fbpx

מידע שהושג בנושא ‘קורונה’

בג"ץ החליט לא לדון בעתירה לפרסם פרוטוקולים מישיבות הממשלה במשבר הקורונה

פרוטוקול הדיון בבג"ץ

Supreme-Court-protocol1

לעתירה שהגשנו לבג"ץ, ביחד עם עורכי הדין בן מאיר ואיציק אבירם, ועיתון הארץ והעיתונאית נעה לנדאו, שיזמה את העתירה (באמצעות עו"ד טלי ליבליך), וגם גלובס, כאן וכלכליסט.

מחלות הרקע של החולים שמתו מקורונה נחשפות

מה היו מחלות הרקע שמהן סבלו החולים שמתו מקורונה? לבקשת התנועה לחופש המידע משרד הבריאות פרסם לראשונה את הנתונים. הגיע הזמן. במדינות רבות המידע הזה מתפרסם לציבור, בעוד שבישראל הוא הוסתר עד כה. 

 "המידע שהצלחנו לקבל ממשרד הבריאות הוא בעל חשיבות ציבורית אדירה", אומרת עו"ד יערה וינקלר־שליט מהתנועה לחופש המידע. "ראשית, משום שיש לבעלי מחלות רקע שונות עניין מהותי לדעת אם הן מעלות את הסיכון שלהם לחלות בקורונה; ושנית, משום שהמידע הזה חושף בפני כלל הציבור תמונה ברורה של הגורמים המאיצים את הסיכון, כך שהם יוכלו להיזהר ולשמור על הקרובים להם".

מהמידע מתברר כי 57% מהמתים מקורונה סבלו מיתר לחץ דם ו־37% מסוכרת. חלק מהנפטרים סבלו מיותר ממחלת רקע אחת. גיל התמותה הממוצע: 80.7. הנתונים מתייחסים ל־263 מתים. מהנתונים עולה כי 151 מתים סבלו מיתר לחץ דם, 95 היו חולי סוכרת, 91 סבלו ממחלות לב, 29 ממחלת ריאות כרונית, 13 מדיכוי חיסוני, חמישה ממחלת כבד כרונית ו־117 ממחלות אחרות.

המידע שקיבלנו ממשרד הבריאות

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

 

בקשת המידע שהגשנו

 

את בקשת המידע הגישו הילה פרץ ואסף עדני מהקליניקה לחופש המידע במרכז הבינתחומי.

לכתבה של אדיר ינקו ב-YNET

כך מציגים לציבור מידע בניו יורק

 

נהלים לביצוע טיפולים אלקטיביים בבתי החולים בתקופת הקורונה

לכתבה על הנושא – משרד הבריאות מגלגל אחריות

הפנייה למשרד הבריאות

Elective treatments foi

 

תשובת משרד הבריאות

תשובת משרד הבריאות #1
תשובת משרד הבריאות #2

22 שנה לחוק חופש המידע – הרצאות ממפגש הזום

ב-19 במאי 1998 עבר בכנסת חוק חופש המידע שבעקבותיו הוקמה התנועה והחלה מהפכת השקיפות בישראל. עם פרוץ משבר הקורונה, התברר שמקבלי ההחלטות בחרו לפעול תחת מעטה של חשאיות והסתרה. מה קרה לזכות הציבור למידע במשבר הקורונה, ומהם האתגרים שניצבים בפנינו עם החזרה לשגרה.

תודה ליותר מ-150 אנשים שהשתתפו במפגש המקוון עם יו"ר התנועה, נדב איל, שאול אמסטרדמסקי, מור רובינשטיין ויוגב שרביט.

מוזמנים לצפות בהרצאות.

🔵 נדב איל | על חשיבותה של השקיפות בהתמודדות עם משבר הקורונה

🔵 שאול אמסטרדמסקי | למה אני מת לקרוא את הפרוטוקולים של ישיבות הממשלה

🔵 יוגב שרביט | האם חוק חופש המידע נדבק בקורונה? על הזווית העולמית

🔵 מור רובינשטיין | האם באנגליה המידע יותר נוח? הזווית שלא הכרתם על קורונה בממלכה המאוחדת

צפו בהרצאות


 

מצגת ההרצאה של יוגב שרביט

 

מצגת ההרצאה של מור רובינשטיין

סקר: שקיפות במשבר הקורונה – סיכום עמדות הציבור

סיכום עמדות הציבור בנושא שקיפות בתחום הקורונה

נערך על ידי עו"ד רבקי דב"ש וגיא זומר

ביום ה-15 באפריל 2020, הפיצו עורכי הדוח, בשיתוף התנועה לחופש המידע, שאלון לציבור במטרה לבחון את עמדותיו ביחס לרמת השקיפות והמידע בתחום הטיפול של מדינת ישראל במשבר הקורונה. נכון ל-17 באפריל 2020, מילאו את השאלון 1,266 איש. לאחר טיוב נתונים, נותרו 1,249 שאלונים.

