דילוג לתוכן העמוד

הסיפור שלנו

התנועה לחופש המידע פועלת לקידום שקיפות במוסדות ציבוריים, להגברת הפיקוח על פעילותן של רשויות ציבוריות, ולעידוד הציבור לעשות שימוש בזכותו למידע. אנו מאמינים כי קידומן של מטרות אלה יוביל ליצירתה של חברה פתוחה, דמוקרטית וצודקת יותר

נגישות למידע ציבורי היא זכות יסוד בחברה דמוקרטית

התנועה לחופש המידע בישראל הוקמה בשנת 2004 על ידי אנשי תקשורת ומשפטנים מובילים כדי להביא ליישומו של חוק חופש המידע. החוק, שנחקק בשנת 1998, קובע כי המידע הוא קניינו של הציבור, ולכן זכותו לדרוש אותו מהרשויות. החוק גם אחד הכלים החשובים לשמירה על מינהל תקין. הוא מאפשר ביקורת ציבורית ומגביר את הפיקוח על פעילות הרשויות. עם זאת, מהפכת השקיפות לא הושלמה, ועיקרון השקיפות וחופש המידע לא הוטמע ברשויות ציבוריות רבות בישראל. רשויות רבות ממאנות להיפרד ממסורת ארוכת שנים של ריכוזיות וסודיות, ולהפוך את המידע שברשותן לזמין לציבור – וזאת בניגוד לחוק.

