fbpx

מידע שהושג בנושא ‘בעולם’

בית משפט בניו יורק: הנשיא טראמפ לא יוכל לחסום עוקבים ולמחוק ציוצים

לידיעת הפוליטיקאים שחוסמים אזרחים ומוחקים ציוצים/פוסטים: בית המשפט הפדרלי בניו יורק קבע שטראמפ לא יוכל לחסום עוקבים ולמחוק ציוצים כי הם נחשבים, בין היתר, ל"מידע ששייך לציבור". בית המשפט קובע כי חסימה מהדף פוגעת בתיקון הראשון לחוקה האמריקאית, הכוללת את ההגנה על חופש הביטוי. החסימה פוגעת באפשרות להיחשף לתוכן הדף וגם מונעת את האפשרות להביע דעה בדיון שמתנהל. לפיכך, נקבע כי חסימת משתמשים על ידי הנשיא רק מהטעם שהם הביעו עמדות הנוגדות לו, אינה חוקית.

עוד קובע בית המשפט כי המידע שנמצא ברשתות החברתיות, דוגמת חשבון הטוויטר של הנשיא טרמפ נכנס תחת ההגדרה של official records וככזה חלות עליו מגבלות שונות. בגלל שהציוצים הם "מידע ציבורי" יש לאחסן אותו ולשמור עליו כמו כל מסמך נשיאותי אחר שהוא תחת the Presidential Records Act (PRA) of 1978.

לידיעה ב"וושינגטון פוסט"

 

 

הדמוקרטים: לפרסם דו"חות המס של טראמפ

בית הנבחרים, הנמצא בשליטת המפלגה הדמוקרטית, עתר לבית המשפט הפדרלי בוושינגטון, בבקשה לחייב את משרד האוצר לחשוף את דו"חות המס של הנשיא דונלד טראמפ משנותיו כיזם נדל"ן. טראמפ היה המועמד הראשון לנשיאות מזה עשרות שנים, שלא חשף את הדוחות השנתיים שלו לרשות המסים, אף שבארצות הברית יש חובת דיווח כללית, וכל אזרח מחויב להגיש דו"ח. תחילה טען טראמפ, כי הדו"חות עוברים ביקורת ולכן לא ניתן לפרסמם. לאחר מכן טען כי הם סבוכים מכדי שחברי הקונגרס והציבור, יוכלו להבין אותם.

לאחר שהדמוקרטים הפכו לרוב בבית הנבחרים, בנובמבר שעבר, הם דרשו משר האוצר, סטיב מנוחין, למסור להם את דו"חות המס של טראמפ. מנוחין סירב, באומרו שהחוק אוסר על רשות המיסים למסור דוחות של נישומים, יהיו מי שיהיו. כעת יתבקש בית המשפט לקבוע, האם עקרונות חופש המידע וזכות הציבור לדעת – ודאי כאשר מדובר בנבחר הציבור הבכיר ביותר – גוברים על הזכות לפרטיות ועל חובת הסודיות.

הדיון בתביעה עשוי להימשך חודשים ואולי אפילו שנים. על פסיקתו של בית המשפט הפדרלי ניתן יהיה לערער לבית המשפט העליון, וסביר להניח שהסוגיה תוכרע בסופו של דבר בידי תשעת שופטי העליון – שכן מדובר בשאלה חוקתית מובהקת.

מיזם מעניין – מודד את רמת המהימנות של גופי התקשורת בארה"ב ובאנגליה

לאתר המיזם

 

 

השיטה של טראמפ לקבל החזר הוצאות מהמדינה

תחקיר של ProPublica, גוף תקשורת עצמאי בארצות הברית, חשף איך עובדת השיטה של הנשיא טראמפ לקבל החזרי הוצאות מקופת המדינה.

חשבונית אחת מתוך מאות שהתקבלו מהבית הלבן באמצעות בקשת מידע, מספרת את הסיפור: ב-2017 הנשיא אירח את יועציו הקרובים לערב של התייעצות באחוזת הפאר שלו, מר א-לאגו במיאמי. על הדרינקים שהיועצים שתו טראמפ שילם כ-1,000 דולר (וודקה שופן ב-352 דולר, טקילה פטרון ב-240 דולר) – מכרטיס האשראי של הבית הלבן. כלומר טראמפ שילם לטראמפ מקופת המדינה.

