fbpx

מידע שהושג בנושא ‘קורונה’

בעקבות פניית התנועה: פורסם נוהל המגביל את המעקב אחרי חולי קורונה מאושפזים

בעקבות פניית התנועה, משרדי הבריאות והמשפטים הפיצו לבתי החולים הנחיה שמגבילה את הצילום בחדרי המאושפזים חולי הקורונה, וקובעת כללים שמאזנים בין זכותם לפרטיות לבין הצורך של הצוותים להתגונן מהדבקה ולהשגיח על החולים הקשים.

לכתבה של תומר גנון ב"כלכליסט"

מענה לפניית התנועה

מענה לפניית התנועה

הנחיות לצילום חולים בבתי החולים

הנחיות לצילום חולים

עתרנו לבג״ץ: להתיר עיון בתמלילי ישיבות הממשלה והחומרים שעל בסיסם מתקבלות ההחלטות בעת משבר הקורונה

התנועה, ביחד עם העיתונאית נעה לנדאו, עיתון "הארץ" ועו"ד שחר בן מאיר, עתרה הבוקר (6.4.20) לבג"ץ בדרישה לפתוח לציבור את הפרוטוקולים מישיבות הממשלה בעניין משבר נגיף הקורונה, וכן את החומרים שהוצגו לה לקראתן ובמהלכן. זאת, לאחר שבקשת עיון בפרוטוקולים של ישיבות הממשלה שהגישה לנדאו סורבה בנימוק שהם סווגו כ"סודי ביותר" ולכן הם אסורים בחשיפה למשך 30 שנה.

אנו סבורים שעל דיוני הממשלה בעניינים הנוגעים לבריאות הציבור לא חלה כל חובת סודיות, ומדובר בפרשנות שגויה של חוק יסוד: הממשלה.

נכון להיום, על ניהול המשבר בידי הממשלה חלה חשאיות גורפת ומקוממת. הציבור לא נחשף לתרחישים השונים שמוצגים לממשלה ולנתונים העובדתיים שלאורם היא מקבלת החלטות המשפיעות באופן דרמטי על שגרת חיינו. המידע היחיד המתפרסם מאותן ישיבות הוא הדלפות לעיתונאים מטעמם של בעלי עניין.

כל זאת בעיצומו של משבר פוליטי נמשך שמחבל קשות בפיקוח האפקטיבי של הכנסת על הממשלה, וזאת תוך שימוש סיטוני בהתקנת תקנות לשעת חירום בידי ממשלה שיושבת כממשלת מעבר. אנו סבורים שעם מצב עניינים זה אין להשלים, לא בימי שגרה – וודאי שלא בעת חירום שבה נדרש הציבור לציית להוראות הגובות ממנו מחיר כבד.

סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה קובע שהדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים הם סודיים ואסורים בפרסום כשמדובר בעניינים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה. על פי החוק, למזכיר הממשלה יש סמכות להתיר פרסום של חומרים מתוך דיוני הממשלה. אלא שבפועל, הממשלה קבעה חובת סודיות ואיסור פרסום גורפים על כל דיוניה. במלים אחרות, הממשלה נטלה לעצמה מנדט לא לה והחליטה להחסות את כל דיוניה – בניגוד מובהק לגבולות הצרים של החיסיון שקבעה לה הרשות המכוננת.

כפי שטענו בעתירה, הליכי קבלת ההחלטות של הממשלה בעת הזאת חייבים להיות חשופים לציבור ככל האפשר. אנו רואים במשבר הקורונה הזדמנות להביא לפתיחה לעיון הציבור של כלל דיוני הממשלה שיש בהם עניין ציבורי, בהיעדר חשש לאינטרסים חיוניים של המדינה שהחוק מחריגם מגילוי במפורש, כמו סוגיות ביטחוניות.

דווקא בעת הזו, כשנדרשת סולידריות חברתית שיתוף פעולה אזרחי – אנו מאמינים שחשיפתו של הציבור להליכי קבלת ההחלטות בממשלה, באופן מבוקר, יחזקו את האמון שכה נחוץ להצלחת המאבק הלאומי בנגיף קורונה ולחוסנה של הדמוקרטיה בישראל.

