fbpx

מידע שהושג בנושא ‘קורונה’

משרד הבריאות לתנועה לחופש המידע: זה המידע שהעברנו לחברת פייזר

עתירת התנועה נגד משרד הבריאות

המידע שהעביר משרד הבריאות לפייזר

הסבר על הקבצים שנמסרו

תיאור המידע שהתקבל

מענה לבקשת ההסכם עם פייזר

מענה לבקשת ההסכם עם פייזר

כתבות על המידע:

הארץ – משרד הבריאות פרסם חלק מהמידע

YNET

ישראל היום

התנועה עתרה נגד משרד הבריאות – לא עונה לבקשות מידע במשך חודשים

התנועה לחופש המידע עתרה בגין אי מענה נגד משרד הבריאות, בעניין שבע בקשות מידע שהגשנו לפני 6-5 חודשים וטרם נענו.

זה פירוט הבקשות שבעניינן עתרנו:

■ בקשה בעניין פעילות הוועדה המייעצת לאישור תרופות  (הוגשה ב-22.12.20)

■ בקשה בעניין המדיניות לטסים לחו"ל ולחוזרים לישראל מיעדים בעולם בתקופת הקורונה (הוגשה ב-4.1.20)

■ בקשה בעניין הסכם פייזר – החוזים, העלויות, המידע האישי שהועבר לחברה ועוד (הוגשה ב-14.1.20)

■ בקשה לקבלת יומן הפגישות של שרי הבריאות ליצמן (ינואר עד מאי 20) ואדלשטיין (מאי עד דצמבר 20) (הוגשה ב-15.1.20)

■ בקשה בעניין נתוני הנכנסים לישראל והמאומתים לקורונה מתוכם למן פרוץ מגפת הקורונה, לפי אזרחות ולפי המדינות שמהן שבו (הוגשה ב-18.1.20)

■ בקשה בעניין טיפול בבקשות להנפקת רישיון לקנביס רפואי – אישורים/דחיות וזמני טיפול (הוגשה ב-19.1.21)

■ בקשה בעניין הפעלת המרכזים האקוטיים בבתיה"ח שמעניקים טיפול לנפגעי תקיפה מינית, ובענין שימוש בערכות אונס לאיסוף דגימות פורנזיות (הוגשה ב-1.2.20)

  

עת"ם 36850-06-21 התנועה לחופש המידע נ' משרד הבריאות

התנועה נגד משרד הבריאות

הנספחים לעתירה

הניספחים לעתירה

התנועה לבנט ולפיד: פרסמו את הפרוטוקולים של דיוני הממשלה בקורונה

המכתב שהעברנו לראש הממשלה

פניית התנועה לראש הממשלה

 

המכתב של שר הביטחון, בני גנץ, לראש הממשלה בנט

הפניה של בני גנץ

חיות לנציג המדינה: "מה מאפשר לכם להטיל חובת סודיות על כל תמלילי הממשלה?"

פרוטוקול הדיון בעליון

פרוטוקול הדיון בעליון

העתירה שהגשנו

תשובת המדינה לעתירה

דיווח על הדיון בעליון ב"כסית"

הכתבה של ניצן שפיר ב"גלובס"

"חוק יסוד הממשלה מלמד הפוך מהנוהג הקיים. אתם מנהלים תמלילים ומעולם לא חשפתם אף תמליל" – כך אמרה היום (ב') נשיאת בית המשפט העליון, השופטת אסתר חיות, לנציג מחלקת הבג"צים בעתירת גלובס, גופי תקשורת נוספים, התנועה לחופש המידע ועו"ד שחר בן מאיר.

הנשיאה חיות והשופטים יצחק עמית וג'ורג' קרא דנו בעתירה לבג"ץ וערעור מינהלי בהם התבקש בית המשפט לחייב את הממשלה לחשוף לציבור הישראלי את תוכנם של תמלילי ישיבות הממשלה בתקופת הקורונה, על מנת שהציבור ייחשף לשיקולים שהובילו להטלת מגבלות קשות תוך פגיעה בזכויות אדם בתקופת התחלואה הקשה.