נקודות מפתח בהתפתחות התנועה לחופש המידע

  • 1990
  • 1998
    חוקק חוק חופש המידע
    אחרי שש שנים של הכנה, החוק עבר בכנסת ללא מתנגדים או נמנעים. החוק קובע כי "לכל אזרח ישראלי או תושב, הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית בהתאם להוראות החוק".
  • 2004
    התנועה לחופש המידע נולדה
    חוק חופש המידע היה אות מתה בספר החוקים במשך כמה שנים, עד שהעיתונאי רביב דרוקר והמשפטנים פרופ' יורם רבין וד"ר יובל קרניאל, הקימו את התנועה לחופש מידע. המטרה: לקדם את מימוש החוק ואת זכות הציבור למידע.
  • 2008
    פרסום הסדרי כופר מס
    אחרי ארבע שנות מאבק משפטי - הורה העליון למדינה להתחיל לפרסם את שמות הנישומים שלהם נערכו הסדרי כופר מס.
  • 2000
  • 2009
    פרסום ציוני קב"א ודפ"ר
    בית המשפט קיבל את עתירת התנועה והורה לצה"ל לחשוף בפני חיילים ומתגייסים את נתוניהם האישיים. צה"ל טען שמסירת המידע תיפגע בתפקודו ובביטחון המדינה. טענותיו נדחו על הסף והמידע יצא לחופשי.
  • פרסום יומני שרים
    בעקבות מאבק התנועה - היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, מפרסם הנחיה שקובעת שכל שר יצטרך לפרסם את לוח הזמנים שלו
  • 2010
    לראשונה - תקציב רשות מקומית מתפרסם באקסל
    בעקבות עתירת התנועה - עיריית תל אביב מודיעה על "פריצת דרך טכנולוגית" שתאפשר לה לפרסם לראשונה את תקציבה באקסל. (נשבעים שהיינו צריכים לעתור על זה לבית המשפט)
  • פסק דין רשות החברות הממשלתיות
    עע"ם 9341/05 התנועה לחופש המידע נ' רשות החברות הממשלתיות
  • 2011
    פרסום מדדי האיכות של קופות החולים
    אחרי חמש שנים ועתירה אחת - משרד הבריאות החל לפרסם נתוני סקר שביעות רצון מהשירות שנותנות קופות חולים למבוטחיהן. קיבלנו גם 50 אלף שקל הוצאות
  • 2012
    משרד החינוך יפרסם את נתוני המיצ"ב
    ארבע שנות מאבק הסתיימו בניצחון גדול ובפסיקה דרמטית של בית המשפט העליון שהורה למשרד החינוך לפרסם את תוצאות מבחני המיצ"ב
  • הקמת היחידה הממשלתית לחופש המידע
    אחד ההישגים הגדולים של התנועה. אנחנו עדיין חולמים על הקמת נציבות חופש מידע שתשמש ערכאת ערעור מהירה בענייני חופש מידע
  • 2013
    הוצאות מעונות ראש הממשלה מתפרסמות לראשונה
    בית המשפט חייב את ראש הממשלה בנימין נתניהו לפרסם את הוצאותיו הפרטיות מכספי משלם המסים. לאחר שהמידע נחשף, נכתב דוח של מבקר המדינה, והוגש כתב אישום נגד שרה נתניהו.
  • 2014
    מתן פטור והפחתת אגרות למבקשי מידע
    בעקבות מאבק התנועה - משרד המשפטים, בקדנציה של השרה ציפי לבני, פרסם תקנות שהפחיתו את האגרות על בקשות מידע ב-80%.
  • 2015
    לראשונה - מתפרסמת רשימת בעלי היתרי כניסה לכנסת
    "שקיפות דיוניה של הכנסת לא תהיה שלמה, אם לא ייחשפו שמותיהם של אלה שתכלית הווייתם במסדרונות הכנסת היא השפעה על עמדות" – כתבה השופטת נאוה בן אור שדנה בעתירת התנועה, והרשימה נחשפה
  • פרסום התקשרויות עם ספקים
    בעקבות מאבק משפטי וציבורי - משרדי הממשלה חויבו לפרסם פעם ברבעון את ההתקשרויות שלהם עם ספקים חיצוניים. מיליארדי שקלים מהקופה הציבורית החלו להיחשף לציבור
  • התנועה במקום החמישי ברשימת 100 המשפיעים של דה מרקר
  • 2016
    התנועה מקבלת את פרס גורני
    העמותה למשפט ציבורי, בראשות נשיאת בית המשפט העליון לשעבר, השופטת דורית בייניש, החליטה להעניק לתנועה את פרס גורני לארגון זכויות האדם
  • 2018
    נתוני התערבויות בלידה בבתי החולים מתפרסמים לראשונה
    המידע על ההתערבות בלידה והזמינות של שירותים ליולדות בבתי החולים הוא מידע בריאותי שעשוי לעניין כל אישה לפני לידה
  • התנועה במקום ה-12 ברשימת 100 המשפיעים של דה מרקר
  • 2019
    קופות החולים יפרסמו את החלטות ועדות החריגים
    למרות התנגדות קופות החולים - לאחר מאבק משפטי שניהלה התנועה - הן ייאלצו לפרסם את מידע שעשוי להציל חיים
  • 2020
    המשטרה מפרסמת לראשונה את מפת הפשיעה של ישראל
    בעקבות פניות התנועה במשך שנים - המשטרה מפרסמת לראשונה נתונים מפורטים על פשיעה לפי יישובים וסוגי עבירות.
  • העליון קובע שגם קוד תוכנה הוא מידע שיש לחשוף לציבור
    קוד מחשב הוא גם מידע. עמדת הידיד של התנועה בעליון טענה כי בעולם טכנולוגי שבו החלטות של רשויות מתקבלות גם על ידי מחשבים - יש לחשוף גם את קוד התוכנה.
  • התנועה (שוב) ברשימת המשפיעים של דה מרקר
  • המאבק לחשיפת תמלילי קבינט הקורונה יוצא לדרך
    ממתינים להכרעת העליון - לגבי החלטת הממשלה לסווג את דיוני הקורונה שלה כחסויים ל-30 שנה.
  • 2021
    העליון קבע: הוצאות מעונות ראש הממשלה יתפרסמו בפירוט, כולל חשבוניות
    ניצחנו! אחרי שבע שנות מאבק, קבע בית המשפט העליון כי יש חשיבות ציבורית בפרסום הוצאות מעון ראש הממשלה ולא מדובר ברכילות
  • 2022
    מנכ"לית התנועה, רחלי אדרי, ברשימת הצעירים המבטיחים של גלובס

