תזכיר של משרד המשפטים מתיר לחוקרי הסי.אי.איי להשתמש בשיטות עינויים אכזריות בתנאי שהדבר לא גורם "נזק מוחי לטווח רחוק". ככל הנראה, המסמך המשפטי הוכן לבקשת הסי.אי.איי ונועד להרגיע את חששות החוקרים מפני האשמות בעינויי עצירים שיועלו נגדם. המסמך פורסם בעקבות בקשה למידע שהגישה האגודה לזכויות האזרח בארה"ב.

בין השאר התיר המסמך לחוקרי הסי.אי.איי להשתמש בשיטת עינויים הנקראת "סימולציית טביעה" (waterboarding ) בעת חקירת עצורים שנחשדו בהשתייכות לארגון אל-קאידה. מדובר בשיטת עינויים שבה מוחזק האסיר בלי אפשרות לזוז ומים נשפכים עליו בתהליך שמדמה טביעה. בשנת 2005 ביטל ראש הסי-איי-איי, מייקל היידן, את השימוש באמצעי, אך נציגי מימשל טענו כי עדיין נעשה בו שימוש במקרים מיוחדים אותם מאשרים הפרקליט המדיני וראשי הסי-איי-איי.

ב-2002 מסרה המחלקה המשפטית לסי-איי-איי כי חוקריה מוגנים מפני תביעה בתנאי שהם מענים אסירים בידיעה כי העינויים לא גורמים "נזק מוחי לטווח רחוק". עוזר הפרקליט המדיני, גיי באייבי, הוא שחתם על התזכיר ב-1 באוגוסט 2002. באותו יום כתב תזכיר לוושינגטון (שמעולם לא בוטל) בו קבע כי "עינוי" מתייחס רק למקרים קיצוניים שגורמים לכאב חזק שדומה למה שמרגישים לפני המוות או כשיש כשל באחת ממערכות הגוף.

בשנת 2004 נחשפה פרשת ההתעללות של חיילים אמריקאים באסירים בכלא אבו-גאריב בעיראק. התזכיר שפורסם אמש מוסיף לעדויות ההולכות ומתרבות לגבי שיטות העינוי שבהן נקטו אנשי הסי.אי.איי לאחר אירועי ה-11 בספטמבר.

לפי "תזכיר באייבי" החוקרים חייבים להיוועץ בפסיכיאטרים או בפסיכולוגים לפני החקירה כדי לקבוע את מצבו הנפשי של האסיר. "ככל שהאדם בריא יותר, יש פחות סיכוי שהשימוש בשיטה או בסדרת שיטות תגרום נזק מוחי לטווח ארוך", נכתב בתזכיר.

לידיעה שפרסמה בעניין בוואשינגטון פוסט