כאמור נחשפו מאות חשבוניות על הוצאות אירוח באחוזת הנשיא, שעליהן טראמפ מקבל החזר מהמדינה, אחרי שדאג לסדר לעצמו נהלים מיוחדים. זה באמריקה.

ובינתיים בישראל, אנחנו מקווים שנצליח לשכנע את בית המשפט שכל חשבונית מספרת סיפור, וזכות הציבור לדעת מה הוא מממן, בפירוט רב ככל האפשר.

ובינתיים בישראל: ערערנו לעליון כדי שיחשוף את הוצאות מעון ראש הממשלה בפירוט מירבי

הולנד: חוק חופש המידע חל גם על הודעת ווטסאפ בטלפון פרטי

בהחלטה תקדימית קבע בית המשפט לעניינים מנהליים בהולנד כי מסרוני טקסט והודעות ווטסאפ שנשלחו במסגרת העבודה באמצעות מכשיר טלפון פרטי כפופים לחוק חופש המידע, המתייחס לכל מידע בעל אופי עסקי ללא תלות במדיה בה הוא מאוחסן.

ההחלטה לא חלה על מידע אישי או פרטי, ולרשות עומדות עילות לסרב לבקשת הפרסום. אחת העילות היא כאשר ההודעה כוללת התייחסות בעלת אופי אישי של השולח. ההחלטה גם לא מסמיכה את הגוף המנהלי לגשת למכשיר הטלפון הפרטי של העובד, אלא רק לבקש מהעובד להעביר את ההודעות הרלוונטיות. הגוף המנהלי  רשאי לקבוע מדיניות לפיה לעובד אסור לעשות שימוש במכשיר פרטי לצורכי עבודה.

ומה אצלנו? בישראל אין כללים עדכניים וברורים ביחס לחובת עובדי ציבור לקיים תקשורת רק באמצעות מערכות מידע ארגוניות, למעט הנחיות גנז המדינה הדורשות התנהלות מסוימת לצורך זיכרון ארגוני ולהפקדת חומרים בארכיון המדינה. ולכן קיים חשש שמערכות המידע הפרטיות יהפכו – ולא מכוונה רעה – ל"עיר מקלט" נפרדת ובמקביל למערכות הרגילות, הרחק מעין הציבור.

לפני כשנה הובאה הסוגיה לפתחו של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה והוא קבע כי חוק חופש המידע לא חל על מידע אשר נמצא בטלפונים ניידים. במידה והעובד מחזיק בהודעות ווטסאפ עם מידע ציבורי עליו להעתיק את המידע למערכות ציבוריות.

בינתיים עתרה התנועה, ביחד עם עו"ד שחר בן מאיר, לחשיפת הודעות ווטסאפ של שרת המשפטים איילת שקד לפרקליט המדינה שי ניצן. אנו ממתינים לעמדתה.

הנחיית משרד המשפטים

תשובת משרד המשפטים

הזכות למידע כוללת מיילים ומסרונים – מאמר של מנכ"לית התנועה ב"גלובס"

הנה תרגום מהולנדית של ההודעה לתקשורת:

מסרונים והודעות ווטסאפ במכשירי טלפון מקצועיים ופרטיים נכללים תחת חוק חופש המידע.
 
חוק חופש המידע חל על מסרונים והודעות ווטסאפ ממכשירי טלפון פרטיים ומקצועיים השייכים לפקידים ונבחרי ציבור, במידה והם נשלחו במסגרת העבודה. כך פסקה מחלקת דיני ממשל במועצת המדינה היום (20 מארס 2019), במסגרת התדיינות משפטית בין איגוד ביטוחי הבריאות למשרד הבריאות והספורט. על פי הפסיקה, עיתונאים ואחרים רשאים לבקש לחשוף מסרונים והודעות וואטספ בטלפונים אלו.
 
טלפונים מקצועיים ופרטיים: על פי החלטת המחלקה לדיני ממשל חוק חופש המידע ברור מאוד: החוק תקף על כל האינפורמציה הממשלתית הכתובה שיש לה אופי מקצועי. זה לא משנה באיזה סוג של מכשיר המידע הזה שמור. המשמעות היא שחוק חופש המידע חל על מסרונים והודעות ווטסאפ אם נשלחו והתקבלו במסגרת העבודה, גם אם הודעות אלו נשלחו או התקבלו ממכשיר פרטי. ניתן להשוות את השימוש בטלפון פרטי לסיטואציה שבה נבחר ציבור או פקיד לוקח חומרי עבודה הביתה, במקרה כזה היה אפשר בלאו הכי לבקש את חשיפת המסמכים. אחרת גופי הממשל עלולים לעקוף את החוק תוך שליחה מכוונת של חומרים דרך טלפון פרטי.
 
