fbpx

מידע שהושג בנושא ‘תקציב’

התנועה חושפת את הוצאות בנק ישראל – 195 מיליון שקל ב-2017

ההיקף ההתקשרויות של בנק ישראל עם גורמים חיצוניים ב־2017 הסתכם ב־195 מיליון שקל, כך עולה מפירוט ההוצאות של בנק ישראל לשנה זו שנחשף לבקשת התנועה לחופש המידע. לצד הוצאות גדולות כמו 60 מיליון שקל על שיפוץ המבנה של הבנק בירושלים ו־7.5 מיליון שקל על שיפוץ המבנה בתל אביב והעתקת מרכז המבקרים, פירוט ההוצאות של הבנק המרכזי חושף גם שלל הוצאות קטנות יותר (ופחות) ומפתיעות.

ב־2017, עת כיהנה קרנית פלוג כנגידה, הבנק הוציא 7.4 מיליון שקל על אוכל ל־800—850 עובדיו — סכום דומה לסכום שהוציא ב־2016, שזכה לביקורת ציבורית נרחבת. 2.4 מיליון שקל מסכום זה הגיעו לרודריגז גריל בר — מסעדה שבה הבנק נהג לארח אורחים. כמו כן, הבנק הוציא 437 אלף שקל במסעדה בשם בנות הסושי ו־34.6 אלף שקל במסעדת סושי רחביה.

עד חושף פירוט ההוצאות של הבנק כי גם ב־2017 המשיכו עובדיו ליהנות משלל פעילויות גיבוש וספורט. בין היתר הוציא הבנק 465 אלף שקל על יום גיבוש במיני ישראל, 8,500 שקל על פעילות גיבוש בבאולינג ו־7,300 שקל על סדנת אלתור. כמו כן, הבנק הוציא 234.5 אלף שקל על התקשרויות עם מכוני כושר, 51 אלף שקל על השתתפות של עובדיו בספורטיאדה באילת וההתקשרות של הבנק עם המרכז לטניס הסתכמה בכמעט 20 אלף שקל. כדי שהעובדים יוכלו לקחת חלק בכל הפעילויות הספורטיביות האלו, הבנק רכש ציוד ספורט ב־37.8 אלף שקל. בסך הכל הוצאות הבנק על ספורט הסתכמו ב־542 אלף שקל.

כשבוחנים את סעיף ה"שונות" בדו"ח, ניכר כי התדמית של בנק ישראל חשובה לו. במהלך השנה הזו הוא שילם 369 אלף שקל לחברת GCS של אלי דוידוביץ' ויפתח קרמר עבור ייעוץ תקשורתי ו־225 אלף שקל לחברת אפקטיב־טיב העצמה ומנהיגות עבור קורסים וייעוץ. בנוסף, הבנק מימן לעובדיו קורסים באנגלית ב־48.6 אלף שקל ואימונים למנהליו ב־114 אלף שקל. כמו כן, הבנק הוציא 3,000 שקל על תמונות היח"צ של המפקחת על הבנקים חדוה בר.

מנכ"לית התנועה לחופש המידע עו"ד רחל אדירי מסרה כי "ישנה חשיבות עליונה לכך שהמידע יהיה נגיש ושקוף כדי שהציבור יוכל לבחון את השימוש שיחידות ממשלתיות עושות בכספי ציבור".

מבנק ישראל נמסר בתגובה ל"כלכליסט" כי "ניהול הוצאות בנק ישראל מתבצע לפי כללים מחמירים ובצורה זהירה ואחראית במסגרת תקציב מסודר; ובכל הקשור להוצאות על רווחת העובדים — גם באישור הממונה על השכר באוצר. בדומה למקומות עבודה רבים במשק, בנק ישראל מייחס חשיבות לפעילויות תרבות וספורט. בנוגע להוצאות ההסעדה, מאחר שמבנה הבנק עבר שיפוץ, הבנק התקשר עם שלוש מסעדות. נדגיש שעלות הארוחות כוללת השתתפות כספית של עובדי הבנק (כ־23%)".

לכתבה בכלכליסט

הוצאות בנק ישראל

מה באמת קורה במועצות הדתיות?

