שר המשפטים, יעקב נאמן, בוחן אפשרות להגדיר את ההסתדרות הכללית כ"רשות ציבורית," וכך להחיל עליה לראשונה את חוק חופש המידע – כך מדווח שי ניב בעיתון "גלובס". פירוש הדבר הוא שההסתדרות תחויב בשקיפות יתרה, ואזרח יוכל לדרוש ממנה מידע, בין אם פרוטוקול ובין אם מסמך כתוב או מוקלט. במשרד המשפטים החלו לבחון את הסוגיה בעקבות פנייה של הפורום לאכיפת זכויות עובדים, שחברים בו בין היתר ארגון קו לעובד, האגודה לזכויות האזרח והקליניקה לזכויות עובדים באוניברסיטת ת"א. במשרד המשפטים אף ביקשו לאחרונה  ממשרד התמ"ת למסור חוות דעת מקצועית בעניין.

בפנייה למשרד המשפטים נטען כי ההסתדרות פועלת מאז 1920 כ"אגודה עותמאנית". החוק העותמאני שהיה תקף בעת הקמתה לא כלל חוקים מיוחדים להתנהלות ארגוני עובדים, וכך מתאפשר לה "חופש פעולה רחב." למעשה, אפילו חוק העמותות המחייב חובת גילוי אינו חל על ההסתדרות. עוד נטען  כי בעוד שההסתדרות אינה מחויבת לחוק חופש המידע, היא נהנית מזכויות סטטוטוריות רבות. יש לה נציגים בבתי הדין לעבודה, בוועדות לבחינת מינויים ברשויות מקומיות ועוד.

שר המשפטים נדרש לאזן בין זכויותיה ומעמדה של ההסתדרות, לבין החובה שלה לשקיפות. בפורום לאכיפת זכויות עובדים הזכירו לשר המשפטים כי משרדו החיל בעבר את חוק חופש המידע גם על המוסדות להשכלה גבוהה, מפעל הפיס וקופות החולים. כמו כן, המשרד כבר הגדיר בעבר את ההסתדרות כ"גוף ציבורי," בהקשר של חוק הגנת הפרטיות. עוד הם מציינים כי נוצר אבסורד לפיו ארגוני עובדים קטנים שנרשמו כעמותות מחויבים בשקיפות על פי חוק העמותות, ודווקא הארגון הגדול והחזק במשק פטור ממנו.

לזכותה של ההסתדרות צריך לומר כי היא מפרסמת מדי שנה את דו"חותיה הכספיים וכן דו"ח ביקורת של מבקר הפנים – דבר שלא נהוג למשל בהסתדרות הלאומית.

מההסתדרות נמסר בתגובה: "אנו מתנגדים להחלת חוק חופש המידע על ההסתדרות. אנו חושבים שהמגבלות במסגרת החוק לא צריכות לחול עלינו כארגון עובדים. אנו לומדים את מסגרת הדרישה וניתן את עמדתנו בנושא בקרוב."

לידיעה ב"גלובס"