fbpx

מידע שהושג בנושא ‘צה"ל’

התנועה חושפת: נתוני ההטרדות המיניות בגופי הביטחון והחירום

צה"ל, משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר, נציבות כבאות והצלה, מגן דוד אדום וכן המוסד והשב"כ העבירו לתנועה לחופש המידע נתונים על הטרדות מיניות בקרב עובדיהם בשנים 2016־2018.

על פי המחלקה לחקירות שוטרים במשרד המשפטים, ב־2016 התקבלו 48 תלונות בגין הטרדה מינית, מתוכם התקבלה החלטה על העמדה לדין משמעתי או פלילי ב־14 תיקים. ב־2017 התקבלו 41 תלונות והתקבלה החלטה בתשעה תיקים, ועד ספטמבר 2018 התקבלו 41 תלונות, והתקבלה החלטה על העמדה לדין משמעתי בשני תיקים ולדין פלילי בתיק אחד.

במח"ש ציינו כי לא ניתן להעביר נתונים בחלוקה למגדר ולא ניתן לדעת כמה מהתלונות נגד שוטרים הוגשו על ידי אזרחים וכמה על ידי שוטרים.

בצה"ל נספרו 801 תלונות ב־2016 ו־883 תלונות ב־2017. בשנת 2017, 760 חיילות ו־123 חיילים התלוננו על פגיעה על רקע מיני במסגרת שירותם הצבאי. מבחינת חיילים ממין זכר, מדובר בקפיצה משמעותית, אחרי שב־2016 דיווחו 78 חיילים, אנשי קבע ואזרחים עובדי צה"ל על פגיעה מינית.

22% מהתלונות שהוגשו בשנה שעברה הועברו למצ"ח. 5% זכו לטיפול בתוך היחידה, 6% הסתיימו בשיחה פיקודית והשאר הסתיימו בכך שהמתלוננים לא היו מעוניינים בהמשך ההליכים.

בשב"כ דיווחו על כך שבשנים 2016־2018 נרשמו וטופלו שמונה פניות על רקע הטרדה מינית, שתיים מהן התגבשו לתלונות שהועברו לנציבות שירות המדינה: האחת עברה למישור הפלילי, והביאה לפיטורי העובד והשנייה, של עובדת לשעבר, נמצאה לא מוצדקת. שאר הפניות טופלו בערוץ משמעתי או ניהולי.

מהמוסד התקבל נתון מדהים, שלפיו בין השנים 2016־2018 הוגשה תלונה אחת בלבד של עובדת נגד עובד בקשר להטרדה מינית. התלונה נמצאת בימים אלה בטיפול הנציבות. האם הנתון הזה מעיד על כך שבארגון אין הטרדות מיניות או שעובדיו, שמורגלים בשמירה על חשאיות, אינם מתלוננים? לא ברור.

משב"ס נמסר לתנועה כי ב־2016 הוגשו 15 תלונות על הטרדה מינית, ב־2017 הוגשו 24 תלונות, מתוכן אחת הגיעה להרשעה בבית דין משמעתי, ומינואר ועד סוף חודש יולי 2018 הוגשו 17 תלונות. הארגון מסר ששמונה סוהרים דיווחו כי חוו הטרדה מינית.

מד"א נרשמו 52 תלונות של עובדים ושש תלונות של אזרחים נגד עובדי הארגון התקבלו ב־2016, 48 מהן נמצאו מוצדקות. ב־2017 נרשמו 41 תלונות של עובדים ותלונה אחת של אזרח/ית, וכולן נמצאות מוצדקות. ב־2018 הוגשו עד כה 32 תלונות של עובדים ושתי תלונות של אזרחים – 13 מהן מוצדקות. במד"א הסתפקו בפירוט כללי על דרכי הטיפול בתלונות המוצדקות – פיטורים, ועדת משמעת, שיחת אזהרה, הפרדה בין המתלונן לנילון – אך לא דיווחו מה עלה בגורלה של כל תלונה ואילו תלונות הגיעו למישור הפלילי.

גם בנציבות כבאות והצלה מסרו נתונים מפורטים, אך ללא חלוקה לשנים. מספר התלונות של עובדים נגד עובדים עמד בשנים 2016־2018 על שש. חמש תלונות של אזרחים נגד עובדים הוגשו ושלוש תלונות של מתנדבים נגד מתנדבים.

בנציבות מדווחים גם על 15 מקרים של בירור ללא שהוגשה תלונה וכן על מקרה אחד של חשש להטרדה על ידי יועץ חיצוני. מתוך סך התלונות, שתיים טופלו על ידי המשטרה והיתר טופלו בתוך הארגון, אך גם כאן לא ברור מה עלה בגורל הטיפול.

"הנתונים מעידים בעיקר מי שיאן הדיווחים ואיסוף הנתונים ועל הטיפול בתופעה", אומרת עו"ד רחלי אדרי־חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש המידע, "בימינו, לכל ארגון צריך להיות אכפת מנושא ההטרדות המיניות אצלו, מידע צריך להימסר בפירוט המרבי שניתן ובחלוקה לשנים, כך שנוכל להבין אם יש מגמת שיפור. בארגונים שאינם כפופים לנציבות שירות המדינה והתקנון אינו חל עליהם, חובה כי יפרסמו אצלם באתר כיצד יש לנהוג במקרה של הטרדה מינית ולמי יש לפנות ובפני מי הדברים מטופלים".

