קבע – לכתבה ב-YNET

התנועה חושפת: נתוני ההטרדות המיניות בגופי הביטחון והחירום

צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, נציבות כבאות והצלה, מגן דוד אדום וכן המוסד והשב"כ העבירו לתנועה לחופש המידע נתונים על הטרדות מיניות בקרב עובדיהם בשנים 2016־2018.

על פי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, ב־2016 התקבלו 48 תלונות בגין הטרדה מינית, מתוכם התקבלה החלטה על העמדה לדין משמעתי או פלילי ב־14 תיקים. ב־2017 התקבלו 41 תלונות והתקבלה החלטה בתשעה תיקים, ועד ספטמבר 2018 התקבלו 41 תלונות, והתקבלה החלטה על העמדה לדין משמעתי בשני תיקים ולדין פלילי בתיק אחד.

במח"ש ציינו כי לא ניתן להעביר נתונים בחלוקה למגדר ולא ניתן לדעת כמה מהתלונות נגד שוטרים הוגשו על ידי אזרחים וכמה על ידי שוטרים.

בצה"ל נספרו 801 תלונות ב־2016 ו־883 תלונות ב־2017. בשנת 2017, 760 חיילות ו־123 חיילים התלוננו על פגיעה על רקע מיני במסגרת שירותם הצבאי. מבחינת חיילים ממין זכר, מדובר בקפיצה משמעותית, אחרי שב־2016 דיווחו 78 חיילים, אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל על פגיעה מינית.

22% מהתלונות שהוגשו בשנה שעברה הועברו למצ"ח. 5% זכו לטיפול בתוך היחידה, 6% הסתיימו בשיחה פיקודית והשאר הסתיימו בכך שהמתלוננים לא היו מעוניינים בהמשך ההליכים.

בשב"כ דיווחו על כך שבשנים 2016־2018 נרשמו וטופלו שמונה פניות על רקע הטרדה מינית, שתיים מהן התגבשו לתלונות שהועברו לנציבות שירות המדינה: האחת עברה למישור הפלילי, והביאה לפיטורי העובד והשנייה, של עובדת לשעבר, נמצאה לא מוצדקת. שאר הפניות טופלו בערוץ משמעתי או ניהולי.

מהמוסד התקבל נתון מדהים, שלפיו בין השנים 2016־2018 הוגשה תלונה אחת בלבד של עובדת נגד עובד בקשר להטרדה מינית. התלונה נמצאת בימים אלה בטיפול הנציבות. האם הנתון הזה מעיד על כך שבארגון אין הטרדות מיניות או שעובדיו, שמורגלים בשמירה על חשאיות, אינם מתלוננים? לא ברור.

משב"ס נמסר לתנועה כי ב־2016 הוגשו 15 תלונות על הטרדה מינית, ב־2017 הוגשו 24 תלונות, מתוכן אחת הגיעה להרשעה בבית דין משמעתי, ומינואר ועד סוף חודש יולי 2018 הוגשו 17 תלונות. הארגון מסר ששמונה סוהרים דיווחו כי חוו הטרדה מינית.

מד"א נרשמו 52 תלונות של עובדים ושש תלונות של אזרחים נגד עובדי הארגון התקבלו ב־2016, 48 מהן נמצאו מוצדקות. ב־2017 נרשמו 41 תלונות של עובדים ותלונה אחת של אזרח/ית, וכולן נמצאות מוצדקות. ב־2018 הוגשו עד כה 32 תלונות של עובדים ושתי תלונות של אזרחים – 13 מהן מוצדקות. במד"א הסתפקו בפירוט כללי על דרכי הטיפול בתלונות המוצדקות – פיטורים, ועדת משמעת, שיחת אזהרה, הפרדה בין המתלונן לנילון – אך לא דיווחו מה עלה בגורלה של כל תלונה ואילו תלונות הגיעו למישור הפלילי.

