fbpx

מידע שהושג בנושא ‘קורונה’

חדשות משמחות: בית המשפט הורה למדינה להגיב בתוך שבועיים לעתירה לחשיפת דיוני הממשלה במשבר הקורונה

הישג משפטי ראשון לעתירה שהגישה התנועה לחופש המידע לחשיפת התמלילים וחומרי הרקע שהוצגו בישיבות הממשלה במשבר הקורונה. שופט בית המשפט המחוזי בירושלים, אלי אברבנאל, הורה למדינה להשיב לעתירה בתוך שבועיים, ולמסור לעיונו את התיעוד שעוסק בחומרים שהוצגו לממשלה לצורך גיבוש המדיניות בהתמודדות עם נגיף הקורונה. מדובר בנתונים, סקירות ומודלים של מומחים שהוצגו לשרים בישיבות ותוכניות פעולה. השופט אברבנאל קבע כי הדיון הראשון בעתירה יתקיים ב-26 בנובמבר – כעשרה ימים לאחר שהמדינה תגיש את תגובתה.

בשבוע שעבר עתרה התנועה לבית המשפט בעקבות סירובה של המדינה לחשוף את חומרי הרקע והתמלילים מישיבותיה. הממשלה סירבה לבקשת התנועה לפרסם אותם "מסיבות ביטחוניות", וקבעה שהם יהיו חסויים למשך 30 שנה – עד שנת 2050.

את העתירה הגשנו ביחד עם "גלובס" והעיתונאים חן מענית וטל שניידר, עיתון "הארץ" והעיתונאית נעה לנדאו, "כלכליסט" והעיתונאי תומר גנון, תאגיד השידור "כאן" והעיתונאי שאול אמסטרדמסקי ועורכי הדין שחר בן מאיר  ויצחק אבירם.

העותרים טוענים שאין שום דבר "סודי" או "ביטחוני" בדיונים שעוסקים במשבר הבריאותי והכלכלי שאנו נמצאים בו.  

"בהיעדר מידע ונתונים אודות החלטות הממשלה ודרך קבלתן נפגע באופן משמעותי אמון הציבור במוסדות השלטון ובהחלטותיו ובהיעדר אמון – נשמט הבסיס לקיומו של משטר דמוקרטי ונשחק שיתוף הפעולה האזרחי שמהווה תנאי הכרחי להצלחת המאמץ הלאומי לבלימת המגיפה", נכתב בעתירה.

כדי לממן את המאבק המשפטי השקנו אתמול קמפיין גיוס המונים. הצטרפו אלינו ונעשה היסטוריה – נחשוף את תהליך קבלת ההחלטות בממשלה. עכשיו ולא בעוד 30 שנה.

תמכו במאבק לחשיפת דיוני הממשלה

החלטת השופט אלי אבאבנאל

שאול אמסטרדמסקי מ"כאן" מסביר על מה אנחנו עותרים

קראו על המאבק המשפטי שלנו לחשיפת  הפרוטוקולים

 

שקיפות דיוני הקורונה – עניין של הצלת חיים / סתיו שפיר

 

המאמר פורסם בעיתון הארץ

 זה יותר משנה שלאזרחי ישראל אין כל מידע על הנעשה בכספם. חברי ועדת הכספים בכנסת שכחו שיש בסמכותם לזמן את החשב הכללי — האיש שבימים שבהם אין תקציב רשמי מקבל החלטות לבדו על כל תקציב המדינה, בלי פיקוח. דו"ח מבקר המדינה שפורסם שלשום גילה שרק 3.5% מהמאותרים באיכוני שב"כ שנדרשו לבידוד אכן היו חולים — ושהשימוש באמצעי המעקב החל לפני החלטתה של הממשלה בעניין.

 בשום שלב לא היה למורים, לגננות ולהורים מידע על האסטרטגיה לפתיחת מוסדות החינוך. בעלי מסעדות קיבלו הודעה לסגור את העסק, ורגע אחר כך אושר להם לפתוח אותו — בלא שום הסברים. אפשר להמשיך בדוגמאות, אך העניין ברור: לא רק שהחלטות רבות היו חסרות היגיון בריאותי, אלא שהממשלה החליטה להסתיר אותן. כל אזרח בעל יצר הישרדות מוכרח לשאול מדוע.

