fbpx

מידע שהושג בנושא ‘קורונה’

הסברה ושיווק עצמי – על מה שפכה לפ"מ 136 מיליון שקל בקורונה

הממשלה נהפכה לאחת המפרסמות המשמעותיות בשנת הקורונה. היא נדרשה להנגיש לציבור מידע רב, על בריאות הציבור, תוכניות סיוע כלכליות, מוקדי סיוע לנזקקים, עדכונים לגבי חזרה ללימודים, מתווה החיסונים ועוד. ממארס 2020 עד ינואר 2021 הוציאה הממשלה 137 מיליון שקל על 130 קמפיינים בנושא הקורונה בלבד – כך מתברר ממידע שקיבלה התנועה לחופש המידע.

המידע התקבל רק לאחר שהתנועה עתרה נגד לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), הזרוע המבצעת של משרדי הממשלה בתחום הפרסום.  

מהמידע שנמסר לתנועה לחופש המידע עולה כי עשרות אלפי שקלים הורעפו על טאלנטים בתשדירים שלא ברורה יעילותם; כשני שלישים מתקציב הפרסום של הממשלה נותבו לטלוויזיה, אף שחרדים וערבים חשופים אליה פחות מלעיתונות כתובה, רדיו ושלטי חוצות. "בתקופת מגפה ברור שהמדינה צריכה להשקיע משאבים כדי לקדם מסרים חשובים וידע לכלל הציבור. אבל עלתה תחושה שלחלק מהתשדירים היה ניחוח של קמפיין פוליטי. לא נמדדה האפקטיביות שלהם ולא נבדק איזו אוכלוסייה דורשת יותר השקעה ותשומת לב", אומרת עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "השתמשו בכלים ישנים על מצב חדש — ושפכו על זה כסף רב".

הכתבה על המידע ב"דה מרקר"

המידע שקיבלנו מלפ"מ

 

עתירת התנועה נגד לפ"מ

Lapam-petition

 

הנספחים לעתירה

נספחים לעתירה

 

 

 

 

תשובת המדינה לבג"ץ: מתנגדת לפרסם הפרוטוקולים מישיבות הממשלה; בני גנץ דורש לחשוף אותם

עמדת המדינה

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

העתירה שהגשנו לחשיפת הפרוטוקולים

הכתבה בדה מרקר

הכתבה בגלובס

דרמה בעמדת המדינה לבג"ץ בעתירה שהגשנו לחשיפת הפרוטוקולים של דיוני הממשלה. המדינה מתנגדת לפרסום – ראש הממשלה החליפי גנץ – בעד. יהיה מעניין בבג"ץ.

נקצר לכם את מה שכתבה המדינה ב-67 העמודים של כתב התשובה שלה: היא מתנגדת לפרסום כי היא יכולה – לפי תקנון הממשלה. לטענתה דיוני הקורונה סודיים ממש כמו הדיונים שלה בעניינים הכי ביטחוניים, ולכן היא הטילה עליהם חיסיון ל-30 שנה.

מצד שני, התגובה של המדינה כוללת את עמדתו של בני גנץ, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, שדורש לחשוף לציבור את הדיונים כי אין בהם שום דבר ביטחוני או סודי. בדיוק מה שאנחנו אומרים כבר שנה.

ראוי היה שלפני הבחירות אזרחי ישראל יחשפו לדיוני הממשלה וידעו איך התקבלו פה ההחלטות – ולא באמצעות ספינים והדלפות. לצערנו המדינה הצליחה למנוע את המידע הזה מאזרחי ישראל.  

אנו מקווים שבג"ץ ידון בקרוב בעתירה שהגשנו – ויחליט לעשות היסטוריה ולקבוע שזכותנו להיחשף לתמונה המלאה של ניהול המשבר הזה. במיוחד כשאנחנו נמצאים בעיצומו של משבר אמון כה עמוק בין הציבור לממשלה – כדאי לה לנסות קצת יותר שקיפות ופחות הסתרה. כשיש שקיפות בתהליכי קבלת החלטות גם ההחלטות שמתקבלות טובות יותר.

