fbpx

מידע שהושג בנושא ‘קורנה’

הממונה על מסירת מידע חלקי / גיא זומר

המאמר פורסם באתר "העין השביעית"

עתה כשלחץ הקורונה ירד, הגיע הזמן לבחינה מחדש של מדיניות פרסום המידע במשרד הבריאות. הקורונה הביאה איתה התעניינות שיא במידע הציבורי הרלוונטי, מהשטחת העקומה ועד למיקומי החולים. ממספר הבדיקות ועד למספר החולים. הציבור צמא למידע ובזמן הזה משרד הבריאות מטפטף בצורה לא מסודרת רסיסי מידע, בניצוחו של דובר משרד הבריאות אייל בסון.

לא רבים יודעים, אבל בקרבנו מסתובבים כאלף משרתי ציבור הנושאים בגאווה את התואר "ממונה על העמדת מידע לציבור", מתוכם שניים במשרד הבריאות. תפקידם נולד לפני 22 שנים עם חקיקת חוק חופש המידע, והוסדר לפני כשלוש שנים במשרדי הממשלה באמצעות הנחיית נציב. מעבר למענה לבקשות מידע, תפקידם כולל גם גיבוש מדיניות להפצת מידע, קביעת נהלים ודרכי עבודה להנגשת מידע, אחריות להגברת מודעות העובדים במשרד לפרסום המידע היזום, וידוא עדכניות המידע ואפילו סמכות לדרוש מעובדי המשרד מידע שנדרש כדי למלא את מלאכתם נאמנה. הממונים נדרשים לעמוד בתנאי סף גבוהים, לרבות תואר אקדמי, להכיר את הארגון, ולעבור הכשרה מתאימה.

לצידם של הממונים על העמדת מידע לציבור, בכל משרד ממשלתי יש גם דובר. מדובר בתפקיד בעל אופי שונה לחלוטין, ולהבדיל מהממונה שתפקידו לדאוג להנגשת מידע, הדובר עובד בקצב מהיר יותר, בשיתוף עיתונאים – ובעיקר – למען מטרות אחרות. עליו להבטיח את השמירה על תדמית הארגון ומנהליו, להסביר ולהצדיק את מדיניות הארגון, להדוף את הביקורת שמוטחת בארגון, ולדאוג תמיד להציג את הצד היפה של הארגון. בקיצור, בכל הנוגע לקורונה, דובר המשרד הוא לא הגורם האובייקטיבי שהיינו רוצים שינהל ויקבע, עבור כולנו, איזה מידע ייחשף לציבור ואיזה לא. לשם כך, יש ממונה.

אף שבעבר היו מקרים חריגים בהם דוברים מילאו את תפקיד הממונה על העמדת המידע לציבור, הרי שבשנת 2017 הנחיית נציב שירות המדינה אסרה זאת באופן גורף במשרדי הממשלה וכיום אין עוד מקרים שכאלה. הסיבה היתה בין היתר ניגוד עניינים מובנה, בין האחריות הרובצת על הממונים לשרת את הציבור דרך העמדת המידע לרשותו, לבין מידע רב שמהווה קרקע פוריה לביקורת שנטענת כנגד הארגון ודורשת את תגובת הדובר.

האפשרות שהדובר ישלוט במידע מובילה לכך שהמידע מפורסם באופן סלקטיבי מתוך שיקולים זרים לאינטרס הציבורי ולרצון הציבור, ולא פעם מידע שעשוי להאיר בצורה לא מיטבית את הארגון, מוצנע, לא מפורסם או מפורסם באופן כזה שיקשה לקבל ממנו את התמונה המלאה.

הקורונה תפסה את כולם בהפתעה, ולזכות אייל בסון, דובר משרד הבריאות, הוא הסתער לתוך הפער וניצל את המאפיינים המהירים והגמישים שיש לו כדובר. קבוצת הטלגרם של הדובר עם העיתונאים נפתחה לכלל הציבור ועד מהרה הפכה לתופעה שאין שנייה לה במגזר הציבורי, עם ערוץ מהיר ויעיל לעדכון ומסירת מידע לציבור. כמאתיים אלף צופים בערוץ, ועשרות אלפים שצופים תוך שניות מרגע שמתפרסמת הודעה בכל שעות היממה. אלפי תמונות ומאות קבצים פורסמו בערוץ הזה במהלך שלושת חודשי הקורונה שפקדו את הציבור בישראל. עם הזמן, התפתחה דינמיקה של עשרות אלפי אזרחים שממתינים דרוכים למוצא פיו של הדובר שישתחרר בעוד הודעת עדכון בקבוצת הטלגרם בצירוף איזה קובץ מקרי, פעם בדיקות ופעם יישובים.

עם זאת, הימים אינם אותם ימים, וכמו העקומה המשטחת, גם המדיניות הציבורית והממשק עם הציבור נדרשים לעבור שינויים. משלב אקוטי של טיפול באירוע בלתי צפוי ומהיר, עברנו לשלב הכרוני, ובו את הגמישות והמהירות שמאפיינים את עבודת הדובר נדרשים להחליף סדר, ארגון, תכנון ותיאום ציפיות עם הציבור שמאפיינים את עבודתם של הממונים על העמדת המידע לציבור.

