בית משפט בבריטניה הורה לפרסם את שיטות העינויים שהפעיל הסי.איי.אי בעת חקירתו של אזרח בריטי ממוצא מוסלמי שהיה עצור בגואנטנמו, בחשד שהוא מעורב בפעולות טרור. בית המשפט  גינה את ארגון הביון הבריטי, ה-MI5, על שהפר את זכויות האדם בכך שלא התנגד לעינויים שעבר העציר על ידי האמריקאים. בהחלטת השופטים נאמר כי "תרבות של השתקה" ו"טיוח שיטתי" סיועו להוליך שולל את הפרלמנט, את בתי המשפט ואת הציבור בעניין מעורבות ה- MI5 בעינויים.

הפסיקה מעוררת בבריטניה קריאות מחודשות לחקירה מקיפה של מדיניות הממשלה בעקבות אירועי 11 בספטמבר בכלל, ושל מעורבות ה-MI5 בעינויים בפרט. גורמים רשמיים מכחישים זה זמן רב שבריטניה מעורבת בעינויים. באוקטובר שעבר הצהיר ראש ה-MI5 ג'ונתן אוונס: "אני יכול לומר בצורה חד-משמעית ששירות הביטחון לא מענה בני אדם ולא משדל אחרים לענות בשבילנו בני אדם". עכשיו מסתמן שההצהרה הזו לא היתה מדויקת.

המידע על העינויים היה חלק מחקירת המקרה של בניאם מוחמד, אזרח אתיופיה שעבר לבריטניה ב-1994 וקיבל בה מעמד של פליט. הוא נעצר בפקיסטאן ב-2002 כשניסה לצאת מהמדינה באמצעות דרכון מזויף. מוחמד נחשד בחברות באל-קאעדה ועבר חקירה במרוקו, באפגניסטאן ולבסוף בגואנטנמו. לפי הדיווחים, עונה בחקירתו בשלושת המקומות. הוא שוחרר מגואנטנמו בפברואר שנה שעברה והאישומים נגדו בוטלו.

המידע על העינויים הגיע אל הבריטים במסגרת חקירה משותפת של סוכנויות הביון הבריטיות והאמריקאית. במסגרת העברת המידע בין סוכנויות הביון, האמריקנים תיארו בפני הבריטים את שיטות העינוי שהופעלו נגד העציר.

מהפרטים שפורסמו מתברר ש-MI5 היה מודע לכך שהאמריקאים מנעו ממוחמד שינה באופן עקבי, איימו עליו בהסגרה והפעילו נגדו שיטות חקירה שהסבו לו "מצוקה נפשית וסבל ניכר". מהדו"ח עולה שסוכני ה-MI5 היו מודעים לכל זאת, ואף סיפקו לעמיתיהם האמריקאים שאלות כדי שיציגו אותן בפני העציר. בבריטניה, מבהיר הסיכום, היו שיטות חקירה כאלה נחשבות לעבירה על החוק.

משרד החוץ, שבראשו עומד השר דיוויד מיליבנד, ניסה להשתיק את המידע בדבר העינויים שעבר מוחמד בידי האמריקאים. הוא השתמש בסמכותו להוציא תעודות חסיון והורה על השמטת הקטעים הרלוונטיים. הטיעון של הממשלה התמקד ברגישות הביטחונית של המידע ובצורך לשמור על העיקרון "היסודי", שלפיו יש להגן על שיתוף הפעולה המודיעיני בין בריטניה לארה"ב. כלי תקשורת עתרו לפרסום הקטעים שהושמטו, ובעקבות עתירתם הורה בית המשפט לפרסם  את המידע.

בית המשפט קבע שקשר (על בסיס עדויות של חבר לשעבר במועצה לבטחון לאומי בארה"ב) שסביר להניח שההסכמה בין ארגוני הביון והדרג המדיני היתה סביב הסתרת מידע, והיא אינה חלה על בית המשפט. עוד נקבע בהחלטה כי אין להניח שאם בית המשפט יורה לחשוף את המידע זה יביא לחיסול שיתוף הפעולה המודיעיני בין המדינות.

הפסקאות שמשרד החוץ ביקש להשמיט מפסק הדין

פסק הדין

ידיעה ב"הארץ" על הפרשה

* מקור התמונה: וויקיפדיה