דווקא בתקופה שבה השקיפות היא קריטית לרכישת אמון הציבור ולשיתוף פעולה במאבק בקורונה, הממשלה החביאה את דיוניה בארכיון, והוא ייפתח רק בעוד 30 שנה. יותר מ–2,400 ישראלים כבר איבדו את חייהם, אך ההתמודדות עם המשבר הגדול ביותר שהיה פה מתנהלת מאחורי גבנו. אנחנו צריכים להיות מודאגים מאוד, כי לא רק אנחנו בחשכה: גם המומחים סובלים ממחסור במידע. אפידמיולוגים במשרד הבריאות אינם מקבלים גישה לנתוני התחלואה הגולמיים. דיוני הצוות לטיפול במגפות מוסתרים. דיוני המל"ל חסויים.

לחוסר השקיפות יש מחיר כבד: ההחלטות לפתוח או לסגור עסקים ומוסדות חינוך מתקבלות בלי להתבסס על נתונים. אין הפקת לקחים הנדרשת במשבר מתגלגל. המחיר הכלכלי בשמיים, ערך חיי אדם בתהום.

 התנועה לחופש המידע וכלי תקשורת שונים, ובהם "הארץ", עתרו שלשום לבית המשפט המחוזי בירושלים בדרישה לפרסם את הפרוטוקולים ואת חומרי הרקע מקבינט הקורונה. הסירוב לחשוף את התמלילים נובע מחובת הסודיות בתחומים שגופי הביטחון ממונים עליהם, אבל חובת הסודיות איננה רלוונטית לקורונה.

"אם במלחמה חיוני להסתיר מידע כדי לנצח את האויב", כתבה מנכ"לית התנועה רחלי אדרי, "במאבק במחלה חיוני לחשוף מידע כדי לנצח את הנגיף". היא צודקת. בלי שקיפות, אמון הציבור קורס. לפי סקר של פיקוד העורף, רק 24% מהציבור סומכים על הממשלה. רק 21% מהמשיבים טוענים שההנחיות מובנות להם.

 מדינות שפועלות בשקיפות גוברות מהר יותר על הנגיף. אירלנד מפרסמת את התכתובות של הממשלה ואת תוכן ישיבותיה. ניו זילנד מעלה לרשת מידע גולמי על כל החלטה. סינגפור הפיקה את לקחי הסארס ובנתה במהירות מערך חקירות אפידמיולוגי, והוא מפרסם פעמיים ביום מידע מקיף לציבור. רק 28 מתושביה מתו.

 בכנסת כבר אין ועדת שקיפות. בנימין נתניהו דאג לחסלה, לאחר שבהיותי יו"ר הוועדה דרשתי מהיועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לספר מה אירע בעשרות ישיבותיו בארבע עיניים עם נתניהו בתקופת חקירתו — שכמותן לא היו מעולם לפני כן.

 למרות העדר הוועדה, חברי הכנסת יכולים לדרוש שקיפות בוועדות אחרות, לזמן את כל מקבלי ההחלטות ולנעול את הדלת עד שיספקו תשובות. הצוותים שלהם צריכים ללכת למשרדים הרלוונטיים, לחלץ נתונים ולפרסמם. גם ראוי שיצטרפו בעצמם לעתירות למען חופש המידע ויעמדו לימין החברה האזרחית בבית המשפט. כבר למדנו שבלי שקיפות אין דמוקרטיה. בימים אלו, שקיפות היא עניין של הצלת חיים.

איך יוצאים מהבידוד? התשובה המביכה של משרד הבריאות

אלפי ישראלים הגישו למשרד הבריאות בקשות לפטור מבידוד או אישור לצאת ממנו. התנועה לחופש המידע ביקשה לדעת בכמה מקרים אושרה הבקשה – והממצאים היו מביכים: משרד הבריאות, מתברר, החל לתעד את הפניות רק מאוגוסט ומאז כמחצית מהמקרים כלל לא תועדו.

