fbpx

מידע שהושג בנושא ‘קורונה’

בקשת מידע חשפה: עיריית ירושלים לא נותנת דוחות על אי עטיית מסכה במרחב הציבורי בתקופת הקורונה

למרות שמספר חולי הקורונה בירושלים הוא הגבוה בישראל – מתברר שפקחי העירייה אינם נותנים דוחות על אי עטיית מסיכות במרחב הציבורי. כך עולה מתשובה שקיבלה התנועה לבקשת מידע שהגישה התנועה לחופש המידע. לטענת העירייה, הסיבה לכך היא שהפקחים לא השלימו את ההדרכה של משרד הבריאות ולכן אינם מוסמכים לתת דוחות, ומסתפקים באזהרת האזרחים.

ביוני ביקשנו מידע על הקנסות שחילקו פקחי הרשויות המקומיות בגין אי עטיית מסכות לאזרחים ולעסקים בתקופת הקורונה. הבקשה היתה רוחבית ונשלחה לעיריות תל אביב, ירושלים, חיפה ואשדוד. לעיריית ירושלים לקח כמעט שלושה חודשים להעביר לנו את תשובתה, שלפיה כאמור, פקחיה אינם אוכפים אי עטיית מסיכות במרחב הציבורי.

"התשובה של עיריית ירושלים חושפת פערים מטרידים במדיניות האכיפה בין הערים השונות", אומרת עו"ד יערה וינקלר שליט מהתנועה. "בעוד ערים שונות מיישמות את תקנות משרד הבריאות והממשלה, עיריית ירושלים הגדירה לעצמה מדיניות של אפס דוחות, ללא כל בסיס לסמוך עליו. לא ייתכן שבירושלים אי עטיית מסיכה תסתיים באזהרה ובבני ברק וחיפה יחולקו על כך קנסות של מאות שקלים".

התשובות שקיבלנו מהרשויות

הידיעה ב"ידיעות אחרונות"

 

התשובה של עיריית ירושלים

תשובת עיריית ירושלים

קיבלנו פרוטוקולים מדיוני ועדת השרים במשבר הקורונה (בערך)

דיוני ועדת השרים בין ה-27 במאי ל-7 בספטמבר

סיכום דיוני ועדת השרים להתמודדות עם הקורונה

התנועה חושפת: 77% מתיקי האלימות במשפחה נסגרו ללא אישום מאז 2016

בקשת מידע שהגישה התנועה לחופש המידע למשטרה חושפת את העלייה באלימות כלפי נשים ובתוך המשפחה. הנתונים מצביעים על עלייה באלימות בעיקר בתקופת הקורונה. כך מתברר כי חלה עלייה של 30% בפניות למוקד 100 במקרי האלימות כלפי נשים מאז התפשטות המגפה. בנוסף מתברר כי 70% מתיקי התקיפה בין בני זוג נסגרים ללא כתב אישום.

עוד עולה מהנתונים כי במרץ 2020 נרשמה עלייה של 16% בפניות למשטרה בנוגע לאלימות כלי נשים (3,702 פניות לעומת 3,198 במרץ 2019). בחודש אפריל, שיא הסגר וההסתגרות של משפחות בבית – חלה עלייה 27%  (4,293 פניות לעומת 4,293 באפריל 2019). גם במאי נרשמה עלייה בפניות בשיעור של 15% ל-4,041 מקרים.

עלייה חלה גם בתיקים הפליליים שנפתחו בעבירות אלה. במרץ נפתחו 930 תיקים לעומת 807 בתקופה המקבילה אשתקד. באפריל – 984 תיקים לעומת 848 תיקים, ומאי נפתחו 1,039 תיקים (לעומת 907 תיקים). 

נתון נוסף נוגע למספר התיקים שנסגרו ללא כתב אישום. בין 2016 ל-2019 נסגרו ללא כתב אישום 77% מהתיקים על תקיפה מצד בן הזוג ללא סיבה. מתוך 39,867 תיקים שנפתחו – נסגרו 30,756 תיקים. בין הסיבות לסגירת תיקים – נשים שחוזרות בהן מהגשת התלונה, או העובדה שרבות מהתקיפות נחשבות קלות ולכן לא נבדקות.

