לפני כמה שבועות מסר משרד החינוך לתנועה לחופש המידע את ציוני הבגרויות. העברת הציונים בוצעה בעקבות בקשת חופש מידע שהוגשה לפני כמה חודשים. קדמה לה עתירה שהגישה התנועה לחופש המידע לאחר שמשרד החינוך לא מיהר למסור מידע שהוא פחות רגיל לפרסם.

למבחני הבגרות בישראל חלק משמעותי בצעד הראשון שעושה כל דור אל עתידו. נסכים או לא עם אופן המדידה, אבל פרסומם והנגשתם של הציונים – בפירוט המרבי שניתן – הוא המצופה בעידן הנוכחי. זה היה מצוין אילו היינו יודעים גם את חלוקת ציוני המגן, המהווים 50% מהציון הסופי, אך משתנה זה הוא בגדר נעלם וסוד כמוס שמשרד החינוך לא מוסר.

המידע שמתפרסם עתה והונגש על ידי ynet, הוא שלב נוסף בתהליך שהחל לפני עשור עם בקשות חופש מידע לציוני המיצ"ב ולציוני הבגרויות בפילוחים. המטרה היא קידום השקיפות והשיח על הישגי התלמידים בישראל. בעבר נהג משרד החינוך לענות שהמידע לא ניתן להעברה בשל מגבלות טכניות שונות, אבל אחד היתרונות בעידן הנוכחי הוא התקדמותן התמידית של מערכות המידע והידיעה הברורה שהטכנולוגיה תשיג את שאיפותינו למידע יעיל וברור לציבור.

ואכן, לפני כשנתיים, אחרי שהמשכנו להקפיד ולדרוש, חלה תפנית: תשובת משרד החינוך השתנתה ונמסר לנו שממש עוד מעט יתפרסם המידע, ושהמערכת שוקדת על פרסום נתונים רבים נוספים במסגרת "התמונה החינוכית" באתר משרד החינוך. לקח קצת זמן, אבל בסוף זה קרה.

אין חולק על כך שאתר "השקיפות בחינוך" של משרד החינוך הוא פרויקט חשוב, אסתטי מאוד, וכזה שמלמד על תפנית ביחס לפרסום מידע ונתונים. עם זאת, האתר בעייתי שכן הוא לא באמת ממלא אחר דרישות המשתמשים העיקריים: ההורים.

השאלות העיקריות שהורים ישאלו את עצמם בקשר למוסד שבו לומדים ילדיהם הן מהי איכות ההוראה? כמה תלמידים בכיתה? מהו תקציב בית הספר על כל מקורותיו? כמה משקיעה המדינה בתלמיד וכמה מגיע מתשלומי הורים? וכמובן, הישגי בית הספר.

כרגע, אתר משרד החינוך לא עונה על שאלות אלו ומותיר הורים רבים חסרי יכולת להשפיע על חינוך ילדיהם. אנחנו יודעים שניתן לעשות זאת. באנגליה, למשל, במהלך העשור האחרון מפרסמת הממשלה בכל רשות את נתוני החינוך. ניתן לראות את שיעור הזכאים למקבילה הבריטית של הבגרות לפי מגוון פרמטרים (מגדר, קבוצה אתנית וכו'), את ציוני הבגרות בבתי הספר, שיעור התקצוב לתלמיד, פירוט לגבי מה בית הספר צריך לשפר וכיצד עליו לעשות זאת. תוכלו לבחון זאת בעצמכם באתר הממשלה הבריטית המאפשר להשוות בין בתי ספר.

חשוב לזכור שבמערכת החינוך הציבורית בישראל אין לתלמידים ולהוריהם שיקול דעת בבחירת המוסד החינוכי, המוגבלת לאזורי הרישום. לכן בפני הורים ותלמידים יש שתי אפשרויות להשפיע על אופן החינוך: הראשונה היא בחירת מקום מגורים, אלא שזו מנציחה את הפער הכלכלי, שכן בעלי האמצעים יכולים לשנות את מקום מגוריהם בעוד החלשים נותרים מאחור.

האפשרות השנייה, והריאלית יותר, היא הזכות לדרוש מבתי הספר באזור מגוריהם להשתפר. זוהי זכות שניתן לעמוד עליה, וכדי שההורים והתלמידים יוכלו לדרוש שיפור, עליהם קודם להבין היכן נמצא בית הספר שלהם ומה הוא מקבל ביחס לבתי ספר אחרים.

על כך אנחנו נלחמים: על זכות כולנו לדעת מה קורה בבתי הספר באמצעות מידע שנמצא נכון להיום רק בידי משרד החינוך, וראוי שיהיה פתוח לכולם.

לציוני הבגרות שחשפה התנועה