האם עכשיו כל ההודעות פומביות באופן אוטומטי?
 
לא. יש לפעול כדי לחשוף את כל ההודעות. ראשית, חוק חופש המידע תקף רק לגבי הודעות מקצועיות ולא על הודעות פרטיות. מעבר לזה, גוף ממשלתי יכול לסרב לחשוף את ההודעות במקרים מסוימים ועל פי החוק. הסיבות לסירוב הן למשל  כשחשיפת המסרונים פוגעת בפרטיות של האנשים המעורבים, או אם החשיפה פוגעת באינטרסים של המדינה. מעבר לזה, אפשר לסרב לחשוף אם יש בהודעות עמדות אישיות בנושאי מדיניות. ייתכן שבמסרונים ובהודעות ווטסאפ זה קורה לעיתים יותר דחופות מאשר במסמכים אחרים.
 
אין גישה לטלפונים פרטיים של פקידים
 
לגופים ממשלתיים אין גישה לטלפון פרטי של פקיד. במידה ופקיד משתמש בטלפון פרטי שלו לקבלה או שליחה של הודעות במסגרת העבודה – אם יתבקש עליו להעביר את ההודעות האלו לגורם הממשלתי הרלוונטי. גופים ממשלתיים יכולים ליצור להתנהלות הזו הנחיות, למשל שפקידים יעבירו הודעות כאלו רק באמצעות הטלפון המקצועי.

פודקאסט – ההישגים והאתגרים של השקיפות בעידן הנוכחי

יושבת הראש של התנועה לחופש המידע, ומנהלת המרכז לערכים ולמוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה, עו"ד אלונה וינוגרד, ופרופ' דליה פאררה רוביו, יו"ר ארגון שקיפות בינלאומית בשיחה על כוחה של שקיפות, ההישגים והאתגרים בעידן הנוכחי ועל המלחמה בשחיתות.
מוזמנים להאזין לשיחה בהנחיית גלעד הלפרן.

תודה ל-TLV 1, למכון ון ליר על הפלטפורמה ולמכון הישראלי לדמוקרטיה.

להאזנה

וושינגטון פוסט: איוונקה טראמפ השתמשה במייל פרטי בעבודתה בבית הלבן

איוונקה טראמפ, בתו של נשיא ארצות דונלד טראמפ, שלחה בשנה שעברה מאות הודעות דואר אלקטרוני לעובדים בבית הלבן, גורמים רשמיים בממשל טראמפ ולעוזריה במסגרת תפקידה כיועצת לנשיא – דרך כתובת אימייל פרטית. כך דיווח "וושינגטון פוסט".

על פי הדיווח, גורמים במחלקת האתיקה של הבית הלבן גילו את השימוש של טראמפ באימייל פרטי, בניגוד לחוקים פדרליים, במסגרת איסוף הודעות שנשלחו לחמישה משרדי ממשלה. מבדיקת מחלקת האתיקה עולה כי במשך רוב שנת 2017, טראמפ דנה בנושאים רשמיים שבהם עסק הבית הלבן בזמן שהיא משתמשת בכתובת פרטית הנמצאת על שרת שהיא חולקת עם בעלה, ג'ארד קושנר.

הגילוי גרם לכמה מיועציו של הנשיא טראמפ לדאוג, מחשש שפעולותיה של בתו דומות לשימוש בכתובת האימייל הפרטית של המועמדת לנשיאות הילרי קלינטון – סוגיה שטראמפ העלה לא פעם במסגרת קמפיין הבחירות בגנותה של קלינטון.

הנשיא טראמפ תקף את קלינטון על השימוש בכתובת הפרטית, פעל לקעקע את אמינותה ואף כינה אותה "הילרי המושחתת" בעקבות השימוש בכתובת האימייל הפרטית במהלך כהונתה כמזכירת המדינה האמריקנית.

