fbpx

מידע שהושג בנושא ‘קנסות’

עלייה 17% בקנסות לנהגי אופניים וקורקינטים חשמליים ב-2020

מספר הדוחות שהמשטרה חילקה לנהגי אופניים וקורקינטים חשמליים בשנת 2020 עמד על 48,945. מדובר בעלייה של כ-17.6% לעומת שנת 2019, אז מספר הקנסות היה "רק" 41,599. כך עולה ממידע שמסרה משטרת ישראל לתנועה לחופש המידע שביקשה ללמוד עד כמה נרחבת פעילות האכיפה בתחום.

לדברי עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע "המידע שהתקבל מהרשויות השונות מאפשר לציבור לבחון כיצד המדינה פועלת בהיבט האסדרתי באשר לשימוש בכלי התחבורה הללו, וזאת בתקווה כי המידע יאפשר הן לציבור והן לרשויות השונות לבחון את אופן האכיפה ואת יעילותה".

פילוח המידע מלמד כי העבירות השכיחות בתחום הן באופניים חשמליים והן בקורקינטים חשמליים הן נסיעה ללא קסדה. יודגש כי החל מיולי 2019 קיימת חובה לרכוב בכלים אלה תוך חבישת קסדה עם מחזיר אור. בשנת 2019 קנסה המשטרה קצת יותר מ-23 אלף נהגים בגין סעיף זה, ואילו בשנת 2020 נרשמה עלייה חדה של כ-38% במתן קנסות על אי חבישת קסדה.

עבירה שכיחה אחרת היא רכיבה על המדרכה. בכלים אלה החוק מחייב רכיבה על שבילים, ואם אין שביל, הרכיבה צריכה להתבצע בצידו הימני של הכביש. בשנת 2019 חילקה המשטרה 6,754 קנסות בגין סעיף זה, ובשנה שעברה נרשמה דווקא ירידה במתן קנסות בגין נסיעה על מדרכות: 5,426 קנסות ניתנו על סעיף זה.

החל מיולי 2019 חובה לקיים מבחן רישוי שנקרא A3 כדי לרכוב על כלים אלה. את המבחן ניתן לקיים החל מגיל 15.5 ואפשר להתחיל לרכוב בגיל 16. אף שרואים על הכביש עוד ועוד אופניים וקורקינטים חשמליים, קשה להגיד שהציבור נוהר לבצע רישיון. לפי הנתונים שקיבלנו, בשנת 2019 נבחנו בסך הכל 697 בני אדם בישראל, מהם עברו את הבחינה, שמורכבת מ-30 שאלות, 581 נבחנים. בשנת 2020 המספר צנח ל-382 נבחנים בלבד. 36 מהם נכשלו במבחן הרישוי.

1,316 קנסות על נהיגה ללא רישיון ניתנו בשנת 2019, ובשנה שעברה המספר כעט הוכפל והגיע ל-2,482 קנסות. עבירה זו היא השלישית בשכיחותה בפילוח הקנסות.

מידע מעיריית תל אביב

נתונים נוספים התקבלו מעיריית תל אביב, שם מתמודדים עם עלייה עקבית במספר האופניים והקורקינטים החשמליים, דבר שכבר אילץ את העירייה לקבוע אסדרה נרחבת, לרבות העברת חוקי עזר שונים. השימוש הנרחב בכלים אלה הביא לקפיצה משמעותית בין השנים 2019 ל-2020 בדוחות שחילקו פקחי העירייה. אם בשנת 2019 אלה חילקו 4,261 דוחות, הרי שבשנת 2020 חולקו 16,205 דוחות. בינואר 2021 לבדו חילקו פקחי העירייה כמעט אלף דוחות נוספים.

עיריית תל אביב מסרה את נתוני 2019 בלבד, אלא שניתן להבין מהם את ההיקפים הכספיים. הסכום הכולל של הקנסות מאותם שנה עמד על 1.06 מיליון שקל שמתוכם נגבו כ-950 אלף שקל. תשובת רשות האכיפה והגבייה (שמטפלת בגבייה הקנסות המשטרתיים) מעלה כי בגין 22 אלף קנסות שחולקו בתקופה שבין יולי 2019 ועד מרץ 2021 עמד הסכום הכולל על 5.73 מיליון שקל, ממנו נגבו כ-4.5 מיליון שקל בפועל. לפי נתונים אלה גובה הקנס הממוצע בגין עבירות שמבצעים כלים אלה עומד על 260 שקל.

המידע שקיבלנו

לכתבה של גיא ליברמן ב"גלובס"

מידע נוסף שקיבלנו:

עיריית תל אביב הגבירה את האכיפה ב-2018

עלייה באכיפת המשטרה

הקנסות ממצלמות המהירות נחשפים: כ-600 מיליון שקל ב-4 שנים

מנתונים שמסרה משטרת ישראל לתנועה לחופש המידע עולה כי מערכת מצלמות א3, המשמשת את המשטרה לאכיפה אוטומטית של מהירות ונסיעה ברמזור אדום, הכניסה לקופת המדינה כמעט 600 מיליון שקל בארבע השנים האחרונות. במהלך התקופה הושבתו המצלמות לשנה, בעקבות קביעת בית משפט כי אינן אמינות, ומהנתונים עולה כי ההשבתה פגעה קשות בהכנסות. עם זאת, בתקופת ההשבתה של המצלמות מספר ההרוגים בכבישים דווקא ירד.