גם בנציבות כבאות והצלה מסרו נתונים מפורטים, אך ללא חלוקה לשנים. מספר התלונות של עובדים נגד עובדים עמד בשנים 2016־2018 על שש. חמש תלונות של אזרחים נגד עובדים הוגשו ושלוש תלונות של מתנדבים נגד מתנדבים.

בנציבות מדווחים גם על 15 מקרים של בירור ללא שהוגשה תלונה וכן על מקרה אחד של חשש להטרדה על ידי יועץ חיצוני. מתוך סך התלונות, שתיים טופלו על ידי המשטרה והיתר טופלו בתוך הארגון, אך גם כאן לא ברור מה עלה בגורל הטיפול.

"הנתונים מעידים בעיקר מי שיאן הדיווחים ואיסוף הנתונים ועל הטיפול בתופעה", אומרת עו"ד רחלי אדרי־חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, "בימינו, לכל ארגון צריך להיות אכפת מנושא ההטרדות המיניות אצלו, מידע צריך להימסר בפירוט המרבי שניתן ובחלוקה לשנים, כך שנוכל להבין אם יש מגמת שיפור. בארגונים שאינם כפופים לנציבות שירות המדינה והתקנון אינו חל עליהם, חובה כי יפרסמו אצלם באתר כיצד יש לנהוג במקרה של הטרדה מינית ולמי יש לפנות ובפני מי הדברים מטופלים".

לכתבה ב"מעריב"

 

הרשימה המעודכנת של צה"ל נחשפת: הארגונים שמוזמנים להיפגש עם החיילים – ואלה שכבר לא

מהם הערכים שלאורם מחונכים חיילי צה"ל? מי הם המכונים שזוכים להעביר הכשרות וסדנאות לחיילים, ומי הם הארגונים שהצבא כבר אינו חפץ בתכנים שלהם? לאחרונה פורסם כי צה"ל עדכן את רשימת המכונים המורשים שמוזמנים להופיע בפני החיילים. בעקבות פניית התנועה – הרשימה נחשפה לציבור. והיא כוללת 80 ארגונים שהתכנים שלהם רצויים – ו-25 ארגונים שהוצאו מחוץ לרשימה.

"מאז שצה"ל הודיע על הסדרת נושא המכונים המורשים להעביר סדנאות לחיילים, מחובתו לעדכן את הציבור על אודות מכונים אלו. בימים שבהם מתקיים שיח ער הנוגע לתכנים שאליהם נחשפים חיילים בשירות סדיר ובקבע, לציבור יש את הזכות לדעת מי הם אלה שנפגשים עם חיילי צה"ל," אמר עו"ד אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה.

תשלומים עבור ימי עיון חינוכיים – רשימת הספקים של צה"ל

עלייה במספר המשוחררים על רקע נפשי ובפניות לקב"ן

לאחר שנתקל במקרים רבים בהם הצבא כשל במתן מענה ראוי לבעיותיהן האישיות של חיילים, כשל שאף עלה בחיי אדם, בחר עז רובינשטיין, סטודנט למשפטים בקליניקה של התנועה במרכז הבינתחומי בהרצליה, לפנות ליח' דובר-צה״ל הממונה על חופש המידע בצה״ל, לטובת חשיפת מידע הבוחן את תופעת העריקות ואי הגיוס לצה״ל עקב סעיף נפשי. התשובה שהתקבלה מקיפה את הטיפול הנפשי המוענק בצבא לחיילים וחיילות ולפיה מספר המשוחררים על רקע נפשי נמצא בעליה מגמתית. בנוסף ציינו כי אין במספרים להעיד על תחלואת הנפש בקרב החיילים כי הפניות לשירותי בריאות הנפש תלויות במספר הקב״נים ביחידות למול מספר החיילים והחיילות. בצה"ל בחרו שלא להתייחס לתקן הרצוי לעומת המצוי היום. התייחסות גם לנתון הזה היתה נותנת תמונה ברורה של המצב הקיים ומאפשרת לציבור לעשות את מה שחופש המידע מייעד לו – לפקח ולבקר את פעולת הרשות ולהביא להתייעלותה.