העתירה שהגשנו

העתירה לחשיפת דיוני הממשלה

הנספחים

הניספחים של העתירה

קריאה: הגבירו את השקיפות בפעילות רשויות המדינה במאבק בנגיף הקורונה

 

משרד הבריאות מודה: אין כללים להפעלת נוהל "האח הגדול" בבתי החולים

משרד הבריאות לא גיבש כללים והנחיות מסודרות לבתי החולים לצורך הפעלת נוהל "האח הגדול" – צילום והאזנה לחולי קורונה, גם קלים, במשך 24/7. המשמעות היא שכל מוסד רפואי פועל בשלב זה לפי שיקול דעתו וכראות עיניו. 

כך עולה מתגובה שהעבירה מנהלת תחום העמדת מיד לציבור במשרד הבריאות, עו"ד שולמית בלנק, לפניית התנועה לחופש המידע. התנועה ביקשה להעביר לידה את הנוהל שגובש במשרד הבריאות ופוגע לכאורה באופן גורף, וללא הצדקה, בפרטיות של כל המאושפזים חולי הקורונה לכאורה בניגוד לחוק.

מתגובת משרד הבריאות עולה כי ההנחיות נתנו בטלפון הנייד, לאור פנייה פרטנית של בתי חולים שחששו ממגע של הצוות עם המטופלים. במשרד הודיעו בנוסף כי הפעלת הנוהל אמורה להיות רק לאחר ידוע והסכמה מפורשת של המטופל לצילום, וכן שהם עובדים על פרסום נוהל מסודר שאמור לבחון את הסוגיה האתית. זאת לאור העובדה כי מדובר באפשרות לפגיעה בפרטיות גם של חולי קורונה קלים, שנכון להבוקר מהווים 70% מכלל המאושפזים בבתי החולים.

עיינו בהתכתבות עם משרד הבריאות

לכתבה של תומר גנון בכלכליסט

תשובת משרד הבריאות

 

 

התנועה למשטרה: פרסמו את מפת הפשיעה בימי מגפת הקורונה

בקשת המידע שהגשנו למשטרה

בקשת המידע למשטרה

 

התנועה למשרד הבריאות: פרסמו מידע על זמינות מכונות הנשמה בישראל

בקשת מידע שהגשנו למשרד הבריאות.

נבקש לקבל את המידע הזה:

  1. מספר מכשירי ההנשמה שמצויים בבתי חולים, במרכזים רפואיים ובבתי אבות.
  2. מספר מכשירי ההנשמה ששאלה מערכת הבריאות הציבורית מצה"ל ומגופים אחרים.
  3. מספר מכשירי ההנשמה שרכשה מדינת ישראל ממדינות זרות.
  4. מספר מכשירי ההנשמה שתוקנו והושמשו בישראל
  5. מספר מכשירי ההנשמה שמצויים בידי מערכת הבריאות הציבורית בישראל, ושלא נבדקו או שאינם עומדים בתקן הישראלי
  6. מספר מכשירי ההנשמה הכולל שדרוש לטיפול בחולי הקורונה להערכת משרד הבריאות
  7. מספר המוניטורים והמיטות שיידרשו להערכת משרד הבריאות לטיפול בחולי קורונה.
  8. כוח האדם, והפיזור הגיאוגרפי של מכשירי ההנשמה, וכן ההנחיות שהוציא המשרד לצוותים הרפואיים.

נזכיר שעל פי החוק והתקנות לפיו, עליכם להשיב לבקשה זו בהקדם האפשרי,  ולא יאוחר מ מעת קבלתה.

בקשת מידע על מכונות הנשמה

התנועה פנתה – ומשרד הבריאות פרסם נהלים להתמודדות עם נגיף הקורונה

בעקבות בקשת מידע שהגישה התנועה – עידכנו באתר משרד הבריאות את קובץ ההנחיות המנהליות בעניין תחלואה מנגיף הקורונה. בקובץ החדש אפשר למצוא הנחיות נוספות הנוגעות לסטנדרטיזציה של תנאי האשפוז שבהם מוחזקים חולי הקורונה בבתי החולים, כולל ההנחיה שזכתה לכינוי "נוהל האח הגדול" – ובה משרד הבריאות הנחה את בתי החולים להתקין מצלמות ומיקרופונים לצפייה והאזנה בסתר לחולי הקורונה 24/7.