עוד עולה כי מאז שהמצלמות שבו לפעול ביולי שינתה המשטרה את מדיניות האכיפה שלה באופן שהגדיל מאוד את ההכנסות, והפחית את משפטי התעבורה. כך, למשל, רוב הכסף בחודשים האחרונים – 84 מיליון שקל מתוך כ-105 מיליון – הגיע מקנסות שניתנו לנהגים על עצירה באור אדום אחרי קו העצירה, עבירה שלא נאכפה בעבר.

בעבר סירבה המשטרה לחשוף את המידע, גם בדיונים בכנסת על יעילות מצלמות המהירות של פרויקט א3. עכשיו הם נחשפים לראשונה. עם זאת במשטרה סירבו למסור מידע על מיקומי המצלמות שמפיקות הכי הרבה דו"חות.

לדברי מנכ"לית התנועה, עו"ד רחל אדרי, "המענה המפורט מראה את איכות המידע שיש למשטרה, וכמה חשוב שהיא תפרסמו באופן יזום. רק על בסיסו ניתן לקיים דיון מהותי במדיניות האכיפה בתחום התנועה, ובתחומים אחרים כמו פשיעה. אנו מקווים שבקרוב מידע רב ככל הניתן יהיה זמין לאזרחים בלחיצת כפתור וביוזמת המשטרה".

המידע על מצלמות המהירות

לכתבה ב-YNET

בקשת המידע שהגשנו:

בקשת המידע למשטרה

המדינה הרוויחה – נהגים שהשתמשו בנייד שילמו כחצי מיליארד שקל בחמש השנים האחרונות

מידע שכנראה יעניין רבים – באיזה כבישים חולקו הכי הרבה דו"חות על שימוש בנייד: במקום הראשון נמצא כביש 4 עם 43,612 דו"חות על שימוש בסלולר בנהיגה בחמש שנים; במקום השני – כביש 20 (נתיבי איילון) עם 28,236 דו"חות, ובמקום השלישי – כביש מספר 1 (ירושלים־ת"א), שם חולקו בחמש השנים האחרונות 21,664 דו"חות.

עוד עולה מהנתונים שמסרה לתנועה המשטרה, כי בתוך שלוש שנים היא הכפילה את מספר הדו"חות שחילקה לנהגים על שימוש בטלפון נייד בזמן נסיעה. ב־2015 חולקו 61,751 דו"חות כאלה, וכעבור שלוש שנים, ב־2018, זינק מספר הדו"חות ל־124,882. ב־2019 נרשמה עלייה נוספת, כשבחמשת החודשים הראשונים של השנה חילקה המשטרה 69,941 דו"חות – קצב שנתי של 160 אלף דו"חות. כל דו"ח הכניס למדינה 1,000 שקל, ובנוסף מחייב את הנהג בעשר נקודות חובה במשרד הרישוי. אם חשבתם לערער על דו"ח – תחשבו שוב כי הסיכוי נראים קלושים: מתחילת השנה התקבלו רק ארבעה ערעורים.

בשנה שעברה האכיפה המוגברת הכניסה לקופת המדינה 124 מיליון שקל, והשנה ההכנסה מהדו"חות צפויה להגיע לכ־160 מיליון שקל. בסך הכל, בארבע השנים האחרונות שילמו נהגים קנסות על שימוש בנייד בסכום של כ־370 מיליון שקל, וביחד עם 2019 הסכום יחצה את רף החצי מיליארד שקל.

לדברי מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד רחלי אדרי, "הנתונים מלמדים שהמשטרה החליטה לשים דגש על אכיפת החוק האוסר על שימוש בטלפון נייד בזמן נהיגה ובכך הכפילה בתקופה קצרה מאוד את מספר הדו"חות שהיא נותנת והגדילה את ההכנסה, שמתקרבת כבר לכ-200 מיליון שקל בשנה. לצד המידע על מספר הדו"חות, מתבקש שהמשטרה תיידע את הציבור במדיניותה המשתנה מעת לעת, ותספק מידע נוסף על יעדי האכיפה ועל המימוש שלהם, שכן מטרת המשטרה היא להפסיק את השימוש המסוכן בטלפון נייד בעת נהיגה ולא להטיל על הציבור מסים עקיפים נוספים".

דוחות בלי הפסקה: עריית תל אביב הכניסה לקופתה 275 מיליון שקל ב-2018

עיריית תל אביב-יפו הכניסה לקופתה בשנת 2018 כ-177 מיליון שקל מכ-830 אלף דוחות חניה ו-96.5 מיליון שקל על דוחות נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית – כך עולה מנתונים שחשפה התנועה לחופש המידע. כ-66 אלף קנסות חולקו על עבירות עירוניות כמו עישון במקומות ציבוריים, אי-איסוף גללים ורכיבה על אופניים חשמליים וקורקינט על המדרכה. מדובר בעלייה של 18 אלף קנסות לעומת שנת 2017.

