"זה סיפור עצוב ואין פה מקום לרדת לפרטים ולקיים דיון ציבורי בעניין", אמר נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בעניין החשדות שהובילו להדחתו של דני דנקנר, יו"ר בנק הפועלים. כמעט שנה עברה מאז התפוצצה הפרשה, גם המשטרה כבר חוקרת, אבל לציבור עדיין אין בדל מידע על הסיבות שבגללן דרש פישר משרי אריסון, מעסיקתו של דנקנר, לפטרו מראשות הבנק הגדול בישראל. התנועה לחופש המידע פנתה לפני כשנה לבנק ישראל ושאלה מה המידע שגרם לפישר לפעול להדחתו של דנקנר, ומדוע הוא מסתיר את המידע הזה – אך לא נענתה עד היום.

"החלטת הנגיד להסתיר את המידע על החשדות נגד דנקנר היא החלטה שגויה שפגעה בזכות הציבור לדעת", אומר רועי פלד מנכ"ל התנועה לחופש המידע. "בנק הפועלים מחזיק בכסף של הציבור, ולאנשים מגיע לדעת איך הוא מנוהל. הידיעה שאפשר לעשות דברים חמורים ואחר כך לסגור אותם בשקט בחדרים חשוכים מעודדת עבירות. עם כל ההערכה לפישר, פרסום הוא אקט הרבה יותר מרתיע מנזיפה שקטה של הנגיד. גם לאחר הדחה, אנשים ימשיכו לחשוש ממבוכה ציבורית. אור השמש הוא המחטא הטוב ביותר.

"הסתרת מידע מסוכנת כי היא מעודדת שמועות שעלולות ליצור פאניקה מוגזמת. המציאות הפוכה ממה שפישר חושב: הציבור מספיק בוגר בשביל לא להיכנס לפאניקה מפרסומים, ודווקא התנהגות שקופה של הרשויות מרגיעה אותו", אמר פלד.

במולדתו של פישר, ארה"ב, שוחרי השקיפות וחופש המידע מצליחים קצת יותר במאבקם נגד הבנק המרכזי. בית משפט לערעורים בניו יורק חייב לאחרונה את הבנק הפדרלי לפרסם מסמכים סודיים החושפים את זהות המוסדות הפיננסיים שקיבלו סיוע ממשלתי בשווי של 2 טריליון דולר בשיאו של המשבר ב-2008. בית המשפט הותיר על כנה החלטה קודמת של ערכאה נמוכה יותר שהורתה לבנק הפדרלי לפרסם את המסמכים במהלך השנה שעברה, בעקבות עתירת חופש מידע שהגישה סוכנות הידיעות בלומברג שטענה כי להגביר את השקיפות בה מתנהל הבנק המרכזי בארה"ב לאור העובדה שדרכו העביר הממשל 2 טריוליון דולר מכספי משלמי המסים להצלת המערכת הפיננסית הכושלת.

מנגד, טען הבנק המרכזי כי חוק חופש המידע האמריקאי אינו חל על המסמכים שאותם נדרש הבנק לחשוף כעת. עוד נטען כי פרסום זהותם של המוסדות הפיננסיים שקיבלו סיוע מהבנק עשוי להביא לנטישה המונית של לקוחותיהם, לפגוע בתוכניות הסיוע ואף להזיק לכלכלה האמריקאית. בית המשפט כאמור דחה טענות אלה והורה לפרסם את המסמכים.