הכתבה על המידע ב-YNET

לפחות 30% מתוך 5,900 האנשים שביקשו פטור מבידוד או אישור לצאת ממנו – הצליחו להשתחרר ממנו. כך מתברר ממידע שקיבלנו ממשרד הבריאות. בקשת המידע שלנו חשפה מציאות מטרידה של איסוף מידע לקוי.  תשובת משרד הבריאות עולה שתיעוד הפניות לאישור יציאה מהבידוד החל המשרד לעשות  רק באוגוסט – חמישה חודשים אחרי התפרצות הנגיף בישראל.

מהמידע שקיבלנו עולה כי כ-46% מההחלטות לגבי הפניות שהתקבלו במוקד "קול הבריאות" אחרי אוגוסט כלל לא תועדו, כך שאין לדעת מה נקבע לגביהן. כ-30%, כאמור, אושרו. 17% לא אושרו. ב-7% מהפניות תועדה ההחלטה "אחר", ולא ברור מה זה אומר. על כן, סביר להניח כי בפועל מספר הפניות שאושרו גבוה הרבה יותר.

על פי נוהל משרד הבריאות, פטור או יציאה מבידוד יינתנו לצורך ביקור אצל קרוב משפחה על ערש דוויי, טיסה לחו"ל לצורך קבלת טיפול רפואי או השתתפות בחתונה, בר מצווה או ברית מילה של קרוב משפחה מדרגה ראשונה. עם זאת, רבים מהפונים למוקד משרד הבריאות בבקשה לפטור מבידוד לא מתבקשים להציג כל מסמך שבאמצעותו ניתן להוכיח את אמיתות הפנייה. יש לציין כי המשרד לא נעתר לבקשת התנועה לדווח מי הגורם המקצועי המאשר את הבקשות.

"מדאיג להיווכח שגם לאחר חודשים רבים משרד הבריאות לא משכיל לנהל באופן תקין וסביר את המידע הקריטי למאבק במגפה", אומרת עו"ד איה מרקביץ', היועצת המשפטית של התנועה לחופש המידע, "התשובה שקיבלנו תמוהה, במיוחד מאחר שמשרד המשפטים הנחה את משרדי הממשלה עוד בחודש מרץ להקפיד על תיעוד תהליכי קבלת ההחלטות מתוך הבנה שהתנהלות המדינה תעמוד לביקורת, ויש להיערך לכך.

"בבקשת המידע שהגשנו הודגש שמטרתה היא לאפשר לציבור לפקח על מדיניות מתן הפטורים מבידוד, ועל הפעלתה התקינה והשוויונית. אלא שהמידע החסר שקיבלנו לא מאפשר להבין באילו מצבים משרד הבריאות פוטר מחובת הבידוד, בין היתר בכל אותם מקרים שפורסמו בתקשורת, כגון קיצור תקופת הבידוד לפמליית ראש הממשלה, ששבה בספטמבר מהטקס עם איחוד האמירויות בוושינגטון – החלטה שאין לה תיעוד במסמכים שקיבלנו. אנו קוראים למשרד הבריאות לנהוג באחריות ולהקפיד מעתה על ניהול תקין ופרסום יזום ונגיש של כל המידע בעניין משבר הקורונה, לטובת כלל הציבור".

בקשת המידע שהגשנו

בקשת המידע למשרד הבריאות

כל המידע שקיבלנו

 

 

עתרנו לבית המשפט: לחשוף את התמלילים מישיבות הממשלה במשבר הקורונה

התנועה לחופש המידע הגישה לבית המשפט המחוזי בירושלים עתירת חופש מידע שמטרתה לחשוף לציבור בזמן אמת את הפרוטוקולים המלאים מישיבות הממשלה בעניין התמודדות עם מגפת הקורונה, ואת חומרי הרקע העובדתיים שעל בסיסם מתקבלות ההחלטות בנושא. עד כה סירבה הממשלה לפניות לקבלת החומרים בטענה שהם מסווגים כ"סודיים ביותר", ולכן יש לסגור אותם בארכיון המדינה – ולאפשר לציבור לעיין בהם רק אחרי 30 שנה.