כשחוק חופש המידע נחקק בשנת 1998, בודדים הבינו איזו מהפכה התרחשה, נדרשו לה כמה שנים להרים את ראשה. כשהחלו ארגוני חברה אזרחית לחקור מה קורה במועצות הדתיות, גוף עצמאי, מוניציפלי, העוסק בהסדרת ענייני הדת במועצות השונות, ניתן היה ללמוד חיש מהר שאצלן רב הנסתר על הגלוי.

בשנתו העשרים של חוק חופש המידע, נראה כי המונח "שקיפות" כבר לא זר במחוזותינו. יותר ויותר ארגונים אזרחיים, נבחרי ציבור, עיתונאים ואזרחים פרטיים רואים בחוק חופש המידע כלי עבודה בסיסי. אנשי ציבור רבים קוראים לקידום שקיפות, לעתים מן הפה אל החוץ, תחת כל עץ רענן. אולם, אותה הכרה בחשיבות השקיפות בקרב הציבור הרחב נוגעת, בעיקר, לשלטון המרכזי – משרדי הממשלה השונים. כל זאת בימים שבהם חשיפת מידע מובילה לפרסומים על חקירות בנושאי שחיתות שונים. עדיין מרבית בקשות חופש המידע מוגשות לשלטון המרכזי, ולא ליתר הרשויות שכפופות גם הן לחוק. בין אלה נמצאות גם המועצות הדתיות העוסקות בהסדרת ענייני הדת במועצות השונות, ונדמה שבמועצות אלה, רב הנסתר על הגלוי.

אותן "מועצות דתיות" הן גופים מוניציפאליים עצמאיים, שתקציבן מובטח ואינו תלוי ברשות המקומית, אף כי רובו מגיע ממנה. המועצות מספקות את שירותי הדת המקומיים, שמהווים חלק נכבד משירותי הדת של המדינה. בין השאר המועצות אחראיות על מתן תעודות כשרות, רישום לנישואין, תפעול מקוואות ועירובין ותקצוב פעילויות תרבות תורנית. על אף חלקן הרחב בחיי הדת בישראל, הן לוקות בחוסר מובהק בכל מה שקשור לשיתוף הציבור ולשקיפות. המועצות לא כפופות למועצת הרשות המקומית, ברובן אין אפילו גוף מפקח בניגוד לחוק. במקום זאת, במועצות הדתיות ישנם ממונים מטעם השר לשירותי דת, שאינם מייצגים את הציבור.

בעוד שברשויות רבות הגשת בקשת חופש מידע היא פעולה פשוטה, המועצות הדתיות נותרו מאחור. בכדי לחשוף מה מתרחש במועצות הדתיות, לא פעם יש צורך בשליחת פקס, או לשלוח דואר. אין כל זכר לדיגיטציה ששטפה גם את המגזר הציבורי.  בחלקן אין ממונה על יישום חוק חופש המידע, זאת בניגוד לחוק, ורובן לא שמעו מעולם על החובה שלהן לשתף את הציבור במידע בסיסי כמו הצעת התקציב השנתי או רשימת הגופים הנתמכים על ידן.

מהטעם הפשוט הזה, וכדי לגלות מה בעצם עושות המועצות הדתיות עם הכסף של כולנו ועם הסמכות שניתנה להן, בתנועה לחופש המידע ונאמני תורה ועבודה החליטו לרדת לעומק הנושא ולבחון לעומק את המתרחש במועצות הדתיות. יש לציין כי לפחות ברמה ההצהרתית המשרד לשירותי דת נרתם לחלוטין למשימה זו. בדיון מיוחד שנערך בנושא שקיפות במשרד לשירותי דת, בוועדת השקיפות בראשות ח"כ סתיו שפיר, הצהיר מנכ"ל המשרד לשירותי דת, עוה"ד עודד פלוס, כי הוא רואה זאת כחלק מתפקידו לחשוף את המועצות הדתיות לציבור, על פי חוק חופש המידע.