ההנחיות באתר משרד הבריאות

משרד הבריאות מודה: אין הנחיות להפעלת המעקב אחרי חולי קורונה מאושפזים

התנועה למשרד הבריאות: פרסמו לציבור את ההנחיות להתמודדות עם מגפת הקורונה

התנועה לחופש המידע הגישה למשרד הבריאות בקשת מידע כדי לקבל את כל ההנחיות הנוגעות להתמודדות עם מגפת הקורונה. בין השאר, אנו רוצים לדעת מהן ההנחיות בנוגע לתנאי הבידוד שבהם מוחזקים חולי קורונה המאושפזים בבתי החולים, ובכללן ההנחיה שכונתה בתקשורת 'נוהל האח הגדול', ולפיה יותקנו בחדריהם של כל חולי הקורונה המאושפזים בבתי החולים, ללא תלות במצבם הרפואי, אמצעים טכנולוגיים למעקב חזותי וקולי (כלומר, מצלמות, מיקרופונים) מסביב לשעון.

בקשת המידע שהגשנו למשרד הבריאות

בקשת המידע למשרד הבריאות

הכתבה בכלכליסט

איפה חוות הדעת של היועץ המשפטי? משרד המשפטים שלח אותנו למשרד ראש הממשלה

סיפור מוזר מאוד – ב-14 במארס, פורסם בתקשורת כי החלטת ראש הממשלה להפעיל אמצעי מעקב טכנולוגיים כדי להילחם במגפת הקורונה, התבססה על חוות דעת שהגיש היועץ המשפטי לממשלה. בעקבות הפרסום בתקשורת, פנינו למשרד המשפטים וביקשנו את חוות הדעת הזאת. במשרד המשפטים הפנו אותנו לעמדת המדינה שהוצגה בבג"ץ שדן בעתירה בנושא.

אולם, לאחר שהתעקשנו לקבל את חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה, נמסר לנו ממשרד המשפטים כי חוות הדעת המדוברת אינה של היועץ המשפטי לממשלה, אלא של היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה. עוד נאמר בתשובת משרד המשפטים כי "פרט לחוות הדעת, התקיים שיח מקיף בעל פה במסגרת הישיבות בנושא".

 התשובה הזאת מעוררת שתי תהיות:

  1. האם ההחלטה התקבלה בעיקר על בסיס "שיח מקיף בעל פה"? ואם יש חוות דעת, מדוע משרד המשפטים לא מוצא לנכון לפרסם אותה, ומפנה אותנו להגיש בקשה למשרד ראש הממשלה?
  2. האם התשובה של משרד המשפטים חושפת מציאות מטרידה שבה מי שאחראי על קבלת ההחלטה ומי שאמור לפקח עליה – הם אותו גוף, משרד ראש הממשלה?

ומה הסיכוי שנראה את חוות הדעת הזאת? מניסיוננו – הוא אינו גבוה. קרוב לוודאי שבמשרד ראש הממשלה יגיעו לנו שזאת חוות דעת ביטחונית ולכן אי אפשר לפרסם אותה.

תשובת משרד המשפטים

תשובת משרד המשפטים

דווקא בשעת חירום – שקיפות הכרחית לאמון הציבור

אנו נמצאים בימי חירום של משבר אפידמי עולמי. שיגרתנו הופסקה, והסימן המובהק לכך הוא דרך קבלת ההחלטות והפעלתם של צווים ותקנות שעת חירום שמאפשרים לממשלה לקבל, במהירות וכמעט ללא פיקוח, החלטות חסרות תקדים שבצדן השלכות כבדות מרחיקות לכת על שגרת חיינו. בכל משבר בסדר גודל כזה נדרש הציבור להתגייסות, לשיתוף פעולה ולציות להחלטות שרק בדיעבד נדע אם היו נכונות ושקולות או שמא חפוזות והיסטריות.

אולם, על מקבלי ההחלטות להבין שבחברה דמוקרטית, פלורליסטית ודעתנית כבישראל, תנאי הכרחי ליישומם היעיל של צעדי המדיניות הנבחרים לצמצום המשבר הוא אמון הציבור במנהיגיו ובצעדים שעליהם הורו. לכן, על מנת להשיג את שיתוף הפעולה החיוני של הציבור נדרשים מקבלי ההחלטות לדיווח תמידי ובהיר של תמונת המציאות לאשורה, ושקיפות מירבית ביחס לאופן קבלת ההחלטות וההיגיון שביסודן.

