דילוג לתוכן העמוד

בעולם חוגגים את "יום הזכות לדעת" – יותר מ-80 מדינות חוקקו חוקי חופש מידע

28 בספטמבר הוא התאריך שבו חוגגים ברחבי העולם את "יום הזכות לדעת",Right to Know Day, יום המצויין זו השנה השמינית. מטרת היום היא להגביר את המודעות לזכותו של כל אדם לגישה למידע שמחזיקה הממשלה. הזכות לדעת כיצד נבחרי ציבור מפעילים כוח ואיך כספי ציבור מנוהלים ולמה הם משמשים.

"יש לנו הרבה סיבות לחגוג", אומר ללנט דה סילבה, מנכ"ל ארגון גישה, שיזם את חגיגות הזכות למידע. "השנה חלה בעולם התפרצות של חופש מידע. יש היום ביותר מ-80 מדינות חוק חופש מידע, וברובן המכריע זו התפתחות שחלה בחמש השנים האחרונות. חוקי חופש מידע הופכים לנורמה בעולם. שקיפות הפכה לתקן עולמי שממשלות נדרשות לעמוד בו. עם זאת יש עדיין הרבה לעשות על מנת לשפר את היישום של חוקים אלה".

"כאשר הממשלה שקופה יש פחות מקום לשחיתות ויותר מקום למסירת דין וחשבון לאזרחים. לכן חוקי חופש מידע הפכו לתקן בקהילה הבינלאומית. הדרישה לשקיפות מקיפה ממשלות, ארגונים בינלאומיים, בנקים וסוכנויות לפיתוח, ותורמים בכל העולם. היא גם מחלחלת למערכת המשפט".

לדברי דה סילבה חופש מידע חשוב במיוחד מההיבט הסביבתי. "בחירת בחירות סביבתיות נכונות – כצרכנים, כבוחרים וגם כבעלי מניות – תלויה בגישה למידע מדויק על הבעיות והסוגיות היומיומיות הנוגעות לחיינו – איכות המזון שאנו אוכלים, ההשפעות של שרשרת אספקה של החברה, או אופן ההצבעה של חברי פרלמנט. המידע הזה צריך להיות פתוח לציבור, ולא להיות מוחזק בחשאיות על ידי הממשל".

כשהוא נשאל איפה אפשר להצביע על ההתקדמות בתחום חופש המידע? מצביע  דה סילבה על בבנגלדש והודו. "בצ 'ילה עברו חוקי חופש מידע חדשים, וגם באינדונזיה, שם עושים מאמצים מיוחדים להיות יותר שקופים".

האם בסוגיות של פתיחות ושקיפות הפער בין מדינות מפותחות למדינות מתפתחות מצטמצם?

דה סילבה: "מקסיקו היא אחת הדוגמאות הטובות למדינה שבה חוקי חופש המידע מתפקדים היטב. במקסיקו המידע אינו משוחרר רק למי שמבקש אותו, אלא הוא מפורסם לכולם, כך שלא צריך להמציא כל פעם את הגלגל מחדש עם בקשות מידע החוזרות על עצמן. כשזה פורסם פעם אחת זה כבר הופך למידע הפתוח לציבור. וזה חוסך המון זמן ומאמצים לכולם. נציבות חופש המידע במקסיקו (IFAI) מקפידה להנגיש לאזרחים את המידע שמתקבל מהרשויות. אפילו דיונים בבקשות המידע עצמן משודרים לציבור דרך האינטרנט".

ספר על המשמעות של חופש המידע במדינות מפותחות יותר?

"בבריטניה לדוגמה לא היתה זכות למידע עד לפני חמש שנים. אבל בשנת 2009, הודות לחוק חופש המידע החדש, עיתונאי צעיר הגיש בקשה למידע על דו"חות ההוצאות של חברי הפרלמנט. הבקשה נדחתה על ידי יו"ר הפרלמנט, אך הערעור התקבל והמידע פורסם. פתאום התברר לציבור שהוא מממן לנבחריו הוצאות מפוקפקות כמו ניקוי בריכה או מירוק נברשות והתעוררה סערה ציבורית שזעזעה את הממסד והממשלה. היום לאזרחי בריטניה  יש גישה לדיווחי ההוצאות של חברי הפרלמנט שלהם באמצעות האינטרנט.

"בארה"ב נדמה שהדיון כבר התקדם לשלב הבא. שם כבר לא עוסקים בזכות האזרחים לקבל מידע שלטוני, אלא בדרכים להנגיש את המידע הזה לציבור. הדרישה מהממשלה היא "לדחוף" מידע החוצה. אחד התומכים הנלהבים ביותר של רעיון השקיפות הוא ברק אובמה שפרסם בתחילת השנה צו נשיאותי המחייב את הרשויות להנגיש עוד ועוד מידע לציבור. יותר מ-20 סוכנויות כבר ישמו את הצו הזה, ויש גם אתרים המנגישים מידע לאזרחים, כמו data.gov.

לראיון המלא עם דה סילבה

לחגיגות "יום הזכות לדעת" באירופה

לנאום על חזון השקיפות העולמי של שיא ארה"ב בעצרת הכללית של האו"ם

עזרו לנו להמשיך להילחם על המידע
בואו לעגל לטובה לתנועה
היכנסו עכשיו, זה לוקח דקה, ותרמו לנו את האגורות מהעודף בכל קנייה. קניתם ב-99.90 ₪? תרמתם לנו 10 אגורות. כ-5 שקלים בחודש במצטבר. בשבילנו זה המון. ❤️