fbpx

מידע שהושג בנושא ‘תמלילי ישיבות הממשלה’

ככה נראית הסתרה של דיוני הקורונה בממשלה: המדינה מסרה לנו מצגות קורונה מושחרות ומצונזרות

לצחוק ולבכות – ובעיקר לא להאמין. על שלושה דיסקים העבירו לנו ממשרד ראש הממשלה את "חומרי הרקע" של ישיבות הממשלה במשבר הקורונה. מידע קריטי לאזרחי ישראל בעת הזאת, שהמדינה התחייבה למסור לנו. ומה קיבלנו אחרי שלושה הליכים שניהלנו בבתי המשפט? מצגות סרוקות ומושחרות – שחלקן בכלל הודלפו כבר לתקשורת.

איפה חוות הדעת של המומחים, נתוני תחלואה וסקירות על מצבה של מערכת הבריאות, המודלים שהציגו בדיונים אנשי המקצוע, החלופות ודרכי הפעולה שהוצגו לשרים? את כל אלה לא קיבלנו. ולכן נערער לבית המשפט העליון.

כשהמדינה מתחייבת בבית המשפט למסור לנו את חומרי הרקע – ואז סורקת מצגות ומעלה על דיסק, זה לעשות צחוק מזכות הציבור למידע. כזכור, התנועה לחופש המידע עתרה לבית המשפט המחוזי כדי לחשוף את דיוני הממשלה במשבר הקורונה. ביקשנו את תמלילי ישיבות הממשלה ואת חומרי הרקע שהוצגו לשרים בדיונים. המדינה החליטה להטיל חיסיון על דיוניה במשבר הקורונה למשך 30 שנה, אולם בלחץ בית המשפט היא הודיעה שתפרסם את חומרי הרקע ואת התשתית העובדתית שהוצגה לשרים בדיונים. אולם המצגות המצונזרות שעבירה לנו, הן לא כל חומרי הרקע ואנחנו גם לא מבינים מדוע הושחרו חלקים מהן. אנחנו נערער לבית המשפט העליון. 

"קשה להסביר את התסכול שאנחנו חשים כאשר המידע שמתקבל בתום 8 חודשים ושלושה הליכים הוא מידע מאוד לא ממצה, וכאשר משרד ראש הממשלה עושה דין לעצמו", אומרת מנכ"לית התנועה לחופש המידע, עו"ד רחלי אדרי. "התנועה הגישה בקשה מקיפה לחומרי הרקע שכללה לא רק מצגות, אלא חומרי רקע גולמיים, כמו תחזיות וחוות דעת של גורמי המקצוע. לבסוף נמסרו רק מצגות מושחרות לאחר שאלו הודפסו ונסרקו הן בגדר לעג לרש. אנו יודעים שחלק מהמצגות האלו הודלפו בסמוך לדיונים, ודווקא אנחנו שהלכנו בדרך הארוכה והחוקית לבסוף מקבלים מידע חלקי ביותר, עם השחרות שרירותיות, ללא כל הגיון או הצדקה. לצערנו, אנו נאלץ לשוב אל בית המשפט לצורך בירור הסוגיה, כי מצגת היא תמצית של הרבה דברים אבל ברור שאינה סוף דבר ואינה מכילה את כל חומרי הרקע שהוצגו לממשלה. טוב יעשו מקבלי ההחלטות במשרד ראש הממשלה ובמשרד הבריאות אם ישתפו בזמן אמת ובסמוך לדיונים את חומרי הרקע עם הציבור".

את המאבק המשפטי לפרסום דיוני הממשלה במשבר הקורנה מנהלת התנועה ביחד עם גלובס, הארץ, כאן, כלכליסט והשומרים, עם העיתונאים נעה לנדאו, טל שניידר, חן מענית, תומר גנון ושאול אמסטרדמסקי, ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם. יצגו אותנו בבית המשפט המחוזי עורכות הדין יערה וינקלר-שליט ואיה מרקביץ'.

מוזמנים לעיין במצגות שהעבירה לנו המדינה

לכתבה בגלובס על המצגות שקיבלנו

ניצחנו: משרד ראש הממשלה יחשוף את חומרי הרקע שהוצגו בדיוני הממשלה במשבר הקורונה

"הרינו לעדכנכם כי המשרד החליט למסור לכם את המידע המבוקש על ידכם" – כך כתב משרד ראש הממשלה בעקבות בקשת חופש מידע שהגישה התנועה לקבלת חומרי הרקע שהוצגו בדיוני הממשלה בנושא הקורונה. המידע המבוקש יועבר לתנועה בתוך 15 ימים ויכלול "את המצגות שהוגשו למזכירות הממשלה לקראת דיוני הממשלה וועדת השרים האמורה בעניין ההתמודדות עם התפרצות נגיף הקורונה". במשרד ציינו כי חלק מהמידע יצונזר באמצעות "השחרות".

