fbpx

מידע שהושג בנושא ‘רביב דרוקר’

העליון דחה את בקשתו של נתניהו לקיים דיון נוסף בשיחות בינו לבין מו"ל ועורך ישראל היום

 

פסק הדין

פסק הדין

 

פרוטוקול הדיון

פרוטוקול הדיון

 

עמדת הידיד של התנועה

עמדת המדינה

 

התנועה לביהמ"ש העליון: מנדלבליט שוגה באיסורו הגורף על גילוי מידע שפוגע בפרטיות

התנועה לחופש המידע מבקשת לצרפה במעמד ידידת בית המשפט להליך שבו הוצגה עמדה פרשנית חדשה של היועץ המשפטי לממשלה, שלפיה לרשות ציבורית אסור למסור מידע שעלול לפגוע בפרטיותו של אדם אף אם יש בו עניין לציבור, ורק בית המשפט מוסמך לאזן בין חופש המידע להגנת הפרטיות. הדיון בכך יתקיים ב-2 באוגוסט 2020 בפני הרכב מורחב של שבעה שופטי בית המשפט העליון, במסגרת דנ"מ 6602/17 בנימין נתניהו נ' הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה.

את העמדה כתבה היועצת המשפטית של התנועה, איה מרקביץ', בסיועה של עו"ד יערה וינקלר שליט, שתייצג את התנועה בדיון.

בבקשה שהגישה, עומדת התנועה על כך שעמדת היועץ החדשה משנה מדיניות עקבית ורבת שנים ביחס לסמכותה של רשות ציבורית למסור מידע ציבורי שעלול לפגוע בפרטיות למבקשיו לפי חוק חופש המידע, תוך פגיעה קשה בזכות החוקתית למידע, ללא בסיס וללא הצדקה. הבקשה מבארת שמדובר בעמדה שגויה מבחינה משפטית מכמה טעמים, שעיקריהם הם אלה:

  1. עמדת היועץ מתעלמת מסעיפי חוק קיימים וסותרת סעיפי חוק אחרים, שמהם עולה בבירור שרשות ציבורית מחויבת להפעיל שיקול דעת גם בבואה לבחון בקשת מידע שנוגעת למידע הנחזה ל"פרטי";
  2. עמדת היועץ עומדת בניגוד גמור לכוונת המחוקק, שמפרוטוקולי דיוניו בהליך החקיקה ומדברי ההסבר לחוק חופש המידע, עולה במובהק שהמחוקק התכוון להסמיך את הרשות לערוך בעצמה איזון בין הזכות למידע והזכות לפרטיות ולמסור את המידע במקרים המתאימים, ולא להטיל על בית המשפט אחריות לקבלת החלטות מינהליות במקומה;
  3. עמדת היועץ סותרת הלכה פסוקה ומושרשת שנתקבעה בשורת פסקי דין שנתן בית המשפט העליון. שלפיהם כדי שסירוב לבקשת מידע יעמוד במבחן הסבירות, על הרשות לאתר את מכלול השיקולים הרלוונטיים ולאזן ביניהם. לכן, נקבע שהרשות אינה יכולה להיתלות בעילה של פגיעה בפרטיות בלבד, מבלי להוסיף ולבחון את עוצמת הפגיעה בשים לב לרגישות המידע, ומנגד, את חשיבות חשיפתו עבור הציבור.
  4. עמדת היועץ משנה מהיסוד את נטל הפנייה לערכאות שקובע חוק חופש המידע, ולפיו הרשות מוסמכת למסור מידע תוך פגיעה בפרטיות אם מצאה שחשיבותו הציבורית או האישית גוברת, תוך שמירת זכותו של הנפגע הפוטנציאלי לעתור על החלטתה בטרם תמסור את המידע. לעומת זאת, עמדת היועץ תחייב רשויות לסרב "אוטומטית" לבקשות מידע כאלה, והנטל לעתור על ההחלטה לעולם יוטל על מבקשי המידע.

