דילוג לתוכן העמוד

חדשות

במשרד החינוך העסקים כרגיל: עוד ועדה התכנסה והחליטה בדיוק כמו קודמתה להמשיך להסתיר את תוצאות בחינות המיצ"ב מההורים

"פרסום תוצאות בחינות המיצ"ב עלול לשבש את תפקודה התקין של מערכת החינוך", כך נכתב בכתב התשובה המתוקן שהגיש משרד החינוך לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים שדן בעתירה שהגישו התנועה לחופש המידע, ארגון הל"ה והורים לתלמידים הנבחנים בבחינות המיצ"ב.

העותרים מבקשים לפרסם את תוצאותיהן של בחינות המיצ"ב (מדדי יעילות וצמיחה בית-ספריים) שהוכנסו לשימוש בישראל לפני כמה שנים, ומתקיימות בבתי ספר יסודיים ובחטיבות הביניים. מטרת הבחינות היא למדוד את הישגי בית הספר, אך תוצאותיהן אינן מתפרסמות בהליך מסודר, והן זמינות רק למנהלי בתי הספר. העותרים, שיוצגו על ידי עורכי הדין בעז בן-צור ו רז בן-דור, מבקשים לחלוק את תוצאות הבחינות גם עם הורי התלמידים.

בדיון קודם בעתירה שנערך בסוף מאי הוסכם בין הצדדים, בהוראת השופט יורם נעם, כי משרד החינוך יפעל לכינוס הצוות המקצועי שדן בעבר בבחינות המיצ"ב, לדיון מחדש במדיניות הפרסום של תוצאות הבחינות. עוד הוסכם כי משרד החינוך יקיים דיון מחודש בסוגיה לאחר קבלת המלצות הצוות המקצועי.

בכתב התשובה המתוקן שהגיש המשרד נכתב כי "לאחר הדיון בבית המשפט התכנסה הוועדה מספר פעמים ודנה במדיניות הפרסום… הוועדה המליצה להנהלת משרד החינוך להמשיך במדיניות הנוכחית… הוועדה סברה כי פרסום פומבי של נתוני מיצ"ב ברמת בית הספר יביאו לפגיעה חמורה במערכת החינוך. אי לכך הוועדה המליצה פה אחד שלא לפרסם בפומבי נתוני מיצ"ב ברמת בית הספר".

מתשובת המשרד עולה כי הוא מוכן לחשוף את תוצאות הבחינות על פי התפלגות יישובים, אך מסרב לפרסם נתונים לפי בתי ספר ותלמידים, כפי שמבקשים העותרים.

לפני כחצי שנה הורה בית המשפט למסור לאמא לתלמיד תיכון מפתח תקווה את הנתונים על שיעור הזכאים לבגרות בעיר.

לטענת העותרים, חשיפת ציוני המיצ"ב אינה פוגעת בתפקוד משרד החינוך, אלא תאפשר פיקוח ציבורי שידרבן בתי ספר חלשים להשתפר ותסייע להורים לעקוב אחר הישגי ילדיהם. "דווקא הסתרת המידע ואי גילויו הם שגורמים לחרושת שמועות, ומזיקים יותר מחשיפת האמת", אומרים העותרים.

עניין אחר שעולה בכתב התשובה הוא טענת התנועה לחופש המידע כי פרסום תוצאות הבחינות הוא עניין מקובל בעולם. לטענת משרד החינוך המדינות בהן נהוג לפרסם תוצאות של מבחני הערכה ארציים הן מיעוט שאינו משקף את הרוב. "כך לדוגמה", נכתב בכתב התשובה "בבריטניה מתנגדות מערכות החינוך בסקוטלנד וווילס לפרסום ממצאים של מבחני הערכה, והלכה למעשה במדינות אלה התוצאות אינן מפורסמות" (ההדגשה במקור).

ואולם בדיקת התנועה לחופש המידע מעלה שהמציאות הפוכה, ושמשרד החינוך מטעה את בית המשפט. מתברר שמשרד החינוך הסקוטי, לדוגמה, מפעיל אתר אינטרנט שבו אפשר לבדוק את תוצאות הביקורות שנערכו בבתי הספר, כולל ההישגים הלימודיים של התלמידים. המידע הזה נועד לסייע להורים המתלבטים בבחירת בתי הספר. אתר נוסף של מחוז בסקוטלנד לא רק מפרסם את הישגי התלמידים – אלא מעודד הורים להשוות בית בתי הספר לפני שיחליטו לאן לשלוח את הילד. ואם כבר קיימים הבדלים בין אנגליה לווילס, כפי שטוענים במשרד החינוך, הרי שבווילס המידע הרב על בתי הספר אינו מסודר בטבלאות ליגה כמו באנגליה. ועל זה נאמר, מי ישורנו.

לכתב התשובה המתוקן שהגיש משרד החינוך

לעיקרי הטיעון של העותרים

לידיעה נוספת בנושא

לידיעה על הדיון הראשון בעתירה בבית המשפט

לידיעה על פתיחות בתי ספר בעולם