חיות פנתה לנציג מחלקת הבג"צים, עו"ד אבי מיליקובסקי, שמגן על התנגדות הממשלה שלא לחשוף את תמלילי הישיבות במשבר הקורונה, וביקשה את תשובתו מכוח מה מתנהלת הממשלה באופן זה. "הם (הממשלה) לא מפעילים שיקול-דעת כל פעם מחדש למרות שהחוק מאפשר הפעלת שיקול-דעת". והוסיפה – "איסור צריך שיהיה מונח בו פוטנציאל לפגיעה על מנת שיהיה איסור על פי דין. הטיעון של המדינה על אפקט מצנן הוא במדרג יותר נמוך".

נציג בג"צים השיב – "הממשלה כן מפעילה שיקול דעת. הכלל שהוא שתמלילים תמיד סודיים ויש בהם איסור עיון. מזכיר הממשלה לא ראה סיבה לחרוג מהכלל שנקבע על ידי הממשלה. המזכיר איזן את שיקולי השקיפות, ואת העוצמה של חשיבות הדיון הענייני והפתוח".

חיות ביקשה לדעת האם אי פעם נמסרו תמלילים מישיבות ממשלה ונציג המדינה השיב כי מעולם לא נמסרו תמלילים.

בנוסף פנתה חיות לנציג המדינה ואמרה: "החשיבות של העתירה המינהלית מעלה שאלה עקרונית האם יש מתחם שיקול דעת. איך צריך לפרש את הוראות התקנון ואת הנחיית היועץ המשפטי לממשלה. המזכיר לא הפעיל מלכתחילה את שיקול הדעת. החשיבות של הטיעון הוא שאם יש לו שיקול דעת ולא הפעיל – על זה אתם צריכים לענות".

עו"ד שחר בן מאיר טען מטעם העותרים כי תקנון הממשלה נוגד את חוק יסוד הממשלה. לכן לא ניתן להסתמך על התקנון (האוסר פרסום תמלילי הישיבות – נ.ש.) כדי לא לפרסם את תמלילי הישיבות בקורונה.

לטענתו, חוק יסוד הממשלה מאפשר למדינה להחליט אילו דיונים הם סודיים ולא מדובר באיסור גורף. תקנון הממשלה לא גובר על החוק של מדינת ישראל. "הפעלת שיקול הדעת לחסות את כל תמלילי הקורונה היא לא סבירה", טען בן מאיר.

עו"ד רחלי אדרי מהתנועה לחופש המידע טענה כי למרות שככלל ישיבות הממשלה מסווגות כסודיות ולא מתפרסמות לציבור, משבר הקורונה דרש התנהלות אחרת. "הייתה ציפיה מצידנו שהדברים ייעשו אחרת. ברירת המחדל היא שהפרוטוקולים יפורסמו רק בעוד 30 שנה".

הערעור המינהלי מתייחס להחלטתו של השופט אלי אברבנאל שקבע כי חוק חופש המידע לא מאפשר פרסום מסמכים שחל איסור לפרסמם על פי הדין וכי תקנון הממשלה הוא הדין האוסר את פרסום התמלילים. במקביל כפרה המדינה באפשרות של מזכיר הממשלה להפעיל את שיקול-דעתו בנוגע לסיווג הפרוטוקולים.

"קיימת סמכות לשיקול דעת למזכיר המדינה לסווג באופן שונה את תמלילי הישיבות. הקורונה לא הייתה מבצע צבאי, אלא אירוע מתמשך ארוך מאוד במהלכו הממשלה קיבלה החלטות דרמטיות. החוק לא קובע סודיות מוחלטת על דיוני הממשלה", טענה אדרי והוסיפה: "מי שחוקק את חוקי היסוד לא התכוון שהאיסור יהיה מוחלט. הקורונה הייתה אירוע אזרחי ולא ביטחוני – חייבת להיות הבחנה. נדרשת שקיפות כדי שהציבור יבין כיצד הם התקבלו".

