התנועה וקבוצת מגדל מציגות: נתוני הפשיעה בישראל בשנים 2014-2019
הנתונים על רמת הפשיעה ביישובים, הערים והמועצות האזוריות בישראל בין השנים 2019-2014.
בניגוד למדינות כמו ארה"ב, שבהן מפורסמים נתונים אלה באופן שוטף לא רק לפי יישוב, אלא גם לפי שכונה ואף לפי רחוב, בישראל הנתונים הזמינים היחידים לגבי רמת הפשיעה, המתבטאים בכמות תיקי חקירה שנפתחו בכל שנה לפי סוגי עבירות, מפורסמים על ידי המשטרה רק ברמה הארצית. הפעם האחרונה שפרסמה המשטרה נתונים כפי שמובאים כאן הייתה לפני שש שנים, וגם אז כתגובה לבקשת חופש מידע של התנועה.
עו"ד רחלי אדרי חולתא, מנכ"לית התנועה לחופש מידע, הדגישה כי למרות חשיבות הנגשת הנתונים לציבור, שאף הוכרה בהחלטת ממשלה ב-2016, המשטרה נמנעת באופן מפרסום יזום של הנתונים. במכתב שהועבר למנכ"ל המשרד לביטחון פנים כתבו בתנועה כי "מדיניות מצערת זו של הימנעות עקבית מפרסום מידע, גוררת בקשות תכופות למידע ומטילה עומסים ניכרים על המשטרה. אלה יכלו להיחסך אם במקום להפנות את מבקשי המידע לאפיק של חוק חופש המידע, הייתה משטרת ישראל מפרסמת את המידע בצורה יזומה, ובכך מאפשרת לכל אחד לעיין במידע ולהשתמש בו באופן פתוח וחופשי, מבלי לכלות משאבים יקרים על תכתובות ממושכות והליכים משפטיים".
ומה אפשר ללמוד מהנתונים? הנה הניתוח שערכו ב-YNET
לפי הנתונים הארציים שמפרסמת המשטרה, בעשור האחרון חלה ירידה עקבית בכמות תיקי החקירה שנפתחו בישראל, וירידה של כ-15% בהשוואה בין 2019 ל-2014. גם אם מתייחסים לשינויים בכמות האוכלוסייה ובודקים את סך הפשיעה לאלף תושבים – שיעור הפשיעה המדווחת נמצא במגמת ירידה רציפה בעשור האחרון ועומד על כ-34 תיקים לאלף תושבים ב-2019.
עם זאת, מנתוני השנים האחרונות שנחשפים כאן כאמור לראשונה, ברור ששיעור הפשיעה אינו יורד בכל מקום בישראל, ולצד יישובים בהם נרשמה ירידה גדולה, ישנם יישובים בהם הוא נמצא במגמת עלייה משמעותית. לצד זאת חשוב לציין כי מדובר בתיקי חקירה הנפתחים בעקבות תלונות ודיווחי תושבים, וכי ישנם יישובים שבהם רמת הדיווח נמוכה יותר, או השתנתה עקב פתיחת תחנות משטרה חדשות ליישובים למשל, דבר המקל כביכול על הגשת התלונה. עלינו לזכור גם ששינויים באוכלוסיית היישוב יכולים להשפיע על כמות התיקים לנפש.