תודה לכ-1,000 תומכים שתרמו למאבק המשפטי. בלעדיכם לא היינו יכולים. ותודה לשותפים שלנו לעתירה –  כלי התקשורת הארץ, כלכליסט, תאגיד השידור הישראלי, גלובס, שומרים ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

מי נכנס לישראל כשהשמיים סגורים? יש לחשוף את עבודת ועדת חריגים

פנייה משותפת לחשיפת עבודת ועדת חריגים

Exceptions Committee letter2

 

ככה נראית שקיפות – בניו זילנד

החשבון הגיע – המדינה שילמה כמעט חצי מיליארד שקל למלונות הקורונה

מנתונים שמסר משרד הביטחון לבקשת התנועה לחופש המידע עולה כי בסך הכל יצאו מקופת המדינה 412 מיליון שקלים על הפעלת מלונות הקורונה מאז פרוץ המגפה ועד היום. המרוויחה הגדולה מהפעלת המלוניות היא רשת דן, שקיבלה 117 מיליון שקלים על הפעלתן של שלוש מלוניות.

לאן בדיוק הלך הכסף ולמה הוא שימש? לצערנו משרד הביטחון סירב למסור לנו את חוזי ההתקשרות עם מפעילות המלוניות.

המידע שהעביר משרד הביטחון

המידע ממשרד הביטחון -1
המידע ממשרד הביטחון -2

כמה נשים הרות התחסנו לקורונה? למשרד הבריאות אין נתונים

כ-7,400 נשים בהיריון נדבקו בקורונה מאז תחילת המגפה – עלייה חדה חלה בחודשים האחרונים. כך עולה מנתונים שהעביר משרד הבריאות לתנועה לחופש המידע. עם זאת משרד הבריאות לא העביר נתונים על התחסנות נשים בהריון לקורונה, בטענה שהמידע לא נמצא ברשותו. אנחנו סבורים שהיעדר המידע היא פגיעה קשה באמון הציבור.

הידיעה בחדשות 12

התשובה של משרד הבריאות

המידע שקיבלנו ממשרד הבריאות

>>> הערה: למרות העלייה במספר הנשים ההרות שנדבקו בקורונה – לא היתה קפיצה בשיעורן מתוך כלל הנדבקים. שיעור זה עומד על כ-1.2% מתחילת המגפה. הקפיצה במספר הנשים ההרות שנדבקו כי היתה קפיצה במספר הנדבקים הכללי.

 

כמה מורים התחסנו לקורונה? שאלה טובה

חשוב שנדע את העובדות – אז ניסינו לקבל אותן: ממידע שקיבלנו מקופת החולים עולה שבערך 60% מהמורים התחסנו. זה אומר שבערך 40% – לא התחסנו.
למה "בערך" – כי הצלחנו לקבל רק מידע חלקי. משרד הבריאות סירב למסור לנו את הנתונים על התחסנות מורים בטענה שאין לו אותם. תרשו לנו לפקפק בתשובה הזאת. מקופת חולים לאומית ומאוחדת – עדיין לא השיבו לבקשת המידע ששלחנו להן.
חבל שמידע כל כך קריטי לאזרחים בימים אלה – לא מתפרסם במלואו לציבור. חבל שאנחנו צריכים לחפש אותו עם פנס.
 
ולנתונים שכן קיבלנו:
54% מהמורים המבוטחים בכללית קיבלו את מנת החיסון הראשונה נגד קורונה, ו-29% קיבלו את מנת החיסון השנייה. 6% מהמורים המבוטחים בקופה חלו בקורונה ולכן אינם נדרשים להתחסן. בקופת החולים כללית מבוטחים כ-103 אלף מורים, יותר ממחצית עובדי ההוראה בארץ.
בקופת החולים מכבי התחסנו 66% מהמורים המבוטחים במנה הראשונה, ו-40% התחסנו במנה השנייה. 4% נוספים חלו בקורונה.
בימים בהם מתקיים דיון סוער על חובתם של מורים להתחסן, מצופה מכל הגורמים האמונים על הנושא לדעת ולדווח על מידת שיעור ההתחסנות, העבודה שמשרד הבריאות וגם משרד החינוך טוענים שאין בידם את המידע היא תעודת עניות לאופן ניהול המגיפה.
בזמן שאלפי ילדים חוזרים למערכת החינוך, וחזרתם למערכת החינוך תלויה במידה רבה גם בשיעור ההתחסנות, על קופות החולים ומשרד הבריאות לעדכן על שיעור ההתחסנות של המורים, כפי שנעשה עם צוותי הרפואה ברמת בית חולים, למורים כמו לצוותי רפואה חובת זהירות מוגברת כלפי הציבור, ופרסום מידע מהסוג הזה יכול לתרום לתחרות בריאה ולעודד התחסנות בקרב המורים שכרגע, לפי הנתונים, נראה שאינם רצים להתחסן.
אנחנו סבורים שחיוני לפרסם את שיעור ההתחסנות של המורים גם ברמת היישובים.
 