העתירה הוגשה לאחר שתמלילי דיוני הממשלה בנוגע לקורונה סווגו כביטחוניים ובהתאם סודיים, אף שמדובר בדיונים אזרחיים-רפואיים. בשל סיווגם הם לא יפורסמו למשך 30 שנה (!).

אם תידחה העתירה, רק בעוד שלושה עשורים יזכה הציבור הישראלי להיחשף לדיונים וויכוחים גורליים שהתנהלו בממשלה והובילו להחלטות קשות ולגזירות על הציבור.

לטענת העותרים, ההחלטה של הממשלה סותרת את חוק יסוד: הממשלה שבסעיף 35 שלו מונה נושאים שצריכים להישמר בסודיות. לפי הטענה שלנו, הקביעה של הממשלה בתקנון שכל תמלילי ישיבות הממשלה (ובהם בנוגע לקורונה) הם סודיים סותרת את חוק היסוד.

לטענתנו, לפי הצעת חוק יסוד: הממשלה רואים שכוונת המחוקק בעת שחוקק את חוק היסוד, הייתה שסודיות על תוכן ישיבות הממשלה תוטל רק במקרים מסוימים, ולא שתהיה סודיות מוחלטת על תוכנן של כל ישיבות הממשלה באשר הן כפי שקובע תקנון הממשלה.

לקראת הדיון בעליון על פרסום הפרוטוקולים מקבינט הקורנה – תשובת המדינה לערעור התנועה

תשובת המדינה לערעור התנועה

תשובת המדינה לערעור

העתירה שהגישה התנועה

לכתבה של חן מענית ב"גלובס"

ביום שני הקרוב, ה-14 במאי יתקיים בביהמ"ש העליון דיון מכריע בנושא. מדובר כבר בהליך של ערעור על פסק דין שנתן שופט ביהמ"ש המחוזי בירושלים, אלי אברבנאל בדצמבר 2020.

אברבנאל דחה את העתירה שלנו לחשיפת תמלילי הקורונה. הוא נימק את החלטתו על בסיס חוק חופש המידע שקובע כי "רשות ציבורית לא תמסור מידע אשר אין לגלותו על פי כל דין". ומהו אותו דין שמאפשר את הסתרת המידע? לגישת הממשלה והיועמ"ש שאומצה ע"י ביהמ"ש המחוזי מדובר בתקנון עבודת הממשלה שקובע כי דיוני הממשלה סגורים והתמלילים חסויים.

ביום שני הקרוב תתייצב מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד רחלי אדרי, בפני שופטי העליון, הנשיאה אסתר חיות, והשופטים דפנה ברק-ארז ויצחק עמית ובשם כל העותרים תנסה לשכנעם כי השופט המחוזי טעה.

מבלי להלאות את הקוראים בפרטי הפרטים של הטיעון המשפט שנציג בעליון, נאמר כי עיקרו הוא שהשופט אברבנאל אימץ באופן לא מנומק ושגוי את עמדת הממשלה לפיה בחסות התקנון היא יכולה לפעול ככל שעולה רוחה, לרבות בניגוד לחוק היסוד. לשיטתנו, ההחלטה של הממשלה סותרת את חוק יסוד: הממשלה שבסעיף 35 שלו מונה נושאים שצריכים להישמר בסודיות. לפי הטענה שלנו, הקביעה של הממשלה בתקנון שכל תמלילי ישיבות הממשלה (ובהם בנוגע לקורונה) הם סודיים היא סותרת את חוק היסוד.

