האם סדר העדיפויות של משטרת ישראל מושפע גם משיקולי רייטינג? והאם בדרך נרמסו זכויותיהם של חשודים? שיתוף הפעולה ההדוק באופן חסר תקדים של המשטרה עם ערוץ 10 במה שמכונה "תחקיר הפדופילים" מעלה תמיהות רבות בנוגע ליחסי המשטרה והתקשורת. התנועה לחופש המידע עתרה לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים כדי שיורה למשטרה למסור מידע אודות שיתוף הפעולה בינה לבין "חדשות 10" בכל הנוגע ל"תחקיר הפדופילים" ששודר במהדורה המרכזית של הערוץ לפני כחצי שנה. העתירה הוגשה לאחר שהמשטרה סירבה לבקשת מידע שהגישה התנועה לפי חוק חופש המידע.

"מאחר שהמשטרה אמונה על שלומם של האזרחים, ראוי ששיתופי פעולה עם המדיה ייבחנו ביתר קפידה", נאמר בעתירה, שהוגשה באמצעות היועצת המשפטית של התנועה לחופש המידע, עו"ד אדוה מוגה.

בדצמבר 2007 שודרה סדרת תחקירים במסגרתם גלשו תחקירנים באתרים ישראליים ברשת, ואיתרו חשודים בהטרדת קטינים. מדי ערב תועדו במהדורת החדשות, גברים שבאו להיפגש פנים אל פנים עם "מורן בת ה-13" (שהיתה למעשה תחקירנית ערוץ 10), לאחר ששוחחו עמה ברשת האינטרנט ויזמו עמה מפגש. לאחר מפגש ההיכרות הראשוני, הופיע העיתונאי דב גילהר ועימת את אותם גברים מול מצלמתו. כאשר הגברים ביקשו להימלט ממצלמות הטלוויזיה, המתינו להם, מחוץ לבית בו נערך המפגש, שוטרים שעצרו אותם לחקירה. בעקבות התחקיר עצרה המשטרה כ- 11 חשודים בהטרדת קטינים באינטרנט.

התחקיר מעלה תמיהות רבות בנוגע ליחסי המשטרה והתקשורת, לקביעת סדר העדיפויות המשטרתי בהתאם לשיקולי הרייטינג של גוף שידור מסחרי. האם המשטרה הבטיחה דבר מה לערוץ 10 בעקבות העברת המידע? האם המשטרה קובעת את סדרי העדיפויות שלה על פי שיקולי רייטינג? והאם רצונה לזכות בסיקור תקשורתי חיובי משפיעה על תוכניות הפעולה וסדרי עבודתה?

בעתירתה מבקשת התנועה לברר מי יזם את שיתוף הפעולה בין ערוץ 10 למשטרה, מה נאמר בפגישות שנערכו בין שני הגופים, מה היו ההנחיות שנתנה המשטרה לשוטריה ביחס לשיתוף הפעולה, וכיצד נעשתה חלוקת המשימות בין המשטרה לבין חדשות 10.

"המידע בו העותרת מעוניינת נוגע להחלטת המשיבה לשתף פעולה עם התקשורת באופן מופגן ויוצא דופן", נכתב בעתירה. "אנו עדים בארץ ובעולם לעוד ועוד תוכניות טלוויזיה אשר שמו לעצמן למטרה לחשוף גורמי פשע באמצעות מצלמה נסתרת, אך עד כה אותן חשיפות מעולם לא נעשו בישראל במסגרת מהדורת החדשות המרכזית, באופן בו שוטריה של המשיבה עוצרים את החשודים כחלק מהשידור הטלוויזיוני. התאום המשימתי בין המשטרה לבין הגוף התקשורתי אשר ניתן להבחין בו תוך צפייה בתחקיר מעורר לא מעט סימני שאלה, שמן הראוי ללבנם במישור הדיון הציבורי. בין אם מדובר על פעולה שנועדה לייצר רייטינג ולהאיר את המשטרה באור חיובי ובין אם מדובר על טכניקת אכיפת חוק מתוחכמת וחדישה, ראוי ליתן בידי הציבור כלים לבחון באופן ביקורתי כל שיתוף פעולה בין המשטרה לבין כלי התקשורת, שתפקידם בחברה דמוקרטית, הוא בין היתר לשמש ’כלב השמירה’ מטעם הציבור על פעולות רשויות השלטון ובהן המשטרה".