הבקשה למידע מהמשטרה הוגשה באמצעות דניאל צופין מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל.

לכתבה של גלעד שלמור בחדשות 12

תשובת המשטרה לפניית התנועה

תשובת המשטרה

 

נספחים לתשובת המשטרה

נספחים לתשובת המשטרה

 

המידע שהעבירה המשטרה

 

פניות למוקד 100

 

בעקבות עתירת התנועה – נחשפים יומני הפגישות של ליצמן ובר סימן טוב במשבר הקורונה

יומן הפגישות של השר יעקב ליצמן

יומן שר הבריאות ל-2019

 

יומן שר הבריאות 2020

 

יומן מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב

ינואר-אוגוסט 2019

 

יומן מנכ"ל ספטמבר-דצמבר 2019

יומן מנכ"ל 2020

 

היומנים חושפים את הכשל – הכתבה של אדיר ינקו ב"ידיעות אחרונות" וב-YNET

בעקבות עתירת התנועה – קיבלנו 18 פרוטוקולים של דיוני הממשלה בתקופת משבר הקורונה

פרוטוקולים מישיבות הממשלה בימי קורונה

18 פרוטוקולים מדיוני הממשלה

 

העתירה שהגשנו לבית המשפט לעניינים מנהליים

 

תשובת משרד ראש הממשלה לבקשת המידע שהגשנו

תשובת משרד ראש הממשלה לבקשת המידע של התנועה

התנועה עתרה לביהמ"ש: לחשוף את הפרוטוקולים של דיוני הממשלה בנושא הקורונה

מטרת העתירה, שצפויה להיות נדונה בבית המשפט לעניינים מינהליים, היא לקבל מידע הנוגע באופן ישיר לכלל הציבור והמשק הישראלי, שנפגע באופן קשה ביותר בימים אלה מההחלטות הדחופות שהתקבלו בממשלה.
לאחר שבג"ץ מחק בנימוקים פרוצדורליים את העתירה להורות לממשלה לחשוף את תמלילי הפרוטוקולים המלאים של ישיבותיה בתקופת הקורונה, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים לפי חוק חופש המידע. בעתירה נדרשים משרד ראש הממשלה והיועץ המשפטי למסור ללא דיחוי את התמלילים של ישיבות הממשלה מהחודשים שבהם מתמודדת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה.
את העתירה הגישו התנועה לחופש המידע, עיתונאית "הארץ", נעה לנדאו, שיזמה את הבקשה, העיתונאים טל שניידר וחן מענית ("גלובס"), שאול אמסטרדמסקי ("כאן"), תומר גנון ("כלכליסט"), ועורכי הדין שחר בן-מאיר, יצחק אבירם. את התנועה מייצגת עו"ד יערה וינקלר-שליט.
על פי תקנון הממשלה, דיוני הממשלה יסווגו כחומר חשאי למשך 30 שנה. במצב הקיים, תמלילי ישיבות הממשלה מועברים לארכיון המדינה, ושם הם נשמרים במשך שלושה עשורים. הממשלה מתנגדת להעברת המידע לידי כלי התקשורת.
עו"ד יערה וינקלר-שליט: "העתירה שהוגשה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים היא מעניינו של כל אזרח במדינה – והיא נוגעת במידה רבה לאמון של הציבור כולו בממשלה הנוכחית – אמון שנפגע קשות בעת האחרונה.
"העתירה היא חלק ממאבק ממושך שמטרתו להבין כיצד מקבלת הממשלה את החלטותיה בתקופת משבר הקורונה. בעוד שאנו רואים מדינות רבות בעולם מנהלות את המשבר תוך שקיפות אמתית וכזו שנותנת דין וחשבון לאזרחים, מדינת ישראל רואה את האירוע הנוכחי כאירוע סודי ומנהלת אותו תוך הסתרה שלא רק שאין בה צורך אלא שהיא אינה כדין ואף מזיקה לציבור.
"מדיניות ההסתרה צריכה להסתיים – ואנחנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט ייעתר למבוקש. לא רק בגלל גודל השעה, אלא בעיקר משום שהתנהלות הממשלה היא שרירותית, בלתי-ברורה וכתוצאה ממנה הטיפול במשבר נראה כאוטי".