ואכן, כשהולכים להצעת חוק יסוד: הממשלה רואים שכוונת המחוקק בעת שחוקק את חוק היסוד, הייתה שסודיות על תוכן ישיבות הממשלה תוטל רק במקרים מסוימים, ולא שתהיה סודיות מוחלטת על תוכנן של כל ישיבות הממשלה באשר הן כפי שקובע תקנון הממשלה. במלים אחרות לשיטתנו, כשהממשלה קבעה בתקנון שהתוכן של כל ישיבותיה ישמר בסודיות למשך 30 שנה, היא עשתה שימוש לרעה בכוחה ובאופן שמנוגד לחוק היסוד.

כך למשל אמר שר המשפטים לשעבר, חיים צדוק ז"ל, במהלך הדיונים בכנסת על חקיקת הסעיף הרלוונטי בחוק יסוד: הממשלה: "קבענו סעיף הנראה לנו כסעיף המאזן את הצורך בשמירת סודיות בדיוני הממשלה בעניינים חיוניים, מצד אחד, ואת העיקרון של חופש העיתונות, מצד שני, והטלנו את האיסור רק על דברים מובחרים".

השר צדוק גם הסביר באותה הזדמנות מהם אותם עניינים "מובחרים" שנדונים בממשלה וצריכים להישאר חסויים לשנים ארוכות: "ביטחון המדינה, יחסי חוץ של המדינה ועניינים אחרים שהממשלה חושבת שחיוני מבחינת האינטרסים של המדינה שהם יישארו בסוד".

האם חיוני מבחינת האינטרסים של המדינה שתמלילי ישיבות הממשלה בקורונה יישארו חסויים לשלושה עשורים תמימים? לשיטתנו, בדיוק להפך – חיוני לפרסמם כדי שהציבור יוכל לבקר בצורה מושכלת את דרך קבלת ההחלטות בממשלה שהובילה לכל אותן החלטות שחלקן שנויות במחלוקת. ביום שני נדע מה חושבים על כך השופטים חיות, ברק-ארז ועמית.

האם הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה בקורונה צריכים להישאר חסויים ל-30 שנה? מחר (ב)  בדיון בעליון נגלה מה עמדתם של השופטים חיות, ברק-ארז ועמית בסוגיה.

החלטות ועדת חריגים שדנה בבקשות כניסה ויציאה מישראל בתקופת הקורונה

המידע שקיבלנו

המידע שקיבלנו על ועדת חריגים

קריטריונים לעבודת ועדת החריגים

 

הסברה ושיווק עצמי – על מה שפכה לפ"מ 136 מיליון שקל בקורונה

הממשלה נהפכה לאחת המפרסמות המשמעותיות בשנת הקורונה. היא נדרשה להנגיש לציבור מידע רב, על בריאות הציבור, תוכניות סיוע כלכליות, מוקדי סיוע לנזקקים, עדכונים לגבי חזרה ללימודים, מתווה החיסונים ועוד. ממארס 2020 עד ינואר 2021 הוציאה הממשלה 137 מיליון שקל על 130 קמפיינים בנושא הקורונה בלבד – כך מתברר ממידע שקיבלה התנועה לחופש המידע.

המידע התקבל רק לאחר שהתנועה עתרה נגד לשכת הפרסום הממשלתית (לפ"מ), הזרוע המבצעת של משרדי הממשלה בתחום הפרסום.  

מהמידע שנמסר לתנועה לחופש המידע עולה כי עשרות אלפי שקלים הורעפו על טאלנטים בתשדירים שלא ברורה יעילותם; כשני שלישים מתקציב הפרסום של הממשלה נותבו לטלוויזיה, אף שחרדים וערבים חשופים אליה פחות מלעיתונות כתובה, רדיו ושלטי חוצות. "בתקופת מגפה ברור שהמדינה צריכה להשקיע משאבים כדי לקדם מסרים חשובים וידע לכלל הציבור. אבל עלתה תחושה שלחלק מהתשדירים היה ניחוח של קמפיין פוליטי. לא נמדדה האפקטיביות שלהם ולא נבדק איזו אוכלוסייה דורשת יותר השקעה ותשומת לב", אומרת עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "השתמשו בכלים ישנים על מצב חדש — ושפכו על זה כסף רב".

