בסוף 2018 בוטל הפטור הגורף ממכרז לפורשי צה"ל שמתמודדים על תפקיד בשירות הציבורי, אך הם עדיין נהנים ממסלול מקוצר ומשופר. מהנתונים עולה שמספר יוצאי הקבע שנקלטים במשרדי הממשלה ירד, אך העסקתם עדיין מציפה שאלות של אי־שוויון.

התנועה לחופש המידע החליטה לבדוק עד כמה שירות המדינה עומד בהחלטותיו, ופנתה למשרדי הממשלה בבקשה לקבל פירוט של מספר העובדים שהתקבלו דרך המסלול המקוצר לפורשי צה"ל מאז 2017, לאילו תפקידים התקבלו, מתי השתחררו מקבע ומתי התחילו לעבוד בשירות המדינה. המידע התקבל לאחר המתנה ארוכה במיוחד – לא פחות משמונה חודשים. לבקשת התנועה התשובות התקבלו בשתי רשימות נפרדות. הראשונה, של משרד הביטחון; והשנייה של יתר משרדי הממשלה.

"על פניו, מדובר בבקשת מידע אלמנטרית", אומרת עו"ד רחלי אדרי, מנכ"לית התנועה לחופש המידע. "לצערנו, לנציבות לקח שמונה חודשים להשיב לבקשה, והמידע שהגיע ממשרד הביטחון היה חלקי בלבד ולא תאם את אופן מסירת המידע על ידי הנציבות, הן בצורתו והן בפירוט הנתונים. העניין הזה חייב להשתנות. לא ייתכן שתשובות לבקשות חופש מידע בסיסיות, שמעוגנות בזכותו של הציבור לדעת, יתקבלו אחרי פרק זמן כה ארוך. עם זאת, אנו שמחים לראות כי היקף התופעה של העסקת פורשי צה"ל ללא מכרז בשירות המדינה הצטמצם, ומקווים כי בעתיד ייאכפו הכללים שנקבעו באופן הדוק ביותר", אמרה אדרי.

לכתבה של טלי חרותי סובר ב"דה מרקר"

פורשי צה"ל שעברו למשרד הביטחון

פורשי צה"ל שנקלטו בשאר המשרדים