העתירה
העתירה שהגשנו

 

הנספחים לעתירה

protocols petition Appendices

משבר הקורונה חשף את הזלזול של הממשלה בחוק חופש המידע / עו"ד אור סדן

את מה ששומעים היום – היינו צריכים להבין כבר מזמן. משרדי הממשלה קנאים למידע הציבורי שנמצא ברשותם, וטרם הפנימו את העיקרון שחוק חופש המידע אמור היה לבסס – המידע שייך לציבור. גם כדי שנוכל לצאת במהרה ממגפת הקורונה, יש להבטיח שקיפות נתונים מלאה בנוגע לה, שיש בה כדי לסייע למצוא פתרון וכן כדי להגביר את אמון הציבור במערכת.

בימים האחרונים אנו עדים לתופעה שבמסגרתה מומחים ומומחיות מתחומי רפואה ומחקר שונים, קוראים לפרסם מידע גולמי הנוגע לנתוני התחלואה בקורונה, המצוי אצל גופי ממשלה דוגמת משרד הבריאות, המל"ל ואמ"ן. כך, לפני כשבוע פורסם דוח מטעם מרכז המידע הלאומי למאבק בקורונה שעליו לא היה חתום אדם. הדוח זכה לביקורת רבה, בין היתר מאיגוד רופאי הציבור, אשר הלינו הן על ממצאי הדוח והן על הסתרת המידע הגולמי שעליו הדוח הגולמי התבסס. לפני ימים ספורים, מתח יו"ר ועדת החוץ והביטחון, צבי האוזר, ביקורת על כך שמשרד הבריאות ומרכז המחקר והידע שהוקם על ידי אמ"ן, מוסרים מידע סותר לציבור, הנוגע להתפרצות המגפה וסטטוס המאבק בבלימתה. הרשימה עוד ארוכה.

בתור מדינה שמתגאה בהישגיה הרפואיים, לא נותר אלא להרים גבה ולתהות מדוע המידע הגולמי לא מוזרם לציבור באופן נגיש ושוטף. זאת, כשניכר שברור לכל, ולבטח על רקע זה המכונה "הגל הראשון", שמומחים מקרב הציבור יכולים לבחון את המידע ואולי אף לתרום למאבק במגפה – שהרימה את ראשה לאחרונה, לאחר שנדמה היה ששבים לשגרה.

התחינה למידע מהימן ועדכני, במיוחד בתחום קריטי לבריאות הציבור, ובתוך כך למשק הישראלי, מוכיחה את מה שכבר ידוע לפעילים לקידום השקיפות. חוק חופש המידע טרם הביא עימו את השינוי המיוחל – שאמור היה להפוך את קבלת המידע מהמדינה לפשוטה ויעילה. 

כאשר השר צחי הנגבי, עת היה שר המשפטים בשנת 1998, נאם במליאת הכנסת עם ההצבעה על חוק חופש המידע, הוא ציין כי החוק "מחייב גם שינוי קונספטואלי בנשמה של עובד הציבור". התשובה לשאלה מהם הטעמים שבגינם הליך השגת המידע עודנו כרוך בקשיים רבים, עשויה לקבל מענה בכך שהשינוי האמור, טרם התרחש.

לא ניתן להישאר אדישים לכברת הדרך שעברו הרשויות ביישום חוק חופש המידע, אך ניכר שנקודת המוצא עודנה של מסירת המעט שחייבים ולא המעט שלא חייבים. נקודת המוצא השגויה הזו היא הסיבה המרכזית לכך שהחוק טרם השיג את תכליתו – הבנה והפנמה של היתרונות בפרסום מידע ציבורי, לא רק בשם רעיונות דמוקרטיים חשובים בפני עצמם, אלא גם בפוטנציאל הטמון בשיתוף ציבורי משמעותי בהשגת יעדים ציבוריים דוגמת המאבק הלאומי לבלימת המגפה ולצמצום נזקיה.