הכנסותיה של תל אביב מדוחות עולות מדי שנה. שנת 2018 הביאה עמה חלוקה של 831,994 דוחות חניה, בסכום של 145 מיליון שקל. אלא שבפועל – בשל ריביות והקנסות על עיכוב התשלום – ההכנסות הגיעו ל-176 מיליון שקל. ב-2007 ההכנסות מדוחות חניה היו כ-158 מיליון שקל, לעומת 135 מיליון שקל ב-2016.

עוד עולה מהנתונים: כמות הדוחות הגבוהה ביותר ניתנה על חניה בכחול-לבן – כ-244 אלף דוחות; כ-10,000 דוחות נתנו על חניה כפולה; כ-257 אלף דוחות ניתנו על "העמדת רכב בניגוד להוראות תמרור המתיר חניה לכלי רכב מסוימים ובשעות מסוימות"; 41 אלף דוחות ניתנו על חניית כלי רכב על המדרכה; 37 אלף דוחות על חניה בתחום תחנת אוטובוס; 4,000 דוחות על העמדת כלי רכב באמצע הצומת; כ-3,000 דוחות ניתנו על חניה בחניית נכה.

בשנת 2018 חולקו 193 אלף דוחות על נסיעה בנתיבי תחבורה ציבורית. סכומי הדוחות המקוריים היה 96 מיליון שקל.

מלבד דוחות החניה שהכניסו לקופת העירייה 177 מיליון שקל בשנה החולפת, העירייה נהנתה גם מהכנסה של 29 מיליון שקל בגין עבירות עירוניות. בין היתר, כ- 17 אלף דוחות, בסך 2.5 מיליון שקל, ניתנו על רכיבה על אופניים חשמליים בשבילים להולכי רגל או על מדרכה. על פתיחת חנות או בית קפה בשעות אסורות על פי החוק חולקו 3,666 דוחות, שהכניסו לקופת העירייה 1.7 מיליון שקל.

על אי איסוף גללי כלב ניתנו 1,610 דוחות, בסך 1.1 מיליון שקל. בנוסף, על זריקה או השארה של אשפה במקומות ציבוריים שלא בפח אשפה חולקו 3,596 דוחות, שהכניסו לקופת העירייה 1.1 מיליון שקל.

על עישון במקום ציבורי חולקו 963 דוחות, שהסתכמו ב-963 אלף שקל, ועל אי-מניעת עישון במקום ציבורי חולקו 649 דוחות שהסתכמו ב-3.2 מיליון שקל.

על רכיבה על בקורקינט חשמלי עם אוזניות ניתנו 275 דוחות, בסך 68 אלף שקל; על רכיבה על קורקינט חשמלי במדרכה או בשביל להולכי רגל חולקו 2,546 דוחות, שהסתכמו ב-635 אלף שקל.

התפלגות הדוחות לפי עבירות בתל אביב

היקף ההכנסות מדוחות בתל אביב

לכתבה על המידע ב"וואלה"

עיריית ת"א הגבירה את האכיפה על אופניים – 22 אלף דו"חות ב-2018

לא פחות מ־22 אלף דו"חות חילקה עיריית תל אביב בשנת 2018 לרוכבי האופניים הרגילים, החשמליים והקורקינטים החשמליים בגין עבירות שונות. סכום הקנסות שחילקה העירייה ב־2018 היה כ־3.5 מיליוני שקלים. כך עולה ממידע שקיבלנו. אנו מצפים מעיריית תל אביב לפרסם את המידע בצורה השקופה והנגישה ביותר, לרבות סך הכנסותיה מקנסות חנייה, מקנסות לאופניים ולקורקינטים ומקנסות לעסקים.

האכיפה של עיריית תל אביב על רוכבי אופניים רגילים וחשמליים החלה בנובמבר 2017, כך שההשוואה הקיימת היום היא בין אותם חודשיים ב־2017 לבין כל שנת 2018. בחלק מהסעיפים זינקו מספרי הדו"חות על עבירות מסוימות, למשל באותם חודשיים ב־2017 קיבל רק אדם אחד קנס על רכיבה עם אוזניות שמחוברות למכשיר להשמעת צלילים, כאשר ב־2018 חולקו לא פחות מ־274 קנסות מסוג זה.

בנוסף, בחודשיים ב־2017 קיבל רק אדם אחד דו"ח על נסיעה באופניים או בקורקינט בזמן שימוש אסור בטלפון נייד, בעוד שב־2018 חולקו 55 דו"חות כאלה. הסעיף שבגינו התקבלו הכי הרבה דו"חות הוא רכיבה על אופניים חשמליים על המדרכה או בשביל המיועד להולכי רגל. על העבירה הזו נקנסו כ־17,872 רוכבים על אופניים חשמליים, לצד 2,545 רוכבי קורקינט חשמלי.

כתבה על המידע ב"ישראל היום"

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il