התנועה בעמדת ידיד ביהמ"ש: לחשוף את עבודתה של יחידת הסייבר של הפרקליטות
יחידת הסייבר של הפרקליטות הוקמה לפני חמש שנים בעיצומה של אינתיפאדת היחידים, על רקע ההסתה הגוברת ברשתות החברתיות. היחידה מפעילה נוהל וולונטרי, שבמסגרתו היא מבקשת מפייסבוק ומחברות האינטרנט להסיר תכנים שהיא רואה כבעייתיים. עשרות אלפי מחיקות כאלה בוצעו בשנים האחרונות בלי שבית המשפט היה מעורב, וללא תיעוד ופיקוח. על פי תפיסת היחידה היא פועלת להתמודד עם המציאות הדינמית של המרחב המקוון באמצעות כלי שלא יהיה כבול למגבלות ההליך הפלילי הפורמלי האיטי והכבד.
מרכז עדאלה והאגודה למען זכויות האזרח עתרו ב-2019 לבג"ץ נגד מנגנון האכיפה האלטרנטיבי של יחידת הסייבר. לטענתם היחידה פועלת ללא סמכות ומכריעה בשאלת הפליליות של חופש הביטוי ללא ניהול כל הליך משפטי. בתשובתה לעתירה, טענה המדינה כי אינה פועלת ללא סמכות, משום שהיא כלל אינה מפעילה סמכות. לשיטת המדינה, בקשות היחידה להסיר תכנים אינן "דרישות", וההחלטה אם להסיר תכנים נתון לשיקול דעתן של הפלטפורמות המקוונות.
לציבור יש זכות לבחון את תהליך קבלת ההחלטות, שבו מחליטה היחידה לצנזר את חופש הביטוי ברשת. כך טוענת התנועה לחופש המידע שביקשה להצטרף לעתירת עדאלה והאגודה לזכויות האזרח בעמדת ידיד בית המשפט. "קודם כל תעבדו בשקיפות", אומרת מנכ"לית התנועה עו"ד רחלי אדרי. "אם יש יחסים בין פייסבוק למדינת ישראל, אנחנו רוצים לדעת מה הם. אנחנו מבקשים לדעת האם מדובר בנושאים הנוגעים לביטחון המדינה וכמה זה למשל, עניינים של פגיעה בכבודם של שופטים".
"התערבות המדינה בשיח הציבורי באינטרנט היא התערבות בחופש הביטוי של אזרחי המדינה ובזכותם לצורך מידע", אומרת עו"ד דנה יפה מהקליניקה לזכויות אדם במרחב הסייבר שהגישה ביחד עם התנועה את עמדת הידיד. "זו פגיעה משמעותית בזכויות יסוד. גם אם ישנם מקרים בהם התערבות כזו מוצדקת חשוב שפעולות כאלה יעשו באופן גלוי, שמאפשר פיקוח ציבורי וביקורת".