השינוי ה"קונספטואלי" שעליו דיבר השר הנגבי לא הושלם גם ב-2020, כאמור. כל זמן שהרשויות עושות במידע כבשלהן, הרי שלא רק שהזכות למידע נפגעת, אלא גם הציבור כולו נפגע. לפני שבועות בודדים כתב הפעיל החברתי גיא זומר כי העובדה שמשרד הבריאות הטיל את משימת מסירת המידע לציבור על דובר משרד הבריאות, במקום על האמונים על חוק חופש המידע במשרד, היא סימפטום נוסף שמצביע על הכשל שבהטמעת העקרונות של החוק.

הקורונה עוד איתנו, וניכר כי היא כאן כדי להישאר. שר בריאות חדש מונה לתפקיד ולבטח המטרה המשותפת של כולם היא להצליח למגר את המגפה. עד כה נראה כי עולם כמנהגו נוהג, וכי המידע נשמר אצל יודעי חן וברי מזל. עוד לא מאוחר לתקן את הדרך ולהתחיל לפרסם מה שיותר מידע גולמי – לטובת כולנו.

אור סדן הוא עו"ד בתנועה לחופש המידע ומרצה בבית הספר למשפטים במכללה למינהל

המאמר פורסם ב"גלובס"

בג"ץ החליט לא לדון בעתירה לפרסם פרוטוקולים מישיבות הממשלה במשבר הקורונה

פרוטוקול הדיון בבג"ץ

Supreme-Court-protocol1

לעתירה שהגשנו לבג"ץ, ביחד עם עורכי הדין בן מאיר ואיציק אבירם, ועיתון הארץ והעיתונאית נעה לנדאו, שיזמה את העתירה (באמצעות עו"ד טלי ליבליך), וגם גלובס, כאן וכלכליסט.

מחלות הרקע של החולים שמתו מקורונה נחשפות

מה היו מחלות הרקע שמהן סבלו החולים שמתו מקורונה? לבקשת התנועה לחופש המידע משרד הבריאות פרסם לראשונה את הנתונים. הגיע הזמן. במדינות רבות המידע הזה מתפרסם לציבור, בעוד שבישראל הוא הוסתר עד כה. 

 "המידע שהצלחנו לקבל ממשרד הבריאות הוא בעל חשיבות ציבורית אדירה", אומרת עו"ד יערה וינקלר־שליט מהתנועה לחופש המידע. "ראשית, משום שיש לבעלי מחלות רקע שונות עניין מהותי לדעת אם הן מעלות את הסיכון שלהם לחלות בקורונה; ושנית, משום שהמידע הזה חושף בפני כלל הציבור תמונה ברורה של הגורמים המאיצים את הסיכון, כך שהם יוכלו להיזהר ולשמור על הקרובים להם".

מהמידע מתברר כי 57% מהמתים מקורונה סבלו מיתר לחץ דם ו־37% מסוכרת. חלק מהנפטרים סבלו מיותר ממחלת רקע אחת. גיל התמותה הממוצע: 80.7. הנתונים מתייחסים ל־263 מתים. מהנתונים עולה כי 151 מתים סבלו מיתר לחץ דם, 95 היו חולי סוכרת, 91 סבלו ממחלות לב, 29 ממחלת ריאות כרונית, 13 מדיכוי חיסוני, חמישה ממחלת כבד כרונית ו־117 ממחלות אחרות.

המידע שקיבלנו ממשרד הבריאות

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

 

בקשת המידע שהגשנו

 

את בקשת המידע הגישו הילה פרץ ואסף עדני מהקליניקה לחופש המידע במרכז הבינתחומי.

לכתבה של אדיר ינקו ב-YNET

כך מציגים לציבור מידע בניו יורק

 

נהלים לביצוע טיפולים אלקטיביים בבתי החולים בתקופת הקורונה

לכתבה על הנושא – משרד הבריאות מגלגל אחריות

הפנייה למשרד הבריאות

Elective treatments foi

 

תשובת משרד הבריאות

תשובת משרד הבריאות #1
תשובת משרד הבריאות #2
באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il