בקשת מידע שהגישה התנועה לחופש המידע למשטרה חשפה למי נרשמו דו"חות על נסיעה בנתיבי תחבורה ציבוריים ועל היקף האכיפה בהם. לפי נתוני המשטרה, השנה נרשמה ירידה קלה במספר הדו"חות שניתנו לנהגים על נסיעה בנת"צים: 2,986 דוחות כאלה נרשמו בששת החודשים הראשונים של השנה, לעומת 7,662 ב-2022, 7,680 ב-2021, 4,744 ב-2020 ו-2,943 בשנת 2019. יצוין כי מדובר בדו"חות שניתנו בכבישים בין עירוניים. במקביל אוכפות העיריות את העבירה בנת"צים עירוניים, והכסף נכנס לקופתן.

עוד עולה מהנתונים, כי כביש 20 (נתיבי איילון) הוא הכביש שבו נתנה המשטרה הכי הרבה דו"חות כאלה בחמש השנים האחרונות, 13,328 בסך הכל. בכביש החוף (2) נרשמו 9,005 דוחות על נסיעה בנת"צ ובכביש מספר 1 (ירושלים-ת"א) ניתנו 2,978 דוחות.

בכתבה שפרסם ב"וואלה" אודי עציון על בסיס הנתונים של התנועה היא מצא כי הנתונים חושפים את חוסר השוויון בביצוע העבירה: נהגים אמידים מבצעים אותה בשיעורים גבוהים בהרבה מהשאר. זאת על סמך בדיקת חלוקת הדו"חות לפי יצרני רכב. דגמי מרצדס למשל, שלפי נתוני משרד הרישוי מהווים 1.3% מהמכוניות שנעות בכבישי ישראל, מהווים 2.87% ממקבלי הדוחות המשטרתיים על נסיעה בנת"צ: פער של 111%. דגמי ב.מ.וו מהווים 1.15% מצי הרכב הלאומי, אך 1.92% ממקבלי הדוחות, פער של 67%. בוולוו עומד הפער על 56%, עם 0.55% מהמכוניות בכבישים אך 0.86% בנת"צים, ובאודי על 51%: המותג הגרמני מהווה 1.1% מהמכוניות בארץ אך 1.66% ממקבלות הדו"חות.

את בקשת המידע למשטרה הגיש גלעד ליפשיץ, סטודנט בקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל. לדברי עו"ד אור סדן מהתנועה לחופש המידע ומנחה הקליניקה במכללה למנהל, "הנתונים שהתקבלו והניתוח שמוצג בכתבה של אודי עציון מעידים שאמצעי האכיפה שמטרתם לעודד שימוש בתחבורה ציבורית יוצרים אי-שוויון. לא רק נתיב תחבורה ציבורית אלא גם נתיב לעשירים. מובן שראוי וחשוב שהמדינה תעודד את השימוש בתחבורה ציבורית, אך עליה לבחון גם את ההשלכות של אותה האכיפה, לצד היעילות שלה. זו הסיבה שבגינה התבקשו נתוני הקנסות גם בחלוקה לסוגי הרכבים. ראוי שהמדינה בכלל ומשרד התחבורה בפרט ילמדו את הנתונים ויבחנו אמצעים נוספים, דוגמת קנסות דיפרנציאליים, כדי למנוע פגיעה בשוויון וכל זאת בתנאי שקיימת בכלל תחבורה ציבורית יעילה ונגישה".

תשובת המשטרה

המידע שמסרה המשטרה

המידע שמסרה המשטרה