fbpx

מידע שהושג בנושא ‘קורונה’

החשבון הגיע – המדינה שילמה כמעט חצי מיליארד שקל למלונות הקורונה

מנתונים שמסר משרד הביטחון לבקשת התנועה לחופש המידע עולה כי בסך הכל יצאו מקופת המדינה 412 מיליון שקלים על הפעלת מלונות הקורונה מאז פרוץ המגפה ועד היום. המרוויחה הגדולה מהפעלת המלוניות היא רשת דן, שקיבלה 117 מיליון שקלים על הפעלתן של שלוש מלוניות.

לאן בדיוק הלך הכסף ולמה הוא שימש? לצערנו משרד הביטחון סירב למסור לנו את חוזי ההתקשרות עם מפעילות המלוניות.

המידע שהעביר משרד הביטחון

המידע ממשרד הביטחון -1
המידע ממשרד הביטחון -2

כמה נשים הרות התחסנו לקורונה? למשרד הבריאות אין נתונים

כ-7,400 נשים בהיריון נדבקו בקורונה מאז תחילת המגפה – עלייה חדה חלה בחודשים האחרונים. כך עולה מנתונים שהעביר משרד הבריאות לתנועה לחופש המידע. עם זאת משרד הבריאות לא העביר נתונים על התחסנות נשים בהריון לקורונה, בטענה שהמידע לא נמצא ברשותו. אנחנו סבורים שהיעדר המידע היא פגיעה קשה באמון הציבור.

הידיעה בחדשות 12

התשובה של משרד הבריאות

המידע שקיבלנו ממשרד הבריאות

 

כמה מורים התחסנו לקורונה? שאלה טובה

חשוב שנדע את העובדות – אז ניסינו לקבל אותן: ממידע שקיבלנו מקופת החולים עולה שבערך 60% מהמורים התחסנו. זה אומר שבערך 40% – לא התחסנו.
למה "בערך" – כי הצלחנו לקבל רק מידע חלקי. משרד הבריאות סירב למסור לנו את הנתונים על התחסנות מורים בטענה שאין לו אותם. תרשו לנו לפקפק בתשובה הזאת. מקופת חולים לאומית ומאוחדת – עדיין לא השיבו לבקשת המידע ששלחנו להן.
חבל שמידע כל כך קריטי לאזרחים בימים אלה – לא מתפרסם במלואו לציבור. חבל שאנחנו צריכים לחפש אותו עם פנס.
 
ולנתונים שכן קיבלנו:
54% מהמורים המבוטחים בכללית קיבלו את מנת החיסון הראשונה נגד קורונה, ו-29% קיבלו את מנת החיסון השנייה. 6% מהמורים המבוטחים בקופה חלו בקורונה ולכן אינם נדרשים להתחסן. בקופת החולים כללית מבוטחים כ-103 אלף מורים, יותר ממחצית עובדי ההוראה בארץ.
בקופת החולים מכבי התחסנו 66% מהמורים המבוטחים במנה הראשונה, ו-40% התחסנו במנה השנייה. 4% נוספים חלו בקורונה.
בימים בהם מתקיים דיון סוער על חובתם של מורים להתחסן, מצופה מכל הגורמים האמונים על הנושא לדעת ולדווח על מידת שיעור ההתחסנות, העבודה שמשרד הבריאות וגם משרד החינוך טוענים שאין בידם את המידע היא תעודת עניות לאופן ניהול המגיפה.
בזמן שאלפי ילדים חוזרים למערכת החינוך, וחזרתם למערכת החינוך תלויה במידה רבה גם בשיעור ההתחסנות, על קופות החולים ומשרד הבריאות לעדכן על שיעור ההתחסנות של המורים, כפי שנעשה עם צוותי הרפואה ברמת בית חולים, למורים כמו לצוותי רפואה חובת זהירות מוגברת כלפי הציבור, ופרסום מידע מהסוג הזה יכול לתרום לתחרות בריאה ולעודד התחסנות בקרב המורים שכרגע, לפי הנתונים, נראה שאינם רצים להתחסן.
אנחנו סבורים שחיוני לפרסם את שיעור ההתחסנות של המורים גם ברמת היישובים.
 