בימים אלה התבשרנו מפי ראש ממשלת מעבר על מספר אמצעים מגבילים נוספים בהם נוקטת הממשלה להאטת התפשטות הנגיף. המהלך הראשון שעליו הודיע ראש הממשלה היה התחקות אחר חולי הקורונה והחשודים כנשאים באמצעי ריגול דיגיטליים חסרי תקדים, שנתקלו בביקורת ציבורית עזה ובהתנגדות של חברי ועדת המשנה למודיעין של הכנסת, ולמרות זאת עברו בחטף במהלך הלילה, באמצעות תקנות שעת חירום שאושרו טלפונית על ידי השרים.

אין דרך אחרת לתאר את המהלך, והוא נעשה במחשכים בניגוד להבטחות, ללא כל ביקורת שיפוטית או פרלמנטרית, מבלי להתמודד עם השאלות הקשות והחלופות שהציגו בעניין זה מומחים מקרב החברה האזרחית והאקדמיה, ובלא שפורסמה לציבור חוות הדעת של היועץ המשפטי לממשלה שהכשירה את המהלך, מסמך שהתנועה לחופש המידע עומדת על פרסומו לציבור.

המשפט הבינלאומי הכיר במצב בחירום כמרחב נורמטיבי שבו למדינה נתונה הרשאה זמנית להשעות זכויות פרט ולפגוע בהן. לכאורה, מגפה עולמית מהווה הצדקה קלאסית להפעלת סמכויות מצב החירום, אך חשוב לשים לב שבישראל ננקטים בימים אלה צעדים רבים מכוח ההכרזה המתחדשת על מצב החירום מאז קום המדינה, מכוח דברי חקיקה מנדטוריים שאבד עליהם הכלח כפקודת בריאות העם, ומכוח סמכויות שב"כ למאבק בטרור שטיבן נסתר מעין הציבור גם עתה. נוכח זאת, ובהינתן שבמציאות הישראלית המורכבת מובילה את ההתמודדות עם המשבר ממשלת מעבר שבמעבר, בהיעדר פיקוח יעיל של הכנסת שידיה כבולות בידי איסור ההתקהלות – במצב זה, הלגיטימציה לפעולות השלטון שברירית מתמיד, ולכן שקיפות ודיווחיות מירבית מצד הממשלה היא צו השעה לא פחות מהגיינה וריחוק חברתי.

ככל שהמצב יסלים, כפי שהכל צופים שיקרה, כן יהיה שיתוף הפעולה האזרחי מרצון מאתגר וקשה יותר להשגה. אולם, אין מנוס מההבנה שהאפשרות האחרת, שעניינה כפיית ציות ופחד באמצעות אמצעי שליטה פוגעניים וסנקציות, אינה מתקבלת על הדעת: בשונה מסין או סינגפור, החברה הישראלית אינה מורגלת בציות עיוור, בלשון המעטה, ולא תעבור על כך בשתיקה. לכן, הדרך היחידה שבה נוכל להתגבר על המשבר תהיה להבטיח שהציבור יוכל להמשיך לפקח על ההחלטות שמתקבלות, לבקר אותן, להשפיע עליהן – והודות לכך גם לתת בהן אמון ולהישמע להן.

בהתאם, על ראש הממשלה ומשרד הבריאות לחדול לאלתר מניסיונותיהם לצייר את המציאות בצבעים שאינם תואמים לדיווחים בתקשורת, להתחיל להשיב גם לשאלות קשות, ולהציג לציבור בבהירות את מצבה האמיתי של מערכת הבריאות, לרבות מספר הנבדקים לאשורו, מלאי מכונות ההנשמה וציוד המיגון לצוותים הרפואיים. עליהם להפנים שלשם הצלחת המאבק בנגיף, הכרחי לקיים בזמן אמת קשר רציף עם הציבור, לשתף אותו בקבלת ההחלטות היכן שניתן, ולדאוג להנגיש את כל המידע הזמין והרלוונטי להבנת טיב המשבר והאמצעים לבלימתו ובתוך כך ובהמשך למהלך האחרון, על הציבור להבין מה נעשה עם אותו מידע המצוי בידי השב"כ, מי חשוף לו וכיצד הוא נשמר ומטופל בשגרת החירום.

 

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il