האם המדינה אוכפת את "חוק הסרטונים", האוסר על הפצת סרטונים מיניים של אדם ללא הסכמתו? ביקשנו נתונים על אכיפת החוק מהמשטרה וממשרד המשפטים. מהמשטרה – נמסר המידע, בעוד שנגד משרד המשפטים נאלצנו נאלצנו לעתור אחרי שחלפו 180 ימים מהגשת בקשת המידע.

את בקשת המידע הגשנו עם מא'את – עמותה חוקרת עבירות מין ברשת. הבקשה הוגשה בסוף ינואר באמצעות סטפני ברנוב, סטודנטית בקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל, שמנחה עו"ד אור סדן. ביקשנו פילוח של התיקים שהועברו לפרקליטות לפי מספר כתבי האישום שהוגשו, ואיך הסתיימו ההליכים – בהרשעה, זיכוי או הסדר. בנוסף ביקשנו מהמשטרה פילוח של התיקים שנפתחו בעקבות תלונות על הפצת תכנים ברשת לפני שנים, לפי גילאים של הקורבנות ושל המפיצים.

משטרת ישראל העבירה את הנתונים, כמתחייב בחוק, אך הפרקליטות כאמור סירבה לחשוף את המידע על אכיפת החוק.

נזכיר, תיקון לחוק למניעת הטרדה מינית משנת 2014 מגדיר הטרדה מינית כאירוע שלא בהכרח כולל מגע פיזי, אלא גם הפצת תכנים אינטימיים של אדם אחר, בין היתר ביישומוני המסרים והרשתות החברתיות. התיקון זכה לכינוי "חוק הסרטונים".

מהנתונים שקיבלנו מהמשטרה עולה כי מאז התיקון ועד לתחילת 2025 נפתחו כ-2,615 תיקים. החל משנת 2019 חלה עלייה גדולה במספר התיקים שנפתחו. עלייה ניכרת חלה גם במספר הקטינים בגילאי 12-17 שהתלוננו. עוד עולה מהנתונים ש-95% מהחשודים בעשור האחרון הם גברים. עם זאת, מבין הקטינים בגילאי 12-17 כ-20% הן נשים.

קיבלנו את המידע גם בפילוח לפי תחנות והסיבות לסגירת תקים. בואו לעיין בו.

המענה מהמשטרה

הנתונים מהמשטרה

הנתונים מהמשטרה

בקשת המידע