מוזמנים לעיין במידע שקיבלנו

התשובה שקיבלנו מקופת חולים כללית

 
 

עיר ללא דו"חות – עיריית ירושלים לא נתנה אף קנס קורונה

אכיפה שוויונית? ביקשנו משש רשויות מקומיות מידע על היקף הדוחות שחילקו פקחים עירוניים לתושבים מאז החלה מגפת הקורונה. מעיריית תל אביב ומעיריית בני ברק הגיעו תשובות ראשונות, אחריהן הגיעה התשובה מעיריית ירושלים שדיווחה על אפס אכיפה.

את בקשת המידע הגיש גל דמארי, סטודנט בקליניקה לחופש מידע במרכז הבינתחומי, שמנחה עו"ד יערה וינקלר-שליט. "אזרחי ישראל נתונים גם לאכיפה עירונית, והפערים בין כמות הדוחות בערים שונות מלמדת על יישום שונה של החלטות הממשלה. אנחנו מאמינים ששקיפות מקסימלית הכרחית", אמרה עו"ד וינקלר-שליט.

התשובה שקיבלנו מעיריית ירושלים

התשובה של עיריית ירושלים

המידע שקיבלנו מעיריית תל אביב ובני ברק

 

תשובת מודיעין עלית

תשובת עיריית מודיעין עלית

 

התנועה לבג"ץ: לצרף את מכתב מזכיר הממשלה לעתירה לחשיפת הפרוטוקולים של קבינט הקורונה

בקשה לצירוף אסמכתא משפטית

Attach-a-letter

הערעור שהגשנו לבית המשפט העליון

התנועה לביהמ"ש: לחשוף את שמות נבחרי הציבור והידוענים שקיבלו פטור מחובת בידוד

בספטמבר 2020 הגשנו למשרד הבריאות בקשה לקבלת ההנחיות הנוגעות לפטור מחובת בידוד שנקבעה בחקיקה בעניין נגיף הקורונה, למן פרוץ המגפה ועד ליום מתן המענה, וכן פירוט של מקרים שבהם ניתן בפועל פטור מבידוד על ידי גורמים במשרד הבריאות. ביקשנו את התפקיד של מקבל הפטור, הסיבה שבעטיה ניתן הפטור, ושם הגורם במשרד הבריאות שהעניק את הפטור.

הבקשה הוגשה בעקבות פרסומים בתקשורת על מקרים שבהם בכירים במשרד הבריאות העניקו הקלות ופטורים מחובת הבידוד שלא לפי ההנחיות. כך לדוגמה פורסם שהמשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, נתן ביוני למיליארדר טדי שגיא, אישור ליציאה מבידוד שאליו נכנס בהגיעו לארץ מחו"ל, לשם השתתפות באירוע משפחתי. דוגמה נוספת היא פרסום שהופיע בעמוד הפייסבוק של עיריית עפולה בסוף אוגוסט, ולפיו ראש העיר, אבי אלקבץ, שנכנס לבידוד בעקבות פגישה עם שרת הקליטה שחלתה בקורונה – קיבל אישור ממשרד הבריאות לסיים את הבידוד בתום שבוע בלבד.

בסוף אוקטובר קיבלנו מענה חלקי לבקשה, שכלל קישורים להנחיות שניתנו בעניין היתר ליציאה חד-פעמית מבידוד (למשל, לצורך השתתפות בהלוויה, טיפול רפואי דחוף וכיוב'), להבדיל מפטור מבידוד, כפי שביקשנו; וכן קובץ אקסל ובו פירוט של יותר מ-5,900 פניות של אזרחים ותושבים למוקד קול הבריאות לשם היתר ליציאה חד-פעמית מבידוד. הקובץ התייחס אך ורק לתקופה של חודשיים, מסוף אוגוסט ועד יום המענה לבקשה. משרד הבריאות הסביר זאת בכך שבחצי השנה שקדמה לסוף אוגוסט – אז פורסמו לראשונה הנחיות מסודרות למתן היתר ליציאה מבידוד – המשרד לא קיים תיעוד מסודר של הפטורים שניתנו בנושא. הפרטים האישיים שנכללו בקובץ לגבי הפונים בבקשה להיתר, הושמטו ממנו בנימוק של פגיעה בפרטיותם.