כתבה ב Ynet

צה"ל מסר את נסיבות פטירתן למקרי המוות של חיילים בשנים האחרונות – מקרי ההתאבדות בולטים

עד לפני כמה שנים נושא ההתאבדויות בצבא היה טאבו של ממש. מאז, ובעקבות מאבק של התנועה, נראה שהובן שעל מנת לטפל בבעיה יש לדבר עליה ובתוך כך, לפרסם מידע עליה.

מהמידע שהגיע אל התנועה עולה כי הגורם העיקרי למוות בצה"ל בשנים האחרונות הם מקרי ההתאבדות (למעט השנים שבהן נערכו מבצעים משמעותיים), וכי מקרי התאבדות מתקיימים לכל אורך תקופת השירות, לרבות שירות בקבע.

הצבא מסר בתגובה לכתבה שפורסמה באתר "כאן" כי: "במסגרת הפעילות למניעת אובדנות, צה"ל פועל לאיתור מצוקות הפרט, מתן כלים להתמודדות ופתרונות יעילים. צה"ל ימשיך לעסוק בעניין בכל דרך, משתתף בצער המשפחות וימשיך ללוותן".

 

תשובת צה"ל

הבקשה ששלחנו

כתבה באתר "כאן" בעקבות פרסום המידע

כתבה באתר NRG שפורסמה בעקבות החשיפה בעבר

 

 

"אין סודות בחישוב נוסחת הקב"א" – איזו אמירה חצופה

ביום שני שעבר התפרסמה כתבה במאקו על הדרך בה הצבא קובע את הקב״א של מתגייסיו. למי שלא יודע זה הציון שיכריע יותר מכול את עתידכם בצבא, עבור לא מעט אנשים – את עתידם בחיים. הכתבה כללה את אחת האמירות המעצבנות והשקריות ביותר שקראתי תקופה ארוכה. סא״ל שרון פישר היא ראש ענף פיתוח מערכות מיון במרכז מדעי ההתנהגות של צה״ל, תואר ארוך שמסתיר הרבה כוח. שינוי קטן בדרך שבה יחושב הקב״א ופרופיל הטייסים שלנו עשוי להשתנות, יחידת 8200 יכולה להיראות קצת אחרת (אני לא אומר שהיא צריכה להיראות אחרת).

הנה מה שאמרה סא״ל פישר: הסוד הכי גדול הוא שאין יותר סודות. היום נגלה את כל סודות הקב״א״. וואו, איזה יופי. בלעדי למאקו.

במרץ 2005 (כן, לפני כמעט תשע שנים!) הגישה התנועה לחופש המידע בקשה לצה״ל. ספרו לנו בבקשה איך מחושבת נוסחת הקב״א, האם משהו מהשמועות נכון? צה״ל סרב. התנועה עתרה לביהמ״ש באמצעות עו״ד אילן יונש.

מה שעשתה הסגן אלוף עכשיו, עשה צה״ל גם אז. זלזל באינטליגנציה שלנו, אז זה קרה בדיון באולפן "לונדון קירשנבאום". את התנועה ייצג פרופ' יורם רבין, היום דיקן בי״ס למשפטים במכללה למינהל. צה״ל שיגר לאולפן קצין בכיר מהבקו״ם, שבא ואמר (אני מצטט מזיכרון): מה צריך עתירה, אין בזה סודות, הכול על האתר שלנו. רצנו לאתר, אולי סתם הגשנו עתירה? ובכן, שטויות. באתר הם מפרטים דברים כלליים, רחוק מלהיות הדרך בה הם מחשבים את הקב״א.