תרמו לקמפיין גיוס ההמונים של התנועה למימון המאבק הציבורי והמשפטי לחשיפת התמלילים

את העתירה הגישו התנועה לחופש המידע ושורה של עיתונאים וגופי תקשורת, בהם עיתון הארץ, כלכליסט, גלובס ותאגיד השידור הישראלי, וכן עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

"יש חשיבות ציבורית עליונה לחשיפת הפרוטוקולים כעת ולא בעוד 30 שנה, כפי שמעוניינת המדינה", אומרת עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "מטרת העתירה היא להביא לגילויים של תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בנוגע להתמודדות עם משבר הקורונה, בזמן אמת ובעיתוי רלוונטי ליכולת הציבור להשפיע על ההחלטות המתקבלות – ולא בעוד זמן רב, כשלא תהיה למידע המבוקש בעתירה כל השפעה על הדיון הציבורי ועל השיקולים של מקבלי ההחלטות."

העותרים טוענים שסירוב הממשלה לחשוף לציבור את תמלילי ישיבותיה ואת הנתונים ששימשו בסיס להחלטותיה, נשען על מקורות משפטיים שגויים, שמטילים חובת סודיות לגבי דיונים בענייני ביטחון המדינה – ואינם רלוונטיים לשקיפות שלטונית בנוגע לדיונים בעניין משבר הקורונה, שעוסקים בנושאים אזרחיים מובהקים. בעתירה נכתב כי "אין כל הצדקה לאי-חשיפת תהליכי קבלת ההחלטות בנוגע למשבר הקורונה. להפך: אם במלחמה חיוני לעתים להסתיר מידע כדי לנצח את האויב, הרי שבמאבק במחלה חיוני לחשוף מידע כדי לנצח את ה"אויב" – הנגיף."

העותרים טוענים בעתירה כי לא רק שהמידע המבוקש חיוני לציבור, "אלא שהסתרתו מפניו מהווה פגיעה של ממש בבריאות הציבור, בכלכלה הישראלית ובמשטר הדמוקרטי. יודגש כי בהיעדר מידע ונתונים על החלטות הממשלה ואופן קבלתן – נפגע באופן משמעותי אמון הציבור במוסדות השלטון ובהחלטותיו; ובהיעדר אמון – נשמט הבסיס לקיומו של משטר דמוקרטי, ונשחק שיתוף הפעולה האזרחי שמהווה תנאי הכרחי להצלחת המאמץ הלאומי לבלימת המגפה."

הליכים קודמים

מדובר בעתירה שמוגשת לבית המשפט בפעם השלישית: עתירה שהגישו העותרים לבג"ץ נמחקה בחודש יוני האחרון, לאחר שבית המשפט העליון קבע שיש לנהל את ההליך במסגרת חוק חופש המידע ובפני בית המשפט המחוזי. אולם, הממשלה סירבה להסכים לבקשת העותרים להכיר בתשובת המדינה לבג"ץ כ"מענה לבקשת חופש מידע" – הסכמה שהייתה מאפשרת לקיים את החלטת בג"ץ ולהגיש מיד עתירה לבית המשפט המחוזי.

לכן, העותרים נאלצו להגיש בקשת חופש מידע חדשה, ולאחר שגם זו לא נענתה עד למועד הקבוע בחוק, עתרו לבית המשפט המחוזי בחודש יולי.

בית המשפט המחוזי החליט למחוק את העתירה ולאפשר לממשלה לגבש תחילה מענה לבקשה ה"חדשה", אך גם לאחר 4 חודשים לא נמסר לעותרים מענה מלא כזה. לכן, העתירה הוגשה בשלישית היום.

העתירה לחשיפת התמלילים

העתירה לחשיפת התמלילים

נספחים לעתירה

הנספחים לעתירה

 

התקשורת מדווחת על העתירה

 

בקשת מידע למשרד הבריאות: לחשוף את המידע הנוגע לחקירות אפדימיולוגיות לחיוביים לבדיקת קורונה

בקשת המידע שהגישה התנועה, ביחד עם גיא זומר, מייסד עמותת התמנון

בקשת המידע למשרד הבריאות

אפשר לנהוג בשקיפות ולעורר אמון  – ואפשר לעשות בדיוק את ההפך, כמו משרד המשפטים.  