הכתבה על המידע ב"דה מרקר"

המידע שקיבלנו מלפ"מ

 

עתירת התנועה נגד לפ"מ

Lapam-petition

 

הנספחים לעתירה

נספחים לעתירה

 

 

 

 

תשובת המדינה לבג"ץ: מתנגדת לפרסם הפרוטוקולים מישיבות הממשלה; בני גנץ דורש לחשוף אותם

עמדת המדינה

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

העתירה שהגשנו לחשיפת הפרוטוקולים

הכתבה בדה מרקר

הכתבה בגלובס

דרמה בעמדת המדינה לבג"ץ בעתירה שהגשנו לחשיפת הפרוטוקולים של דיוני הממשלה. המדינה מתנגדת לפרסום – ראש הממשלה החליפי גנץ – בעד. יהיה מעניין בבג"ץ.

נקצר לכם את מה שכתבה המדינה ב-67 העמודים של כתב התשובה שלה: היא מתנגדת לפרסום כי היא יכולה – לפי תקנון הממשלה. לטענתה דיוני הקורונה סודיים ממש כמו הדיונים שלה בעניינים הכי ביטחוניים, ולכן היא הטילה עליהם חיסיון ל-30 שנה.

מצד שני, התגובה של המדינה כוללת את עמדתו של בני גנץ, ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, שדורש לחשוף לציבור את הדיונים כי אין בהם שום דבר ביטחוני או סודי. בדיוק מה שאנחנו אומרים כבר שנה.

ראוי היה שלפני הבחירות אזרחי ישראל יחשפו לדיוני הממשלה וידעו איך התקבלו פה ההחלטות – ולא באמצעות ספינים והדלפות. לצערנו המדינה הצליחה למנוע את המידע הזה מאזרחי ישראל.  

אנו מקווים שבג"ץ ידון בקרוב בעתירה שהגשנו – ויחליט לעשות היסטוריה ולקבוע שזכותנו להיחשף לתמונה המלאה של ניהול המשבר הזה. במיוחד כשאנחנו נמצאים בעיצומו של משבר אמון כה עמוק בין הציבור לממשלה – כדאי לה לנסות קצת יותר שקיפות ופחות הסתרה. כשיש שקיפות בתהליכי קבלת החלטות גם ההחלטות שמתקבלות טובות יותר.

תודה לכ-1,000 תומכים שתרמו למאבק המשפטי. בלעדיכם לא היינו יכולים. ותודה לשותפים שלנו לעתירה –  כלי התקשורת הארץ, כלכליסט, תאגיד השידור הישראלי, גלובס, שומרים ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

מי נכנס לישראל כשהשמיים סגורים? יש לחשוף את עבודת ועדת חריגים

פנייה משותפת לחשיפת עבודת ועדת חריגים

Exceptions Committee letter2

 

ככה נראית שקיפות – בניו זילנד

החשבון הגיע – המדינה שילמה כמעט חצי מיליארד שקל למלונות הקורונה

מנתונים שמסר משרד הביטחון לבקשת התנועה לחופש המידע עולה כי בסך הכל יצאו מקופת המדינה 412 מיליון שקלים על הפעלת מלונות הקורונה מאז פרוץ המגפה ועד היום. המרוויחה הגדולה מהפעלת המלוניות היא רשת דן, שקיבלה 117 מיליון שקלים על הפעלתן של שלוש מלוניות.

לאן בדיוק הלך הכסף ולמה הוא שימש? לצערנו משרד הביטחון סירב למסור לנו את חוזי ההתקשרות עם מפעילות המלוניות.

המידע שהעביר משרד הביטחון

המידע ממשרד הביטחון -1
המידע ממשרד הביטחון -2

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il