מוזמנים לעיין במידע שקיבלנו

התשובה שקיבלנו מקופת חולים כללית

 
 

עיר ללא דו"חות – עיריית ירושלים לא נתנה אף קנס קורונה

אכיפה שוויונית? ביקשנו משש רשויות מקומיות מידע על היקף הדוחות שחילקו פקחים עירוניים לתושבים מאז החלה מגפת הקורונה. מעיריית תל אביב ומעיריית בני ברק הגיעו תשובות ראשונות, אחריהן הגיעה התשובה מעיריית ירושלים שדיווחה על אפס אכיפה.

את בקשת המידע הגיש גל דמארי, סטודנט בקליניקה לחופש מידע במרכז הבינתחומי, שמנחה עו"ד יערה וינקלר-שליט. "אזרחי ישראל נתונים גם לאכיפה עירונית, והפערים בין כמות הדוחות בערים שונות מלמדת על יישום שונה של החלטות הממשלה. אנחנו מאמינים ששקיפות מקסימלית הכרחית", אמרה עו"ד וינקלר-שליט.

התשובה שקיבלנו מעיריית ירושלים

התשובה של עיריית ירושלים

המידע שקיבלנו מעיריית תל אביב ובני ברק

התנועה לבג"ץ: לצרף את מכתב מזכיר הממשלה לעתירה לחשיפת הפרוטוקולים של קבינט הקורונה

בקשה לצירוף אסמכתא משפטית

Attach-a-letter

הערעור שהגשנו לבית המשפט העליון

התנועה לביהמ"ש: לחשוף את שמות נבחרי הציבור והידוענים שקיבלו פטור מחובת בידוד

בספטמבר 2020 הגשנו למשרד הבריאות בקשה לקבלת ההנחיות הנוגעות לפטור מחובת בידוד שנקבעה בחקיקה בעניין נגיף הקורונה, למן פרוץ המגפה ועד ליום מתן המענה, וכן פירוט של מקרים שבהם ניתן בפועל פטור מבידוד על ידי גורמים במשרד הבריאות. ביקשנו את התפקיד של מקבל הפטור, הסיבה שבעטיה ניתן הפטור, ושם הגורם במשרד הבריאות שהעניק את הפטור.

הבקשה הוגשה בעקבות פרסומים בתקשורת על מקרים שבהם בכירים במשרד הבריאות העניקו הקלות ופטורים מחובת הבידוד שלא לפי ההנחיות. כך לדוגמה פורסם שהמשנה למנכ"ל משרד הבריאות, פרופ' איתמר גרוטו, נתן ביוני למיליארדר טדי שגיא, אישור ליציאה מבידוד שאליו נכנס בהגיעו לארץ מחו"ל, לשם השתתפות באירוע משפחתי. דוגמה נוספת היא פרסום שהופיע בעמוד הפייסבוק של עיריית עפולה בסוף אוגוסט, ולפיו ראש העיר, אבי אלקבץ, שנכנס לבידוד בעקבות פגישה עם שרת הקליטה שחלתה בקורונה – קיבל אישור ממשרד הבריאות לסיים את הבידוד בתום שבוע בלבד.

בסוף אוקטובר קיבלנו מענה חלקי לבקשה, שכלל קישורים להנחיות שניתנו בעניין היתר ליציאה חד-פעמית מבידוד (למשל, לצורך השתתפות בהלוויה, טיפול רפואי דחוף וכיוב'), להבדיל מפטור מבידוד, כפי שביקשנו; וכן קובץ אקסל ובו פירוט של יותר מ-5,900 פניות של אזרחים ותושבים למוקד קול הבריאות לשם היתר ליציאה חד-פעמית מבידוד. הקובץ התייחס אך ורק לתקופה של חודשיים, מסוף אוגוסט ועד יום המענה לבקשה. משרד הבריאות הסביר זאת בכך שבחצי השנה שקדמה לסוף אוגוסט – אז פורסמו לראשונה הנחיות מסודרות למתן היתר ליציאה מבידוד – המשרד לא קיים תיעוד מסודר של הפטורים שניתנו בנושא. הפרטים האישיים שנכללו בקובץ לגבי הפונים בבקשה להיתר, הושמטו ממנו בנימוק של פגיעה בפרטיותם.