לכתבה ב"מעריב"

 

הרשימה המעודכנת של צה"ל נחשפת: הארגונים שמוזמנים להיפגש עם החיילים – ואלה שכבר לא

מהם הערכים שלאורם מחונכים חיילי צה"ל? מי הם המכונים שזוכים להעביר הכשרות וסדנאות לחיילים, ומי הם הארגונים שהצבא כבר אינו חפץ בתכנים שלהם? לאחרונה פורסם כי צה"ל עדכן את רשימת המכונים המורשים שמוזמנים להופיע בפני החיילים. בעקבות פניית התנועה – הרשימה נחשפה לציבור. והיא כוללת 80 ארגונים שהתכנים שלהם רצויים – ו-25 ארגונים שהוצאו מחוץ לרשימה.

"מאז שצה"ל הודיע על הסדרת נושא המכונים המורשים להעביר סדנאות לחיילים, מחובתו לעדכן את הציבור על אודות מכונים אלו. בימים שבהם מתקיים שיח ער הנוגע לתכנים שאליהם נחשפים חיילים בשירות סדיר ובקבע, לציבור יש את הזכות לדעת מי הם אלה שנפגשים עם חיילי צה"ל," אמר עו"ד אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה.

תשלומים עבור ימי עיון חינוכיים – רשימת הספקים של צה"ל

עלייה במספר המשוחררים על רקע נפשי ובפניות לקב"ן

לאחר שנתקל במקרים רבים בהם הצבא כשל במתן מענה ראוי לבעיותיהן האישיות של חיילים, כשל שאף עלה בחיי אדם, בחר עז רובינשטיין, סטודנט למשפטים בקליניקה של התנועה במרכז הבינתחומי בהרצליה, לפנות ליח' דובר-צה״ל הממונה על חופש המידע בצה״ל, לטובת חשיפת מידע הבוחן את תופעת העריקות ואי הגיוס לצה״ל עקב סעיף נפשי. התשובה שהתקבלה מקיפה את הטיפול הנפשי המוענק בצבא לחיילים וחיילות ולפיה מספר המשוחררים על רקע נפשי נמצא בעליה מגמתית. בנוסף ציינו כי אין במספרים להעיד על תחלואת הנפש בקרב החיילים כי הפניות לשירותי בריאות הנפש תלויות במספר הקב״נים ביחידות למול מספר החיילים והחיילות. בצה"ל בחרו שלא להתייחס לתקן הרצוי לעומת המצוי היום. התייחסות גם לנתון הזה היתה נותנת תמונה ברורה של המצב הקיים ומאפשרת לציבור לעשות את מה שחופש המידע מייעד לו – לפקח ולבקר את פעולת הרשות ולהביא להתייעלותה.

כתבה ב Ynet

צה"ל מסר את נסיבות פטירתן למקרי המוות של חיילים בשנים האחרונות – מקרי ההתאבדות בולטים

עד לפני כמה שנים נושא ההתאבדויות בצבא היה טאבו של ממש. מאז, ובעקבות מאבק של התנועה, נראה שהובן שעל מנת לטפל בבעיה יש לדבר עליה ובתוך כך, לפרסם מידע עליה.

מהמידע שהגיע אל התנועה עולה כי הגורם העיקרי למוות בצה"ל בשנים האחרונות הם מקרי ההתאבדות (למעט השנים שבהן נערכו מבצעים משמעותיים), וכי מקרי התאבדות מתקיימים לכל אורך תקופת השירות, לרבות שירות בקבע.

הצבא מסר בתגובה לכתבה שפורסמה באתר "כאן" כי: "במסגרת הפעילות למניעת אובדנות, צה"ל פועל לאיתור מצוקות הפרט, מתן כלים להתמודדות ופתרונות יעילים. צה"ל ימשיך לעסוק בעניין בכל דרך, משתתף בצער המשפחות וימשיך ללוותן".

 

תשובת צה"ל

הבקשה ששלחנו

כתבה באתר "כאן" בעקבות פרסום המידע

כתבה באתר NRG שפורסמה בעקבות החשיפה בעבר

 

 

צה"ל מציג: חשיבה מחדש על הרס בתים

צה"ל פירסם את רשימת הניסויים בחיילים שמבצע חיל הרפואה

מניעת עקיצות באמצעות מדים, מעקב אחר הדבקה של טירונים בחיידקים ובדיקת יעילותן של תחבושות אישיות אלה כמה ניסויים שצה"ל ערך בחיילים בשנתיים האחרונות. הרשימה המלאה של הניסויים הקליניים שנערכו בחיילי צה"ל הועברה לתנועה לחופש המידע. ברשימה הכוללת 23 ניסויים שנערכו בשנים 2005-2007 מפורט כמה חיילים השתתפו בכל ניסוי, מספר השנים שארך כל ניסוי ומטרתו.

ברשימה מופיע גם הניסוי "עומר 2" שנועד למציאת חיסון נגד אנתרקס. הניסוי שנערך במשך 8 שנים ב-716 חיילים נשמר בסודיות עד שדבר קיומו פורסם בתקשורת ועורר הדים רבים.

החומר שהעביר דובר צה"ל לתנועה לחופש המידע כולל גם רשימה של ניסויים הנערכים בבתי חולים אזרחיים בהם משתתפים חיילים.

לרשימת הניסויים המלאה

הקריטריונים להכרה בספורטאים מצטיינים בצה"ל ורשימת הספורטאים המצטיינים

מעמד ספורטאי מצטיין נחשב לנחשק בקרב המשרתים בצה"ל, כיוון שהוא מלווה בהטבות רבות. התנועה ביקשה לחשוף את הקריטריונים של צה"ל להכרה בחייל/ת כספורטאי מצטיין, אמן מצטיין, רקדן מצטיין ומוסיקאי מצטיין. בנוסף ביקשה התנועה לחשוף את ההטבות להן זכאי חייל המוכר לפי אחת מהקטגוריות הללו, במהלך שירותו, וכן את

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il