מי יכול להגיש בקשת חופש מידע?
על פי חוק חופש המידע כל אזרח ישראלי, תושב או תאגיד שהתאגד בישראל יכולים להגיש בקשת חופש מידע (סעיפים 1 ו-2 לחוק).
על מי חל החוק?
חובת המענה לבקשות מידע מוגדרת בסעיף 2 לחוק וחלה על כל "רשות ציבורית" (למשל משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, חברות ממשלתיות וגופים ממלכתיים כמו בית הנשיא והכנסת) כאשר זו מוגדרת בפירוט בסעיף 2 לחוק.
מה אפשר לבקש?
כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב. לדוגמא: מסמכים, מצגות, נתונים וכו' (הגדרת "מידע" מופיעה אף היא בסעיף 2 לחוק).
למי שולחים את בקשת המידע?
על פי החוק כל רשות שעליה חל החוק נדרשת למנות ממונה על ביצוע החוק אליו יש להגיש את הבקשה והוא אחראי על מענה לבקשה. את מאגר הממונים ניתן למצוא באתר היחידה הממשלתית לחופש המידע.
תוך כמה זמן הרשות מחויבת להשיב?
על פי סעיף 7(ב) לחוק, על הממונה להשיב לבקשה תוך 30 יום. אם נדרש זמן נוסף רשאי הממונה להודיע לפונה על ארכה של 30 יום נוספים. במקרים חריגים רשאי ראש הרשות להאריך את מתן התשובה ב-60 יום נוספים (סעיף 7(ג) לחוק).
כמה עולה לבקש מידע?
אזרח או תושב ישראל נדרש לשלם אגרה בסך 20 שקל עם הגשת הבקשה. בזמן הגשת הבקשה הפונה גם מתחייב לשלם עד 153 שקל אם הרשות צריכה יותר משלוש שעות עבודה לשם בחינת הבקשה, המענה עליה או קבלת ההחלטה בעניינה. אם הסכום אינו מספיק לכיסוי עלות הנפקת המידע הממונה יכול להתנות את קבלתו בתשלום האגרה הדרושה להפקת המידע כאשר כל שעת עבודה מתומחרת בתקנות בכ-31 שקלים לשעת עבודה (מעבר לשלושת השעות הראשונות).
האם הרשות יכולה לסרב?
כן, פרט לסירוב על הקצאת משאבים לא סבירה על פי סעיפים 8 ו-9 לחוק יש סוגים שונים של מידע שהרשות חייבת או רשאית שלא למסור. כמו כן בסעיף 14(א) לחוק מפורטים גופים עליהם לא חל החוק המצויים תחת ארגונים שעליהם כן חל החוק.
איך ניתן להגיש בקשה?
את הבקשה ניתן להגיש לרוב דרך הטופס של היחידה הממשלתית לחופש המידע או לחלופין ישירות למייל של הממונה אשר מופיע במאגר.
