fbpx

מידע שהושג בנושא ‘שב"כ’

בג"ץ אסר על המדינה להפעיל את שב"כ למעקב אחר חולי קורונה ללא חקיקה

הקורונה אינה איום ביטחוני וקיומי על אזרחי מדינת ישראל או על סדרי המשטר שלה – קבע אתמול בג"ץ בפסק דין מהדהד וחשוב מאין כמותו. בית המשפט קבע כי אין להשתמש בתקנות שעת חירום שהותקנו ללא פיקוח הכנסת, כדי לאפשר לשב"כ לעקוב אחרי אזרחים חולים בקורונה – כאילו היו אויבי המדינה. הוא קבע גם כי אנחנו בעיצומו של משבר בריאותי – לא ביטחוני – ולכן השימוש באמצעים אפופי חשאיות, ובלי לתת דין וחשבון לאזרחים (למשל, על המידע שנאסף ומה השימוש בו) – אינו ראוי.

בהחלט ייתכן שהמדינה תחוקק בימים הקרובים חוק שיאפשר להמשיך לעקוב אחרי אזרחים בעת הזאת, והפעם במליאת הכנסת. ובכל זאת קשה להפריז בחשיבות פסק הדין הזה.

קשה להפריז באמירה הברורה של הנשיאה חיות (שכתבה את פסק הדין העיקרי) בעניין הצורך בהקפדה יתרה על שקיפות כשמדובר במידע שנאסף על ידי רשויות הביטחון. חיות מצביעה על הבעיה המובנית שיש בהפעלת גורמי ביטחון כמו השב"כ והמל"ל (המטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה) למטרות אזרחיות.

גופים אלה פועלים למטרות של ביטחון לאומי, והחשאיות שאופפת אותם נובעת מהצורך המובן להסתיר מהאויב את הכלים והשיטות שבאמצעותם נלחמים בו. זה גם ההיגיון שבשמו ניתן לשב"כ, למל"ל ולגופי ביטחון נוספים פטור מתחולת חוק חופש המידע. אלא שבנסיבות אזרחיות כמו מאבק במגפה, אין היגיון בהסתרת האמצעים האלה. שהרי החשיפה של אותם אמצעים לא תאפשר לנגיף הקורונה להערים עליהם. לעומת זאת, הסתרת האמצעים למאבק במגפה מהציבור, כולל תהליך קבלת ההחלטות והמודלים השונים שעומדים בפני מקבלי ההחלטות, שוחקת את אמון הציבור בשלטון ומסכנת את הסולידריות ואת שיתוף הפעולה האזרחי, שבלעדיו לא נצליח להביס את המגפה.

פסק הדין

Supreme-Court-Ruling-in-Shin-Bet-monitoring-with-respect-to-Coronavirus-1

 

63 שנים אחרי רצח קסטנר – השב"כ טוען שחשיפת מסמכים הקשורים לפרשה תפגע בביטחון המדינה

למה המדינה חוששת ממה שנמצא בארכיונים שלה? 63 שנים אחרי רצח קסטנר – השב"כ טוען שחשיפת מסמכי ארכיון הקשורים לפרשה תפגע בביטחון המדינה. ביום שני שופטי בג"ץ, בראשות הנשיאה אסתר חיות, יידרשו לקבוע אם החיסיון הזה סביר.

במארס 1957 נורה ד"ר ישראל קסטנר בפתח ביתו בתל אביב. קסטנר נפצע ואושפז בבית החולים הדסה, שם מת כעבור כמה ימים. ד"ר נדב קפלן, היסטוריון ואל"מ (במיל') בחיל האוויר, עתר לבג"ץ נגד שב"כ וארכיון המדינה, בבקשה לחשוף את המסמכים בפרשת הרצח. קפלן מבקש לבחון האם היה בזירת ההתנקשות היה אדם נוסף, האם חנקו את קסטנר בכרית בבית החולים, והאם המדינה עומדת מאחורי הרצח.

בשב"כ טוענים כי פתיחת תיקי הארכיון תסכן את ביטחון המדינה, וגם "שמדובר בהיקף רב ביותר של מסמכים" שהמאמץ הכרוך בחשיפתם יגרום "להכבדה ניכרת על פעולת הארגון".  

לדברי עו"ד אביתר קנולר, שמייצג את קפלן, ייתכן שהמידע שייחשף יביך את גופי הביטחון, "אבל מבוכה אינה סיבה להסתרה אלא דווקא הזדמנות ללמוד ולתקן. אחרי עשרות שנים יש מקום לספר לציבור מה באמת קרה שם".

לכתבה של עופר אדרת ב"הארץ"

 

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il