בנוסף, התנועה מתריעה בבקשתה מכך שאי דחייתה של עמדת היועץ החדשה על ידי בית המשפט, עלולה להוביל לתוצאות אופרטיביות קשות וחמורות, בכמה מישורים:

  1. האילוץ לפנות לערכאות מהווה חסם משמעותי בפני מימוש הזכות למידע: קבלת עמדת היועץ תאלץ מבקשי מידע להגיש עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים בכל עימות בין זכותם למידע לזכות לפרטיות, ולשאת בעלויות הבלתי-מבוטלות שכרוכות בה. מדובר בחסם קיצוני שבהכרח יוביל לצמצום דרמטי של היקף המידע הציבורי שייחשף לעין הציבור.
  2. משך ההליך המשפטי עלול לעקר את השפעתו של המידע שייחשף על הדיון הציבורי במועד רלוונטי: גם כאשר תוגש עתירה וזו תוכרע לטובתם של מבקשי המידע, המידע יימסר חודשים רבים ולעתים אף שנים לאחר שהוגשה בקשת המידע. לא פעם, תוצאה כזו תייתר את חשיפת המידע או תפחית מאד את השפעתה על התנהלות השלטון, תוך פגיעה קשה בתכליות שלשמן נחקק חוק חופש המידע.
  3. פגיעה במעמד הממונים על יישום החוק ברשויות ובמעמד היחידה הממשלתית לחופש המידע: שלילת שיקול הדעת של הרשות במקרי פגיעה בפרטיות, תחליש את אותם גורמים שרכשו מומחיות וידע בתחום, ופועלים כדי לפתור את הכשלים ביישום חוק חופש המידע מחוץ לכותלי בית המשפט. גם במובן זה, גישת היועץ מסורבלת ולא יעילה, והיא מרחיקה את ישראל מהסטנדרט הרווח במדינות דמוקרטיות.
  4. חשש מפני הפיכת הזכות לפרטיות ל"מפלטו של הנבל": התנועה מתריעה שעמדת היועץ תפתח פתח לשימוש לרעה בעילת הפגיעה בפרטיות לשם הסתרת תהליכי קבלת החלטות ושאר סוגי מידע שלגילויו ערך ציבורי רב, אלא שחשיפתו אינה נוחה לרשות, לצדדים שלישיים, לנבחרי הציבור או לפקידיו.

יצוין שעמדתו הפרשנית החדשה של היועמ"ש לא פורסמה לציבור, אך פורטה במסמך שהוגש לבית המשפט העליון מטעם הממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה. זאת, לקראת דיון נוסף שייערך, לבקשת נתניהו, במספר קביעות שיפוטיות שניתנו בעתירה שהוכרעה עוד ב-2017, ושבעקבותיה נמסרו לעיתונאי רביב דרוקר ולערוץ 10 מועדי השיחות שקיים נתניהו עם בעל השליטה ועם העורך דאז של החינמון "ישראל היום".

התנועה מציינת בבקשתה שניסיונה מלמד שעמדת היועץ החדשה כבר החלה להיות מיושמת בשטח, על אף שלא פורסמה ברבים בהתאם לחובה לפרסם הנחיות. כן מצביעה התנועה על כך שעמדה זו לוקה בחוסר סבירות מהותי גם משום שגובשה "במחשכים" וללא כל שימוע ציבורי. על רקע זה, מדגישה התנועה שיש מקום לשמוע את עמדתה של עותרת ציבורית בנוגע לשינוי שגורמת עמדת היועץ החדשה בנקודת האיזון החקוקה בין הגנת הפרטיות לחופש המידע, על השלכות הרוחב הרבות שכרוכות בו.

לכתבה של חן מענית ב"גלובס"

 

דנ"מ 6602/17 בנימין נתניהו נ' הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה

Amicus-curiae-6602_17

 

הנספחים

נספחים

 

חוות הדעת של מנדלבליט (השלמת טיעון מטעם המדינה)

השלמת טיעון מטעם המדינה

"אין סודות בחישוב נוסחת הקב"א" – איזו אמירה חצופה

ביום שני שעבר התפרסמה כתבה במאקו על הדרך בה הצבא קובע את הקב״א של מתגייסיו. למי שלא יודע זה הציון שיכריע יותר מכול את עתידכם בצבא, עבור לא מעט אנשים – את עתידם בחיים. הכתבה כללה את אחת האמירות המעצבנות והשקריות ביותר שקראתי תקופה ארוכה. סא״ל שרון פישר היא ראש ענף פיתוח מערכות מיון במרכז מדעי ההתנהגות של צה״ל, תואר ארוך שמסתיר הרבה כוח. שינוי קטן בדרך שבה יחושב הקב״א ופרופיל הטייסים שלנו עשוי להשתנות, יחידת 8200 יכולה להיראות קצת אחרת (אני לא אומר שהיא צריכה להיראות אחרת).

