התנועה לחופש המידע פנתה לקופות החולים וביקשה מהן נתונים על זמני ההמתנה ועל התקציב שמשקיעה הקופה במערך הפסיכולוגי. שלוש קופות החולים טענו שנתונים אלו אינם קיימים.
מהנתונים שקיבלנו עולה כי כמות הפסיכולוגים הציבוריים בהתמחויות השונות בקופות החולים זעומה, וישנם אזורים שלמים המופקרים ללא מענה. מהנתונים עולה כי בקופת חולים כללית, הקופה הגדולה בארץ, ישנם בסך הכל 422 פסיכולוגים ציבוריים בסניפים ובמרפאות ברחבי הארץ, מתוכם 286 פסיכולוגים קליניים, 20 פסיכולוגים שיקומיים, 105 פסיכולוגים התפתחותיים, 9 פסיכולוגים רפואיים ושני פסיכולוגים חינוכיים, ובנוסף 370 פסיכולוגים ציבוריים בבתי החולים. בבחינת הפריסה הארצית ניכרים אזורים שלמים ללא מענה – כך למשל אין פסיכולוג רפואי, שיקומי או חינוכי בכל מחוז חיפה והגליל המערבי, וגם לא בתל־אביב. באילת ישנם בסך הכל שלושה פסיכולוגים – קליני, התפתחותי ושיקומי.

רבים מהפסיכולוגים הציבוריים לא עובדים במשרה מלאה, וחלק גדול מהם עדיין בשלבי התמחות. נתוני קופת חולים מאוחדת, שם עובדים 151 פסיכולוגים בהתמחויות שונות, מלמדים על הפער: במרפאות ובסניפי הקופה יש 55 פסיכולוגים קליניים, אולם בפועל מדובר רק על 28 משרות מלאות ו־1,112 שעות שבועיות לפי היקף משרה. דוגמה נוספת היא 25 פסיכולוגים התפתחותיים שעובדים בקופה, כשבפועל מדובר על 15 משרות מלאות ורק 592 שעות שבועיות לפי היקף משרה.

בקופת חולים מכבי נרשמה עלייה של 80 אחוז בכמות הפסיכולוגים השכירים בהתמחויות השונות מאז הרפורמה בבריאות הנפש ב־2015, אבל עדיין מדובר על 180 פסיכולוגים בלבד. 24 מהם במחוז דרום, 31 בשרון, 45 במחוז ירושלים והשפלה, 42 במחוז מרכז ו־38 בצפון.

הנתונים מתייחסים לפסיכולוגים השכירים בקופות החולים, שעובדות גם עם פסיכולוגים עצמאיים שניתן לתאם אליהם תור בהשתתפות עצמית של 150 שקלים למפגש

"כאשר מבצעים רפורמה כמו זו שבוצעה בתחום בריאות הנפש, המדינה חייבת להבטיח שיהיו בידיה די נתונים על מנת לבחון את השפעתה", מסביר עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל. "כל רפורמה עשויה להשפיע על פלחי אוכלוסייה רבים, ותחום הבריאות בכלל ותחום בריאות הנפש בפרט מחייבים התייחסות רגישה במיוחד".

לדברי סדן, תשובות קופות החולים מעידות על כך שלא כל המידע קיים, ובין היתר חסר המידע הנוגע לסכום המושקע בשכרם של פסיכולוגים ופסיכולוגיות בשירות הציבורי. עם זאת, הנתונים שכן הגיעו מלמדים שישנן תמורות משמעותיות במציאות הזו בישראל. נתונים מעין אלה חייבים להיות בסיס לשיח ציבורי בנושא ומוכרחים להיות זמינים למקבלי ההחלטות בבואם לבחון את השפעת הרפורמה על החברה.

תודה לירדן חורי מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל על הגשת בקשת המידע.

המידע שקיבלנו מקופות החולים

שער ידיעות אחרונות