מטרת העתירה, שצפויה להיות נדונה בבית המשפט לעניינים מינהליים, היא לקבל מידע הנוגע באופן ישיר לכלל הציבור והמשק הישראלי, שנפגע באופן קשה ביותר בימים אלה מההחלטות הדחופות שהתקבלו בממשלה.
לאחר שבג"ץ מחק בנימוקים פרוצדורליים את העתירה להורות לממשלה לחשוף את תמלילי הפרוטוקולים המלאים של ישיבותיה בתקופת הקורונה, עתרנו לבית המשפט המחוזי בירושלים לפי חוק חופש המידע. בעתירה נדרשים משרד ראש הממשלה והיועץ המשפטי למסור ללא דיחוי את התמלילים של ישיבות הממשלה מהחודשים שבהם מתמודדת ישראל עם התפרצות נגיף הקורונה.
את העתירה הגישו התנועה לחופש המידע, עיתונאית "הארץ", נעה לנדאו, שיזמה את הבקשה, העיתונאים טל שניידר וחן מענית ("גלובס"), שאול אמסטרדמסקי ("כאן"), תומר גנון ("כלכליסט"), ועורכי הדין שחר בן-מאיר, יצחק אבירם. את התנועה מייצגת עו"ד יערה וינקלר-שליט.
על פי תקנון הממשלה, דיוני הממשלה יסווגו כחומר חשאי למשך 30 שנה. במצב הקיים, תמלילי ישיבות הממשלה מועברים לארכיון המדינה, ושם הם נשמרים במשך שלושה עשורים. הממשלה מתנגדת להעברת המידע לידי כלי התקשורת.
עו"ד יערה וינקלר-שליט: "העתירה שהוגשה היום לבית המשפט המחוזי בירושלים היא מעניינו של כל אזרח במדינה – והיא נוגעת במידה רבה לאמון של הציבור כולו בממשלה הנוכחית – אמון שנפגע קשות בעת האחרונה.
"העתירה היא חלק ממאבק ממושך שמטרתו להבין כיצד מקבלת הממשלה את החלטותיה בתקופת משבר הקורונה. בעוד שאנו רואים מדינות רבות בעולם מנהלות את המשבר תוך שקיפות אמתית וכזו שנותנת דין וחשבון לאזרחים, מדינת ישראל רואה את האירוע הנוכחי כאירוע סודי ומנהלת אותו תוך הסתרה שלא רק שאין בה צורך אלא שהיא אינה כדין ואף מזיקה לציבור.
"מדיניות ההסתרה צריכה להסתיים – ואנחנו סמוכים ובטוחים שבית המשפט ייעתר למבוקש. לא רק בגלל גודל השעה, אלא בעיקר משום שהתנהלות הממשלה היא שרירותית, בלתי-ברורה וכתוצאה ממנה הטיפול במשבר נראה כאוטי".

• לכתבה של חן מענית ב"גלובס"

העתירה
העתירה שהגשנו

הנספחים לעתירה