מערוץ מהיר ויעיל שמספק מה שזמין ונוח (בעיקר לדובר), צריך תוכניות ואסטרטגיה, צריך להיות עקבי ומונגש. צריך לדעת איזה מידע קיים במשרד, איזה מידע ניתן לפרסם ומתי, ואיזה מידע יש מניעה מלפרסם. אם בעבר הסכמנו לחיות עם הניגוד שבין הגורם שאמון על פרסום המידע לבין הגורם שאמון על תדמית הארגון, והכל בשם היעילות והמהירות, הרי שכעת הגיע הזמן לביקורת מסודרת, והפרדה שבין פרסום המידע לבין יחסי הציבור של הארגון.

אם יש כיום ביקורת על מספר הבדיקות, ראוי שמי שאמון על פרסום המידע בעניין יהיה גורם נטול פניות וללא משוא פנים, ולא דובר שלא במקרה יידרש בהמשך היום להגיב לנתונים שפרסם בעצמו לפני רגע.

דווקא עכשיו, כשהלחץ של תחילת האירוע נרגע מעט, חשוב להשקיע את הזמן ולאפשר בצורה יעילה את תחקור ההתרחשויות בחודשים שעברו, וליצור תשתית טובה יותר לקראת אירועים שאולי עוד יהיו. הטיפול במידע חייב להיות מבוסס עובדות ונתונים, מקיף ככל הניתן ומנותק לחלוטין מכל שיקול דוברותי או יחצני.

עכשיו הזמן לפרסם מדיניות ברורה ומסודרת שמקיפה את המידע שקיים ומאבחנת מה המידע שניתן לפרסם ומה המידע שיש מניעה מלפרסמו. מדיניות זו חייבת להיות פומבית, ברורה ועקבית. אלה הימים לעבור ממתכונת של ירי הודעות בפוש של טלגרם לאתר מסודר ומקיף, שכולל את כלל המידע הרלוונטי שיתפרסם ויתעדכן באופן קבוע וברור.

 

המידע הזה אינו משחק ילדים ולא נועד לאפדימיולוגי כורסה אלא מציל חיים. היכולת להרתיע תוך זמן קצר מפני מגעים עם חולה, היכולת לזהות תחילת התפשטות וכמובן ביקורת עניינית ומבוססת, מוקדמת ככל הניתן, על פעילות הגופים והארגונים, היא חיונית לתיקון הליקויים ולפעילות מיטבית ומצילה חיים.

בג"ץ אסר על המדינה להפעיל את שב"כ למעקב אחר חולי קורונה ללא חקיקה

הקורונה אינה איום ביטחוני וקיומי על אזרחי מדינת ישראל או על סדרי המשטר שלה – קבע אתמול בג"ץ בפסק דין מהדהד וחשוב מאין כמותו. בית המשפט קבע כי אין להשתמש בתקנות שעת חירום שהותקנו ללא פיקוח הכנסת, כדי לאפשר לשב"כ לעקוב אחרי אזרחים חולים בקורונה – כאילו היו אויבי המדינה. הוא קבע גם כי אנחנו בעיצומו של משבר בריאותי – לא ביטחוני – ולכן השימוש באמצעים אפופי חשאיות, ובלי לתת דין וחשבון לאזרחים (למשל, על המידע שנאסף ומה השימוש בו) – אינו ראוי.

בהחלט ייתכן שהמדינה תחוקק בימים הקרובים חוק שיאפשר להמשיך לעקוב אחרי אזרחים בעת הזאת, והפעם במליאת הכנסת. ובכל זאת קשה להפריז בחשיבות פסק הדין הזה.

קשה להפריז באמירה הברורה של הנשיאה חיות (שכתבה את פסק הדין העיקרי) בעניין הצורך בהקפדה יתרה על שקיפות כשמדובר במידע שנאסף על ידי רשויות הביטחון. חיות מצביעה על הבעיה המובנית שיש בהפעלת גורמי ביטחון כמו השב"כ והמל"ל (המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה) למטרות אזרחיות.

גופים אלה פועלים למטרות של ביטחון לאומי, והחשאיות שאופפת אותם נובעת מהצורך המובן להסתיר מהאויב את הכלים והשיטות שבאמצעותם נלחמים בו. זה גם ההיגיון שבשמו ניתן לשב"כ, למל"ל ולגופי ביטחון נוספים פטור מתחולת חוק חופש המידע. אלא שבנסיבות אזרחיות כמו מאבק במגפה, אין היגיון בהסתרת האמצעים האלה. שהרי החשיפה של אותם אמצעים לא תאפשר לנגיף הקורונה להערים עליהם. לעומת זאת, הסתרת האמצעים למאבק במגפה מהציבור, כולל תהליך קבלת ההחלטות והמודלים השונים שעומדים בפני מקבלי ההחלטות, שוחקת את אמון הציבור בשלטון ומסכנת את הסולידריות ואת שיתוף הפעולה האזרחי, שבלעדיו לא נצליח להביס את המגפה.

פסק הדין

Supreme-Court-Ruling-in-Shin-Bet-monitoring-with-respect-to-Coronavirus-1

 

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il