fbpx

מידע שהושג בנושא ‘ראש הממשלה’

התנועה לביהמ"ש העליון: מנדלבליט שוגה באיסורו הגורף על גילוי מידע שפוגע בפרטיות

התנועה לחופש המידע מבקשת לצרפה במעמד ידידת בית המשפט להליך שבו הוצגה עמדה פרשנית חדשה של היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה לרשות ציבורית אסור למסור מידע שעלול לפגוע בפרטיותו של אדם אף אם יש בו עניין לציבור, ורק בית המשפט מוסמך לאזן בין חופש המידע להגנת הפרטיות. הדיון בכך יתקיים ב-2 באוגוסט 2020 בפני הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון, במסגרת דנ"מ 6602/17 בנימין נתניהו נ' הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה.

את העמדה כתבה היועצת המשפטית של התנועה, איה מרקביץ', בסיועה של עו"ד יערה וינקלר שליט, שתייצג את התנועה בדיון.

בבקשה שהגישה, עומדת התנועה על כך שעמדת היועץ החדשה משנה מדיניות עקבית ורבת שנים ביחס לסמכותה של רשות ציבורית למסור מידע ציבורי שעלול לפגוע בפרטיות למבקשיו לפי חוק חופש המידע, תוך פגיעה קשה בזכות החוקתית למידע, ללא בסיס וללא הצדקה. הבקשה מבארת שמדובר בעמדה שגויה מבחינה משפטית מכמה טעמים, שעיקריהם הם אלה:

  1. עמדת היועץ מתעלמת מסעיפי חוק קיימים וסותרת סעיפי חוק אחרים, שמהם עולה בבירור שרשות ציבורית מחויבת להפעיל שיקול דעת גם בבואה לבחון בקשת מידע שנוגעת למידע הנחזה ל"פרטי";
  2. עמדת היועץ עומדת בניגוד גמור לכוונת המחוקק, שמפרוטוקולי דיוניו בהליך החקיקה ומדברי ההסבר לחוק חופש המידע, עולה במובהק שהמחוקק התכוון להסמיך את הרשות לערוך בעצמה איזון בין הזכות למידע והזכות לפרטיות ולמסור את המידע במקרים המתאימים, ולא להטיל על בית המשפט אחריות לקבלת החלטות מינהליות במקומה;
  3. עמדת היועץ סותרת הלכה פסוקה ומושרשת שנתקבעה בשורת פסקי דין שנתן בית המשפט העליון. שלפיהם כדי שסירוב לבקשת מידע יעמוד במבחן הסבירות, על הרשות לאתר את מכלול השיקולים הרלוונטיים ולאזן ביניהם. לכן, נקבע שהרשות אינה יכולה להיתלות בעילה של פגיעה בפרטיות בלבד, מבלי להוסיף ולבחון את עוצמת הפגיעה בשים לב לרגישות המידע, ומנגד, את חשיבות חשיפתו עבור הציבור.
  4. עמדת היועץ משנה מהיסוד את נטל הפנייה לערכאות שקובע חוק חופש המידע, ולפיו הרשות מוסמכת למסור מידע תוך פגיעה בפרטיות אם מצאה שחשיבותו הציבורית או האישית גוברת, תוך שמירת זכותו של הנפגע הפוטנציאלי לעתור על החלטתה בטרם תמסור את המידע. לעומת זאת, עמדת היועץ תחייב רשויות לסרב "אוטומטית" לבקשות מידע כאלה, והנטל לעתור על ההחלטה לעולם יוטל על מבקשי המידע.

בנוסף, התנועה מתריעה בבקשתה מכך שאי דחייתה של עמדת היועץ החדשה על ידי בית המשפט, עלולה להוביל לתוצאות אופרטיביות קשות וחמורות, בכמה מישורים:

  1. האילוץ לפנות לערכאות מהווה חסם משמעותי בפני מימוש הזכות למידע: קבלת עמדת היועץ תאלץ מבקשי מידע להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בכל עימות בין זכותם למידע לזכות לפרטיות, ולשאת בעלויות הבלתי-מבוטלות שכרוכות בה. מדובר בחסם קיצוני שבהכרח יוביל לצמצום דרמטי של היקף המידע הציבורי שייחשף לעין הציבור.
  2. משך ההליך המשפטי עלול לעקר את השפעתו של המידע שייחשף על הדיון הציבורי במועד רלוונטי: גם כאשר תוגש עתירה וזו תוכרע לטובתם של מבקשי המידע, המידע יימסר חודשים רבים ולעתים אף שנים לאחר שהוגשה בקשת המידע. לא פעם, תוצאה כזו תייתר את חשיפת המידע או תפחית מאד את השפעתה על התנהלות השלטון, תוך פגיעה קשה בתכליות שלשמן נחקק חוק חופש המידע.
  3. פגיעה במעמד הממונים על יישום החוק ברשויות ובמעמד היחידה הממשלתית לחופש המידע: שלילת שיקול הדעת של הרשות במקרי פגיעה בפרטיות, תחליש את אותם גורמים שרכשו מומחיות וידע בתחום, ופועלים כדי לפתור את הכשלים ביישום חוק חופש המידע מחוץ לכותלי בית המשפט. גם במובן זה, גישת היועץ מסורבלת ולא יעילה, והיא מרחיקה את ישראל מהסטנדרט הרווח במדינות דמוקרטיות.
  4. חשש מפני הפיכת הזכות לפרטיות ל"מפלטו של הנבל": התנועה מתריעה שעמדת היועץ תפתח פתח לשימוש לרעה בעילת הפגיעה בפרטיות לשם הסתרת תהליכי קבלת החלטות ושאר סוגי מידע שלגילויו ערך ציבורי רב, אלא שחשיפתו אינה נוחה לרשות, לצדדים שלישיים, לנבחרי הציבור או לפקידיו.