הנהלת התנועה

נדב איל, יושב ראש
שירת בגלי צה"ל ככתב שטחים ועורך יומן הבוקר, בוגר הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית, ובעל תואר שני מבית הספר לכלכלה של לונדון בפוליטיקה גלובלית. בשנת 2002, הצטרף לערוץ 10 ושימש ככתב מדיני ופוליטי, בשנת 2003 הצטרף ל"מעריב" ככתב פוליטי וכפרשן. כיום כתב ידיעות אחרונות, ומשמש ככתב חדשות החוץ של חדשות 13. נדב הוא זוכה פרס סוקולוב על הישגיו בתחום הדיגיטל וכתבות העומק בנושאים הקשורים בהשפעות הגלובליזציה, בשנת 2018 התפרסם ספרו 'המרד נגד הגלובליזציה' שפורסם בארץ ובעולם ותורגם לשפות רבות.
עו"ד אלונה וינוגרד, חברת הנהלה
אלונה היא מנכ"לית שומרים - המרכז לתקשורת ודמוקרטיה ולפני כן ניהלה את המרכז לערכים ומוסדות דמוקרטיים במכון הישראלי לדמוקרטיה. אלונה היתה מנכ"לית התנועה לחופש המידע בשנים 2015-2011. בשנת 2015 זכתה בפרס רפפורט לנשים פורצות דרך. בעלת תואר ראשון במשפטים מהמרכז הבינתחומי בהרצליה במסלול המיוחד למצטיינים, וכן תואר ראשון בספרות אנגלית מאוניברסיטת תל אביב.
ד"ר רועי פלד, חבר הנהלה
ד"ר רועי פלד, מרצה למשפט מנהלי בביה"ס למשפטים ע"ש חיים שטריקס במסלול האקדמי המכללה למנהל. שימש מנכ"ל התנועה לחופש המידע בשנים 2011-2006, הנחה סדנאות לחופש המידע בבית הספר למשפטים של המכללה למנהל. בעבר שימש יועצו של שר החקלאות חיים אורון ומילא תפקידים שונים במסגרות פוליטיות וציבוריות. פרסם מאמרים על חופש מידע בכתבי עת משפטיים. היה עמית הוראה בבית הספר למשפטים של אוניברסיטת קולומביה, ניו יורק. את הדוקטורט שלו כתב בנושא "הגינות בתקשורת: בין זכויות, חובות ואינטרסים".
מור רובינשטיין, חברת הנהלה
מור היא מומחית למידע פתוח וממשל פתוח. היא בעלת תואר ראשון במדע המדינה והיסטוריה של עם ישראל מהאוניברסיטה העברית, ובעלת תואר שני במדעי החברה של האינטרנט מאוניברסיטת אוקספורד. מור מתגוררת בלונדון ועובדת ב-360Giving, יוזמה בריטית להנגשת מידע בתחום הפילנתרופיה. מור פעילה ביוזמת הממשל הפתוח העולמי OGP. היא עורכת הספר State of Open Data – Histories and Horizons, שעוקב אחרי עשר שנים של מידע פתוח.
עו"ד דנה יפה, חברת הנהלה
עו"ד דנה יפה הנה בוגרת תואר ראשון במשפטים ותואר ראשון בפיסיקה ומדעי הקוגניציה מהאוניברסיטה העברית, ותואר שני בניתוח כלכלי של המשפט מאוניברסיטאות בולוניה, המבורג ואקס-מרסיי (European Master of Law&Economic). במהלך לימודיה בפקולטה למשפטים, דנה השתתפה בקליניקה לייצוג אנשים בפריפריה, שנתנה סיוע משפטי לתושבי שדרות, והיתה חברה בכתב העת Israeli Law Review. עם סיום לימודיה, שימשה דנה כמתמחה באשכול החוקתי במחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים, שם הוסיפה לעבוד כעורכת דין במחלקת ייעוץ. דנה מנחה את הקליניקה לזכויות אדם בין-לאומיות של בית הספר למשפטים באוניברסיטה העברית.
עו"ד אלון רודס, חבר הנהלה
עו"ד אלון רודס משמש עוזר לנשיא המסלול האקדמי במכללה למינהל. בוגר תואר ראשון במשפטים בהצטיינות יתרה, ותואר שני במשפטים בהצטיינות. את התמחותו ערך במחלקה המשפטית במשרד מבקר המדינה. שימש כעוזר למנכ"ל משרד מבקר המדינה. אלון פרסם כמה מאמרים וכן משמש כמרצה ומתרגל בבית הספר למשפטים במכללה למינהל.
ליאור קודנר, חבר הנהלה
ליאור קודנר הוא מנכ"ל ״הארץ-TheMarker״ דיגיטל, ומגיש פודקאסט האקטואליה "השבוע". במסגרת תפקידו, אחראי על חדשנות, פיתוח טכנולוגי, דאטה וגיבוש האסטרטגיה הדיגיטלית בקבוצת ״הארץ״. ליאור החל את דרכו העיתונאית בגלי צה״ל ככתב משפט, עורך ומגיש. בהמשך שימש במגוון תפקידי עריכה בכירים בעיתון ״הארץ״, בהם סגן עורך העיתון. ליאור הוביל את המעבר של אתרי קבוצת ״הארץ״ לתשלום, פיתח תחומי סיקור חדשים וקידם את הטרנספורמציה הדיגיטלית של הארגון. ליאור מחזיק בתואר MBA של אוניברסיטאות נורת׳ווסטרן ותל אביב, בתואר שני במדע המדינה ובתואר ראשון בכלכלה ובמדע המדינה מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
שלמה טייטלבאום, חבר הנהלה
שלמה טייטלבאום הוא כתב מאקרו כלכלה ב"כלכליסט", ומסקר את משרד האוצר, בנק ישראל, ורשות המסים. בוגר תואר ראשון בכלכלה מאוניברסיטת תל אביב, ותואר שני במנהל עסקים (התמחות מימון ובנקאות) מהאוניברסיטה העברית. שלמה שימש כיועץ כלכלי בכנסת (ליו"ר ועדת כלכלה, ח"כ יעקב מרגי) ובממשלה (לסגן שר האוצר, יצחק כהן), וכמתמחה באגף תקציבים שבמשרד האוצר. לצד עבודתו כעיתונאי, שלמה מעביר הרצאות בנושאי יהדות והחברה החרדית, ומשמש כחבר סגל בתכנית "שלוחי ציבור" - תכנית מנהיגות לסטודנטים חרדים באוניברסיטה העברית.

