מדינת ישראל פתחה לציבור את מאגר המידע שלה על עסקות נדל"ן למגורים, זאת בעקבות עתירת חופש מידע שהגישו שני אנשי אקדמיה – מנהלת מכון חיים כצמן גזית גלוב לנדל"ן מהפקולטה לניהול באוניברסיטת תל אביב, ד"ר אפרת טוקלובסקי וד"ר דני בן שחר מהפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון.

עד עתה, הרשויות הסתירו מהציבור את המידע אודות גובה העסקות בטענה שמדובר בהגנה על צנעת הפרט. עד לעשור האחרון אפילו שמאי מקרקעין לא יכלו להגיע לנתוני העסקות, אלא רק במקרים מיוחדים. לפני מספר שנים, הם הצליחו להשיג נגישות למאגר המדיע של הרשות, ואולם הם ביקרו מאוד את איכות הנתונים שנכללים בו.

טולקובסקי ובן שחר עתרו בשנה שעברה על פי חוק חופש המידע, כנגד הסתרת המידע. השניים, שיוצגו על ידי עו"ד אורה בלום מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל אביב, התלוננו כי המידע הניתן במסגרת המאגרים הנוכחיים הוא דל, ואינו כולל פרטים משמעותיים לשווי הנכס, כגון שטחו, מספר החדרים שהוא כולל, הקומה שבה הדירה נמצאת, ועוד. לפיכך דרשו בעתירתם לא רק לפרסם את המידע, אלא גם לשדרג אותו.

בעקבות פסיקת שופטת בית המשפט המנהלי בירושלים, מוסיה ארד, הודיעה רשות המסים כי תפרסם את המידע. אלא שבינתיים המידע במאגר נותר גולמי, וקשה להפיק ממנו תועלת רבה. זיהוי נכסים על סמך גושים וחלקות, שאינו אפשרי למרבית האוכלוסיה, והמחסור בנתונים בסיסיים על הדירות שנמכרו, מונע ניתוח רציני של העסקות. כשמדובר בקרקעות הדברים גרועים אף יותר, משום שהפרמטר החשוב ביותר בקרקע זה שטחה וזכויות הבנייה שחלות עליה, והמידע הזה אינו קיים.

כניסה למערכת המידע

מאמר בדה מרקר על המערכת החדשה ועל הנעשה בעולם בתחום