טוני בלייר כותב בזכרונותיו על חוק חופש המידע: "הייתי אדיוט, תמים ושוטה. זו היתה טעות גסה"
העויונת של טוני בלייר כלפי חופש המידע אינה דבר חדש. אבל העוצמה שבה הוא תוקף את חוק חופש המידע באוטוביוגרפיה החדשה שלו בהחלט מפתיעה. "חופש המידע – לכאורה צירוף מילים בלתי מזיק, אני מסתכל על המילים האלה בעודי כותב אותן ומרגיש איך ראשי מיטלטל בעוצמה כזו שהוא עומד להתנתק וליפול מכתפיי. אתה אידיוט, תמים, טיפש, שוטה חסר אחריות – למעשה אין תיאור הולם דיו לתיאור רפיון שכל. זו היתה שגיאה גסה. מחדל".
איזה מסע ארוך עבר טוני בלייר מאז עמד על הבמה ב-1996 באירוע חלוקת פרסי חופש המידע ואמר בדברים שנשאכי "חופש המידע אינו עוד רפורמה חוקתית מנותקת, אלא שינוי עמוק ובסיסי באופן שבו אנו רואים את הפוליטיקה ואת ההתפתחות שלה בשנים הקרובות. מידע הוא כוח, ושיתוף האזרחים במידע מעיד על גישתו של המימשל לאזרחים שבחרו בו". חוק חופש המידע היה חלק ממצע הבחירות אותו הבטיחה מפלגת הלייבור בראשות בלייר לבוחריה ב-1997. למעשה מדובר בהבטחת בחירות שהובטחה בפעם השישית ברציפות החל מ-1970.
באוטוביוגרפיה שלו "מסע", שיצאה בימים האחרונים בהוצאת האצ'ינסון, מציג בלייר גישה הפוכה. מה גרם לתומך הנלהב של פעם להפוך את עורו? בלייר כותב בסיפרו כי ההתפכחות נובעת מהשימוש ההרסני שעושה התקשורת בחוק. "האמת היא כי בחוק חופש המידע עושה שימוש רק חלק קטן מאוד מהאזרחים. עיקר השימוש בחוק נעשה על ידי עיתונאים. כמנהיג פוליטי – זה כמו להגיד למי שמרביץ לך על הראש עם מקל – 'הי, נסה במקום זה משהו יותר אפקטיבי ולהושיט לו פטיש'. המידע המבוקש לא בגלל שהעיתונאי הוא סקרן לדעת, ולא כדי להעניק ידע לאזרחים. החוק משמש פשוט ככלי נשק בידי התקשורת", כותב בלייר.
