ברשימת מאה השופטים בעלי השכר הברוטו הממוצע הגבוה ביותר, המספרים נעו בין 65 ועד ל-116 אלף שקלים לחודש. שכרה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, עמד על כ-90 אלף שקלים. הרשימה כוללת שופטי בית המשפט העליון, שופטים מבית המשפט המחוזי וכן שופטים מבין הדין הארצי והאזורי לעבודה. שיאנית השכר, לפי הרשימה, היא השופטת בדימוס רונית רוזנפלד מבית הדין הארצי לעבודה, ששכרה הסתכם ב-116,449 שקל בחודש ב-2018.

100 השופטים בעלי השכר הגבוה בישראל

לצד השופטים, קיבלנו גם את רשימת שיאני השכר מבין עובדיה האחרים של מערכת המשפט, בהם עובדי מנהלה ומזכירות ראשית. בין שיאני השכר בקטגוריה זו, המרוויחים בין 33 ל-46 אלף שקלים בחודש, נמנים המזכירה הראשית לבית המשפט העליון, מנהלת מחוז בית המשפט ירושלים, היועץ בכיר לנשיאת בית המשפט העליון וסמנכ"ל ביטחון ותפקידים מיוחדים.

התנועה ממשיכה לחשוף את שכרם של עובדי מדינה שאינם כלולים בדו"ח שמפרסם הממונה על השכר במשרד האוצר. בדו"ח הוצאות השכר במשרדי הממשלה לא נכללות שלוש קבוצות של עובדי מדינה: עובדי משכן הכנסת, עובדי משרד מבקר המדינה ושכר השופטים. הסיבה לכך היא שהממונה על השכר באוצר לא קובע את שכרם, אלא מנכ"ל משכן הכנסת, מנכ"ל משרד מבקר המדינה וועדת הכספים לשופטים.

לדברי עו"ד איה מרקביץ, היועצת המשפטית של התנועה לחופש המידע, "בעוד שהכנסת מסרה את נתוני שכר עובדיה, לבקשת התנועה, במסגרת פרק הזמן שקובע חוק חופש המידע, ומשרד המבקר אף פרסם את נתוני שכר עובדיו לציבור, נענתה הנהלת בתי המשפט לבקשת המידע שהגישה התנועה רק מקץ שמונה חודשים ויותר – יותר מכפליים מפרק הזמן המירבי שקובע החוק למתן מענה".

מצער שבנתוני השכר שנמסרו לתנועה לא ברור כיצד השכר התפתח לאורך זמן – אם הוא עלה או ירד, אם כמויות השופטים גדלה או קטנה, מהם פערי השכר בין נשים לגברים, ומה הפערים בין עובדים בני מיעוטים לעובדים יהודים. במספרים שפורסמו גם לא נכתב מה עלות ההעסקה של אנשי בית המשפט, ומה גודל הפנסיה התקציבית שלהם.

שיאני השכר במערכת המשפט

לכתבה על המידע ב"וואלה"