חדשות

רצינו לדעת מה כתוב בחוזים הסודיים שחתמה המדינה עם חברות התרופות שסיפקו לה חיסונים נגד שפעת החזירים. פנינו למשרד הבריאות בישראל, ושלחנו בקשה למידע באותו עניין גם למשרד הבריאות הבריטי. נחשו מי ענה לנו בחיוב?

מתברר שלעמותה ישראלית, וגם סתם לאזרח, קל יותר לקבל מידע מהרשויות בבריטניה מאשר מידע זהה ממשרד הבריאות אצלנו.  רועי פלד, מנכ"ל התנועה, מגולל את סיפורה של הבקשה למידע :

"לתוכנית 'המקור' בערוץ 10 הודלפו החוזים הדרקוניים שחתמה המדינה עם חברות התרופות, בצל הפאניקה מפני התפרצות מגיפה בקייץ 2009. פורסם כי החוזים בהם נקבע כי המדינה תרכוש חיסונים נגד שפעת החזירים במחירים מופקעים, נחתמו לאחר ששמעון פרס ובנימין נתניהו התערבו אישית והרימו טלפונים לראשי חברות התרופות כדי לסגור עניינים. מאחר שבמדינות רבות נחתמו באותה תקופה, בשיא הבהלה מפני התפרצות מגיפה קטלנית, חוזים דומים עם חברות התרופות, רציתי לקבל את החוזים ולהשוות בין התנאים שלנו לאלה שהשיגו מדינות אחרות במשא ומתן מול ספקיות החיסונים. הצעתי לקבוצה של קולגות בחו"ל שנפנה כל אחד במדינתו ונבקש את החוזים. עד כה קיבלנו מידע מאיטליה, סלובניה, גרמניה וקרואטיה. הוגשו בקשות גם באירלנד, דנמרק והונגריה. משרד הבריאות בישראל השיב בסירב מוחלט למסור את החוזים.

במקביל לפניה בישראל, פניתי גם למשרד הבריאות הבריטי בבקשה שהגשתי באינטרנט. פניתי כאזרח ישראלי. כבר למחרת קיבלתי מייל שמאשר את קבלת הבקשה ומבטיח לטפל בה. חלפו שבועיים-שלושה וקיבלתי תשובה מפורטת ומנומקת שמסבירה לי למה בקשתי נדחתה – מטעמי התחייבות לסודיות ופגיעה בסודות מסחריים. כמו כן הודיעו לי שאני יכול לערער על ההחלטה. עניתי להם שהחלטתם נראית לי לא סבירה, שהרי לא יכול להיות שגילוי כל חלק מהמידע פוגע בסודות מסחריים. ביקשתי שישקלו מחדש את החלטתם, אף שביני לביני החלטתי לא להשקיע עוד אנרגיה בערעור מסודר בהתאם להוראות חוק חופש המידע הבריטי. שיגרתי את התשובה ושכחתי ממנה.

בדיוק חודש לאחר ששלחתי את תגובתי, קיבלתי מכתב המודיע שהם התייחסו למכתב החוזר שלי כאל ערעור על ההחלטה, וערכו בחינה מחודשת של עמדתם, והחליטו שאכן ניתן לגלות חלקים מהמידע. צירפו 12 קבצים עם חלקים מהחוזה ועם תיאור כל סעיף שהוסתר וסיבת ההסתרה. אין לכחד שגם בחומר שהם שלחו לי יש יותר הסתרה מגילוי וכל דבר רגיש (מחירים בעיקר) לא נמסרו. ובכל זאת קשה שלא להתרשם מרצינות הטיפול שלהם בבקשה והיחסהרציני והענייני. צריך להדגיש שאפילו כישראלי לא שילמתי לאנגלים שום אגרת בקשה, וגם לא נדרשתי לשלם אגרת טיפול או הפקה, והכל גם היה במסגרת המועדים הקבועים בחוק".

החומר שהתקבל ממשרד הבריאות הבריטי