יצוין שעמדתו הפרשנית החדשה של היועמ"ש לא פורסמה לציבור, אך פורטה במסמך שהוגש לבית המשפט העליון מטעם הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה. זאת, לקראת דיון נוסף שייערך, לבקשת נתניהו, במספר קביעות שיפוטיות שניתנו בעתירה שהוכרעה עוד ב-2017, ושבעקבותיה נמסרו לעיתונאי רביב דרוקר ולערוץ 10 מועדי השיחות שקיים נתניהו עם בעל השליטה ועם העורך דאז של החינמון "ישראל היום".

התנועה מציינת בבקשתה שניסיונה מלמד שעמדת היועץ החדשה כבר החלה להיות מיושמת בשטח, על אף שלא פורסמה ברבים בהתאם לחובה לפרסם הנחיות. כן מצביעה התנועה על כך שעמדה זו לוקה בחוסר סבירות מהותי גם משום שגובשה "במחשכים" וללא כל שימוע ציבורי. על רקע זה, מדגישה התנועה שיש מקום לשמוע את עמדתה של עותרת ציבורית בנוגע לשינוי שגורמת עמדת היועץ החדשה בנקודת האיזון החקוקה בין הגנת הפרטיות לחופש המידע, על השלכות הרוחב הרבות שכרוכות בו.

 

דנ"מ 6602/17 בנימין נתניהו נ' הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה

Amicus-curiae-6602_17

 

הנספחים

נספחים

ערערנו לבית המשפט העליון – להורות למשרד ראש הממשלה למסור לציבור את הפירוט המלא של הוצאות המעון

תנועה לחופש המידע ערערה לבית המשפט העליון על ההחלטה של בית המשפט המחוזי מינואר, שלפיה אין לחייב את ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לפרסם את פירוט הוצאות מעונות ראש הממשלה ל-2015 וחשבוניות בגין ההוצאות.

הערעור שהגשנו – עע"מ 1417/19

לכתבה בדה מרקר

התנועה פנתה ביולי 2016 לממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה בבקשה לפירוט ההוצאות לפי ספק, סכום וסוג הוצאה ובצירוף חשבוניות. לאחר סירוב הבקשה, הוגשה עתירה לבית המשפט המחוזי, ובינואר נדחתה עתירת התנועה, והתקבלה עתירה של נתניהו נגד החלטת הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה, שהתיר לפרסם הוצאות ניקוי יבש של המשפחה במעון ל-2014.

השופט יורם נועם קבע כי "העניין הציבורי בקבלת מידע על הוצאות מעונות ראש הממשלה הוא בפרסום מהות ההוצאות. אך מכאן ועד להצצה לפרטי המזון, כמו גם לפרטי הכביסה או הטואלט – קרי, לצלחת, לחדרי השירותים והרחצה ולארון הכביסה – מרחק רב, והיא אינה משרתת עניין ציבורי ואינה יכולה לתרום לדיון ענייני המתנהל בציבור זולת שיח רכילותי גרידא".

בערעור שהוגש היום באמצעות עורכי הדין, אביתר קנולר ויערה וינקלר-שליט, כתבה התנועה לחופש המידע כי השגיאה המשמעותית ביותר בפסיקתו של בית המשפט המחוזי היא בכך שהתעלם מ"נוהל השתתפות בהוצאות ראש ממשלה מכהן" מ-2001. במסגרת נוהל זה מפורטות כל ההוצאות שמותר לראש ממשלה מכהן להוציא במעונותיו על חשבון המדינה, לפי סוג ההוצאה, תוך פירוט הפריטים שניתן לרכוש במסגרתה וסכום המסגרת שניתן להוציא.

לכן, מעצם קיומו של הנוהל עולה שכל ההוצאות שמוצאות מכוחו, צריכות להיות פומביות על מנת שניתן יהיה לבחון את עמידת הגורמים הנוגעים בדבר בהוראות. לא ניתן ליהנות מצד אחד מהמימון הציבורי לפי הנוהל, ומצד שני מפרטיות שתוביל להסתרת מידע אודות השימוש בכספי הציבור – בלי שבית המשפט כלל לא ערך את האיזון הנדרש בין הפרטיות לחופש המידע.

הערעור מעלה טענות נוספות, ובהן העובדה שבית המשפט המחוזי אימץ את העמדה של ראש הממשלה והממונה, שלפיה מדובר בהקצאת משאבים בלתי סבירה בלי לערוך בדיקה עובדתית או אפילו הגיונית של השעות שנטען כי יש להשקיע באיתור החשבוניות ובדיקתן.

הוצאות מעונות ראש הממשלה לא יפורסמו – פסק הדין של השופט י.נועם

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il