הדרך לקבלת המידע היתה ארוכה. במשך יותר מחמישה חודשים משרד ראש הממשלה לא טרח לענות לבקשת המידע שלנו. התשובה הגיעה רק אחרי שעתרנו לבית המשפט, ושופט המחוזי, אלי אברבנאל, הורה לממונה על חופש המידע במשרד ראש הממשלה להשיב לבקשת המידע בתוך שבועיים. בית המשפט גם חייב את המדינה בהוצאות בסך 8,000 שקל.

בנוגע לדרישת התנועה לחשוף את תמלילי דיוני הממשלה במאבק בקרונה קבע המחוזי כי אין לו סמכות להורות על חשיפת המידע. המדינה מסרבת לחשוף את התמלילים בטענה שהם סווגים כ"סודיים ביותר", ולכן יש לסגור אותם בארכיון המדינה ל-30 שנה. אנחנו נערער על פסק הדין.

את העתירה לבית המשפט הגישה התנועה עם גלובס, הארץ, כאן, כלכליסט והשומרים, עם העיתונאים נעה לנדאו, טל שניידר, חן מענית, תומר גנון ושאול אמסטרדמסקי, ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם. יצגו אותנו בבית המשפט עורכות הדין יערה וינקלר-שליט ואיה מרקביץ'.

תשובת משרד ראש הממשלה

תשובת משרד ראש הממשלה

ידיעה ב"גלובס"

ידיעה ב"הארץ"

פסק הדין של המחוזי

בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת המדינה ודחה את הבקשה לפרסום תמלילים מישיבות הממשלה במשבר הקורונה

בית המשפט המחוזי בירושלים דחה את עתירת התנועה לחופש המידע וגופי תקשורת לפרסם את תמלילי ישיבות הממשלה במשבר הקורונה. העתירה התקבלה באופן חלקי בכל הנוגע לבקשה לפרסם את חומרי הרקע שעמדו בפני הממשלה בעת קבלת ההחלטות. השופט אלי אברבנאל קבע כי המדינה לא הגיבה לפניות התנועה והתקשורת, והורה לה למסור את החלטתה בעניין חומרי הרקע עד ה-21 בדצמבר. המדינה תשלם לעותרים הוצאות בסך 8,000 שקל.

השופט נימק את החלטתו לגבי אי פרסום התמלילים מישיבות הממשלה בכך שחוק חופש המידע קובע כי רשות ציבורית לא תמסור מידע "אשר אין לגלותו על פי כל דין". מאחר שהוראות תקנון עבודת הממשלה קובעות כי דיוני הממשלה סגורים והתמלילים חסויים, הרי שמדובר בדין האוסר את גילוי הפרוטוקולים.

עוד ציין השופט כי לבית המשפט יש סמכות להרחיב את שיקול הדעת של הרשות שסירבה למסור מידע, אך תנאי לשימוש בסמכות הוא כי גילוי המידע אינו אסור על פי דין, ותנאי זה לא מתקיים במקרה הנוכחי.

העותרים טענו כי נוכח העניין הרב שיש לציבור במידע המבוקש היה על המדינה להתיר באופן חריג את העיון בתמלילים לפי חוק יסוד הממשלה המאפשר זאת. באשר לטענה זו – אברבנאל קובע כי בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים הוא לא מוסמך לדון בהחלטת רשות לפי חוק יסוד הממשלה.

במסגרת העתירה נטען כי המידע הוא בעל חשיבות אדירה, והסתרתו פוגעת באמון הציבור ובשיתוף הפעולה של האזרחים עם החלטות הממשלה. בעתירה נטען כי נוכח ההגבלות על הציבור גוברת החובה לאזן את הדרישות הקשות עם גילוי נרחב של מידע, שיצדיק ויאפשר לציבור להבין את הרקע להחלטות ולשתף עמן פעולה.