חשיפת המועצות הדתיות הוא מהלך חיוני. לא רק כדי להבטיח שאלה לא יתנהלו כמערב הפרוע, אלא גם כדי שהציבור יוכל ללמוד על האופן בו פועלים מי שאמורים להפעיל את הפן היהודי במדינה יהודית ודמוקרטית, תוך שמירה על הפן הדמוקרטי. בנוסף, שקיפות תאפשר פיקוח ציבורי במקומות בהם אין כיום פיקוח מסודר של נציגי ציבור, והיא תצמצם בהכרח תופעות של שחיתות ומנהל לא תקין – שלצערנו, נראה שמתרחשים בחלק מהמועצות הדתיות בארץ. חשיפת מידע ושקיפות תועיל לחיזוק שירותי הדת ולמניעת שימוש לרעה בהם על ידי בעלי אינטרסים. על מנת להבטיח שהמידע הזה ייחשף לציבור במהירות וביעילות דרוש שיתוף פעולה בין החברה האזרחית, משרדי הממשלה הרלוונטיים והכנסת אשר יביא את האור גם אל המועצות הדתיות.

עו"ד אור סדן,היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע ותני פרנק, ראש תחום דת ומדינה בתנועת נאמני תורה ועבודה

המאמר כפי התפרסם בדה מרקר

עלויות הקמת ותפעול אתר "כל הבריאות"

בעקבות בקשת מידע שהגשנו נמסרו הנתונים אודות עלויות ההקמה והתפעול של אתר "כל הבריאות". עלות האתר הינה מעל מיליון שקל ובנוסף, כחצי מיליון שקל עלות התפעול השנתית.

לאתר כל הבריאות
http://call.gov.il

תשובת משרד הבריאות

פירוט עלויות משלחות הכנסת בשנת 2015

בהמשך למידע אודות משלחות הכנסת שמפרסמת הכנסת באופן ייזום, התבקש מידע אודות עלויות משלחות אלה.
מהנתונים שנמסרו על ידי חשבות הכנסת עולה כי עלות המשלחות במהלך שנת 2015 הייתה למעלה מחצי מיליון שקל.

טבלת עלויות – משלחות 2015

משלחות

משלחות לפולין – פילוח כלכלי

על פי נתוני משרד החינוך אלפי תלמידים מקבלים מימון מהמדינה כדי לנסוע לביקור במחנות. בכל שנה מחולקות יותר מ 7000 מלגות לתלמידים היוצאים לפולין והחל מ 2016 כל תלמיד מקבל 480 ש"ח סבסוד מהמדינה. 

להלן נתוני משרד החינוך וכתבה שפורסמה בנושא:

בקשת חופש מידע- משלחות לפולין

תשובה

חמישונים

כתבתו של נועם דביר בישראל היום

תקציב המדינה לשנת 2011-2012

לראשונה: תקציב המדינה פורסם בקובץ אקסל

מסמכי דרישות תקציב

במסגרת פרויקט המעקב אחר התקציב, הוגשה בקשה לקבל את כל מסמכי הדרישות התקציביות של משרד הפנים שהוגשו למשרד האוצר. מטרת הבקשה היא לערוך השוואה בין דרישות שהתקבלו ממשרדי הממשלה השונים לבין החלטותיו הסופיות של משדר האוצר.

תקציב ערוץ 1

על פי פרסומים שונים עומד תקציב הערוץ הראשון, הממומן על ידי הציבור, על כמעט מיליארד שקל, למרות שהערוץ דל יחסית בתכנים שעלותם גבוהה. כן נטען נגד רשות השידור כי היא גוף מסורבל ובלתי יעיל הקשור בחוזי העסקה מנופחים עם מספר עצום של עובדים. התנועה ביקשה לקבל לידיה את פירוט התקציב בכדי לבחון טענות אלה.

היקף ההתחייבויות האקטואריות של המדינה לפנסיה תקציבית בשנים הקרובות

פרשנים כלכליים כותבים מעת לעת על "פצצת הזמן" שיצרה התחייבות המדינה במשך שנים לפנסיה תקציבית. לציבור לא הוצגו מעולם נתונים על היקף ההתחייבות הממשלתית לתשלום פנסיה כזאת בשנים הקרובות. התנועה ביקשה לקבל נתונים אלו.

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il