על המידע החלקי והמבולגן שקיבלנו פורסמו שני אייטמים בתקשורת – ב-YNET  וב"חדרי חרדים".

למחרת קבלת המענה החלקי, פנינו למשרד הבריאות בבקשה להבהרות ביחס לחלק מהקטגוריות המעורפלות שנכללו בקובץ. בנוסף ביקשנו לקבל את שמות הפונים לקבלת פטור מבידוד שנכללו בקובץ שנמסר בהם שרים, חברי כנסת, ראשי ערים, שופטים ופקידי ציבור בכירים, וכן ידוענים כדוגמת שחקני כדורגל, שדרני טלוויזיה, מוזיקאים ובדרנים מובילים.

את הבקשה הסברנו בכך שלפי הפסיקה, לאנשי ציבור יש זכות מצומצמת יותר לפרטיות מאשר לאזרח מן השורה – בין היתר משום שאדם שנושא בתפקיד ציבורי מוחזק כמי שהסכים לפגיעה מסוימת בפרטיותו לצורך הגשמת אינטרסים ציבוריים שנובעים מתפקידו.

ב-20 בדצמבר קיבלנו ממשרד הבריאות סירוב לבקשתנו לקבלת שמות אנשי הציבור שקיבלו פטור מבידוד, בנימוק שנתלה בעילת הפגיעה בפרטיות: "פנייתו של אדם, אף אם הוא נבחר ציבור, לקבלת אישור ליציאה חריגה מבידוד, אינה נובעת מהיבטיו הציבוריים של תפקידו. מדובר במקרים הנוגעים לצנעת חייו הפרטיים (כגון מחלה, אבל, טיפול רפואי), ואין לפגוע בפרטיותו ביחס למידע זה אך ורק בשל היותו נבחר ציבור".

בגין הסירוב הנ"ל הגשנו את העתירה, שבה הצגנו את עמדתנו שלפיה, האינטרס הציבורי שתומך בחשיפת המידע לציבור, גובר על הזכות הצרה לפרטיות של אנשי הציבור שקיבלו את הפטור. האינטרס הציבורי בחשיפת שמותיהם נובע מכך שנוכח פרסומים תדירים בתקשורת שמהם עולה לכאורה שמשרד הבריאות נוהג איפה ואיפה בין הפונים אליו בבקשות למתן פטור מבידוד, חיוני לחשוף את המידע, שיאפשר לציבור לבקר ולפקח על האכיפה השוויונית והתקינה של משרד הבריאות.

כפי שהסברנו בעתירה, בענייננו השקיפות חיונית כדי לחזק את אמון הציבור במקבלי ההחלטות ואת הסולידריות החברתית – שני תנאים הכרחיים לשיתוף הפעולה האזרחי עם ההגבלות שהוטלו על הציבור לשם בלימת המגפה. כשברור שאמון הציבור והסולידריות לא יוצאים נשכרים מכך שמשרד הבריאות נתלה בפרטיות של נבחרי הציבור ופקידיו כדי לסרב לתת לציבור גישה למידע שיאפשר להבטיח שוויון בפני החוק באכיפת חקיקת הקורונה.

את העתירה הגישה היועצת המשפטית של התנועה, עו"ד איה מרקביץ'

העתירה שהגישה התנועה

העתירה שהגישה התנועה

נספחים לעתירה

נספחים לעתירה

פי שש יותר – נחשפים המספרים שמאחורי האכיפה העירונית של תקנות הקורונה בתל אביב לעומת בני ברק

אכיפה שוויונית? ביקשנו משש רשויות מקומיות מידע על הדוחות שחילקו פקחים עירוניים לתושבים מאז החלה מגפת הקורונה. מעיריית תל אביב ומעיריית בני ברק הגיעו תשובות ראשונות. את בקשת המידע הגיש גל דמארי, סטודנט בקליניקה לחופש מידע במרכז הבינתחומי, שמנחה עו"ד יערה וינקלר-שליט. "הנתונים מלמדים שאזרחי ישראל נתונים גם לאכיפה עירונית, והפערים בין כמות הדוחות בערים שונות מלמדת על יישום שונה של החלטות הממשלה. אנחנו מאמינים ששקיפות מקסימלית הכרחית", אמרה עו"ד וינקלר-שליט.