השאלון הופץ לכלל הציבור. במטרה להגיע לקהל מגוון שאינו רק קהל עוקבי התנועה לחופש המידע, הסקר הופץ באתר YNET, והגיע לקהל אקראי (שלא על פי חתכים סטטיסטים). מכאן יש לראות בתוצאות שאלון זה שיקוף של עמדות בציבור לגבי הסוגיות הנדונות המאפשר לציבור להביע עמדתו בסוגיה שלא נדונה בצורה סדורה אצל מקבלי ההחלטות. אנו רואים חשיבות בכך שהממשלה תערוך בתחום זה, אחת לתקופה, סקר מתוקף גם מבחינה סטטיסטית, על מנת לשפר ולייעל את דרכי עבודתה.

תובנות מרכזיות

התובנות המרכזיות העולות מהתשובות לשאלון זה הן – 

  1. ישנה קורלציה גבוהה בין שקיפות לאמון. מי שנותנים אמון במנהלי המשבר, בהסתברות גבוהה יותר מציינים נגישותם למידע, ולהפך.
  2. מרבית המשיבים סבורים כי המידע הקיים אינו מספק ואמין (73.3%), אינם יודעים למי לפנות בשאלות הנוגעות לקורונה (56.1%), וסבורים כי קיים מידע רב וסותר, ואינם יודעים מיהו הגורם שעליו ניתן להסתמך (44.2%).
  3. מרבית המשיבים סבורים כי המחסור הרב במידע לציבור בתחום הקורונה – הוא בנוגע לנתונים שעליהם מתבססות החלטות הממשלה (75.6%) ומידע לצורך בחינה ומחקר (73.5%).
  4. מומחים זוכים להערכת אמינות גבוהה יותר (41.5%) מהממשלה (18.7%) ומהתקשורת (19.1%). נתון זה מתקשר גם להערות מילוליות שקיבלנו בדבר הצורך במתן במה לגורמי מקצוע.
  5. ככלל, רמת האמון במנהלי המשבר נמוכה (23.9%) אולם רמת הציות גבוהה (95.8%).

לקישור לכתבה על ממצאי הסקר ופניית התנועה לממשלה שפורסמה באתר YNET, לחצו כאן

לקריאת הדו"ח המלא

סיכום ממצאי הסקר

 

סיכום הנתונים העולים מהשאלון

בסיס הנתונים ולוח נתונים (דשבורד) ייעודי

 

למידע הגולמי

 

פנייה למשרד ראש הממשלה

פנייה למשרד ראש הממשלה

אנחנו רוצים לשמוע את דעתכם: האם יש שקיפות בימי קורונה

למילוי השאלון

על רקע טענות שעלו (גם מצדנו) על הסתרת מידע ופרסום לא עקבי של נתונים, אנו רוצים לשמוע מה הציבור חושב על המידע שנמסר לזו בזמן המשבר.

אנו מבקשים חמש דקות מזמנכם כדי לענות על שאלון קצר שהכנו.

  • האם המדינה מסתירה מידע על הקורונה?
  • כיצד אתם צורכים את המידע שלכם בזמן המשבר?
  • האם המידע נראה לכם אמין?
  • האם אתם מרגישים שיש בידיכם מספיק מידע?
  • איזה מידע אתם חושבים שחסר ויש למסור לציבור.

השאלון הוא יוזמה משותפת של עו"ד רבקי דב"ש (לשעבר ראשת היחידה הממשלתית לחופש המידע) והתנועה לחופש המידע.

 

 

 

בעקבות פניית התנועה: פורסם נוהל המגביל את המעקב אחרי חולי קורונה מאושפזים

בעקבות פניית התנועה, משרדי הבריאות והמשפטים הפיצו לבתי החולים הנחיה שמגבילה את הצילום בחדרי המאושפזים חולי הקורונה, וקובעת כללים שמאזנים בין זכותם לפרטיות לבין הצורך של הצוותים להתגונן מהדבקה ולהשגיח על החולים הקשים.

ההנחיות באתר משרד הבריאות

לכתבה של תומר גנון ב"כלכליסט"

מענה לפניית התנועה

מענה לפניית התנועה

הנחיות לצילום חולים בבתי החולים

הנחיות לצילום חולים

עתרנו לבג״ץ: להתיר עיון בתמלילי ישיבות הממשלה והחומרים שעל בסיסם מתקבלות ההחלטות בעת משבר הקורונה

התנועה, ביחד עם העיתונאית נעה לנדאו, עיתון "הארץ" ועו"ד שחר בן מאיר, עתרה הבוקר (6.4.20) לבג"ץ בדרישה לפתוח לציבור את הפרוטוקולים מישיבות הממשלה בעניין משבר נגיף הקורונה, וכן את החומרים שהוצגו לה לקראתן ובמהלכן. זאת, לאחר שבקשת עיון בפרוטוקולים של ישיבות הממשלה שהגישה לנדאו סורבה בנימוק שהם סווגו כ"סודי ביותר" ולכן הם אסורים בחשיפה למשך 30 שנה.