את העתירה הגישה התנועה עם גלובס, הארץ, כאן, כלכליסט והשומרים, וכן עם העיתונאים נעה לנדאו, טל שניידר, חן מענית, תומר גנון ושאול אמסטרדמסקי, ועורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם.

פסק הדין של השופט אברבנאל

פסק הדין של השופט אברבנאל

 

ביהמ"ש דן בעתירת התנועה לחשיפת התמלילים מישיבות הממשלה; המדינה התעקשה שהם חייבים להיות חסויים

בית המשפט המחוזי בירושלים דן בעתירה שהגשנו, ביחד עם גופי תקשורת ועורכי דין, לחשיפת התמלילים וחומרי הרקע מישיבות הממשלה בתקופת הקורונה. עמדת המדינה בדיון היתה סירוב מוחלט לחשיפת התמלילים בטענה שדיוני הקבינט חסויים וסודיים. לגבי חשיפת חומרי הרקע העובדתיים וההערכות אנשי המקצוע שהוצגו בדיונים – המדינה ביקשה מבית המשפט עוד ארכה…

אנחנו טענו בדיון שלפי חוק יסוד הממשלה, סעיף 35, דיוני הקבינט אינם סגורים באופן גורף. למעשה המדינה היא שקבעה בתקנון הממשלה שהם יהיו סגורים (ושהחריג יהיה דווקא זכות העיון בהם), וככה כולנו התרגלנו שהדברים מתנהלים. טענו שמשפטית זאת פרשנות שגויה ושהאיסור המוחלט על חשיפת תמלילים חל רק על דיונים בענייני חוץ, ביטחון המדינה ועניינים מסוימים שסודיותם נקבעה במפורש בהחלטת ממשלה או בצו. הדגשנו שמשבר הקורונה אינו ביטחוני אלא אזרחי, והעניינים שנדונים בישיבות הממשלה הם בריאותיים, כלכליים וחברתיים, ושמדובר במידע חיוני לציבור בעת הזאת.

המדינה טענה מצדה שדרוש חיסיון מוחלט כדי לא לפוגע באיכות ההחלטות המתקבלות. לטענתה, משבר הקורונה לא מצדיק סטייה מהכלל שמטיל סודיות ואיסור פרסום, אלא ההפך הוא הנכון: שעת חירום מחייבת קבלת החלטות באופן מהיר וחריג, בשעה שהממשלה מתפקדת כחמ"ל שפועל בשדה הקרב. לטענתה ללא החיסיון יש חשש ל"אפקט מצנן" שירתיע את המשתתפים מלקיים דיון כן ופתוח, ויפגע באיכות ההחלטות המתקבלות.

הדיון נמשך כשעתיים וחצי והשופט, אלי אברבנאל, היה קשוב לטיעונים שלנו. התרשמנו שהוא לא אימץ אוטומטית את עמדת המדינה שהכל צריך להיות חסוי. במהלך הדיון הוא הקשה על המדינה וביקש לדעת האם הממשלה קיבלה החלטה לשמור בסוד את דיוניה בעניין משבר הקורונה.

האם השופט יפסוק באומץ נגד עמדת המדינה ויקבע שדיונים במשבר בריאותי-אזרחי אי אפשר להסתיר מהציבור ל-30 שנה? האם הוא יחליט שיש לו סמכות להורות למדינה לחשוף את מה שהיא כל כך רוצה להסתיר? נצטרך להמתין ולהתאזר עוד קצת בסבלנות.

בזהירות המתבקשת נאמר שיצאנו מבית המשפט בתחושה טובה.

תודה לשותפים לדרך שהגישו איתנו את העתירה – הארץ, כלכליסט, גלובס,  תאגיד השידור הישראלי והשומרים, עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם והעיתונאים נעה לנדאו, שאול אמסטרדמסקי, חן מענית, טל שניידר ותומר גנון.

את התנועה ייצגו בבית המשפט עורכות הדין יערה וינקלר-שליט ואיה מרקביץ'.

פרוטוקול הדיון

פרוטוקול הדיון במחוזי

 

תגובת העותרים

תגובת העותרים

 

תגובה מקדמית

תגובה מקדמית

 

כתב תשובה לבקשת חומרי הרקע

כתב תשובה לחומרי הרקע

 

להעברה בנקאית או לתרומה ישירה, להלן פרטי החשבון של התנועה לחופש המידע(ע"ר):
מספר עמותה 580425700 בנק הפועלים (12) סניף 567 (בית אסיה, תל אביב) מספר חשבון 372952

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il