העתירה מתנהלת כאמור כבר נצח. צה״ל (״אין סודות, היום נחשוף״) עומד על הרגליים האחוריות. אסור לגלות, זה יהרוס את כול שיטת המיון של צה״ל, זה יפגע פגיעה אנושה בבטחון המדינה. ביהמ״ש מתקשה להכריע. מן הצד האחד, שיקולים חברתיים כבדי משקל. האם באמת הנוסחה הזאת יודעת בצורה מתוחכמת לתעדף אוכלוסיות מסוימות ולפגוע באחרות? מהצד השני, איזה שופט שפוי רוצה להכריע נגד ביטחון המדינה?

הפסקה לרגע.

ב-2008, כשראינו שהשופט ניסים ישעיה מתקשה להכריע, הגשנו בקשה פשוטה יותר. האם תהיו מוכנים להגיד למועמד לשירות ביטחון מה ציון הקב״א שלו? צה״ל ענה בשלילה. הגשנו עתירה. צה״ל ענה לביהמ״ש (נשבע לכם) שאם יחייבו אותו למסור למתגייסים את ציון הקב״א שלהם, זה יהרוס את שיטת המיון הצה״לית ויפגע פגיעה אנושה בביטחון. כן, כן. ביהמ״ש לא התרשם וחייב את צה״ל. היום כל מתגייס מקבל את ציון הקב״א שלו ונדמה לי שביטחון המדינה עדיין עומד.

חזרה לנוסחת קוקה קולה של צבא הגנה לישראל.

בביהמ״ש טען צה״ל שכל כך סודית הנוסחה שהוא יהיה מוכן לחשוף אותה רק לפסיכומטריקאי (לא ידעתי שיש דבר כזה), שהתנועה תביא ויהיה מקובל על הצבא. הפסיכומטריקאי ישמע את הסוד הגדול, הוא לא יגלה לנו, אבל יוכל לחתום לביהמ״ש שאין בנוסחה הזאת משהו שמעדיף אוכלוסיות שלמות על אחרות. חיפשנו וחיפשנו. מתברר כי יש מעט מאוד פסיכומטריקאים כאלה ולא נמצא אחד שהסכים למלא את התפקיד עבורנו ויהיה מקובל על הצבא. עוד מעט תשע שנים חלפו, השופט ישעיה כבר פרש ופתאום סא״ל פישר נזכרה שבכלל אין סודות והכול שטוית ואם יש כבר איזה סוד, אז היא חושפת אותו ככה כלאחר יד, כי על מה כבר מדובר. בוא נגיד בעדינות שאם היא באמת הייתה חושפת את הכול הייתי א. שמח. ב. סקרן. ג. מבקש הוצאות משפט כבדות בביהמ״ש על כך שצה״ל ביזה את המחוזי, אלא שסא״ל פישר, כמובן, עשתה עוד מניפולציה.

כך נקבע הקב״א לדבריה: 1. צה״ר – ציון השכלה ראשוני: 17% מהציון הסופי לגברים ו-40%  מהציון הסופי לנשים. פישר טענה שפשוט מחפשים פוטנציאל. מי שסיים בי"ס יסודי יקבל הרבה פחות ממי שיש לו זכאות לתארים אקדמאיים או בגרות. ראשית, נדמה לי שהקב״א נקבע לפני שיש בגרות מלאה בכלל בסוף י״ב. שנית, למיטב בדיקותיי, יש אלמנט אחד סודי שממד״א לא אוהבת לדבר עליו. אתה מקבל ציון לפי זהות בי״ס בו למדת. טען בפניי איש ממד״א שהם מודעים לכך שזה קריטריון ניבוי שנוי במחלוקת. בית הספר בצפון תל אביב עשוי לתת ניקוד מיטיב יותר מבי״ס התיכון בדימונה אפילו שהבוגר בדימונה עשה את אותה בגרות. עם זאת, לדברי אותו איש ממד״א, כל בדיקותיהם לאורך השנים הוכיחו שזה קריטריון ניבוי חשוב מאין כמוהו וזו תהיה טעות לוותר עליו.