אנו סבורים שעל דיוני הממשלה בעניינים הנוגעים לבריאות הציבור לא חלה כל חובת סודיות, ומדובר בפרשנות שגויה של חוק יסוד: הממשלה.

נכון להיום, על ניהול המשבר בידי הממשלה חלה חשאיות גורפת ומקוממת. הציבור לא נחשף לתרחישים השונים שמוצגים לממשלה ולנתונים העובדתיים שלאורם היא מקבלת החלטות המשפיעות באופן דרמטי על שגרת חיינו. המידע היחיד המתפרסם מאותן ישיבות הוא הדלפות לעיתונאים מטעמם של בעלי עניין.

כל זאת בעיצומו של משבר פוליטי נמשך שמחבל קשות בפיקוח האפקטיבי של הכנסת על הממשלה, וזאת תוך שימוש סיטוני בהתקנת תקנות לשעת חירום בידי ממשלה שיושבת כממשלת מעבר. אנו סבורים שעם מצב עניינים זה אין להשלים, לא בימי שגרה – וודאי שלא בעת חירום שבה נדרש הציבור לציית להוראות הגובות ממנו מחיר כבד.

סעיף 35 לחוק יסוד: הממשלה קובע שהדיונים וההחלטות של הממשלה ושל ועדות השרים הם סודיים ואסורים בפרסום כשמדובר בעניינים של ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה. על פי החוק, למזכיר הממשלה יש סמכות להתיר פרסום של חומרים מתוך דיוני הממשלה. אלא שבפועל, הממשלה קבעה חובת סודיות ואיסור פרסום גורפים על כל דיוניה. במלים אחרות, הממשלה נטלה לעצמה מנדט לא לה והחליטה להחסות את כל דיוניה – בניגוד מובהק לגבולות הצרים של החיסיון שקבעה לה הרשות המכוננת.

כפי שטענו בעתירה, הליכי קבלת ההחלטות של הממשלה בעת הזאת חייבים להיות חשופים לציבור ככל האפשר. אנו רואים במשבר הקורונה הזדמנות להביא לפתיחה לעיון הציבור של כלל דיוני הממשלה שיש בהם עניין ציבורי, בהיעדר חשש לאינטרסים חיוניים של המדינה שהחוק מחריגם מגילוי במפורש, כמו סוגיות ביטחוניות.

דווקא בעת הזו, כשנדרשת סולידריות חברתית שיתוף פעולה אזרחי – אנו מאמינים שחשיפתו של הציבור להליכי קבלת ההחלטות בממשלה, באופן מבוקר, יחזקו את האמון שכה נחוץ להצלחת המאבק הלאומי בנגיף קורונה ולחוסנה של הדמוקרטיה בישראל.

העתירה שהגשנו

העתירה לחשיפת דיוני הממשלה

הנספחים

הניספחים של העתירה

*** תגובת המדינה לעתירה

בדקנו מה קורה בעולם – בניגוד לטענת המדינה, יש ממשלות שמפרסמות מידע לציבור

בדקנו מה קורה בעולם

קריאה: הגבירו את השקיפות בפעילות רשויות המדינה במאבק בנגיף הקורונה

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

 

Loader Loading...
EAD Logo Taking too long?

Reload Reload document
| Open Open in new tab

משרד הבריאות מודה: אין כללים להפעלת נוהל "האח הגדול" בבתי החולים

משרד הבריאות לא גיבש כללים והנחיות מסודרות לבתי החולים לצורך הפעלת נוהל "האח הגדול" – צילום והאזנה לחולי קורונה, גם קלים, במשך 24/7. המשמעות היא שכל מוסד רפואי פועל בשלב זה לפי שיקול דעתו וכראות עיניו. 

כך עולה מתגובה שהעבירה מנהלת תחום העמדת מיד לציבור במשרד הבריאות, עו"ד שולמית בלנק, לפניית התנועה לחופש המידע. התנועה ביקשה להעביר לידה את הנוהל שגובש במשרד הבריאות ופוגע לכאורה באופן גורף, וללא הצדקה, בפרטיות של כל המאושפזים חולי הקורונה לכאורה בניגוד לחוק.

מתגובת משרד הבריאות עולה כי ההנחיות נתנו בטלפון הנייד, לאור פנייה פרטנית של בתי חולים שחששו ממגע של הצוות עם המטופלים. במשרד הודיעו בנוסף כי הפעלת הנוהל אמורה להיות רק לאחר ידוע והסכמה מפורשת של המטופל לצילום, וכן שהם עובדים על פרסום נוהל מסודר שאמור לבחון את הסוגיה האתית. זאת לאור העובדה כי מדובר באפשרות לפגיעה בפרטיות גם של חולי קורונה קלים, שנכון להבוקר מהווים 70% מכלל המאושפזים בבתי החולים.

עיינו בהתכתבות עם משרד הבריאות

לכתבה של תומר גנון בכלכליסט

תשובת משרד הבריאות

 

 

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il