השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, התגאה בתקשורת שמספר כיתות הכוננות גדל מ-70 ל-800 אחרי ה-7 באוקטובר, אבל המשטרה מסרבת למסור לנו את רשימת היישובים שבהם הוקמו כיתות כוננות, וכמה נשקים חולקו בכל יישוב, בטענה שפרסום המידע יפגע בביטחון (אירוני קצת לא?).

הסכמנו לצמצם את בקשת המידע לנתונים על חלוקת נשקים לפי אזורים או מחוזות – צפון דרום מרכז ויהודה ושומרון – אבל גם לזה המשטרה סירבה, ולכן נאלצנו לעתור לבית המשפט.

"ענייננו במידע חיוני להעברת ביקורת ופיקוח על פעולות המשטרה, אשר נוגע לאופן הקצאת משאבים קריטיים לביטחון הציבור ואמון הציבור במערכת הביטחונית. דחיית הבקשה בנימוק כללי ומעורפל, מנוגד לדין ולהלכה הפסוקה ואינו עולה בקנה אחד עם תפיסות היסוד של מדינה דמוקרטית שבה חופש המידע מהווה נקודת מוצא, וחריגה מן הכלל הזה מוצדק רק במקום של חשש ממשי, קונקרטי וממוקד", כתבנו בעתירה שהוגשה באמצעות עורכי הדין חגי קלעי ועדיה שיינוולד ממשרד קלעי, רוזן ושות'.

העתירה שהגשנו