אני ממש לא מתיימר להתווכח עם מומחים למיון בני אדם, אבל נדמה לי שזו בדיוק הרשימה שכולנו זכאים לראות. כמה שווה כל בי״ס ועל פי מה מחליטים בממד״א כמה שווה כל בי״ס. אשכול כלכלי חברתי של הבוגרים? ציוני הבגרות הממוצעים של בית הספר? מיקום גיאוגרפי? אחרי שנראה את הרשימה, שקובעת את עתיד החיילות בצבא (40% מהקב״א! ) יתעורר שיח ציבורי ואם בסופו יוחלט להשאיר את השיטה על כנה, אז זו החלטה לגמרי לגיטימית, כמובן. רק שפישר לא תגיד לנו שהכול גלוי ואין סודות.

2. דפ״ר – מעין מבחן פסיכומטרי שקובע 50 אחוזים מהקב״א של הגברים ו-60 אחוזים מהקב״א של הנשים. גם לעניין הזה יש לי מיליון שאלות. מה קורה עם דרוזים? עולים מארצות חבר העמים? אנשים שלא שולטים היטב בשפה העברית? פישר אמרה למאקו שהם יעשו בחינה צורנית בלבד. וזה לא יפגע בקב״א שלהם? ואם הוא שולט בשפה, אבל סתם פחות טוב ממי ששפת אמו עברית, אז מי קובע שהוא עושה רק בחינה צורנית?

3. המרכיב האחרון הוא צד״ך (ציון דרך כללי). זה קיים לגברים בעיקר ולנשים המעוניינות בתפקידי לחימה ושווה 33 אחוזים מהציון לגברים. הציון הזה נקבע באמצעות הראיון המפורסם עם המאבחנת הצה״לית. לאורך השנים פנו אליי כמה כאלו, ששמעו על המאבק שלנו וטענו שהנושאים הכלכליים חברתיים כן משפיעים על הציון כי הן, כנראה, הונחו לשאול שאלות בנושא. אני מוכן להאמין לסא״ל סופר שזה לא משפיע ישירות, לא אם אתה בן למשפחה חד הורית ולא אם עלית לארץ. בכול זאת, נדמה לי שאנחנו זכאים לדעת הרבה יותר על איך בדיוק השאלות של המאבחנת אמורות לבדוק אם יש לנו או אין לנו התאמה לתפקידי לחימה והאם אין בשאלות הללו משהו שמבטא בכול זאת השתייכות חברתית, ארץ מוצא וכו׳.

שורה תחתונה – אולי השיטה לקביעת הקב״א חכמה וראויה, ייתכן אפילו שאת חלק ממרכיביה אסור לגלות למתגייסים, כדי שלא יתמרנו אותה, רק שדבר אחד לא יספרו לנו – ש״אין סודות״.

הפוסט התפרסם בבלוג של רביב דרוקר

כך שימש הקב"א ככלי מיון

 

צה"ל מציג: חשיבה מחדש על הרס בתים

צה"ל פירסם את רשימת הניסויים בחיילים שמבצע חיל הרפואה

מניעת עקיצות באמצעות מדים, מעקב אחר הדבקה של טירונים בחיידקים ובדיקת יעילותן של תחבושות אישיות אלה כמה ניסויים שצה"ל ערך בחיילים בשנתיים האחרונות. הרשימה המלאה של הניסויים הקליניים שנערכו בחיילי צה"ל הועברה לתנועה לחופש המידע. ברשימה הכוללת 23 ניסויים שנערכו בשנים 2005-2007 מפורט כמה חיילים השתתפו בכל ניסוי, מספר השנים שארך כל ניסוי ומטרתו.

ברשימה מופיע גם הניסוי "עומר 2" שנועד למציאת חיסון נגד אנתרקס. הניסוי שנערך במשך 8 שנים ב-716 חיילים נשמר בסודיות עד שדבר קיומו פורסם בתקשורת ועורר הדים רבים.

החומר שהעביר דובר צה"ל לתנועה לחופש המידע כולל גם רשימה של ניסויים הנערכים בבתי חולים אזרחיים בהם משתתפים חיילים.

לרשימת הניסויים המלאה

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il