הנה מה שאמרה סא״ל פישר: הסוד הכי גדול הוא שאין יותר סודות. היום נגלה את כל סודות הקב״א״. וואו, איזה יופי. בלעדי למאקו.

במרץ 2005 (כן, לפני כמעט תשע שנים!) הגישה התנועה לחופש המידע בקשה לצה״ל. ספרו לנו בבקשה איך מחושבת נוסחת הקב״א, האם משהו מהשמועות נכון? צה״ל סרב. התנועה עתרה לביהמ״ש באמצעות עו״ד אילן יונש.

מה שעשתה הסגן אלוף עכשיו, עשה צה״ל גם אז. זלזל באינטליגנציה שלנו, אז זה קרה בדיון באולפן "לונדון קירשנבאום". את התנועה ייצג פרופ' יורם רבין, היום דיקן בי״ס למשפטים במכללה למינהל. צה״ל שיגר לאולפן קצין בכיר מהבקו״ם, שבא ואמר (אני מצטט מזיכרון): מה צריך עתירה, אין בזה סודות, הכול על האתר שלנו. רצנו לאתר, אולי סתם הגשנו עתירה? ובכן, שטויות. באתר הם מפרטים דברים כלליים, רחוק מלהיות הדרך בה הם מחשבים את הקב״א.

העתירה מתנהלת כאמור כבר נצח. צה״ל (״אין סודות, היום נחשוף״) עומד על הרגליים האחוריות. אסור לגלות, זה יהרוס את כול שיטת המיון של צה״ל, זה יפגע פגיעה אנושה בבטחון המדינה. ביהמ״ש מתקשה להכריע. מן הצד האחד, שיקולים חברתיים כבדי משקל. האם באמת הנוסחה הזאת יודעת בצורה מתוחכמת לתעדף אוכלוסיות מסוימות ולפגוע באחרות? מהצד השני, איזה שופט שפוי רוצה להכריע נגד ביטחון המדינה?

הפסקה לרגע.

ב-2008, כשראינו שהשופט ניסים ישעיה מתקשה להכריע, הגשנו בקשה פשוטה יותר. האם תהיו מוכנים להגיד למועמד לשירות ביטחון מה ציון הקב״א שלו? צה״ל ענה בשלילה. הגשנו עתירה. צה״ל ענה לביהמ״ש (נשבע לכם) שאם יחייבו אותו למסור למתגייסים את ציון הקב״א שלהם, זה יהרוס את שיטת המיון הצה״לית ויפגע פגיעה אנושה בביטחון. כן, כן. ביהמ״ש לא התרשם וחייב את צה״ל. היום כל מתגייס מקבל את ציון הקב״א שלו ונדמה לי שביטחון המדינה עדיין עומד.

חזרה לנוסחת קוקה קולה של צבא הגנה לישראל.

בביהמ״ש טען צה״ל שכל כך סודית הנוסחה שהוא יהיה מוכן לחשוף אותה רק לפסיכומטריקאי (לא ידעתי שיש דבר כזה), שהתנועה תביא ויהיה מקובל על הצבא. הפסיכומטריקאי ישמע את הסוד הגדול, הוא לא יגלה לנו, אבל יוכל לחתום לביהמ״ש שאין בנוסחה הזאת משהו שמעדיף אוכלוסיות שלמות על אחרות. חיפשנו וחיפשנו. מתברר כי יש מעט מאוד פסיכומטריקאים כאלה ולא נמצא אחד שהסכים למלא את התפקיד עבורנו ויהיה מקובל על הצבא. עוד מעט תשע שנים חלפו, השופט ישעיה כבר פרש ופתאום סא״ל פישר נזכרה שבכלל אין סודות והכול שטוית ואם יש כבר איזה סוד, אז היא חושפת אותו ככה כלאחר יד, כי על מה כבר מדובר. בוא נגיד בעדינות שאם היא באמת הייתה חושפת את הכול הייתי א. שמח. ב. סקרן. ג. מבקש הוצאות משפט כבדות בביהמ״ש על כך שצה״ל ביזה את המחוזי, אלא שסא״ל פישר, כמובן, עשתה עוד מניפולציה.