 

דוחות קורונה בתל אביב

דוחות קורונה בבני ברק

דוחות קורונה בבני ברק

עיר ללא דוחות קורונה – המידע שקיבלנו מעיריית ירושלים

בקשת המידע שהגשנו

חופש המידע חיוני לגיוס הציבור להיאבק בקורונה

כבר למעלה משמונה חודשים, מנהלת התנועה לחופש המידע יחד עם גופי תקשורת נוספים מאבק סזיפי, שרחוק מלהסתיים, על זכות הציבור לדעת. התנועה לחופש המידע מבקשת ממזכירות הממשלה לפרסם את הדיונים של קבינט הקורונה בממשלה. כן, את התמלילים עצמם. מי אמר מה וכיצד התקבלו החלטות בדיוני הקבינט – איפה שמחליטים מתי נכנסים לסגר, מה גורל מערכת החינוך, האם לדחות או לקבל את עמדת אנשי המקצוע. החדר בו הפוליטי מתערבב עם האינטרס הציבורי והבריאותי והשיקולים הם מה שאוהבים לכנות 'מורכבים'. את הדיונים החשובים האלו, החליטה הממשלה לסגור למשך 30 שנה.

לאחרונה, כחלק מאותו מאבק משפטי, התקבלו סוף-סוף חלק מחומרי הרקע שהוצגו בקבינט הקורונה, בעקבות התערבות בית המשפט, אך אלו רק נדבך אחד בהליך קבלת ההחלטות, שהציבור מבקש להכיר ולהיות חשוף להן. כבר כמעט שנה שאנו נמצאים בשגרת קורונה, זו שגרה איומה, והקורונה היא מחלה איומה שנמצא לה (בעזרת השם) חיסון. אך להליך קבלת ההחלטות החולה ממנו סובלות ממשלות ישראל עוד לא נמצא מרפא ואם לא נדרוש את תיקונו הוא פה להישאר.

הערפול הקיים סביב דיוני הקבינט הביטחוני נכונים ורצויים כאשר מדינת ישראל מנהלת מערכה מול מדינת אויב, את דיוני קבינט הקורונה, מאבק אזרחי, בריאותי משותף הדורש מאמץ לאומי והתגייסות ציבורית מהמעלה הראשונה, כאשר הציבור משלם מחירים כה כבדים בפרנסתו ובשגרת חייו והתגייסותו נדרשת, כי את הנגיף לא מנצחים עם טנק או מקלע, אלא בריחוק חברתי, צריך היה לנהל באופן אחר. אם במלחמה חיוני להסתיר מידע כדי לנצח את האויב, הרי שבמאבק במגפה עולמית הכרחי לחשוף מידע כדי לנצח את הנגיף. את זה כבר הבינו לפני מאה שנה, בשפעת הספרדית של שנת 1917, אלא שממשלת ישראל מאז פרצה הקורונה עושה בדיוק את ההפך.

כעת, כשאנו בסגר שלישי, שיתוף הפעולה האזרחי הפך מאתגר וקשה, הציבור עייף ומאס בסגרים ובהנחיות לא ברורות, מאס בהודעות לתקשורת בשמונה בערב וההתגייסות שהייתה בסגר הראשון ספק אם קיימת בסגר השלישי. ולכן דווקא בתקופה שבה אמון הציבור הוא קריטי, ייתכן שהשקיפות היא גם הכלי האחרון בארגז הכלים שעוד קיים, על מנת להשיג שיתוף פעולה. האם לא הגיע העת שהממשלה תפסיק להיאבק על שמירת החלטותיה בארכיון שייפתח רק בעוד 30 שנה. מדוע היא כה חוששת שנדע איך התקבלו ההחלטות? על מה בעצם היא נלחמת. אפילו שר הבריאות יולי אדלשטיין, אמר לאחרונה בוועדת חוק חוקה ומשפט בכנסת: "אני אשמח שכל הפרוטוקולים של הקורונה יצאו אל האור. שיראו מה אנחנו אמרנו כאנשי מערכת הבריאות. נתנו מספרים של חולים ומתים ומה שמענו? בממשלה ובכנסת אמרו שאנחנו הזויים. ככה אפשר יהיה להסתכל כמה חודשים אחורה ולבדוק מה אמרנו".

