דילוג לתוכן העמוד

חדשות

"רשות המסים מסתירה מהציבור מידע על בקשות כופר, בניגוד להחלטת בג"ץ"

"רשות המסים לא מפרסמת את שמות האנשים שבקשותיהם לכופר נדחו ולא את הנימוקים לקבלת בקשות לכופר. היא פשוט מרדימה את הנושא, מסתירה מידע ולא מקיימת את החובות שהוטלו עליה" – כך טוען עו"ד דוד פורר, לשעבר נציג משרד המשפטים בוועדות הכופר של הרשות, בעקבות פרסום החלטות כופר המס למחצית השנייה של 2009. הדברים נאמרו בראיון לעיתון "גלובס".

"רשות המסים רצתה כל השנים שהליך הסדרי הכופר יהיה רחוק מעיני הציבור, אולם בעקבות דו"ח מבקר המדינה, החלטת היועץ המשפטי לממשלה ופסיקת בג"ץ בנושא, לא היתה לה ברירה, ונכפה עליה הליך מסודר ותיעוד", אומר פורר, שותף במשרד גרוס, קלינהנדלר, חודק, הלוי, גרינברג ושות'.

לדבריו, העובדה שהרשות חדלה לפרסם את ההחלטות שלא קיבלו את הסדרי הכופר מהווה כרסום ממשי במטרה שלשמה הוחלט מלכתחילה להורות על פרסומם: "כאשר הרשות בוחרת שלא לגלות פרטים, זה פותח פתח לשיקולים לא ענייניים. מדוע בוחרת הרשות להשאיר דברים קבורים בחדריה? איזה אינטרס זה משרת לא לגלות את השמות, אלא אם כן זה משאיר מרחב תמרון", תוהה פורר.

במאי 2010 החלה רשות המסים לפרסם לראשונה את החלטות ועדת הכופר יחד עם שמות הנישומים, לגבי החלטות שהתקבלו במחצית הראשונה של 2009. זאת לאחר שחלפה יותר משנה וחצי מאז קיבל בית המשפט העליון את הערעור  שהגישו התנועה לחופש המידע והעיתונאי רביב דרוקר, ופסק כי על רשות המסים לפרסם את שמות חייבי המס שהגיעו עמה להסדרי כופר, במקום העמדה לדין פלילי.

"מדובר במי שעברו עברות, לרוב עברות בזויות, כמותן כגניבה מכיס הציבור פשוטה כמשמעה, ועל כן אין סיבה שלא יהיה שמם נחלת הרבים המעוניינים לדעת זאת", כתב בפסק הדין השופט אליקים רובינשטיין.

השופטת עדנה ארבל כתבה כי באיזון בין זכות הציבור לדעת לבין זכותם של הנישומים לפרטיות והפגיעה האפשרית באינטרס הציבורי בתפקודו התקין של השירות הציבורי ראוי להעניק את מעמד הבכורה לזכות הציבור לדעת. היא ציינה כי למרות השינויים שביצעה רשות המסים עדיין לא ניתן להבטיח כי החלטותיה בנושא הסדרי הכופר מתקבלות בסבירות, באופן שוויוני, בהעדר שרירות או הפליה ורק בהתאם לאמות המידה שנקבעו.

עד כה פורסמו החלטות הוועדה בעילום שם, אך בהתאם להחלטת בית המשפט העליון (אשר ניתנה ב-2008) נקבע כי זכות הציבור לדעת, ולכן שמות הנישומים הפכו לגלויים.

לדברי פורר, לרשות המסים יש אינטרס שלא לגלות את כל הדיווחים על הסדרי הכופר, כי מאחוריהם מסתתרות החלטות בעלות משמעות רחבה יותר. "זה ישר מעלה את השאלה מה יש לרשות להסתיר, הרי בכל מקרה בו נדחית בקשה להסדר כופר, מוגש כתב אישום – זאת אומרת שזה אמור להיות מפורסם בכל מקרה. אלא שכתבי האישום מוגשים במספר בתי משפט – בחדרה, נצרת, חיפה, טבריה ועוד, וקשה מאוד לעקוב אחריהם", הסביר.

לטענת פורר, אי-פרסום הדברים מקשה על הבנת ההליכים. "אם נניח שנדחתה בקשה של חברה פלונית להגיע להסדר כופר, ומשך שנה לא הוגש נגדה כתב אישום – אם זה היה מפורסם ניתן היה לעקוב אחרי זה, לחזור ולשאול שאלות. במצב הנוכחי זה יוצר ערפל ואי-ודאות", אמר.

פורר מציין כי גם אם הוחלט להגיש כתב אישום, לא תמיד הדבר נסגר בבית המשפט. "לעתים מגיעים החייבים להסדר עם היועץ המשפטי לממשלה במסגרת של עיכוב הליכים, הדברים לא מגיעים לבית המשפט ולא מתפרסמים ברשומות. סיבה מספיק טובה להגיש בג"ץ נוסף בעניין", אמר.

לדברי פורר, הרשות גם מתחמקת מפרסום הנמקות להסדרי הכופר. "בחלק מההחלטות ההנמקה כוללת שורה אחת סתומה, בה נכתב כי ההחלטה התקבלה בעקבות המלצת הפרקליטות או היחידה החוקרת, ללא שום הסבר נוסף. זה בדיוק כמו לא לתת הנמקה בכלל", טוע פורר.

לדבריו, פרסום הנמקה רחבה נועד לסייע לאזרחים להבין כיצד ההליכים מתקבלים ואיך הם משליכים על מצבם. "לעתים הפרקליטות קובעת שאין ראיות מספיקות להגשת כתב אישום; ברור שאם היו מפרסמים את זה – מבקש הכופר היה מסרב לשלם. אני לא חושב שצריך לתת הנמקה על עמוד שלם, אבל גם לא סביר שיינתן משפט אחד", טוען פורר ומוסיף: "בדיוק כמו כל גוף שפעל באופן לא ראוי, גם הרשות חטפה על הראש והורו לה להתנהג כמו שצריך. אז היא התנהגה כך במשך שנתיים ועכשיו חזרה לסורה, ויש צורך לעצור זאת".

מרשות המסים נמסר: "בהתאם להחלטת בית המשפט מפרסמת הרשות את שמות מי שאושר להם תשלום כופר. ההנמקות הרשומות בפרסום הן הבסיס להחלטה, כולל ההנמקה של המלצת פרקליטות, שיכולה לעמוד בפני עצמה".

לפסק הדין של בית המשפט העליון

העליון מקבל את ערעור התנועה לחופש המידע ורביב דרוקר