הודעה חגיגית שפרסם המשרד בישרה לעולם שהשרה גילה גמליאל לא שיקרה בחקירה אפידמיולוגית – זה הבאג בתוכנה אשם. ועל פי ההודעה, אפשר להירגע – הבאג תוקן.

אלא שהמשרד סירב לבקשת העיתונאי רן בר זיק להעביר לו את הדו"ח הטכני של התקלה. למה הם לא מוסרים את המידע הזה לציבור? למה לא לעזור לנו להאמין בסיפור על "הבאג" ששינה את "טבריה" ל"תל אביב"?

עכשיו הסיפור שהסעיר את המדינה על השרה שהפרה סגר (על זה אין מחלוקת), מתגלגל לסיפור על הקלות שבה משרד המשפטים מסרב למסור מידע, ועל חוסר האמון שזה מעורר. לא מפתיע שרבים מריחים פה ריח רע של טיוח.

אז החלטנו לעזור לכל הצדדים ושלחנו למשרד הבריאות בקשה להוציא את המידע לאור (על פי חוק). אולי אנחנו תמימים, אבל אנחנו מקווים שהמשרד, יפעל על פי החוק, ייענה לבקשה, ויראה שאין לו מה להסתיר.

 

התנועה לבית המשפט: להורות למשרד הבריאות לפרסם את מחקרי הקורונה של מכון גרטנר והמידע הגולמי שעליהם התבססו

התנועה לחופש המידע עתרה נגד משרד הבריאות בדרישה לחשוף את התחזיות, המודלים, המחקרים של מכון גרטנר, ואת המידע הגולמי שיש בידיו מתחילת ינואר 2020 בנוגע למגפת הקורונה. בנוסף, ביקשנו בעתירה לפרסם את פרטי התקשרות בין מכון גרטנר לבין משרד הבריאות.

"בשעה שבה זכויותיהם של פרטים רבים נפגעות, ישנו הכרח משמעותי להנגיש לציבור את מירב המידע האפשרי, וזאת באופן מהיר ומיידי, שיאפשר לציבור לבחון את קבלת ההחלטות, אך גם להגביר את אמון הציבור במערכת", נכתב בעתירה שהגישה התנועה באמצעות עו"ד אור סדן.

"אמון הציבור במערכת הוא אחד הנפגעים המרכזיים מהתנהלות הממשלה בתקופה האחרונה. החוסר במידע מהימן יוצר מצג שלפיו החלטות רבות מתקבלות באופן שרירותי, ובהתבסס על מידע שמקורו וטיבו, אינם ברורים לציבור הרחב. ניכר שאנו מצויים באחד ממשברי האמון הגדולים שידעה המדינה, אמון שהוא בגדר הכרח בשעה זו, שבה מתבקשים אזרחיות ואזרחי ישראל לציית להוראות המשיתות עליהם את החובה להישאר בבתיהם, תוך פגיעה בפרנסתם, בחינוך ילדיהם ובזכויות נוספות".

ב-18 במאי פנינו למשרד הבריאות וביקשנו את המידע שהעביר לו מכוון גרטנר – המכון לחקר האפידמיולוגיה ומדיניות בריאות – הנוגע למגפת הקורונה, וכן פראטים על פגישות

שנערכו בין משרד הבריאות למכון ולהסכמי ההתקשרות ביניהם. למרות שחלפו המועדים הקבועים בחוק, במשרד הבריאות לא מסרו את המידע.

העתירה שהגשנו לבית המשפט

העתירה נגד משרד הבריאות

 

כ-1,200 בדיקות קורונה נערכו לראש הממשלה ו"לסביבתו הקרובה"

תשובת משרד ראש הממשלה

תשובת משרד ראש הממשלה

 

בקשת מידע חשפה: עיריית ירושלים לא נותנת דוחות על אי עטיית מסכה במרחב הציבורי בתקופת הקורונה

למרות שמספר חולי הקורונה בירושלים הוא הגבוה בישראל – מתברר שפקחי העירייה אינם נותנים דוחות על אי עטיית מסיכות במרחב הציבורי. כך עולה מתשובה שקיבלה התנועה לבקשת מידע שהגישה התנועה לחופש המידע. לטענת העירייה, הסיבה לכך היא שהפקחים לא השלימו את ההדרכה של משרד הבריאות ולכן אינם מוסמכים לתת דוחות, ומסתפקים באזהרת האזרחים.