צוות התנועה

עו"ד רחלי אדרי-חולתא, מנכ"לית
מנכ"לית התנועה לחופש המידע מ-2018. בשנים 2013-2016 היתה היועצת המשפטית של התנועה. בוגרת תואר שני במשפטים מאוניברסיטת תל אביב, סיימה בהצטיינות את לימודי התואר הראשון במשפטים, ולאחריהם עשתה התמחותה בלשכת היועץ המשפטי במשרד החקלאות. בין השנים 2016-2018 היתה מנכ"לית ארגון מעש – לחיזוק והתחדשות השירות הציבורי. מלמדת במרכז הבינתחומי הרצליה כמרצה מן החוץ בבית הספר למשפטים. חברה בלשכת עורכי הדין משנת 2013, ומשמשת כחברה בוועדה לקידום מנהל תקין של לשכת עורכי הדין.
עו"ד יערה וינקלר-שליט
בוגרת תואר ראשון במדעי המדינה מאוניברסיטת בן גוריון, ותואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת חיפה, וכן בוגרת של מספר תכניות אקדמיות בינלאומיות בתחום המשפט המדיני של האיחוד האירופי ושל אוניברסיטת קולומביה בניו יורק. עורכת דין עצמאית בתחום הליטיגציה האזרחית, המסחרית והמנהלית. בשנים 2014-2020 היתה שכירה במשרד קנולר ושות'. משמשת יועצת משפטית לעמותות וארגונים חברתיים שונים.
עו"ד אור סדן
בוגר תואר ראשון (בהצטיינות) במשפטים ובוגר תואר שני במשפטים כעמית הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא, במסגרת תוכנית "תקנה", שניהם במסלול האקדמי המכללה למנהל. משמש מרצה בקורס יסודות המקצוע המשפטי, מנחה את הקליניקה לחופש המידע במכללה, ומתרגל בקורסים סדר דין אזרחי ודיני ראיות. מנהל אדמיניסטרטיבי של הקתדרה לזכויות אדם ע"ש אמיל זולא, ועורך את כתב העת "'המשפט' ברשת: זכויות אדם". לאחר סיום לימודי התואר הראשון, התמחה בלשכתו של סגן נשיאת בית המשפט המחוזי בתל אביב, השופט ישעיהו שנלר. מ-2011 חבר ויו"ר ועדת הביקורת של עמותת האוהדים הפועל קטמון ירושלים.
אורי סולד, רכז פרויקטים ובקשות
בוגר תואר ראשון במשפטים וממשל של המרכז הבינתחומי, ב-2019-2020 עשה התמחות בנציבות שירות המדינה בלשכת היועץ המשפטי לנציבות