אושר לקריאה ראשונה: רשויות מקומיות יחויבו להשיב לציבור עודפי ארנונה שגבו
מרגש – השבוע אושרה לקריאה ראשונה בכנסת הצעת חוק שתחייב רשויות מקומיות להחזר ארנונה לתושבים. על פי הצעת החוק הרשויות יצרנו ליצור מנגנון שיחזיר גביית יתר של מיליוני שקלים שנמצאים בקופת העיריות ולא מוחזרים לתושבים. למה? כי העיריות מעדיפות להסתיר מידע.
הצעת החוק של ח"כ ארז מלול (ש"ס) נולדה בעקבות בקשת מידע רוחבית שהגישה התנועה. ב-2022 פנינו לחמש עיריות גדולות בבקשה לקבל נתונים על עודפים שהצטברו בעירייה שלא הושבו לתושב, בשל גביית יתר של ארנונה. על פי החוק הקיים, רק אם התושב יודע על גביית היתר, ופונה לבקש את היתרה, הוא יקבל אותה. ואולם אין כל חובה על הרשות לדווח לו על כך, או להשיב לו את הכסף באופן יזום.
על פי הנתונים שחשפנו נכון ל-2022 הצטברו בעיריית תל אביב עודפי ארנונה בסך 130 מיליון שקל, בעיריית ירושלים 113 מיליון, בחיפה 60 מיליון, בראשון לציון 16 מיליון, ובבאר שבע 6.7 מיליון שקל.
עיריית תל אביב הקימה לאחרונה מערכת אוטומטית, אליה יכול כל תושב להיכנס כדי לבדוק האם העירייה חייבת לו כסף — ולדרוש השבה.
על פי הצעת החוק, כעת לא רק שהרשויות יהיו חייבות ליצור מנגנון להשבת הסכומים, אלא שעליהן לבצע זאת בתוך 30 יום מכניסת החוק לתוקף.
נציגי מרכז השלטון המקומי התנגדו להצעה בטענה כי מדובר בפרק זמן קצר מדי, וכי הרשות המקומית, גם אם היא רוצה, לא תמיד יודעת למי בדיוק להשיב את העודף המצטבר. לעתים מדובר בתושבים שעזבו את העיר ואין אליהם גישה, בבני זוג שהתגרשו או שותפים בדירה, ולא ברור למי מהם להשיב את הכסף. לטענת הנציגים, החיפוש אחר התושבים ייצור נטל לא מידתי לרשויות, ולכן עדיף לאפשר לרשות לחכות לפניית האזרח ולקבוע שאם יפנה, יתבקש לציין את חשבון הבנק שאליו יש להשיב את הסכום, ולא — לא יושב הכסף.
יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (ש"ס), שהיה חבר הכנסת היחיד שנכח בדיון למעט מלול, הצביע בעד ההצעה, כמו גם ח"כ מלול. אשר סיכם כי הצדדים הרלוונטיים ימשיכו לדון במנגנון שיאפשר השבה של הכסף לתושב, מבלי להטיל נטל מיותר על הרשויות.