כך נקבע הקב״א לדבריה: 1. צה״ר – ציון השכלה ראשוני: 17% מהציון הסופי לגברים ו-40%  מהציון הסופי לנשים. פישר טענה שפשוט מחפשים פוטנציאל. מי שסיים בי"ס יסודי יקבל הרבה פחות ממי שיש לו זכאות לתארים אקדמאיים או בגרות. ראשית, נדמה לי שהקב״א נקבע לפני שיש בגרות מלאה בכלל בסוף י״ב. שנית, למיטב בדיקותיי, יש אלמנט אחד סודי שממד״א לא אוהבת לדבר עליו. אתה מקבל ציון לפי זהות בי״ס בו למדת. טען בפניי איש ממד״א שהם מודעים לכך שזה קריטריון ניבוי שנוי במחלוקת. בית הספר בצפון תל אביב עשוי לתת ניקוד מיטיב יותר מבי״ס התיכון בדימונה אפילו שהבוגר בדימונה עשה את אותה בגרות. עם זאת, לדברי אותו איש ממד״א, כל בדיקותיהם לאורך השנים הוכיחו שזה קריטריון ניבוי חשוב מאין כמוהו וזו תהיה טעות לוותר עליו.

אני ממש לא מתיימר להתווכח עם מומחים למיון בני אדם, אבל נדמה לי שזו בדיוק הרשימה שכולנו זכאים לראות. כמה שווה כל בי״ס ועל פי מה מחליטים בממד״א כמה שווה כל בי״ס. אשכול כלכלי חברתי של הבוגרים? ציוני הבגרות הממוצעים של בית הספר? מיקום גיאוגרפי? אחרי שנראה את הרשימה, שקובעת את עתיד החיילות בצבא (40% מהקב״א! ) יתעורר שיח ציבורי ואם בסופו יוחלט להשאיר את השיטה על כנה, אז זו החלטה לגמרי לגיטימית, כמובן. רק שפישר לא תגיד לנו שהכול גלוי ואין סודות.

2. דפ״ר – מעין מבחן פסיכומטרי שקובע 50 אחוזים מהקב״א של הגברים ו-60 אחוזים מהקב״א של הנשים. גם לעניין הזה יש לי מיליון שאלות. מה קורה עם דרוזים? עולים מארצות חבר העמים? אנשים שלא שולטים היטב בשפה העברית? פישר אמרה למאקו שהם יעשו בחינה צורנית בלבד. וזה לא יפגע בקב״א שלהם? ואם הוא שולט בשפה, אבל סתם פחות טוב ממי ששפת אמו עברית, אז מי קובע שהוא עושה רק בחינה צורנית?

3. המרכיב האחרון הוא צד״ך (ציון דרך כללי). זה קיים לגברים בעיקר ולנשים המעוניינות בתפקידי לחימה ושווה 33 אחוזים מהציון לגברים. הציון הזה נקבע באמצעות הראיון המפורסם עם המאבחנת הצה״לית. לאורך השנים פנו אליי כמה כאלו, ששמעו על המאבק שלנו וטענו שהנושאים הכלכליים חברתיים כן משפיעים על הציון כי הן, כנראה, הונחו לשאול שאלות בנושא. אני מוכן להאמין לסא״ל סופר שזה לא משפיע ישירות, לא אם אתה בן למשפחה חד הורית ולא אם עלית לארץ. בכול זאת, נדמה לי שאנחנו זכאים לדעת הרבה יותר על איך בדיוק השאלות של המאבחנת אמורות לבדוק אם יש לנו או אין לנו התאמה לתפקידי לחימה והאם אין בשאלות הללו משהו שמבטא בכול זאת השתייכות חברתית, ארץ מוצא וכו׳.

שורה תחתונה – אולי השיטה לקביעת הקב״א חכמה וראויה, ייתכן אפילו שאת חלק ממרכיביה אסור לגלות למתגייסים, כדי שלא יתמרנו אותה, רק שדבר אחד לא יספרו לנו – ש״אין סודות״.

הפוסט התפרסם בבלוג של רביב דרוקר

כך שימש הקב"א ככלי מיון

 

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il