מבדיקה של התנועה לחופש המידע עולה כי בממשלת ישראל לא קיים משרד אחד שמיישם את חוק חופש המידע באופן מלא. משרדים בודדים מיישמים אותו באופן מספק, אך רובם מתקשים לציית לו. "10 שנים אחרי שהחוק נחקק אין רשות ציבורית אחת שנערכה בצורה סבירה כדי לממש אותו", אומר רועי פלד, מנכ"ל התנועה לחופש המידע. "כדי להשיג מידע שאזרחים בחו"ל זוכים לקבל כדבר שבשגרה, עדיין יש להשקיע מאמצים הירואיים".

את הבדיקה, הנערכת זו השנה השלישית, ביצעו סטודנטים הפעילים בסדנאות שמפעילה התנועה, בהנחיית עו"ד רז בן דור. סטודנטים למשפטים המשתתפים בסדנאות פנו למשרדי הממשלה בכתב ובטלפון בבקשה לקבל מידע בעיניינים שונים, בהם פרטי ההתקשרות של המשרד עם עורכי דין פרטיים; הטבות והקלות הניתנות לעובדי המשרד במסגרת תפקידם; תלונות שהוגשו על ידי אזרחים נגד בעלי תפקידים במשרד; פעילות הוועדות בהן חבר השר במשרד. בנוסף הם בדקו את המידע המוצג באתרי האינטרנט של המשרדים. התוצאות, כאמור, אינן מעודדות.

על פי הבדיקה, מבין 20 משרדי הממשלה שנבדקו דורג המשרד לביטחון פנים בפעם השנייה ברציפות במקום הראשון. המשרד קיבל ציון 4 מתוך 5 והיה זה שיישם באופן הטוב ביותר את החוק וסיפק מידע מהותי. המשרד שהתעלם באופן הבוטה ביותר מהוראות החוק הוא דווקא משרד הפנים, שמתוקף תפקידו אמור לפקח בין היתר על הבנייה, התקציבים והבחירות בשלטון המקומי. המשרד הגיע למקום האחרון וקיבל ציון 0.8 בלבד.

אם ציפיתם שמשרד המשפטים הממונה על יישום החוק ישמש דוגמה ליתר משרדי הממשלה בכל הקשור ליישומו, אתם צפויים להתאכזב. המשרד דורג במקום השביעי עם ציון של 2.8 – שיפור מסויים לעומת דירוגו בשנה שעברה (13), אבל עדיין רע למדי. השיפור המשמעותי ביותר חל במשרד לקליטת עלייה שדורג השנה במקום השני לאחר שבשנה שעברה הגיע למקום ה-23. משרד התמ"ת לעומתו הגיע בשנה שעברה למקום החמישי בדירוג, אך הידרדר השנה למקום ה-17.

חלק מהמשרדים עברו על החוק וכלל לא ענו לפנייה בכתב של אנשי התנועה, או שמסרו תגובה לא עניינית. כך עשו משרד התמ"ת, המשפטים, ביטחון פנים, המדע, הרווחה, התקשורת והבריאות. לפי החוק, על משרדי הממשלה להשיב לבקשה מסוג זה ללא שהות בתוך 30 יום, אך משרדי הממשלה לא מעטים עיכבו את תשובתם בזמן ארוך הרבה יותר מהמותר – המשרד לתשתיות לאומיות, למשל, עיכב את תשובתו במשך יותר מ-50 יום.

למדד התנועה לחופש המידע

לכתבה המלאה בעיתון הארץ