כן, גם בעולם מדינות שפועלות בשקיפות מתמודדות טוב יותר עם הנגיף. אירלנד מפרסמת תכתובות של הממשלה ופרוטוקולים מלאים. ניו-זילנד מעלה לרשת מידע גולמי על כל החלטה והמלצה של אנשי המקצוע בעניין הקורונה. סינגפור, מהמדינות הצפופות בעולם, בנתה במהירות מערך חקירות אפידמיולוגי, שמפרסם פעמיים ביום מידע מקיף לציבור לצד מדיניות אפס הדבקה. ואילו אצלנו מקבלי ההחלטות החליטו שנזכה להבין מה הם החליטו רק בעוד 30 שנה.  

כדי להבטיח שיתוף פעולה בין האזרח למדינה, על הממשלה להשקיף מידע רב ככל שניתן. כן, גם את הפרוטוקולים והדיונים, על מנת שהציבור ידע האם להאמין לנבחריו, בוודאי כעת, רגע לפני בחירות רביעיות, עד כמה הפוליטי והאישי שלט בחדר, כמה משקל ניתן לאינטרסים הכלכליים ושל מי, האם ידן של הרשתות הגדולות הייתה על העליונה או של העסקים הקטנים, האם הסכם השלום עם דובאי הוא שהביא עלינו את הגל השלישי או שהיו אלו מוסדות החינוך שנשארו פתוחים.

על הממשלה להבין שההצלחה במאבק בנגיף הקורונה נעוצה לא רק בסיום ההדבקה, ובקצב ההתחסנות אלא ברמת האמון שיהיה לציבור בממשלה ביום שאחרי, ורמת האמון תלויה ביכולתו של הציבור להבין, גם אם בדיעבד את שאירע לו ולמה,  ולמידע, כמו לביקורת יש זמן, מקום והקשר. והזמן הוא עכשיו. 

 

ערערנו לעליון – לחשוף את הפרוטוקולים מישיבת הממשלה במשבר הקורונה

התנועה לחופש המידע יחד עם כמה גופי תקשורת הגישה היום (ה') לבית המשפט העליון ערעור על פסיקת בית המשפט המחוזי בירושלים. השופט אלי אברבנאל אימץ את עמדת המדינה וקבע שאין לחשוף את דיוני קבינט הקורונה. במשך קרוב לשנה מסרב מזכיר הממשלה להשתמש בסמכותו ולאפשר לעיתונאים לעיין בחומרי הקבינט. לטענתו, מדובר בחומרים המסווגים כ"סודיים ביותר", ולכן יש לסגור אותם בארכיון המדינה – ולאפשר לציבור לעיין בהם רק אחרי 30 שנה.

הערעור הוגש בשם התנועה לחופש המידע, אותה מיצגות עורכות הדין יערה וינקלר-שליט ואיה מרקביץ',  ושורה של עיתונאים וגופי תקשורת, בהם עיתון הארץ, כלכליסט, תאגיד השידור הישראלי (המיוצגים על ידי עורכת הדין טלי ליבליך), וגלובס (המיוצג על ידי עו"ד אוריאן אשקולי-יהלום), שומרים וכן עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

לטענת העותרים, סירוב הממשלה לחשוף לציבור את תמלילי ישיבותיה נשען על מקורות משפטיים שגויים, שמטילים חובת סודיות על דיונים בענייני ביטחון המדינה – ואינם רלוונטיים לשקיפות שלטונית בנושא אזרחי שעניינו בריאות הציבור כמו ההתמודדות עם משבר הקורונה. בעתירה נכתב כי "אין כל הצדקה לאי-חשיפת תהליכי קבלת ההחלטות במשבר הקורונה. להפך: אם במלחמה חיוני לעתים להסתיר מידע כדי לנצח את האויב, הרי שבמאבק במחלה חיוני לחשוף מידע כדי לנצח את ה'אויב' – הנגיף".