כמה גורמים בבית הלבן נחרדו לגלות את היקף השימוש של טראמפ בכתובת האימייל הפרטית שלה, ואף נדהמו מתגובתה כשנשאלה על הנושא. על פי הדיווח, טראמפ אמרה כי אינה מכירה חלק מפרטי החוק בנושא. כמו טראמפ, גם קלינטון טענה בעבר שלא ידעה או לא הבינה את החוקים.

דובר מטעם עורך דינה של טראמפ הכיר בעובדה כי היא "מדי פעם" השתמשה בכתובת האימייל הפרטית שלה לפני שתודרכה בנוגע לחוקים, אך הדגיש כי אף אחת מההודעות ששלחה לא הכילה מידע מסווג. הוא הוסיף כי טראמפ השתמשה בכתובת האימייל הפרטית בעיקר לנושאי לוגיסטיקה ותיאום לוחות זמנים.

לידיעה בווינט

עיריית לוס אנג'לס מראה לתושבים איפה הכסף

בקרו באתר שמראה לאן הולך הכסף בלוס אנג'לס

מירב מורן מביאה בדה מרקר סיפור מעורר השראה על רון גלפרין (בן לישראלים, נשוי לרב רפורמי), שהעלה לרשת את כל הנהלת החשבונות של עיריית לוס אנג'לס בממשק נוח לחיפוש מידע וניתוח נתונים.

כמה כסף נכנס לקופת העירייה מקנסות חניה בלב העיר? מי אנשי הפרסום שקיבלו כסף מהעירייה? כמה השקיעו הרשויות בבניית בריכות ציבוריות ופארקים, לעומת כמה שהיו אמורות להשקיע? רוב תושבי הערים בישראל יתקשו מאוד לשים את ידם על מידע כזה. בעבור תושבי לוס אנג'לס, המידע זמין לגמרי ונמצא במרחק כמה קליקים.

המאגר הפתוח, שכולל את התנועות בחשבון העירייה, מציג את מקור הכסף של כל סעיף בתקציב ואת היעד של כל הוצאה. כך אפשר לנווט בתוך תקציבי מחלקת החינוך, התכנון או התחבורה, וגם לחפש חיפוש חופשי. למשל, אם כותבים בתיבת החיפוש "גינה", מקבלים את כל סעיפי התקציב שהמילה מופיעה בהם. כך אפשר לזהות כסף שלא נוצל ולפנות לנציגי הציבור כדי שישתמשו בו לרווחת התושבים.

המידע לא משרת רק את תושבי העיר. בעזרתו גם ספקים יכולים להשוות בין תעריפי תשלום על עבודות ציבוריות, ולהתכונן למכרזים. המאגר, שכולל מידע משנת 2012 ועד לסעיפים שמתגבשים לשנה הבאה, מאפשר שקיפות יוצאת דופן, שעליה אפשר רק לחלום אצלנו.

 

כזה אנחנו רוצים: אתר עם כל נאומי ראש הממשלה

היכנסו ותראו:

כל הנאומים באתר משרד ראש הממשלה של דנמרק.

 

פורסם סרטון של ביל קלינטון ומוניקה לוינסקי בחדר הסגלגל ביום הפרשה ההיא

תמיד טוב להזכיר שחופש מידע כולל גם וידאו – אז הנה הזדמנות. בקשת מידע שהגישה רשת פוקס ניוז לספרייה הנשיאותית הביאה לפרסום סרטון שצולם ב-28 בפברואר 1997, היום שבו הנשיא ביל קלינטון והמתמחה מוניקה לוינסקי קיימו ביניהם יחסים כלשהם בחדר הסגלגל. בסרטון נראה הנשיא נושא את נאומו השבועי לאומה ואחר כך מברך אנשים בחדר הסגלגל.

בדיווח של רשת פוקס ניוז לא צויינו הנימוקים להגשת בקשת המידע.

הסרטון שפרסמה הספרייה הנשיאותית

 

באתרנו מתפרסם מידע שנמסר מרשויות ציבוריות, כפי שהתקבל מהן. אנו עושים כמיטב יכולתנו להבטיח שלא יעלה לאתר מידע שיש בפרסומו משום פגיעה בזכויות הפרט. אם אתם סבורים שבכל זאת עלה באתר מידע כזה, אנא עדכנו אותנו במייל לכתובת: info@meida.org.il