אל פתחו של בית המשפט העליון הגיעה שאלה שלא נדונה קודם, באשר לפרשנותו הראויה של המונח "מידע" המוגדר בחוק חופש המידע.

ראשיתו של ההליך הוא בפנייה שנערכה על ידי אגודה שיתופית הר שמש אל הממונה על יישום חוק חופש המידע ברשות המסים. במסגרת בקשת המידע, התבקשו פרטי מידע שונים, ובין אלה "אלגוריתם/קוד". המדינה טענה בבית המשפט המחוזי כי "תוכנה" (היינו, קוד/אלגוריתם), לא נתפסים כמידע בהתאם לחוק חופש המידע, וזאת, כפי שניתן ללמוד לטענתם מחוק המחשבים.
בית המשפט לעניינים מנהליים קיבל את הטענה, ומשום שמדובר בטענת סף, הרי שלא היה כל צורך מצידו של בית המשפט לדון בסייגים האחרים.

הר שמש ערערה לבית המשפט העליון – ובעקבות זאת ביקשה התנועה לחופש המידע להצטרף כידידת בית המשפט ולהראות מדוע, לשיטתה, יש לראות במונח מידע ככולל כל מידע באשר הוא כזה הניתן להעברה, לרבות תוכנה/קוד/אלגוריתם וכד'. העמדה נכתבה בסיוע שיר טולדנו, שחר מנדיל ואיגור ביסטרוב מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל שבהנחיינתי וכן על ידי הליניקה לזכויות אדם בסייבר שבאוניברסיטת חיפה, בהנחייתה של ד"ר דלית קן-דרור.

בעמדה עולות מספר טענות, שניתן לחלק לשניים: ראשית, פרשנות ראויה של המונח "מידע" לא מצריכה כל פנייה לחוק אחר, ולבטח לא לחוק פלילי דוגמת חוק המחשבים. פרשנות ראויה, שאינה הכרחית ממילא, תפנה לתכלית החקיקה, והיא עיגון הזכות למידע תוך מתן אפשרות לציבור לפקח אחר פעולות הממשלה. שנית, נוכח העולם הטכנולוגי שבו אנו מצויים, וההתפתחות הטכנולוגית הבלתי-פוסקת, כמו גם נכונותה של ישראל לקדם עקרונות של ממשל פתוח, לרבות שימוש בקוד פתוח והנגשה של קוד פתוח, כמו גם העובדה שכאשר החלטות מתקבלות על ידי מחשב אין גם לפקיד הציבור או לשומרי הסף יכולת אמיתית לבחון את אופן קבלת ההחלטות, הרי שישנה חשיבות גבוהה עוד יותר לשקיפות.

לקראת הדיון שהתקיים בבית המשפט העליון, חזרה בה המדינה מעמדתה העקרונית שלפיה "תוכנה" היא לא "מידע", וטענה כי נערכת חשיבה מחודשת בנושא זה. נוכח האמור, הציעה המדינה, בעקיפין, להחזיר את הדיון אל בית המשפט לעניינים מנהליים שידון לגופן של הטענות האחרות, כשנקודת המוצא בדיון שם תהיה כי מדובר במידע.

לכתבה של רותי לוי בדה מרקר

לכתבה במהדורת הארץ באנגלית

פסק הדין של העליון

עמדת הידיד של התנועה

פרוטוקול הדיון בבית המשפט העליון