"ישנה חשיבות ציבורית עליונה לחשיפת הפרוטוקולים כעת ולא בעוד 30 שנה, כפי שמעוניינת המדינה", אומרת עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "הערעור שהוגש הבוקר מביא לפתחו של בית המשפט סוגיה עקרונית חשובה והיא בחינת הסתירה הקיימת בין תקנון עבודת הממשלה לבין הוראות היסוד המאפשרות עיון בדיוני הממשלה, שאינם ביטחוניים. כאשר תהליכי קבלת ההחלטות בממשלה בנוגע להתמודדות עם משבר הקורונה אינם בהירים לציבור, והתחושה היא שישנם שיקולים זרים המשפיעים על מקבלי ההחלטות. במיוחד בתקופת בחירות (רביעיות) – גם אם החשש אינו מבוסס, הוא פוגע באמון הציבור. הדרך הנכונה לטפל במשבר האמון היא שקיפות. בידי חברי הממשלה המפתח לאמון הציבור, והשיקולים בבסיס ההחלטות שלהם צריכים להיות ברורים לציבור".

הליכים קודמים:

מדובר בערעור המוגש לבית המשפט העליון, לאחר שבנובמבר 2020, ניתן פסק דינו של בית המשפט המחוזי שקיבל בחלקו את עתירת התנועה לחופש המידע, וכתוצאה מכך נמסרו לציבור חומרי הרקע שהונחו בפני חברי הממשלה

פסק הדין של בית המשפט המחוזי ניתן לאחר שהעתירה הוגשה בפעם השלישית. העתירה הראשונה הוגשה לבג"ץ ונמחקה בחודש יוני, לאחר שבית המשפט העליון קבע שיש לנהל את ההליך במסגרת חוק חופש המידע ובפני בית המשפט המחוזי. הממשלה סירבה להסכים לבקשת העותרים להכיר בתשובת המדינה לבג"ץ כ"מענה לבקשת חופש מידע" – הסכמה שהייתה מאפשרת לקיים את החלטת בג"ץ ולהגיש מיד עתירה לבית המשפט המחוזי.

לכן, העותרים נאלצו להגיש בקשת חופש מידע חדשה, ולאחר שגם זו לא נענתה עד למועד הקבוע בחוק, עתרו לבית המשפט המחוזי בחודש יולי, ואז שוב באוקטובר. כעת הסוגיה חוזרת לפיתחו של העליון במסגרת הליך הערעור.  

העתירה לבג"ץ

Court-protocols-take-2

הערעור לבית המשפט העליון 452/21

הערעור לעליון

נספחים לערעור

נספחים לערעור

 

משרד הבריאות פרסם את ההסכם לשיתוף המידע עם חברת פייזר

הסכם שיתוף המידע עם פייזר

הסכם שיתוף המידע עם פייזר

השתלשלות האירועים:

  • ב-2.8 הגשנו בקשה לקבל את החוזה עם מודרנה.
  • ב-18.11 הגשנו בקשה להסכם עם פייזר.
  • ב-23.11 משרד הבריאות סירב להעביר לנו את החוזה שנחתם עם מודרנה, אף לא מילה אחת נחשפה.
  • ב-28.12 העברנו מכתב שבו התייחסנו לסירוב של משרד הבריאות למסור את החוזה שנחתם עם מודרנה. התייחסנו גם לבקשה בנוגע לפייזר. המכתב נכתב בסיוע הסטודנטים עמית רוזנבלום וכרמל אליצור מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל.
  • לפני שבוע הגשנו בקשת מידע נוספת בנוגע למידע שעתיד לעבור.

 

ההודעה שהוציא משרד הבריאות בטלגרף:

היום (17.1.21) עלה לאתר משרד הבריאות ההסכם לשיתוף המידע עם חברת פייזר שהיא בין החברות המספקות חיסונים נגד נגיף קורונה בישראל.

המסמך המקורי שעלה לאתר, חושף בשקיפות את הסעיפים שעוסקים במידע שעובר לחברת פייזר.
המסמך מפורסם לאחר הסכמת חברת פייזר.
ישנם חלקים שהושחרו מטעמים מסחריים ואחרים.

פניית התנועה למשרד הבריאות

פניית התנועה למשרד הבריאות

כתבה ב-YNET

כתבה ב"ישראל היום"

 

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il