ביוני ביקשנו מידע על הקנסות שחילקו פקחי הרשויות המקומיות בגין אי עטיית מסכות לאזרחים ולעסקים בתקופת הקורונה. הבקשה היתה רוחבית ונשלחה לעיריות תל אביב, ירושלים, חיפה ואשדוד. לעיריית ירושלים לקח כמעט שלושה חודשים להעביר לנו את תשובתה, שלפיה כאמור, פקחיה אינם אוכפים אי עטיית מסיכות במרחב הציבורי.

"התשובה של עיריית ירושלים חושפת פערים מטרידים במדיניות האכיפה בין הערים השונות", אומרת עו"ד יערה וינקלר שליט מהתנועה. "בעוד ערים שונות מיישמות את תקנות משרד הבריאות והממשלה, עיריית ירושלים הגדירה לעצמה מדיניות של אפס דוחות, ללא כל בסיס לסמוך עליו. לא ייתכן שבירושלים אי עטיית מסיכה תסתיים באזהרה ובבני ברק וחיפה יחולקו על כך קנסות של מאות שקלים".

התשובות שקיבלנו מהרשויות

הידיעה ב"ידיעות אחרונות"

 

התשובה של עיריית ירושלים

תשובת עיריית ירושלים

קיבלנו פרוטוקולים מדיוני ועדת השרים במשבר הקורונה (בערך)

דיוני ועדת השרים בין ה-27 במאי ל-7 בספטמבר

סיכום דיוני ועדת השרים להתמודדות עם הקורונה

התנועה חושפת: 77% מתיקי האלימות במשפחה נסגרו ללא אישום מאז 2016

בקשת מידע שהגישה התנועה לחופש המידע למשטרה חושפת את העלייה באלימות כלפי נשים ובתוך המשפחה. הנתונים מצביעים על עלייה באלימות בעיקר בתקופת הקורונה. כך מתברר כי חלה עלייה של 30% בפניות למוקד 100 במקרי האלימות כלפי נשים מאז התפשטות המגפה. בנוסף מתברר כי 70% מתיקי התקיפה בין בני זוג נסגרים ללא כתב אישום.

עוד עולה מהנתונים כי במרץ 2020 נרשמה עלייה של 16% בפניות למשטרה בנוגע לאלימות כלי נשים (3,702 פניות לעומת 3,198 במרץ 2019). בחודש אפריל, שיא הסגר וההסתגרות של משפחות בבית – חלה עלייה 27%  (4,293 פניות לעומת 4,293 באפריל 2019). גם במאי נרשמה עלייה בפניות בשיעור של 15% ל-4,041 מקרים.

עלייה חלה גם בתיקים הפליליים שנפתחו בעבירות אלה. במרץ נפתחו 930 תיקים לעומת 807 בתקופה המקבילה אשתקד. באפריל – 984 תיקים לעומת 848 תיקים, ומאי נפתחו 1,039 תיקים (לעומת 907 תיקים). 

נתון נוסף נוגע למספר התיקים שנסגרו ללא כתב אישום. בין 2016 ל-2019 נסגרו ללא כתב אישום 77% מהתיקים על תקיפה מצד בן הזוג ללא סיבה. מתוך 39,867 תיקים שנפתחו – נסגרו 30,756 תיקים. בין הסיבות לסגירת תיקים – נשים שחוזרות בהן מהגשת התלונה, או העובדה שרבות מהתקיפות נחשבות קלות ולכן לא נבדקות.

הבקשה למידע מהמשטרה הוגשה באמצעות דניאל צופין מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל.

לכתבה של גלעד שלמור בחדשות 12

תשובת המשטרה לפניית התנועה

תשובת המשטרה

 

נספחים לתשובת המשטרה

נספחים לתשובת המשטרה

 

המידע שהעבירה המשטרה

 

פניות למוקד 100

 

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il