התנועה לחופש המידע עתרה נגד משרד החינוך לאחר שסירב לבקשה למסור מידע על מרחבים מוגנים במוסדות הלימוד. הנימוק לסירוב: פגיעה בביטחון המדינה. לא פחות.

לאחר פרוץ המלחמה באוקטובר החלו להופיע בתקשורת דיווחים על פערי מקלוט במוסדות מערכת החינוך. כך לדוגמה פרסם כתב דה מרקר ליאור דטל ב-18 באוקטובר כי "20% מבתי הספר וגני הילדים בארץ לא ממוגנים — "דרושים תקציבי עתק".

ב-2 בנובמבר פנתה התנועה בבקשת חופש מידע למשרדי החינוך, הביטחון וצה"ל (פיקוד העורף). ביקשנו את רשימת מוסדות הלימודים בישראל, לפי יישובים, מספר תלמידים ואנשי צוות,  ורשימת המרחבים המוגנים התקניים במוסד בציון כל סוג מרחב (ממ"מ, ממ"ק או מקלט), גודלו של כל מרחב ומספר האנשים שהוא יכול להכיל בהתאם לתקן. ביקשנו גם העתק הנחיות הרשות באשר לקביעת תקן מספר האנשים שיכולים להתגונן בכל מרחב מוגן בהתאם לגודלו ולסוגו וכן כל הנחיה או חוזר הנוגעים למרחבים מוגנים במוסדות לימוד.

חלפו ארבעה ימים בלבד מהגשת הבקשה ומשרד החינוך מיהר לענות כי מכוח סעיף 9(א)(1) לחוק חופש המידע לא ניתן למסור את המידע שכן גילויו מעלה חשש לפגיעה בביטחון המדינה, הציבור או שלומו של אדם. כך, באופן גורף וללא הסבר נוסף סירבו במשרד החינוך למסור את המידע. הם אפילו לא הציעו למסור חלק ממנו או הציבו תנאים כלשהם למסירתו.

לאור הסירוב הגורף, ולאור חשיבות המידע בעיקר בתקופה זו – עתרנו לבית המשפט, באמצעות עורכי הדין דן רוזנטל ורחלי אדרי.

בעתירה הצבענו על הסירוב למסור את המידע בנימוק ביטחוני, בשעה שהמידע עצמו יכול לספק תשתית לדיון ציבורי על מוכנות העורף ורמת הביטחון הקיימת בפועל. כך למשל המידע יכול להצביע על הפערים שהמדינה לא מתמודדת איתם. בעתירה ציינו את העובדה שנתונים שונים אודות פערי המקלוט פורסמו בדוחות מבקר המדינה כבר ב-2006, והשבוע אף התקיים דיון בנושא בוועדת החינוך של הכנסת. לקראת הדיון בוועדה אף הוכן מסמך של מרכז המידע של הכנסת עם נתונים עדכניים וחלקיים שמסר משרד החינוך.

קשה לטעון כי מדובר במידע סודי לחלוטין גם כי המידע גלוי להורים ולתלמידים במוסד הלימוד שבו הם לומדים, וגם משום שחלק מהמידע הקיים יוצא במסגרת הפיקוח המדינתי. יש לציין גם משרד החינוך אינו חלק מגופי הביטחון הרשמיים של המדינה.

אנו סבורים כי העתירה היא הזדמנות לבדוק האם המדינה לא מעניקה לעצמה חסינות מביקורת ופיקוח בחסות המלחמה גם במידע שנדמה על פניו בטחוני אבל נוגע לכל אחד ואחת מאיתנו ודורש התייחסות רצינית.

העתירה שהגשנו