על המידע החלקי והמבולגן שקיבלנו פורסמו שני אייטמים בתקשורת – ב-YNET  וב"חדרי חרדים".

למחרת קבלת המענה החלקי, פנינו למשרד הבריאות בבקשה להבהרות ביחס לחלק מהקטגוריות המעורפלות שנכללו בקובץ. בנוסף ביקשנו לקבל את שמות הפונים לקבלת פטור מבידוד שנכללו בקובץ שנמסר בהם שרים, חברי כנסת, ראשי ערים, שופטים ופקידי ציבור בכירים, וכן ידוענים כדוגמת שחקני כדורגל, שדרני טלוויזיה, מוזיקאים ובדרנים מובילים.

את הבקשה הסברנו בכך שלפי הפסיקה, לאנשי ציבור יש זכות מצומצמת יותר לפרטיות מאשר לאזרח מן השורה – בין היתר משום שאדם שנושא בתפקיד ציבורי מוחזק כמי שהסכים לפגיעה מסוימת בפרטיותו לצורך הגשמת אינטרסים ציבוריים שנובעים מתפקידו.

ב-20 בדצמבר קיבלנו ממשרד הבריאות סירוב לבקשתנו לקבלת שמות אנשי הציבור שקיבלו פטור מבידוד, בנימוק שנתלה בעילת הפגיעה בפרטיות: "פנייתו של אדם, אף אם הוא נבחר ציבור, לקבלת אישור ליציאה חריגה מבידוד, אינה נובעת מהיבטיו הציבוריים של תפקידו. מדובר במקרים הנוגעים לצנעת חייו הפרטיים (כגון מחלה, אבל, טיפול רפואי), ואין לפגוע בפרטיותו ביחס למידע זה אך ורק בשל היותו נבחר ציבור".

בגין הסירוב הנ"ל הגשנו את העתירה, שבה הצגנו את עמדתנו שלפיה, האינטרס הציבורי שתומך בחשיפת המידע לציבור, גובר על הזכות הצרה לפרטיות של אנשי הציבור שקיבלו את הפטור. האינטרס הציבורי בחשיפת שמותיהם נובע מכך שנוכח פרסומים תדירים בתקשורת שמהם עולה לכאורה שמשרד הבריאות נוהג איפה ואיפה בין הפונים אליו בבקשות למתן פטור מבידוד, חיוני לחשוף את המידע, שיאפשר לציבור לבקר ולפקח על האכיפה השוויונית והתקינה של משרד הבריאות.

כפי שהסברנו בעתירה, בענייננו השקיפות חיונית כדי לחזק את אמון הציבור במקבלי ההחלטות ואת הסולידריות החברתית – שני תנאים הכרחיים לשיתוף הפעולה האזרחי עם ההגבלות שהוטלו על הציבור לשם בלימת המגפה. כשברור שאמון הציבור והסולידריות לא יוצאים נשכרים מכך שמשרד הבריאות נתלה בפרטיות של נבחרי הציבור ופקידיו כדי לסרב לתת לציבור גישה למידע שיאפשר להבטיח שוויון בפני החוק באכיפת חקיקת הקורונה.

את העתירה הגישה היועצת המשפטית של התנועה, עו"ד איה מרקביץ'

העתירה שהגישה התנועה

העתירה שהגישה התנועה

נספחים לעתירה

נספחים לעתירה

פי שש יותר – נחשפים המספרים שמאחורי האכיפה העירונית של תקנות הקורונה בתל אביב לעומת בני ברק

אכיפה שוויונית? ביקשנו משש רשויות מקומיות מידע על הדוחות שחילקו פקחים עירוניים לתושבים מאז החלה מגפת הקורונה. מעיריית תל אביב ומעיריית בני ברק הגיעו תשובות ראשונות. את בקשת המידע הגיש גל דמארי, סטודנט בקליניקה לחופש מידע במרכז הבינתחומי, שמנחה עו"ד יערה וינקלר-שליט. "הנתונים מלמדים שאזרחי ישראל נתונים גם לאכיפה עירונית, והפערים בין כמות הדוחות בערים שונות מלמדת על יישום שונה של החלטות הממשלה. אנחנו מאמינים ששקיפות מקסימלית הכרחית", אמרה עו"ד וינקלר-שליט.

 

דוחות קורונה בתל אביב

דוחות קורונה בבני ברק

דוחות קורונה בבני ברק

עיר ללא דוחות קורונה – המידע שקיבלנו מעיריית ירושלים

בקשת המידע שהגשנו

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il