דילוג לתוכן העמוד

חדשות

הימין גילה את השקיפות. אל תשכחו אותה כשתחזרו לממשלה

מאמר מאת מנכ"לית התנועה, רחלי אדרי:

למרות שמזה למעלה מעשור שקיפות היא מטבע חזק, לאחרונה חלה עלייה בערכו. כולם רוצים שקיפות, כולם מדברים שקיפות ורוצים שנחשוב כי הם פועלים לקידום השקיפות. יו"ר האופוזיציה בנימין נתניהו התחיל לדבר ולדרוש שקיפות בחשבון הטוויטר שלו ביוני האחרון: "אני לא אסתיר שום דבר… אם יש דבר אחד שלמדנו לגבי המערכות שלנו, כל מערכות הבירוקרטיה שלנו – למדנו שאנחנו רוצים שקיפות! אנחנו רוצים לדעת מה קורה, אנחנו רוצים מי עושה, למה עשה – ומי לא עשה. אלה דברים שחשובים לנו בכל התחומים".

זה אותו נתניהו שכמה חודשים קודם לכן כראש ממשלה נאבק בכל ניסיון להשקיף את סדר יומו, התנגד מטעמים שונים ומשונים לפרסום היומן שלו, ודחה מ"טעמי פרטיות" למסור את הוצאות המעון שלו (שהציבור מממן). ואז התחלף השלטון, אך המנגינה נשארה זהה, בנט, לפיד והורביץ שרגע קודם צעקו מעל בימת הכנסת לפתוח את דיוני הקורונה, כעת מתנגדים לחשוף, מתנגדים לפרסום הצהרת הון, אינם טורחים לפרסם יומן פגישות. להוצאות המעון משנים 2019-2021 אנו עדיין ממתינים, וגם לתמלילי דיוני הקורונה.

מאז התחלף השלטון חלק מהדברים נשארו אותו דבר וחלק השתנו, אבל זו גם הפוזיציה, כלומר האופוזיציה, של התקופה האחרונה. לאחרונה רעיון השקיפות והזכות לקבל מידע נישאים בפיהם של ארגוני הימין דוגמת "פורום קהלת" ו"התנועה למשילות ודמוקרטיה", שהחלו גם הם לדרוש מידע מרשויות המדינה. המאמצים שעושים הגופים מימין לחשוף מידע ראויים כשלעצמם להערכה – כך לדוגמה, בימים אלו מתנהל בבית המשפט העליון הליך בבקשה שהגיש פורום קהלת בדרישה לחשוף את מנגנון העברת הכספים ממדינת ישראל לרשות הפלשתינית דרך קרן חוץ תקציבית. משרד האוצר מסרב להבהיר בהתאם לאיזה חוק מתבצעות אותן העברות, מה היקפן ומה המנגנון שדרכו הן מתבצעות.

אבל, התנועה לחופש המידע היתה שם הרבה קודם, וספגה ביקורת ומתקפות מאותם אנשים שהיום מהללים את השקיפות. כבר בשנת 2015 דרשנו מהחטיבה להתיישבות לחשוף את תקציבה ואת ההעברות הכספים ממנה להתיישבות וממשרדי הממשלה אליה, וכך לאט לאט נחשף המנגנון שהגיע לחצי מיליארד שקלים. אחרי מאבק ארוך קיבלנו שקיפות ואפילו חוק חופש המידע הוחל על החטיבה להתיישבות. בקרב שבין משרד המשפטים לבצלאל סמוטריץ', השקיפות ניצחה כפשרה.

ניסיונות הימין לקבל מידע מרשויות המדינה אינם איום אלא ברכה, כי הבעיה אכן קיימת – מדינת ישראל על מנגנוניה השונים לא אוהבת לשתף במידע. כמעט כל ניסיון לקבל מידע מהותי או כזה שיכול להביך את מקבלי ההחלטות השונים סופו להתברר בבית המשפט, ואלו מאבקים ארוכים מאוד. אני שמחה שבאתם, באמת כמה טוב שבאתם. תתכוננו לדרך ארוכה. אבל חשוב לזכור שלשקיפות אין מפלגה (בישראל היא גם לא חלה על מפלגות), היא לא עניין של ימין או שמאל. היא לא כלי שמשתמשים בו כשרוצים לנגח את הממשלה מהאופוזיציה, אלא ערך בפני עצמו – זכות הציבור לדעת, לבקר, לפקח, ולקחת חלק במשחק הדמוקרטי, ממש טעם החיים של הדמוקרטיה. היא לא עוצרת איפה שלא נוח או כשאתם בשלטון, היא לא אהבה חולפת. אז כשתשבו על הכיסא עם השרה, המשרה והשררה זכרו לקדם את השקיפות באותו הלהט שהיה בכם כשהייתם במדבר הפוליטי של האופוזיציה, ולא להלחם בגופים האזרחיים שפועלים למענה.

 

הכותבת היא מנכ"לית התנועה לחופש המידע