בדיקת התנועה חשפה כי בשנים 2022 ועד אוקטובר 2025 הוגשו נגד משרד הבריאות 135 עתירות מנהליות, לאחר שלא השיב לבקשות חופש מידע. בתי המשפט חייבו את המשרד לשלם למבקשי המידע הוצאות בסך 550 אלף שקלים. ומי למעשה שילם אותן? הציבור. בשפה משפטית קוראים לזה "הפרה יעילה". כשלרשות משתלם להפר את החוק.

בין בקשות חופש המידע שלא נענו ושהפכו לעתירות ניתן למצוא פניות של רופאים לזכויות אדם, הפורום הישראלי לתזונה, חברת אבוט, פורום קהלת, תנו לחיות לחיות, פורום בריאות הנפש, העמותה לתמיכה בחולי קרוהן וכמובן גם שלנו.

הסטודנטית עמית ליזמי מהקליניקה לחופש המידע במכללה למינהל סייעה באיסוף הנתונים. בכל אחד מהמקרים שבהם נקבע כי לא ניתן מענה – הורה בית המשפט למשרד הבריאות למסור את המידע ופסק הוצאות בסכומים שנעו בין 3,000 ל-8,000 שקלים. לשם השוואה, משרד ראש הממשלה שילם הוצאות בסך 400 אלף שקלים מאז 2018 בשל הליכים על אי-מסירת מידע, ומשרד התחבורה שילם 200 אלף שקלים רק בשנת 2025.

עו"ד אור סדן, היועץ המשפטי של התנועה לחופש המידע, מסר: "חוק חופש המידע הביא למהפכה – אולם היא לא מיושמת. העובדה שהתנהלות משרד הבריאות הובילה, בשלוש שנים, לכך שבכ-170 מקרים מבקשי מידע יצטרכו לפנות אל בית המשפט רק כדי לקבל מענה, היא מציאות שפוגעת פגיעה קשה בזכות למידע. מבחינת המדינה נראה שמדובר בהפרה יעילה – שכן בסוף ההוצאות יוצאות מכיסו של משלם המיסים. ראוי שהעומדים בראש המשרדים יפעלו באופן אקטיבי להבטיח שמציאות זו לא תימשך".

רשימת העתירות המנהליות